ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- יתרו
החידות נכתבו ע"י הרב זאב וייטמן שליט"א בהיותו רב קיבוץ כפר עציון, בשנת ה'תשד"מ.
התשובות נכתבו ע"י צוות אתר ישיבה.
התשובות נכתבו ע"י צוות אתר ישיבה.
א. היכן ומי בפרשתנו אמר ברוך ה',
והיכן התבטא באופן דומה אבי-שם?
ומתי אמר כגון זאת (בבראשית) מלך שלם,
והמביא אישה לאבי הבא לעיר שכם שלם?
ב. מי שאינם לויים בתואר כהונה מכונים:
א- עם שלם - כולם ממלכת כהנים.
ב- מדייני חותן למנהיג היהודים.
ג- בכורות נגשים - מוגבלים ומוזהרים.
ג. "ירה" בפרשה שעברה,
ועוד אחד בסדרה.
אותו יורה בשני המקרים,
אלא שהפעם רק מזהירים.
ד. בני ישראל ע"י הקב"ה נישאים,
ועול הנהגתם עם משה - אנשי חיל נושאים.
בראשונה - נשיאה על כנפי נשרים,
בשניה - ב78,600 שׂרים נעזרים.
ה. מדרגות שהן מעלות,
אסורות כדי לא להתגלות.
על כך, ברש"י, קל וחומר חשוב ביותר,
המלמד רבות על ההתייחסות לחבר.
ו. ועוד קל וחומר ברש"י, על חשיבות השלום בעולם,
ושכר המשכינים אותו בין בני אדם כולם.
חרב לא תונף על מזבח אבנים,
ורעה תמנע ממאירי-פנים ושלום משכינים.
ז. את המקור לכך שקשות הן ההתחלות,
ברש"י על פסוקי "רביעי" תוכל לגלות.
ומשם ברורה היא ההוכחה,
שקשה ההתחלה, אך נעים המשכה.
ח. עצת יתרו מה מגמתה -
האמנם רק למניעת "נבול תבול אתה"?
מרש"י מתברר שיתרו פועל
כדי למנוע זלזול בכבוד ישראל!
ט. מצא רמזים וראיות בכתובים ובפסוקים,
שמתן-תורה קדם לבוא יתרו להר הא-לקים.
וברש"י תמצא שגם לדעת החולקים,
מאוחרים למתן-תורה, חלק מהאירועים.
י. התדע מהן עשר הדברות,
והאם יתכנו גם חלוקות אחרות?
ועוד, בעשר אלו נסה להבחין ולאתר,
אלו מהמצוות בגדר "בין אדם לחבר".
י"א. "על מקומו יבוא בשלום" - מופיע רק בסדרה.
מה מקור הביטוי, ובפי מי זו האמירה?
י"ב. המקור למצוות קידוש אצלנו בפרשה.
התדע מהיכן נלמדה חובתו גם לאשה?
י"ג. מחרוזת פנינים -
מדברי פרשנים.
מצא את הפסוקים
עליהם הם מוסבים:
א- ומה האבנים שאין בהם דעת
להקפיד על בזיונן,
אמרה תורה…
לא תנהג בהם מנהג בזיון,
חברך שהוא בדמות יוצרך
ומקפיד על בזיונו,
על אחת כמה וכמה!
(רש"י)
ב- המטיל שלום בין איש לאשתו,
בין משפחה למשפחה, בין אדם לחברו -
על אחת כמה וכמה,
שלא תבואהו פורענות.
(רש"י)
ג- ואתם תהיו לי ממלכת כהנים -
ובזה תהיו סגולה מכולם…
להבין ולהורות לכל המין האנושי,
לקרוא כולם בשם ה' ולעובדו שכם אחד…
(ספורנו)
ד- שיהיו דברי תורה חדשים עליך
כאילו היום ניתנו.
(רש"י)
תשובות
א. 'ויאמר יתרו ברוך ה' אשר הציל אתכם מיד מצרים ומיד פרעה' (י"ח, י').
נח אמר 'ברוך ה' אלוקי שם' (בראשית ט', כ"ו), מלכי צדק מלך שלם אמר 'וברוך א-ל עליון' (שם, י"ד, כ'), אליעזר אמר 'ברוך ה' אלוקי אדוני אברהם' (שם, כ"ד, כ"ז).
ב. א- 'ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש'
ב- 'וישמע יתרו כהן מדין חותן משה'
ג- 'וגם הכהנים הנגשים אל ה' יתקדשו' (וברש"י שם).
ג. 'מרכבות פרעה וחילו ירה בים' (ט"ו, ד'), 'לא תגע בו יד כי סקול יסקל או ירה יירה' (י"ט, י"ג).
ד. 'ושמת עליהם שרי אלפים, שרי מאות, שרי חמישים ושרי עשרות'- לכל עם ישראל (600,000 איש) היו- 600 שרי אלפים, 6,000 שרי מאות, 12,000 שרי חמישים, 60,000 שרי עשרות- וביחד 78,600 שרים.
ה. 'ולא תעלה במעלות על מזבחי אשר לא תגלה ערוותך עליו' - 'שע"י המעלות אתה צריך להרחיב פסיעותיך. ואע"פ שאינו גילוי ערווה ממש שהרי כתיב 'ועשה להם מכנסי בד' מ"מ הרחבת פסיעות קרוב לגילוי ערווה הוא, ואתה נוהג בם מנהג בזיון. והרי דברים קל וחומר, ומה אבנים הללו שאין בהם דעת להקפיד על בזיונן אמרה תורה הואיל ויש בהם צורך לא תנהג בהם מנהג בזיון חבירך שהוא בדמות יוצרך ומקפיד על בזיונו על אחת כה וכמה' (רש"י כ', כ"ג).
ו. 'ואם מזבח אבנים תעשה לי לא תבנה אתהן גזית כי חרבך הנפת עליה ותחללה' - 'הא למדת, שאם הנפת עליה ברזל חללת, שהמזבח נברא להאריך ימיו של אדם, והברזל נברא לקצר ימיו של אדם, אין זה בדין שיונף המקצר על המאריך. ועוד, שהמזבח מטיל שלום בין ישראל לאביהם שבשמים, לפיכך לא יבא עליו כורת ומחבל. והרי דברים קל וחומר ומה אבנים שאינם רואות ולא שומעות ולא מדברות על ידי שמטילות שלום אמרה תורה לא תניף עליהם ברזל, המטיל שלום בין איש לאשתו, בין משפחה למשפחה, בין אדם לחבירו, על אחת כמה וכמה שלא תבואהו פורענות' (רש"י כ', כ"ב)
ז. 'ועתה עם שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי והייתם לי סגולה מכל העמים...' – 'אם עתה תקבלו עליכם יערב לכם מכאן ואילך, שכל התחלות קשות.' (רש"י י"ט,ה')
ח. רש"י י"ח, י"ג ד"ה וישב משה.
ט. רש"י שם, שם ד"ה ויהי ממחרת.
י. עיין רמב"ן פרק כ' פסוקים ז', י"ג.
י"א. יתרו אומר 'וגם כל העם הזה על מקומו יבוא בשלום' (י"ח, כ"ג).
י"ב. 'זכור את יום השבת לקדשו' – זוכרהו על היין (גמ' פסחים ק"ו.), מהפסוק 'שמור את יום השבת לקדשו' נלמד שגם הנשים חייבות בקידוש כמו שחייבות באיסורי שבת (גמ' ברכות כ':).
י"ג. א- 'ולא תעלה במעלות על מזבחי אשר לא תגלה ערוותך עליו' (כ', כ"ג)
ב- 'ואם מזבח אבנים תעשה לי לא תבנה אתהן גזית כי חרבך הנפת עליה ותחללה' (כ', כ"ב)
ג- 'ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש' (י"ט, ו')
ד- 'בחדש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים ביום הזה באו מדבר סיני' (י"ט, א')
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
הלכות שטיפת כלים בשבת
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
כאב הגלות ותקוות הגאולה
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
