ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
אמנם הרי"ף (נ ע"א בדפי הרי"ף) הביא את הדין שאסור להתחיל לפנות אוצר אלא מותר לעשות בו שביל. בעל המאור הסביר שמה שכתב הרי"ף אין כוונתו לפסוק כך, אלא רק לשלול את הדין הזה. גם הר"ן הסביר שהרי"ף מפרש בדבריו את המשנה שהביא, אבל אין כוונתו לפסוק כרבי יהודה. לעומת זאת, הרמב"ן במלחמות ד' מבאר שהרי"ף אמנם לא פסק כמו ר' יהודה בזה, ולא סובר שתבואה היא מוקצה, אבל רצה שנלמד מזה שבמקום שיש דברים מוקצים, כמו טבל, מותר לעשות שביל ברגליים כדי להיכנס ולצאת.
האשל אברהם (שח, ז) למד שמזה שבעל המאור והר"ן לא הסבירו את הרי"ף כהסבר המלחמות רואים שלשיטתם כל ההיתר של הגמרא הוא רק במוקצה קל, שרק לא חשב להשתמש בו בשבת, אבל במוקצה שגם לשיטתנו הוא מוקצה, כמו טבל, לא יתירו לטלטל אותו ברגל. אמנם המגן אברהם (שח, ז) הכריע מהגמרא זו רואים שמותר לטלטל מוקצה ברגליו דרך הילוכו, ולא פסק כך.
רעק"א (על הגמרא ד"ה עושה שביל) חולק על הבנת האשל אברהם בר"ן ואומר שגם לשיטתו, וודאי יהיה מותר לטלטל מוקצה ברגליו בדרך הליכתו, אלא שלא רצה לפרש שזהו החידוש בגמרא, כיון שזהו חידוש שכבר מופיע במשנה (קמא ע"א) שאם יש קש על המטה (שמשמש לריפוד) למרות שהוא מוקצה, יכול לנענע אותו בגופו כדי שיסתדר, ואין הבדל בין לטלטל בגוף או ברגל.
לעומתם החזון אי"ש (מועד מז, יג) טען שאסור לטלטל מוקצה ברגליים, כמו שאסור לטלטל ביד, ורק באופן שהמוקצה בדרך הליכתו מותר לטלטל, כי אז אין הכוונה של המטלטל לטלטול אלא להליכה, וכן כששוכב על קש, אם מנענע כשהוא שוכב אין כוונתו לטלטול אלא לשכיבה, אבל טלטול בגוף אסור. נראה שגם האליה רבה (שח, ז) למד כך בגמרא שמותר לטלטל את התבואה רק בגלל שזה תוך כדי הילוכו. אמנם שבט הלוי (ח, נ) דוחה את ראייתם וכותב שוודאי שאם ניתן לעשות בדרך הילוכו צריך לעשות כך, ורק כשאי אפשר לעשות בדרך הילוכו יטלטל ברגליו ממש. וכתבו שבט הלוי ומנחת שלמה שהלכה היא לא כחזון איש שבעצמו אמר שדבריו הם נגד דברי טור ושו"ע ומג"א (שהובא לעיל).
מנחת שלמה (א, יד אות ב) כתב שהסיבה שלא אסרו לטלטל מוקצה ברגל או בגוף היא בגלל שאם היו מטלטלים באופן הזה בדבר שיש בו איסור דאורייתא (כמו הוצאה מרשות לרשות) לא היו חייבים חטאת וממילא גם חכמים לא גזרו על טלטול מוקצה באופן הזה. לפי"ז הסיק שאם יטלטל ברגל חפץ מוקצה שדרכו שמטלטלים אותו ברגל, יהיה אסור מצד טלטול מוקצה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
