ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מיכאל בן מזל
מהדוגמא שהגמרא מביאה בהמשך ברור שהיא עוסקת באשה אלמנה, כשאבי הבת מת, והשאלה היא אם הבת תתגורר עם אמה, או עם אחיה, ולא ברור האם הגמרא מתייחסת גם למקרה שבו האשה גרושה, והשאלה האם הבת תתגורר עם אביה או עם אמה.
הרא"ש (יב, ד) הביא את דברי רבי מאיר הלוי (רמ"ה) שגם כשההורים גרושים נאמר הכלל ש'בת אצל אמה', והמשנה עסקה גם בגרושה שנישאה מחדש.
הרמב"ם (כא, יז) ושולחן ערוך (פב, ז) פסקו: שכל ילד עד גיל שש צריך להיות אצל אמו, והאב צריך להביא את מזונותיו לשם. המגיד משנה הסביר שמקור הרמב"ם הוא מהגמרא בכתובות (סה, ב) שקטן יוצא בעירוב אמו עד גיל שש, כי הוא נחשב כנספח אליה, מכאן רואים שמקום הילד עד גיל שש הוא אצל אמו, והבעל חייב להעלות לו מזונות שם.
הראב"ד חלק על הרמב"ם וכתב: שכשמדובר בבן ולא בבת, האב חייב ללמדו תורה, ואם הבן ימצא אצל אמו, איך האב ילמדו תורה? המגיד משנה ביאר שהרמב"ם סבר שלא מצינו בשום מקום שהאב חייב ללמדו תורה מתחת לגיל שש. עד גיל זה צריך האבא רק ללמד את הבן את הפסוק: 'תורה צוה לנו משה', וזה אפשרי גם בביקורים קצרים. מדבריו עולה שיש לדאוג כמובן להסדרים ראויים של ראייה של הצד שהילד לא נמצא אצלו.
נודע ביהודה (תניינא סוף סימן פט) פסק על סמך הסבר זה, שאם האב והאם מתגוררים בערים אחרות, ולא שייך שהאב יבקר את הבן, הבן צריך להיות אצל אביו. בשו"ת הרא"ש (פב, ב) כותב שבן אצל אביו גם פחות מגיל שש כיון שאביו מחויב ללמדו תורה, ודלא כרמב"ם. הוא לא מתייחס לסוגיא בדף סה, ובדף קב דיברו על בת ולא על בן, ולדעתו כל מגדר לומד טוב יותר אצל מגדרו, לכן עדיף להשאיר בת אצל אמה, ובן אצל אביו. ר"י מיגאש (שו"ת סימן עא) הביא סברא דומה לכך שעדיף לבת שתהיה אצל אמה. לדעתו אין ראייה מהגמרא שדיברה רק על עדיפות בין אחים לאמא, אבל הולכים אחרי טובת הבת, שהיא בדרך כלל עם האמא.
אחרי גיל שש
כתב רמב"ם (שם) שאחרי גיל שש האב אומר שאם הילד אינו אצלו לא ייתן לו מזונות. וכתב חלקת מחוקק (שם, ט) שמהדין יש להחזיק את הבן אצל האב, אך אם הבן לא רוצה לבא לאביו, יכול האב למנוע את חיוב המזונות. רמ"א (שם) מביא מהר"ם פדוואה שדייק ברש"י שבת אצל אמה רק אם טוב לה שם, אך אם הבת מעדיפה להיות עם האב, בית הדין נותנים אותה לאב. חלקת מחוקק (י) כתב שכל זה רק אם הבת אומרת שרוצה אצל האב, אבל אם הבת שותקת, גם אם ב"ד חושבים שיותר טוב לה להיות אצל האב, לא ברור שאצל האב.
פתחי תשובה (שם, ו) הביא מתשובת רדב"ז (א, רסג) שבכל מקרה צריך לוודא שהיכן שהילד נמצא הוא לא עלול להתקלקל או לקבל הנהגות שליליות, ואם יש סיכון שכזה, יש להעביר את הילד לרשות ההורה השני.
סיכום : מדברי הגמרא נראה שעד גיל שש בת נמצאת אצל אמה, ויש שלמדו מזה שגם בגירושין המשמורת היא של האמא. יש שלמדו זאת מסברא. לגבי בן נחלקו הדעות, אם הוא אצל אביו או לא (אחר תקופת ההנקה כמובן), ורמ"א כתב שצריך להתחשב גם ברצון הבת, ולהחליט לפי זה. אחרי גיל שש, נראה מהרמב"ם והשולחן ערוך שהולכים לפי המגדר, אך גם לפי רצונותיו של הילד.
יהי רצון שנזכה ל'והשיב לב אבות על בנים, ולב בנים על אבותם'.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.

ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.

שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.













