ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מיכאל בן מזל
מהדוגמא שהגמרא מביאה בהמשך ברור שהיא עוסקת באשה אלמנה, כשאבי הבת מת, והשאלה היא אם הבת תתגורר עם אמה, או עם אחיה, ולא ברור האם הגמרא מתייחסת גם למקרה שבו האשה גרושה, והשאלה האם הבת תתגורר עם אביה או עם אמה.
הרא"ש (יב, ד) הביא את דברי רבי מאיר הלוי (רמ"ה) שגם כשההורים גרושים נאמר הכלל ש'בת אצל אמה', והמשנה עסקה גם בגרושה שנישאה מחדש.
הרמב"ם (כא, יז) ושולחן ערוך (פב, ז) פסקו: שכל ילד עד גיל שש צריך להיות אצל אמו, והאב צריך להביא את מזונותיו לשם. המגיד משנה הסביר שמקור הרמב"ם הוא מהגמרא בכתובות (סה, ב) שקטן יוצא בעירוב אמו עד גיל שש, כי הוא נחשב כנספח אליה, מכאן רואים שמקום הילד עד גיל שש הוא אצל אמו, והבעל חייב להעלות לו מזונות שם.
הראב"ד חלק על הרמב"ם וכתב: שכשמדובר בבן ולא בבת, האב חייב ללמדו תורה, ואם הבן ימצא אצל אמו, איך האב ילמדו תורה? המגיד משנה ביאר שהרמב"ם סבר שלא מצינו בשום מקום שהאב חייב ללמדו תורה מתחת לגיל שש. עד גיל זה צריך האבא רק ללמד את הבן את הפסוק: 'תורה צוה לנו משה', וזה אפשרי גם בביקורים קצרים. מדבריו עולה שיש לדאוג כמובן להסדרים ראויים של ראייה של הצד שהילד לא נמצא אצלו.
נודע ביהודה (תניינא סוף סימן פט) פסק על סמך הסבר זה, שאם האב והאם מתגוררים בערים אחרות, ולא שייך שהאב יבקר את הבן, הבן צריך להיות אצל אביו. בשו"ת הרא"ש (פב, ב) כותב שבן אצל אביו גם פחות מגיל שש כיון שאביו מחויב ללמדו תורה, ודלא כרמב"ם. הוא לא מתייחס לסוגיא בדף סה, ובדף קב דיברו על בת ולא על בן, ולדעתו כל מגדר לומד טוב יותר אצל מגדרו, לכן עדיף להשאיר בת אצל אמה, ובן אצל אביו. ר"י מיגאש (שו"ת סימן עא) הביא סברא דומה לכך שעדיף לבת שתהיה אצל אמה. לדעתו אין ראייה מהגמרא שדיברה רק על עדיפות בין אחים לאמא, אבל הולכים אחרי טובת הבת, שהיא בדרך כלל עם האמא.
אחרי גיל שש
כתב רמב"ם (שם) שאחרי גיל שש האב אומר שאם הילד אינו אצלו לא ייתן לו מזונות. וכתב חלקת מחוקק (שם, ט) שמהדין יש להחזיק את הבן אצל האב, אך אם הבן לא רוצה לבא לאביו, יכול האב למנוע את חיוב המזונות. רמ"א (שם) מביא מהר"ם פדוואה שדייק ברש"י שבת אצל אמה רק אם טוב לה שם, אך אם הבת מעדיפה להיות עם האב, בית הדין נותנים אותה לאב. חלקת מחוקק (י) כתב שכל זה רק אם הבת אומרת שרוצה אצל האב, אבל אם הבת שותקת, גם אם ב"ד חושבים שיותר טוב לה להיות אצל האב, לא ברור שאצל האב.
פתחי תשובה (שם, ו) הביא מתשובת רדב"ז (א, רסג) שבכל מקרה צריך לוודא שהיכן שהילד נמצא הוא לא עלול להתקלקל או לקבל הנהגות שליליות, ואם יש סיכון שכזה, יש להעביר את הילד לרשות ההורה השני.
סיכום : מדברי הגמרא נראה שעד גיל שש בת נמצאת אצל אמה, ויש שלמדו מזה שגם בגירושין המשמורת היא של האמא. יש שלמדו זאת מסברא. לגבי בן נחלקו הדעות, אם הוא אצל אביו או לא (אחר תקופת ההנקה כמובן), ורמ"א כתב שצריך להתחשב גם ברצון הבת, ולהחליט לפי זה. אחרי גיל שש, נראה מהרמב"ם והשולחן ערוך שהולכים לפי המגדר, אך גם לפי רצונותיו של הילד.
יהי רצון שנזכה ל'והשיב לב אבות על בנים, ולב בנים על אבותם'.
למה ללמוד גמרא?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
סדרת החינוך של הטבע!
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
גאולת מצרים מאז ועד היום
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
האם מותר לפנות למקובלים?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
הלכות שטיפת כלים בשבת
"בזאת התורה" - איזו תורה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
