ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- יתרו
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
"וְעוֹד בָּהּ עֲשִׂרִיָּה וְשָׁבָה וְהָיְתָה לְבָעֵר כָּאֵלָה וְכָאַלּוֹן אֲשֶׁר בְּשַׁלֶּכֶת מַצֶּבֶת בָּם זֶרַע קֹדֶשׁ מַצַּבְתָּהּ" (ישעיהו ו' יג).
התרגום מבאר שהאלה והאלון הם "בוטמא ובלוטא". התרגום מתאים גם לזיהוי של החוקרים המתמחים בריאליה של התנ"ך ומזהים את האלון עם האלון המצוי ואת האלה עם האלה האטלנטית. שני עצים אלה הם ירוקי עד ולכן קשה מאוד להבין את הביטוי הצמוד להם: "אֲשֶׁר בְּשַׁלֶּכֶת". למרות זאת רש"י וגם רד"ק מסבירים בפירוש הראשון שהם מביאים כפשוטו.
ז"ל רש"י: "כאלה וכאלון - אשר בעת זמן שלכת שלהן משליכין עלין שלהן בימי הסתיו שילוך אחר שילוך עד שאין נותר בה זולתי המצבה (=הגזע).
וז"ל הרד"ק: "כאלה וכאלון אשר בשלכת מצבת בם - ובעורם יהיה כבעור האלה והאלון שישירו עליהם בזמן החורף ויראה שהם יבשים, וזהו פירוש בשלכת פירוש בהשליך עליהם ואף על פי כן מצבת בם, פירוש העמדה כי עמדה לחותם בהם אף על פי שנראין יבשים".
אולי בגלל הקושי מהבחינה הבוטנית, גם רש"י וגם הרד"ק מביאים פירוש שני וז"ל רש"י: "ויש פותרים, שער שלכת היתה בירושלים, כמו שאמר בעזרא והיו שם אלה ואלון נטועים".
לפי פירוש זה השלכת איננה מצב התלוי בעונות השנה אלא שם של אחד משערי ירושלים כמו שמבואר בספר דברי הימים, שרש"י מכנה אותו עזרא, מכיון שעזרא הסופר כתבו (בבא בתרא טו ע"א).
וז"ל הכתוב שם : "לַמַּעֲרָב עִם שַׁעַר שַׁלֶּכֶת" (דברי הימים א' כ"ו טז).
מכיוון שפסוק זה מבטיח בסופו נחמה, נסביר את משמעותה לפי שניים מגדולי האחרונים.
האלשיך הקדוש מסביר: "עוד ישובו להפריח בעצם, ויהיה מצבת בם לבאים להסתופף בצלם, כן בהיותה לבער ארץ ישראל טרם הגאולה, אז תפרח ותגל ע"י הגאולה ע"י שכינה אשר לא זזה ממנה, באופן שזרע קדש יהיו מצבתה כי ישובו עד ד' וישבו בצלה כאמור".
לפי זה, חזרת הפריחה החקלאית בארץ ישראל ערב הגאולה, תהווה הוכחה לכך שהשכינה לא זזה מעולם מארץ ישראל. היא הייתה שם גם בשיממונה.
הפני יהושע בחידושיו על מסכת כתובות הסביר: "דבר טוב הוא שאחר כל הצרות שיעברו עליהם היו כדי שיצרפו בצירוף אחר צירוף ויטהרו ... על זה מייתי הש"ס נמי מילתא דר' חייא בר אשי דעתידין אילני סרק שיעשו פירות ... וכל זה הולך על יסוד אחד שאחר הצירוף יתקיימו כל ההבטחות והייעודים, כמו שהיה בשעת הבריאה וכדכתיב: והיה כל הנשאר בציון ובירושלים קדוש יאמר לו יהא רצון שיתקיים במהרה בימינו אמן וכן יהי רצון" (קיב ע"ב).
לפי פירושו של הפני יהושע, כחלק מהליך הגאולה גם אילנות הסרק יתנו פרי ובתוכם גם האלה והאלון. יתכן לפי דבריו, שבמצב החדש הם גם יעמדו בשלכת כמו כל עצי הפרי.
לכל הפירושים יש כאן הבטחה כי "נצח ישראל לא ישקר" וקיומו של העם היהודי מובטח לעולם גם אם יעברו עליו ימים קשים מאוד.
גם אחרי ההסברים הללו עדיין לא ברור מדוע נזכרו דווקא האלה והאלון העומדים בשער השלכת? מה פשר אזכור המצבה פעמיים? ציבור הקוראים מוזמן לקרא את התשובות בספרי "צפנת ישעיהו" שיצא לאור בקרוב בהוצאת 'ארץ חמדה' ו'קורן'.
נסיים בתפילה כי נזכה להמשך קיומה של הנבואה בדרך לגאולה שלמה.
אי אפשר להילחם ברע בלי להביא חלופה!
מה מיוחד בעבודת יום כיפור?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
איך עושים קידוש?
מהי אמונה?
איך ללמוד גמרא?
הלכות שטיפת כלים בשבת
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
