ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- בהר
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
"תניא, רבי אליעזר אומר: בתשרי נברא העולם, בתשרי נולדו אבות, בתשרי מתו אבות, בפסח נולד יצחק, בראש השנה נפקדה שרה רחל וחנה, בראש השנה יצא יוסף מבית האסורין, בראש השנה בטלה עבודה מאבותינו במצרים, בניסן נגאלו, בתשרי עתידין ליגאל. רבי יהושע אומר: בניסן נברא העולם, בניסן נולדו אבות, בניסן מתו אבות, בפסח נולד יצחק, בראש השנה נפקדו שרה רחל וחנה, בראש השנה יצא יוסף מבית האסורין, בראש השנה בטלה עבודה מאבותינו במצרים, בניסן נגאלו, בניסן עתידין ליגאל" (מסכת ראש השנה דף י עמוד ב דף יא עמוד א).
האבן עזרא, על פרשתנו (כ"ה ט), מביא מענייני הפרשה כמה הוכחות לשיטת רבי אליעזר (שלדעתו אין תשובה עליהן) ואלו הן:
1. בתפילת ראש השנה קבעו חכמים "זה היום תחילת מעשיך זכרון ליום ראשון".
2. תקיעת השופר של היובל היא בתחילת השנה-בתשרי.
3. מצוות הקהל גם היא מתאימה להתחלת השנה שהרי נאמר בעניינה:
"הַקְהֵל אֶת הָעָם הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ לְמַעַן יִשְׁמְעוּ וּלְמַעַן יִלְמְדוּ וְיָרְאוּ אֶת ה' אלוקיכֶם וְשָׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת" (דברים ל"א יב) "ולא יתכן להיות אחר חצי השנה".
4. חג הסוכות הוא חג האסיף והתורה מגדירה אותו "וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה" (שמות כ"ג טז) ואילו לשיטת רבי יהושע הוא באמצע השנה.
5. רשימת האיסורים של עבודת האדמה בשנת היובל פותחת באיסור זריעה וז"ל הכתוב "יוֹבֵל הִוא שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה תִּהְיֶה לָכֶם לֹא תִזְרָעוּ וְלֹא תִקְצְרוּ אֶת סְפִיחֶיהָ וְלֹא תִבְצְרוּ אֶת נְזִרֶיהָ" (ויקרא כ"ה יא).
גם רשימת העבודות האסורות בשמיטה פותחת באיסור זריעה וז"ל הכתוב:
"וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ שַׁבָּת לַה' שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע וְכַרְמְךָ לֹא תִזְמֹר: אֵת סְפִיחַ קְצִירְךָ לֹא תִקְצוֹר וְאֶת עִנְּבֵי נְזִירֶךָ לֹא תִבְצֹר שְׁנַת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ" (שם, שם ד). "ובמרחשוון יחלו בארץ ישראל לזרוע".
6. אם שנת השמיטה הייתה מתחילה בניסן הרי שאי אפשר היה לקצור את מה שנזרע בששית ואי אפשר היה לזרוע בשביעית ואם כך שני יבולים היו חסרים בכל שנת שמיטה ובפעל לא היו זורעים גם בשישית "והכתוב אמר לא תזרעו - בשנה השביעית לבדה".
נשאלת השאלה כיצד התמודד רבי יהושע עם הוכחות חזקות אלה. לפני שנתרץ את הקושיות נציין כי חז"ל לא הכריעו במחלוקתם. לגבי חלק מן העניינים אנו רואים בא' בניסן ראש השנה כגון לחודשים ולמלכים ולגבי ענינים אחרים אנו רואים בא' בתשרי כראש השנה כגון לשנים. ועכשיו נתרץ את שיטתו של רבי יהושע.
בדברינו לפרשת תזריע הזכרנו את העקרון שמערכות הזמן של הגברים והנשים שונות זו מזו. לוח השנה השמשי מתאים יותר לגבר העובד בשדה מצאת החמה ועד שקיעתה. הוא זה שחייב גם במצוות עשה שהזמן גרמא. לעומת זאת לוח השנה המבוסס על מערכת של שנים עשר חדשים מתאים יותר לעולמן של הנשים. ההוכחות של "אבן עזרא" מבוססות בעיקר על עניינים הקשורים לשנה החקלאית שהיא במהותה שנה שמשית. אין כל ספק כי השנה החקלאית הקודמת מסתיימת בחג האסיף ומתחילה בחודש תשרי לקראת הזריעה החדשה. כיון שמצות הקהל קשורה לסוכות, מצווה זו מתקיימת בחודש תשרי, גם למ"ד בניסן נברא העולם. לכן ברור שרבי יהושע איננו מתרגש מקושיותיו של האבן עזרא כי כולן מבוססות על כך שהתורה מתייחסת לשנה החקלאית, כזו שמתחילה בתשרי ועל כך, כמו שציינו, אין מחלוקת. המעניין הוא שאכן הלחץ הנפשי המופעל על האיש הרבה יותר משמעותי לקראת ראש השנה שלו בא' בתשרי ולעומתו הלחץ הנפשי הרב המופעל על האישה לקראת ראש השנה שלה בחודש ניסן. לכן נסכם ונאמר שהעולם מבחינות מסוימות נברא בתשרי ומבחינות אחרות בניסן ואלו ואלו דברי אלוקים חיים.
הבה נתפלל כי נזכה תמיד להבין עקרון זה וממילא כל מחלוקת תביא להכרה במאחד העומד מאחוריה "כל מחלוקת לשם שמים סופה להתקיים"
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
