ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- יתרו
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
"וְעוֹד בָּהּ עֲשִׂרִיָּה וְשָׁבָה וְהָיְתָה לְבָעֵר כָּאֵלָה וְכָאַלּוֹן אֲשֶׁר בְּשַׁלֶּכֶת מַצֶּבֶת בָּם זֶרַע קֹדֶשׁ מַצַּבְתָּהּ" (ישעיהו ו' יג).
התרגום מבאר שהאלה והאלון הם "בוטמא ובלוטא". התרגום מתאים גם לזיהוי של החוקרים המתמחים בריאליה של התנ"ך ומזהים את האלון עם האלון המצוי ואת האלה עם האלה האטלנטית. שני עצים אלה הם ירוקי עד ולכן קשה מאוד להבין את הביטוי הצמוד להם: "אֲשֶׁר בְּשַׁלֶּכֶת". למרות זאת רש"י וגם רד"ק מסבירים בפירוש הראשון שהם מביאים כפשוטו.
ז"ל רש"י: "כאלה וכאלון - אשר בעת זמן שלכת שלהן משליכין עלין שלהן בימי הסתיו שילוך אחר שילוך עד שאין נותר בה זולתי המצבה (=הגזע).
וז"ל הרד"ק: "כאלה וכאלון אשר בשלכת מצבת בם - ובעורם יהיה כבעור האלה והאלון שישירו עליהם בזמן החורף ויראה שהם יבשים, וזהו פירוש בשלכת פירוש בהשליך עליהם ואף על פי כן מצבת בם, פירוש העמדה כי עמדה לחותם בהם אף על פי שנראין יבשים".
אולי בגלל הקושי מהבחינה הבוטנית, גם רש"י וגם הרד"ק מביאים פירוש שני וז"ל רש"י: "ויש פותרים, שער שלכת היתה בירושלים, כמו שאמר בעזרא והיו שם אלה ואלון נטועים".
לפי פירוש זה השלכת איננה מצב התלוי בעונות השנה אלא שם של אחד משערי ירושלים כמו שמבואר בספר דברי הימים, שרש"י מכנה אותו עזרא, מכיון שעזרא הסופר כתבו (בבא בתרא טו ע"א).
וז"ל הכתוב שם : "לַמַּעֲרָב עִם שַׁעַר שַׁלֶּכֶת" (דברי הימים א' כ"ו טז).
מכיוון שפסוק זה מבטיח בסופו נחמה, נסביר את משמעותה לפי שניים מגדולי האחרונים.
האלשיך הקדוש מסביר: "עוד ישובו להפריח בעצם, ויהיה מצבת בם לבאים להסתופף בצלם, כן בהיותה לבער ארץ ישראל טרם הגאולה, אז תפרח ותגל ע"י הגאולה ע"י שכינה אשר לא זזה ממנה, באופן שזרע קדש יהיו מצבתה כי ישובו עד ד' וישבו בצלה כאמור".
לפי זה, חזרת הפריחה החקלאית בארץ ישראל ערב הגאולה, תהווה הוכחה לכך שהשכינה לא זזה מעולם מארץ ישראל. היא הייתה שם גם בשיממונה.
הפני יהושע בחידושיו על מסכת כתובות הסביר: "דבר טוב הוא שאחר כל הצרות שיעברו עליהם היו כדי שיצרפו בצירוף אחר צירוף ויטהרו ... על זה מייתי הש"ס נמי מילתא דר' חייא בר אשי דעתידין אילני סרק שיעשו פירות ... וכל זה הולך על יסוד אחד שאחר הצירוף יתקיימו כל ההבטחות והייעודים, כמו שהיה בשעת הבריאה וכדכתיב: והיה כל הנשאר בציון ובירושלים קדוש יאמר לו יהא רצון שיתקיים במהרה בימינו אמן וכן יהי רצון" (קיב ע"ב).
לפי פירושו של הפני יהושע, כחלק מהליך הגאולה גם אילנות הסרק יתנו פרי ובתוכם גם האלה והאלון. יתכן לפי דבריו, שבמצב החדש הם גם יעמדו בשלכת כמו כל עצי הפרי.
לכל הפירושים יש כאן הבטחה כי "נצח ישראל לא ישקר" וקיומו של העם היהודי מובטח לעולם גם אם יעברו עליו ימים קשים מאוד.
גם אחרי ההסברים הללו עדיין לא ברור מדוע נזכרו דווקא האלה והאלון העומדים בשער השלכת? מה פשר אזכור המצבה פעמיים? ציבור הקוראים מוזמן לקרא את התשובות בספרי "צפנת ישעיהו" שיצא לאור בקרוב בהוצאת 'ארץ חמדה' ו'קורן'.
נסיים בתפילה כי נזכה להמשך קיומה של הנבואה בדרך לגאולה שלמה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
