ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- צדקה והלוואה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
לצערנו, כדרכם של השרים הגויים גם עמיתיו של רבי שמואל הנגיד, קינאו בהצלחתו ובכך שהוא מוצא חן בעיני המלך, ודיברו עליו תדיר דברים רעים באוזני המלך. אך המלך, שהעריך את יושרו של רבי שמואל ואת כשרונותיו הברוכים המביאים טובה לממלכה, סירב לקבל את דבריהם הרעים.
יום אחד, אמר אחד השרים – בכוחי להוכיח למלך שרבי שמואל גונב מקופת הממלכה. תמה המלך – כיצד?
פשוט מאד, אמר השר, בקש ממנו לתת 'הצהרת הון' ותראה שהוא רמאי ושקרן. הסכים המלך למבדק, מפני שהיה בטוח ביושרו של רבי שמואל. והנה, לתדהמתו, כשהביא רבי שמואל את המחברת בה פירט את כל הונו, ראה המלך בעיון חטוף שזוהי הצהרת שקר.
שאל המלך – רבי שמואל, הצהרתך היא הצהרת שקר, שהרי אפילו שוויים של המתנות שהענקתי לך גבוה משווי ההון עליו הצהרת?
חייך רבי שמואל וענה בנחת – אדוני המלך, במחברת זו פירטתי את כל סכומי הצדקה שנתתי בחיי, שהרי את ההון שיש לי בעולם הזה, אפשר לקחת ממני בכל רגע נתון, אך את הצדקה אותה נתתי איש לא יכול לקחת ממני והיא ההון האמיתי שלי.
לרבי שמואל קדם כבר מלך גוי שהתגייר, הלא הוא מונבז המלך, עליו מספרת הגמרא, שפעם היה רעב גדול, ומונבז המלך פתח את אוצרות הכסף והזהב של אבותיו ונתן צדקה לעניים. כשטענו כלפיו – כיצד אתה מבזבז את כל האוצרות שחסכו אבותיך? השיב מונבז – אבותי אספו אוצרות של כסף ואני אוסף אוצרות של נפשות.
בפרשתנו אנו פוגשים לראשונה את המשכן והמקדש בישראל. והנה זה פלא – האמירה הראשונה בתורה מסביב לנושא המקדש לא עוסקת במטרותיו המרוממות של המשכן כמקום השראת השכינה בישראל, אלא באיסוף התרומות להקמת המשכן. הפרשה כולה אף נקראת על שם התרומה.
ההסבר לכך, נעוץ בנקודה בה פתחנו. ילקוט שמעוני במדרש לפרשתינו, שם את הדגש על הביטוי "ויקחו לי תרומה". ואומר – "התורה הייתה שלי ולקחתם אותה, קחו אותי עימה, זהו שכתוב – ויקחו לי תרומה". כלומר – בלב המשכן, נמצא ארון הברית בו נמצאת התורה שה' נתן לישראל, והיא הביטוי לכך שה' משרה שכינתו אצלנו. אולם במשכן יש גם תנועה הפוכה – בכך שאנו בונים בניין חומרי, כביכול, לשם ה', אנו נותנים חלק מעצמנו לקדוש ברוך הוא, וכך אנו לוקחים אותו איתנו.
כשאדם תורם ונותן צדקה, ובכך משקיע חלק משמעותי מכוחו החומרי לשם ה', הוא הופך את עצמו למשכן לשכינה. אוצרות הכסף הופכות לאוצרות נפשות. ההון החומרי הופך להון רוחני וניצחי.
ויהי רצון, שבזכות מצוות הצדקה, נזכה לגאולה השלימה, שנאמר: "ציון במשפט תיפדה ושביה בצדקה".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
