ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
ואכן הר צבי (או"ח א, כא) תמה על זה מה עניין הקולמוס הנאה, אם יש כתיבה נאה, מה נפק"מ באיזה קולמוס כתבו והרי אין בזה שום הידור? וגם בבנין שלמה (סוף סימן ה) העיר שרש"י ביומא (ע ע"א ד"ה להראות) שינה, ובמקום לכתוב 'בקולמוס נאה', כתב 'בקלף נאה'. וכותב בנין שלמה שאולי מכח שאלה זו שינה רש"י מדברי הגמרא בשבת. אמנם כותב שאולי הכוונה שהקולמוס הטוב מועיל לכתוב יפה יותר אבל לכאורה זה כלול במה שכתבה הגמרא כתב נאה. גם הרמב"ם (ס"ת ז, ד) לא מביא את כל המקרים בגמרא, ורק פוסק ש'כותב כתיבה מתוקנת נאה ביותר'.
נראה שכל הרעיון של הידור מצווה, הוא גם בדבר שאינו ניכר בתוצאות הקלף והכתיבה. והכוונה שצריך לבטא כבוד והדר למצווה, וזהו ההדר בהתייחסות המיוחדת של האדם למצווה.
וכך עולה מהרמב"ם בסוף הלכות איסורי מזבח (ז, יא): "...שהרוצה לזכות עצמו יכוף יצרו הרע וירחיב ידו ויביא קרבנו מן היפה המשובח ביותר שבאותו המין שיביא ממנו... והוא הדין בכל דבר שהוא לשם האל הטוב שיהיה מן הנאה והטוב, אם בנה בית תפלה יהיה נאה מבית ישיבתו, האכיל רעב יאכיל מן הטוב והמתוק שבשולחנו, כסה ערום יכסה מן היפה שבכסותו, הקדיש דבר יקדיש מן היפה שבנכסיו וכן הוא אומר כל חלב לה'" עולה מדברי הרמב"ם שהידור המצווה נועד לא רק בשביל ליצור מצווה שנראית יפה יותר כלפי חוץ, אלא גם ובעיקר ליצור באדם הבנה נכונה כלפי המצוות והקודש, להבין שהמצוות הם הדבר המכובד בעולם. ולפי דבריו אלו ניתן להבין מדוע הגמרא הקפידה גם על קולמוס נאה, שהרי אדם שמכבד את מצוות כתיבת ספר התורה מייחד את הקולמוס היפה ביותר על מנת לכתוב בו ספר תורה.
מהי הסיבה שהידור מצווה נאמר בשירת הים?
הרב קוק (עולת ראיה עמ' צא) מביא את המדרש (ילקוט שמעוני וירא צח) שבשכר מה שאברהם אבינו ביקע עצי עולה, זכו בניו לקריעת ים סוף, כי כל מעשיו של אברהם מלמדים על כך שהחשיבות של ציווי השם, ושל הגילוי שלו בעולם, היא יותר מכל הדברים שבעולם. ובאותה המידה גם נס קריעת ים סוף, שבוקע את הטבע, מראה את עליונותו המוחלטת של ה' בעולם. והוא מוסיף את הידור המצווה שאברהם ביצע: "האהבה האלוקית העליונה.. היא שבערה בלב האב הקדוש, כדי לזרזו להכין, גם את ההידור והסדר של תשמישי קרבן אלה", כחלק מהידור המצווה והחשיבות שרחש אברהם למצוות העקידה הוא ביקע את העצים בעצמו, ועוד לפני שהגיע להר. לפי"ז מבאר הרב קלכהיים (אדרת אמונה עקידה) שכיון שקריעת ים סוף היתה בשכר ביקוע עצי העולה, והידור המצווה. לכן אזכור דין הידור המצווה צריך להיות דווקא שם. ההבנה הזו שמצוות והכוח האלוקי הם הדברים החשובים בעולם והם מעל הטבע הרגיל, היא זו שמובילה להידור וכבוד למצווה.
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
הלכות שטיפת כלים בשבת
איך לקשור את הסכך?
"עין במר בוכה ולב שמח"
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
איך מותר להכין קפה בשבת?
למה ללמוד גמרא?
האם מותר לפנות למקובלים?
מה חשוב לשים לב כשמדליקים נרות שבת?
אנחנו קודש למענך
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
