ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
ואכן הר צבי (או"ח א, כא) תמה על זה מה עניין הקולמוס הנאה, אם יש כתיבה נאה, מה נפק"מ באיזה קולמוס כתבו והרי אין בזה שום הידור? וגם בבנין שלמה (סוף סימן ה) העיר שרש"י ביומא (ע ע"א ד"ה להראות) שינה, ובמקום לכתוב 'בקולמוס נאה', כתב 'בקלף נאה'. וכותב בנין שלמה שאולי מכח שאלה זו שינה רש"י מדברי הגמרא בשבת. אמנם כותב שאולי הכוונה שהקולמוס הטוב מועיל לכתוב יפה יותר אבל לכאורה זה כלול במה שכתבה הגמרא כתב נאה. גם הרמב"ם (ס"ת ז, ד) לא מביא את כל המקרים בגמרא, ורק פוסק ש'כותב כתיבה מתוקנת נאה ביותר'.
נראה שכל הרעיון של הידור מצווה, הוא גם בדבר שאינו ניכר בתוצאות הקלף והכתיבה. והכוונה שצריך לבטא כבוד והדר למצווה, וזהו ההדר בהתייחסות המיוחדת של האדם למצווה.
וכך עולה מהרמב"ם בסוף הלכות איסורי מזבח (ז, יא): "...שהרוצה לזכות עצמו יכוף יצרו הרע וירחיב ידו ויביא קרבנו מן היפה המשובח ביותר שבאותו המין שיביא ממנו... והוא הדין בכל דבר שהוא לשם האל הטוב שיהיה מן הנאה והטוב, אם בנה בית תפלה יהיה נאה מבית ישיבתו, האכיל רעב יאכיל מן הטוב והמתוק שבשולחנו, כסה ערום יכסה מן היפה שבכסותו, הקדיש דבר יקדיש מן היפה שבנכסיו וכן הוא אומר כל חלב לה'" עולה מדברי הרמב"ם שהידור המצווה נועד לא רק בשביל ליצור מצווה שנראית יפה יותר כלפי חוץ, אלא גם ובעיקר ליצור באדם הבנה נכונה כלפי המצוות והקודש, להבין שהמצוות הם הדבר המכובד בעולם. ולפי דבריו אלו ניתן להבין מדוע הגמרא הקפידה גם על קולמוס נאה, שהרי אדם שמכבד את מצוות כתיבת ספר התורה מייחד את הקולמוס היפה ביותר על מנת לכתוב בו ספר תורה.
מהי הסיבה שהידור מצווה נאמר בשירת הים?
הרב קוק (עולת ראיה עמ' צא) מביא את המדרש (ילקוט שמעוני וירא צח) שבשכר מה שאברהם אבינו ביקע עצי עולה, זכו בניו לקריעת ים סוף, כי כל מעשיו של אברהם מלמדים על כך שהחשיבות של ציווי השם, ושל הגילוי שלו בעולם, היא יותר מכל הדברים שבעולם. ובאותה המידה גם נס קריעת ים סוף, שבוקע את הטבע, מראה את עליונותו המוחלטת של ה' בעולם. והוא מוסיף את הידור המצווה שאברהם ביצע: "האהבה האלוקית העליונה.. היא שבערה בלב האב הקדוש, כדי לזרזו להכין, גם את ההידור והסדר של תשמישי קרבן אלה", כחלק מהידור המצווה והחשיבות שרחש אברהם למצוות העקידה הוא ביקע את העצים בעצמו, ועוד לפני שהגיע להר. לפי"ז מבאר הרב קלכהיים (אדרת אמונה עקידה) שכיון שקריעת ים סוף היתה בשכר ביקוע עצי העולה, והידור המצווה. לכן אזכור דין הידור המצווה צריך להיות דווקא שם. ההבנה הזו שמצוות והכוח האלוקי הם הדברים החשובים בעולם והם מעל הטבע הרגיל, היא זו שמובילה להידור וכבוד למצווה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
