ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
הראב"ד כתב שדברי הרמב"ם נשמעים הגיוניים משום שלא הגיוני לומר שהכהן הגדול יוכל לשאת שתי נשים אך יצטרך לגרש אחת מהן כשיגיע יום הכיפורים. אך הקשה עליו מהפסוק (דברי הימים ב, כג, ב) האומר "וישא לו יהוידע נשים שתים", והרי ידוע שיהוידע היה כהן גדול, ואם כן רואים שמותר לו לשאת שתי נשים.
עדיין נשארה השאלה מהו המקור לאיסור זה שאותו כתב הרמב"ם, שהרי בגמרא ביומא קיים איסור אך ורק ליום הכיפורים? המגיד משנה אומר שהרמב"ם למד כן מסוגייתנו בה יש ספק האם כהן גדול שנשא קטנה ובגרה אם מותר לקיימה, והגמרא אומרת שמהפסוק "מעמיו יקח אשה" לומדים שמותר לקיימה, והגמרא אומרת שלא ניתן ללמוד מזה למקרה נוסף, משום שכתוב- "אשה אחת ולא שתיים", המגיד משנה אומר שיתכן שהרמב"ם למד מכאן גם איסור לכהן גדול לשאת שתי נשים.
לגבי שאלת הראב"ד מיהוידע (שכתובה גם בתוספות הרא"ש ביומא יג ע"א ד"ה בעדו ובעד) כתב המגיד משנה שיתכן שנשא אותן אבל לא בבת אחת, אלא אחת אחר מיתת השנייה או שגירש אחת לפני יום הכיפורים (התוספות רא"ש כותב שאין זה הגיוני). החומת אנך מתרץ שמדובר בפסוק על יואש המלך, וכוונת הפסוק שיהוידע לקח עבור המלך שתי נשים. מלבי"ם (דברי הימים א, ה) תירץ שיהוידע נשא שתי נשים בשלב שכבר לא שימש בכהונה גדולה והחליף אותו כהן גדול אחר. תירוץ זה קשה שהרי מהגמרא בהוריות (יב ע"ב) ומהרמב"ם (איסורי ביאה יז, א) עולה שגם מי שהיה פעם כהן גדול אסור בכל הדברים הללו.
כפי שהראב"ד כתב מהגמרא ביומא (יג ע"א-ע"ב) משמע שכהן גדול יכול לשאת שתי נשים ורק צריך לגרש אחת מהן לפני יום הכיפורים, ואם כן קשה מהי הסיבה שהתורה אסרה במיוחד שיהיה לכהן הגדול שתי נשים ביום הכיפורים התורה תמימה (ויקרא טז, הערה לא) מתרץ שמדובר במקרה שעבר ונשא, שיהיה אסור לו לעבוד ביום כיפור. לדעת המהר"ץ חיות (יומא יג ע"א) גם לדעת הרמב"ם אין איסור גמור לשאת שתי נשים, אלא שאם נשא יצטרך לגרש ביום כיפור, ואין זה ראוי שהכהן הגדול יגרש אשתו ללא סיבה, וזה כטעם הראב"ד, אך לדעתו אין איסור עצמי, את דבריו הוא מוכיח מדברי הרמב"ם בהל' כלי המקדש, שכתב שאסור לכהן גדול לשאת שתי נשים, ואם נשא שתי נשים צריך לגרש אחת על מנת לעבוד ביום הכיפורים. אמנם האור שמח (איסורי ביאה יז, יג) הסביר שהרמב"ם שם עוסק במקרה שבו הכהן נשא שתי נשים כשהיה כהן הדיוט והתמנה להיות כהן גדול, שאז הן מותרות לו, אלא שלפני יום כיפור צריך לגרש, וזו כוונת הרמב"ם שאם נשא.
קושיה נוספת על הרמב"ם היא מדברי הגמרא בקידושין שמחפשת מקרה שבו אדם נושא שתי נשים אחת אהובה בנישואיה ואחת שנואה בנישואיה, ומקשים האחרונים מדוע לא נעמיד במקרה שבו כהן גדול נשא שתי נשים ואז האשה השנייה היא שנואה? הצפנת פענח (על הרמב"ם איסורי ביאה שם) מתרץ שברגע שהוא נושא את האשה השנייה הרי שתי הנשים נהפכות להיות אסורות באתה מידה ולא שייך לקרוא לאשה השנייה "שנואה". היד דוד (קידושין סח ע"א ד"ה כי תהיין) והשואל ומשיב (תליתאה א, תסו) מתרצים שאשה כזו לא נחשבת שנואה בנישואיה משום שאינה אסורה מצד עצמה, אלא מצד צירוף אשה אחרת.
סיכום: הרמב"ם אוסר על הכהן הגדול לשאת שתי נשים בכל השנה, והמגיד משנה מבאר שלמד זאת מסוגייתנו, הראב"ד חולק עליו ומתיר לכהן גדול לשאת שתי נשים. ישנם כמה תירוצים לקושית הראב"ד מכך שיהוידע נשא שתי נשים. וכן תירוץ לקושיה מהגמרא ביומא שמשמע שהאיסור קיים רק ביום כיפור ולא בימים אחרים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
