ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
הראב"ד כתב שדברי הרמב"ם נשמעים הגיוניים משום שלא הגיוני לומר שהכהן הגדול יוכל לשאת שתי נשים אך יצטרך לגרש אחת מהן כשיגיע יום הכיפורים. אך הקשה עליו מהפסוק (דברי הימים ב, כג, ב) האומר "וישא לו יהוידע נשים שתים", והרי ידוע שיהוידע היה כהן גדול, ואם כן רואים שמותר לו לשאת שתי נשים.
עדיין נשארה השאלה מהו המקור לאיסור זה שאותו כתב הרמב"ם, שהרי בגמרא ביומא קיים איסור אך ורק ליום הכיפורים? המגיד משנה אומר שהרמב"ם למד כן מסוגייתנו בה יש ספק האם כהן גדול שנשא קטנה ובגרה אם מותר לקיימה, והגמרא אומרת שמהפסוק "מעמיו יקח אשה" לומדים שמותר לקיימה, והגמרא אומרת שלא ניתן ללמוד מזה למקרה נוסף, משום שכתוב- "אשה אחת ולא שתיים", המגיד משנה אומר שיתכן שהרמב"ם למד מכאן גם איסור לכהן גדול לשאת שתי נשים.
לגבי שאלת הראב"ד מיהוידע (שכתובה גם בתוספות הרא"ש ביומא יג ע"א ד"ה בעדו ובעד) כתב המגיד משנה שיתכן שנשא אותן אבל לא בבת אחת, אלא אחת אחר מיתת השנייה או שגירש אחת לפני יום הכיפורים (התוספות רא"ש כותב שאין זה הגיוני). החומת אנך מתרץ שמדובר בפסוק על יואש המלך, וכוונת הפסוק שיהוידע לקח עבור המלך שתי נשים. מלבי"ם (דברי הימים א, ה) תירץ שיהוידע נשא שתי נשים בשלב שכבר לא שימש בכהונה גדולה והחליף אותו כהן גדול אחר. תירוץ זה קשה שהרי מהגמרא בהוריות (יב ע"ב) ומהרמב"ם (איסורי ביאה יז, א) עולה שגם מי שהיה פעם כהן גדול אסור בכל הדברים הללו.
כפי שהראב"ד כתב מהגמרא ביומא (יג ע"א-ע"ב) משמע שכהן גדול יכול לשאת שתי נשים ורק צריך לגרש אחת מהן לפני יום הכיפורים, ואם כן קשה מהי הסיבה שהתורה אסרה במיוחד שיהיה לכהן הגדול שתי נשים ביום הכיפורים התורה תמימה (ויקרא טז, הערה לא) מתרץ שמדובר במקרה שעבר ונשא, שיהיה אסור לו לעבוד ביום כיפור. לדעת המהר"ץ חיות (יומא יג ע"א) גם לדעת הרמב"ם אין איסור גמור לשאת שתי נשים, אלא שאם נשא יצטרך לגרש ביום כיפור, ואין זה ראוי שהכהן הגדול יגרש אשתו ללא סיבה, וזה כטעם הראב"ד, אך לדעתו אין איסור עצמי, את דבריו הוא מוכיח מדברי הרמב"ם בהל' כלי המקדש, שכתב שאסור לכהן גדול לשאת שתי נשים, ואם נשא שתי נשים צריך לגרש אחת על מנת לעבוד ביום הכיפורים. אמנם האור שמח (איסורי ביאה יז, יג) הסביר שהרמב"ם שם עוסק במקרה שבו הכהן נשא שתי נשים כשהיה כהן הדיוט והתמנה להיות כהן גדול, שאז הן מותרות לו, אלא שלפני יום כיפור צריך לגרש, וזו כוונת הרמב"ם שאם נשא.
קושיה נוספת על הרמב"ם היא מדברי הגמרא בקידושין שמחפשת מקרה שבו אדם נושא שתי נשים אחת אהובה בנישואיה ואחת שנואה בנישואיה, ומקשים האחרונים מדוע לא נעמיד במקרה שבו כהן גדול נשא שתי נשים ואז האשה השנייה היא שנואה? הצפנת פענח (על הרמב"ם איסורי ביאה שם) מתרץ שברגע שהוא נושא את האשה השנייה הרי שתי הנשים נהפכות להיות אסורות באתה מידה ולא שייך לקרוא לאשה השנייה "שנואה". היד דוד (קידושין סח ע"א ד"ה כי תהיין) והשואל ומשיב (תליתאה א, תסו) מתרצים שאשה כזו לא נחשבת שנואה בנישואיה משום שאינה אסורה מצד עצמה, אלא מצד צירוף אשה אחרת.
סיכום: הרמב"ם אוסר על הכהן הגדול לשאת שתי נשים בכל השנה, והמגיד משנה מבאר שלמד זאת מסוגייתנו, הראב"ד חולק עליו ומתיר לכהן גדול לשאת שתי נשים. ישנם כמה תירוצים לקושית הראב"ד מכך שיהוידע נשא שתי נשים. וכן תירוץ לקושיה מהגמרא ביומא שמשמע שהאיסור קיים רק ביום כיפור ולא בימים אחרים.
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
שתי דקות על בדיקת חמץ
למה משתכרים בפורים? איך עושים זאת נכון?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
כיצד הצפירה מובילה לאחדות בעם?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
האם מותר לפנות למקובלים?
איך מותר להכין קפה בשבת?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
איך עושים קידוש?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
