ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בשלח
- משפחה חברה ומדינה
- התורה והחיים
- שיעורים נוספים
עיקר שירה בפה או בכלי?
מקור הקודש של השירה, הוא בשירת הלוויים בבית המקדש. הגמרא 1 מבררת את ענינה של שירת הלויים, ודנה האם עיקר שירה בכלי, או עיקר שירה בפה. נחלקו בזה התנאים, ופסק הרמב"ם 2 שעיקר שירה בפה. יכול להיות שהמחלוקת היא, על מה לשים את הדגש, האם על המנגינה - ועיקר שירה בכלי, או על התוכן של המילים - ועיקר שירה בפה. יתכן גם שהמחלוקת היא, האם עיקר הביטוי של האדם צריך להיות בפיו, או שעליו להשתמש בכלים. המסקנה ההילכתית היא, שעיקר שירה בפה.
הגמרא שדנה בענין 3 , אומרת נפקא-מינה להלכה, שאם עיקר שירה בפה, אז בשבת לא היו מנגנים בכלים, שהם רק תוספת, והנגינה בהם אינה דוחה את השבת, אבל אם עיקר שירה בכלי, אז כך צריכה להיות עבודת בית המקדש, והיא דוחה שבת. בענין זה פוסק הרמב"ם 4 להלכה, שגם בשבת היו מנגנים בכלי הנגינה, אע"פ שהוא פסק שעיקר שירה בפה. האחרונים דנים בקושיה זו, ומביאים תרוצים שונים.
הרב סולוביצ'יק מתרץ ואומר, שאמנם, נכון, שעיקר שירה בפה, והכלים זה לא העיקר, אלא הם באים רק 'לבסומי קלא', כלומר, לבשם ולהוסיף עוד הידור בשירה, אבל הם עדיין 'הידור מצוה', וגם הידור מצוה דוחה את השבת. דוגמא לכך מצינו במצות מילה, שציצים שאינם מעכבים את המילה, מותר בשבת לחתוך גם אותם, מכיון שזה הידור מצוה לחתוך בצורה כזאת, שלא ישאר שום דבר. ז"א, כשעושים את המצוה בצורה מהודרת, ההידור הוא חלק מעצם המצווה, וגם הוא דוחה את השבת.
הוא הדין גם בענין השירה. הניגון בכלים הוא הידור מצוה, ומכיון שהידור המצוה הוא חלק מעצם המצוה, הוא דוחה את השבת.
מנין לעיקר שירה מהתורה
בהמשך הסוגיא, דנה הגמרא מניין לעיקר שירה מן התורה - מהו המקור מהתורה לשירת הלוויים? אומרת הגמרא: "שנאמר: 'ושרת בשם ה' אלוקיו' (דברים יח, ז). איזהו שרות שהוא בשם, - שמזכירים בו שם שמים, - הוי אומר זה שירה". זהו המקור לעבודת השירה של הלויים. שואלת הגמרא: "ואימא נשיאות כפיים - אולי זה ברכת כהנים? עונה הגמרא, שכתוב בתורה 'לשרתו ולברך בשמו' (דברים י, ח), זאת אומרת, שהברכה זה דבר בפני עצמו, והשרות זה דבר בפני עצמו, והשרות - 'ושרת בשם ה' אלוקיו', זו השירה.
ממשיכה הגמרא ואומרת: "רב מתנה אמר מהכי: דכתיב 'תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה ובטוב לבב' (דברים כח, מז). איזו היא עבודה שבשמחה ובטוב לבב... זה שירה". אומר על כך רש"י: "אין אדם שר שירה אלא מתוך שמחה וטוב לבב, דכתיב 'הנה עבדי ירונו מטוב לב' (ישעיה סה, יד)". כולם מכירים את הדברים, אבל לא יודעים שאלו דברי רש"י במסכת ערכין. זו הרגשה מיוחדת כאשר יודעים את מקור הביטוי הזה, ולא שרים סתם. כאשר יש שמחה - שרים. השירה היא ביטוי לשמחה פנימית, שנאמר "עבדי ירונו מטוב לב". א"כ, איזו היא עבודה שיש בה שמחה - זה שירה. שואלת הגמרא: "ואימא דברי תורה דכתיב: 'פיקודי ה' ישרים משמחי לב' (תהילים יט, ט)" - מי אמר ש'בשמחה' זה דווקא שירה? ועונה הגמרא, שלגבי דברי תורה כתוב 'משמחי לב', אבל לא כתוב 'טוב'.
שואל התוס' 5 : בתורה לא כתוב "טוב"? והרי כתוב "כי לקח טוב נתתי לכם" (משלי ד, ב), וכתוב "טוב לי תורת פיך" (תהילים קיט, עב). יש הרבה פסוקים שמדברים על התורה במילה 'טוב'?! עונה התוס': אמנם כתוב 'טוב', וכתוב גם 'משמחי לב', אבל 'טוב לב' לא כתוב! זה ביטוי מיוחד, השמור לדבר מיוחד. "תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה ובטוב לבב" זוהי השירה.
לומדים מכאן שיש בשירה משהו מיוחד במינו. אין כל ספק, שהתורה ג"כ משמחת מאד את הלב - "פיקודי ה' ישרים משמחי לב". העוסק בתורה מתמלא בשמחה, בסיפוק, ובאושר פנימי רוחני, אבל בשירה יש יחודיות מיוחדת במינה. כאשר אדם שר שירה, זה מוכרח להיות מתוך שמחה פנימית, מתוך אושר פנימי מיוחד, מתוך נופח מיוחד שמביא את האדם לידי שירה.
לא בכדי אומר המדרש 6 : "מיום שברא הקדוש ברוך הוא את העולם, ועד שעמדו ישראל על הים, לא מצינו אדם, שאמר שירה לקדוש ברוך הוא, אלא ישראל ...כיון שבאו ישראל לים ונקרע להם, מיד אמרו שירה לפני הקדוש ברוך הוא, שנאמר 'אז ישיר משה ובני ישראל". שירת הים זהו דבר מיוחד במינו.
גדלותו של הגר"א וחכמת המוסיקה
בהקדמה לספר "פאת השולחן", מספר ר' ישראל משקלוב, שכאשר הגאון מוילנא סיים את פרושו על שיר השירים, הוא שמח שמחה גדולה מאד, וכך הוא מתאר את הארוע:
"וצוה לסגור חדרו, והחלונות סוגרו ביום, והדליקו נרות הרבה. וכאשר סיים פרושו, נשא עיניו למרום בדביקות עצומה, בברכה והודאה לשמו הגדול יתברך שמו, שזיכהו להשגת אור כל התורה בפנימיותה וחוצותיה.
כה אמר: כל החוכמות נצרכים לתורתינו הקדושה וכלולים בה, וידעם כולם לתכליתם. והזכירם: חכמת האלגברה, המשולשים וההנדסה, וחוכמת מוסיקה, ושיבחה הרבה. הוא היה אומר אז, כי רוב טעמי תורה וסודות שירי הלויים, וסודות תיקוני הזהר, אי אפשר לידע בלעדה - בלי חכמת המוזיקה אי אפשר ללמוד סודות התורה - ועל ידה יכולים בנ"א למות, בכלות נפשם בנעימותיה, ויכולים להחיות מתים בסודותיה הגנוזים בתורה. הוא אמר כמה ניגונים וכמה מידות הביא משרע"ה מהר סיני - המקור של הניגונים הוא גם כן מהר סיני - והשאר מורכבים .
וביאר איכות כל החוכמות ואמר שהשיגם לתכליתם - כי הוא חשב שהכל הכרחי להבנת התורה. רק לגבי חכמת הרפואה הוא אמר: ידע חכמת הניתוח, והשייך אליה, אך מעשה הסמים ומלאכתם למעשה, רצה ללמדם מרופאי הזמן, וגזר עליו אביו הצדיק שלא ילמדנה, כדי שלא יבטל מתורתו, שיצטרך ללכת להציל נפשות כשידע לגומרה".
כה אמר: כל החוכמות נצרכים לתורתינו הקדושה וכלולים בה, וידעם כולם לתכליתם. והזכירם: חכמת האלגברה, המשולשים וההנדסה, וחוכמת מוסיקה, ושיבחה הרבה. הוא היה אומר אז, כי רוב טעמי תורה וסודות שירי הלויים, וסודות תיקוני הזהר, אי אפשר לידע בלעדה - בלי חכמת המוזיקה אי אפשר ללמוד סודות התורה - ועל ידה יכולים בנ"א למות, בכלות נפשם בנעימותיה, ויכולים להחיות מתים בסודותיה הגנוזים בתורה. הוא אמר כמה ניגונים וכמה מידות הביא משרע"ה מהר סיני - המקור של הניגונים הוא גם כן מהר סיני - והשאר מורכבים .
וביאר איכות כל החוכמות ואמר שהשיגם לתכליתם - כי הוא חשב שהכל הכרחי להבנת התורה. רק לגבי חכמת הרפואה הוא אמר: ידע חכמת הניתוח, והשייך אליה, אך מעשה הסמים ומלאכתם למעשה, רצה ללמדם מרופאי הזמן, וגזר עליו אביו הצדיק שלא ילמדנה, כדי שלא יבטל מתורתו, שיצטרך ללכת להציל נפשות כשידע לגומרה".
תארו לעצמכם, איזה תור היה אצל הגר"א אם הוא היה לומד גם את חכמת הרפואה, ואי-אפשר להתחמק מזה, מפני שזה פיקוח נפש.
"וכן - ידע הגר"א - חכמת הכישוף אשר ידעוה הסנהדרין והתנאים, והזהירו שצריך ללומדה, כמוזכר בש"ס על ר' אליעזר ור' יהושע בנטיעת קישואים ועקירתם, וידעה. רק היה חסר לו מעשה העשבים וכל גמר מעשיהם, מפני שהם ביד גויים הכופרים, לא היה יכול ללמוד גמר מעשיהם מרוב מפנקותיה. ועל חכמת הפילוסופיה אמר, שלמדה לתכליתה ולא הוציא ממנה רק שני דברים טובים... והשאר צריך להשליכה החוצה. אח"כ אמר, כי ב"ה כל התורה כולה שניתנה בסיני ידעה לתכליתה, וכל הנביאים וכתובים, והמשניות, והתורה שבע"פ האיך גנוזים בה, ולא נשאר לו שום ספק באיזה הלכה וסוגיה בכל התורה וכו'".
את כל הדברים הללו הבאנו, כמובן, בגלל דברי הגר"א על חכמת המוסיקה.
מספרים שהאר"י הקדוש אמר על ר' ישראל נג'ארה, שחיבר את השיר "י-ה ריבון עלם", ועוד הרבה שירים, שכשהוא היה יושב בשבת ושר, היו כיתות של מלאכים באות לשמוע את השירים שלו. זה היה דבר כ"כ מרומם, שהיו מלאכי עליון באים לשמוע.
דברי זהר בגדלות השירה
לדברי הגר"א במעלתה של חכמת המוסיקה, יש מקור בזהר 7 , הדן באריכות גדולה במעלתה של השירה:
"יומם יצוה ה' חסדו ובלילה שירו עימי" (תהילים מב, ט). הקב"ה ברא מלאכים הממונים בחסדו ביום, וברא מלאכים הממונים לומר שירה בלילה [- מלאכים מיוחדים שענינם לשיר]. ותנא: אלו האומרים שירה בלילה, אלו השׂרים על כל בעלי השיר, וכשפותחים החיים שירה, מוסיפים העליונים כח, לדעת ולהשיג מה שלא השיגו. שמים וארץ מוסיפים כח בהאי שירה.
אמר ר' נחמיה: אשרי הזוכה לדעת באותם שירים, דתניא: הזוכה באותו השיר ידע בעניני התורה והחוכמה, ויאזין ויחקור ויוסיף כח וגבורה במה שהיה ובמה שעתיד להיות. ובזה זכה שלמה לדעת [- כלומר, חוכמתו של שלמה היתה מבוססת על כך שהוא ידע את השירים]. תני ר' שמעון: דוד ע"ה ידע בזה, ותיקן שירים ותשבחות הרבה, ורמז בהם העתידות לבא, והוסיף כח וגבורה ברוח הקודש. ידע בעניני התורה והחכמה ואיזן וחיקר והוסיף כח וגבורה בלשון הקודש. ושלמה זכה יותר באותו השיר, וידע החכמה, ואיזן וחיקר ותיקן משלים הרבה, ועשה ספר באותו השיר ממש, והינו דכתיב "עשיתי לי שרים ושרות" (קהלת ב, ח). כלומר, קניתי לי לדעת שיר מאותם השירים עליונים [- כלומר שיר של אותם השירים של מעלה, שיר שכולל כל עניני התורה והחוכמה, בכח וגבורה, במה שהיה ובמה שעתיד להיות - והיינו דכתיב "שיר השירים". אח"כ ממשיך הזהר לבאר, שזה היה גם ענינם של הלויים].
אמר ר' נחמיה: אשרי הזוכה לדעת באותם שירים, דתניא: הזוכה באותו השיר ידע בעניני התורה והחוכמה, ויאזין ויחקור ויוסיף כח וגבורה במה שהיה ובמה שעתיד להיות. ובזה זכה שלמה לדעת [- כלומר, חוכמתו של שלמה היתה מבוססת על כך שהוא ידע את השירים]. תני ר' שמעון: דוד ע"ה ידע בזה, ותיקן שירים ותשבחות הרבה, ורמז בהם העתידות לבא, והוסיף כח וגבורה ברוח הקודש. ידע בעניני התורה והחכמה ואיזן וחיקר והוסיף כח וגבורה בלשון הקודש. ושלמה זכה יותר באותו השיר, וידע החכמה, ואיזן וחיקר ותיקן משלים הרבה, ועשה ספר באותו השיר ממש, והינו דכתיב "עשיתי לי שרים ושרות" (קהלת ב, ח). כלומר, קניתי לי לדעת שיר מאותם השירים עליונים [- כלומר שיר של אותם השירים של מעלה, שיר שכולל כל עניני התורה והחוכמה, בכח וגבורה, במה שהיה ובמה שעתיד להיות - והיינו דכתיב "שיר השירים". אח"כ ממשיך הזהר לבאר, שזה היה גם ענינם של הלויים].
יש בענינה של השירה מעלה מיוחדת במינה. כמובן, השירה המדוברת כאן, זו השירה המקורית, אבל באופן כללי אנחנו מבינים, שיש עוד תחום מיוחד, של התרוממות רוח שבאה ע"י השירה. כפי שראינו ברש"י במסכת ערכין, השירה היא ביטוי של שמחה. כלומר, כדי להגיע לידי שירה צריך להיות במצב מיוחד במינו, שאדם מגיע להתרוממות נפש, לגובה רוחני מיוחד, ואז מתוך ראיה עליונה פנימית הוא בא לידי שירה, וכשהוא בא לידי שירה הוא מתעלה עוד יותר, ואז הוא משיג השגות עוד יותר גבוהות, ועוד יותר עליונות, והוא יכול להגיע לכל הסודות היותר גדולים והיותר עמוקים שיכולים להיות.
^ 1 ערכין יא, א.
^ 2 הלכות כלי המקדש ג, ג.
^ 3 סוכה נ, ב.
^ 4 הלכות כלי המקדש ג, ו. "חליל של קרבן עבודה הוא ודוחה את השבת"
^ 5 ערכין יא, א. ד"ה "משמח לב"
^ 6 שמות רבה כג, ד.
7שמות יח, ב. ד"ה "וילך איש מבית לוי".
^ 2 הלכות כלי המקדש ג, ג.
^ 3 סוכה נ, ב.
^ 4 הלכות כלי המקדש ג, ו. "חליל של קרבן עבודה הוא ודוחה את השבת"
^ 5 ערכין יא, א. ד"ה "משמח לב"
^ 6 שמות רבה כג, ד.
7שמות יח, ב. ד"ה "וילך איש מבית לוי".

איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?

אנחנו קודש למענך

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

הפסוק המיוחד והמשונה בתורה

הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת

כיצד הופכים את צום עשרה בטבת לששון ולשמחה?

למה ללמוד גמרא?

מהו הסוד של פורים בשנה מעוברת?

מהי המלכות שיש בכתר התורה?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

דברים פרשת דברים – השם אוהב אותך
הדור שסרב להיכנס לארץ טען שהשם שונא אותו ומכאן יש ללמוד על חשיבות האמונה בטוב ד' ואהבתו והמנוע לכיבוש וישוב הארץ

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת דברים
איך יתכן דמשה רבינו ע"ה וכל ישראל יסתפקו בטעות גדולה כזאת שהוא במשך ששה ימים. מט' באב ועד ט"ו באב. ומדוע לא נתייחד הדיבור עמו מיד כשכלתה גזרת מתי מדבר בעשירי באב. שֶׁיְּהֵא חָבִיב עָלֶיךָ דִּין שֶׁל פְּרוּטָה כְּדִין שֶׁל מֵאָה מָנֶה, שֶׁאִם קָדַם וּבָא לְפָנֶיךָ, לֹא תְּסַלְּקֶנּוּ לָאַחֲרוֹנָה. מה ההוה אמינא דיש להקדים הדין של מאה מנה לדין פרוטה. והשכל מחייב כן שהרי לעני חשיב. וכן קי"ל דאין מעבירין על המצוות. סמוך למיתתו הוכיחן. למה חשש משה אם יוכיחם כמה פעמים. וגם אם אינם מקבלים תוכחה בפעם אחת מה יפעול אם יוכיחם קודם למותו פעם אחת, הלא סוף סוף לא יועילו ולא יתקנו את מעשיהם.

אחדות ומחלוקות אחדות ישראל - ערך עצמי
האם לאחדות בעם ישראל יש ערך עצמי בפני עצמו או שהיא כלי בלבד, האחדות היא יסוד רוחני והלכתי עצמאי ותמצית התורה כולה. האחדות והשלום הם תנאי הכרחי להשראת השכינה ולקבלת שפע וברכה, ואף דוחים גזרות קשות גם כאשר העם שרוי בחטא או בעבודה זרה. בשל מרכזיותה של האחדות, חכמים אף הקלו באיסורים הלכתיים כדי למנוע פירוד, בעוד שגישה של פירוד והתרחקות מהכלל נתפסת כחמורה ביותר ופוגעת ביכולת להופיע את השכינה בעולם.

תפילה ובית כנסת סודות התפילה
איך להעלות את התפילה שלכם רמה?
מתי חולצים תפילין? | סיום התפילה של השליח ציבור בקדיש תתקבל | מעלת "ברכו" על פני שאר הברכות | סיום הוויה בקריאת שמע | קידוש ה' במניין ובמסירות נפש | הבדלים בין סוגי הקדושות

מאמר שלישי המשך עבודת החסיד
מאמר שלישי המשך סיכום פסקאה י"א
השיעור עוסק בתפיסתו של ספר הכוזרי אודות החשיבות המכרעת של השבת והמועדים בשמירה על קיומו וייחודו של עם ישראל לאורך שנות הגלות. בנוסף, השיעור מנתח את דמות "החסיד" המקפיד על קיום המצוות האלוהיות (העל-שכליות), ומשלב דיון וסיפורים מרתקים אודות מהותם ומקורם של חלומות.

מלחמת "חרבות הברזל" סולם יעקב בקיבוץ כרם שלום
השיעור עוסק בחזון היהודי של חיבור בין העולם הרוחני והגשמי, רעיון עמוק המשתקף דרך סולם יעקב וסודם של הכרובים בזמן חורבן בית המקדש. חזון אידיאלי זה בא לידי ביטוי מעשי בסיפורו מעורר ההשראה של קיבוץ כרם שלום, שהפך מקהילה חילונית מובהקת בקצה הארץ לסמל של אחדות, אמונה וחיים משותפים בין חילונים לדתיים.

אורות התשובה - הרב הראל כהן דור מסובך
אורות התשובה פרק ו פסקה ד'
הרב מלמד אותנו שהשיקוע בגסות החיים החומריים הוא השורש לפגמים המוסריים הטבעיים, והוא זה שמביא לנטיה מהמוסר האלוקי ומרידה במצוות ה'. אך כיוון שזה לא הטבע שלנו אלא זו מחלה- זה לא יתמיד, "התשובה היא תמיד מוכרחת לבוא ולהתגלות".

"ציון במשפט תיפדה" – דיני הממונות בבתי הדין - תשפ"ו סמכות, אחריות ומשפט התורה
הקשר ההכרחי בין סמכות לאחריות במערכות המדינה, לצד בירור הזהות העמוק שמביאה עמה המלחמה הנוכחית לעם ישראל. השבת סמכות הדיון בדיני ממונות לבתי הדין הרבניים מהווה הזדמנות היסטורית לחשוף את הציבור הרחב לצדק, ליושר וליעילות של משפט התורה. השיעור מתוך כנס "ציון במשפט תיפדה" – השבת דיני הממונות לבתי הדין הרבניים שהתקיים ע"י כולל דיינות בישיבת בית אל לציון השבת הסמכות לבתי הדין הרבניים לדון בדיני ממונות בהסכמה, ולחיזוק משפט התורה במדינת ישראל.

"ציון במשפט תיפדה" – דיני הממונות בבתי הדין - תשפ"ו מעמד בתי הדין בדיני ממונות
הרב מנתח את השלכות החוק החדש המשיב לבתי הדין הרבניים את הסמכות לדון בדיני ממונות כבוררים, ומשווה את מעמדם הרשמי לזה של בתי הדין הפרטיים. דרך בחינת מושגים הלכתיים ומשפטיים כגון "בית דין קבוע" ויכולת האכיפה של פסקי הדין, מוסבר כיצד פניית הציבור לבתי הדין השונים היא הדרך האמיתית להצמחת משפט התורה בישראל מלמטה למעלה. השיעור מתוך כנס "ציון במשפט תיפדה" – השבת דיני הממונות לבתי הדין הרבניים שהתקיים ע"י כולל דיינות בישיבת בית אל לציון השבת הסמכות לבתי הדין הרבניים לדון בדיני ממונות בהסכמה, ולחיזוק משפט התורה במדינת ישראל.

"ציון במשפט תיפדה" – דיני הממונות בבתי הדין - תשפ"ו אחריות הדיינים ודין אמת לאמיתו
השיעור עוסק באחריותם הכבדה של הדיינים ובתפקידם להשכין את השכינה בישראל על ידי פסיקת "דין אמת לאמיתו". הרב מדגיש כי על פסיקת ההלכה להתאים למציאות המשתנה ולהתיישב עם השכל הישר והסברה, בפרט בתחום דיני הממונות. השיעור מתוך כנס "ציון במשפט תיפדה" – השבת דיני הממונות לבתי הדין הרבניים שהתקיים ע"י כולל דיינות בישיבת בית אל לציון השבת הסמכות לבתי הדין הרבניים לדון בדיני ממונות בהסכמה, ולחיזוק משפט התורה במדינת ישראל.

"ציון במשפט תיפדה" – דיני הממונות בבתי הדין - תשפ"ו דיני בוררות ומעמד בתי הדין
השיעור עוסק בדיני בוררות ובסוגיית "זה בורר לו אחד" (זבל"א), תוך בחינת ההבדל ההלכתי בין פנייה לבורר מוסכם לבין התדיינות בפני בית דין קבוע. המרצה מציג את שיטותיהם של גדולי הפוסקים בנושא, ומדגיש את מעמדם הייחודי של בתי הדין הרבניים הממלכתיים כבתי דין קבועים המייצגים את כלל הציבור. השיעור מתוך כנס "ציון במשפט תיפדה" – השבת דיני הממונות לבתי הדין הרבניים שהתקיים ע"י כולל דיינות בישיבת בית אל לציון השבת הסמכות לבתי הדין הרבניים לדון בדיני ממונות בהסכמה, ולחיזוק משפט התורה במדינת ישראל.

"ציון במשפט תיפדה" – דיני הממונות בבתי הדין - תשפ"ו השבת סמכות בתי הדין לממונות
השיעור עוסק במאבק ההיסטורי והמשפטי להשבת סמכותם של בתי הדין הרבניים לדון בדיני ממונות כבוררים מוסכמים, תוך סקירת פסקי דין ותהליכי חקיקה מרכזיים בהיסטוריה של מדינת ישראל. הרב מדגיש את תפקידו הקריטי של בית המדרש בפיתוח משפט התורה והתאמתו למציאות המודרנית, לצד קריאה לציבור הרחב לבחור להתדיין על פי דין תורה. השיעור מתוך כנס "ציון במשפט תיפדה" – השבת דיני הממונות לבתי הדין הרבניים שהתקיים ע"י כולל דיינות בישיבת בית אל לציון השבת הסמכות לבתי הדין הרבניים לדון בדיני ממונות בהסכמה, ולחיזוק משפט התורה במדינת ישראל.

"ציון במשפט תיפדה" – דיני הממונות בבתי הדין - תשפ"ו השבת דיני ממונות לבתי הדין
בשיעור זה עומד הרב על חשיבותו המכרעת של משפט התורה לזהותה של מדינת ישראל כמדינה יהודית, ומתאר את המאמצים ההיסטוריים להקמת בתי דין לדיני ממונות בארץ ובתפוצות. בהמשך לכך, הרב קורא לנציגי הציבור לפעול להענקת סמכות ותוקף חוקי עצמאי לבתי דין אלו, במטרה להנגיש את משפט התורה לכלל הציבור ולחזק את מעמדו העצמאי במדינה. השיעור מתוך כנס "ציון במשפט תיפדה" – השבת דיני הממונות לבתי הדין הרבניים שהתקיים ע"י כולל דיינות בישיבת בית אל לציון השבת הסמכות לבתי הדין הרבניים לדון בדיני ממונות בהסכמה, ולחיזוק משפט התורה במדינת ישראל.

"ציון במשפט תיפדה" – דיני הממונות בבתי הדין - תשפ"ו תפקידם של בתי הדין בתיקון המציאות
לימוד דיני ממונות אינו נועד רק לפתרון סכסוכים אקראיים בקודש, אלא מהווה כלי מהותי להדרכת הכלל ולתיקון החברה. תפקידו של בית הדין הרבני הוא ליזום ולפעול בשיתוף עם המחוקקים לתיקון המציאות מראש, ובכך להביא לחברה מתוקנת וערכית יותר המונעת מחלוקות. השיעור מתוך כנס "ציון במשפט תיפדה" – השבת דיני הממונות לבתי הדין הרבניים שהתקיים ע"י כולל דיינות בישיבת בית אל לציון השבת הסמכות לבתי הדין הרבניים לדון בדיני ממונות בהסכמה, ולחיזוק משפט התורה במדינת ישראל.

"ציון במשפט תיפדה" – דיני הממונות בבתי הדין - תשפ"ו השבת משפט התורה: מאבק של אמת מול שקר
במהלך שיעורו, מציג חה"כ שמחה רוטמן את מאחורי הקלעים של הליכי החקיקה להשבת סמכויות בתי הדין הרבניים, תוך חשיפת הפער בין הטיעונים המשפטיים הרשמיים לבין המניעים האמיתיים שעמדו מאחורי פסק הדין ששלל סמכויות אלו. בדבריו הוא מדגיש את החשיבות ההיסטורית והערכית של חיזוק משפט התורה במדינת ישראל כחלק מתהליך שיבת המשפט העברי למקומו הראוי. השיעור מתוך כנס "ציון במשפט תיפדה" – השבת דיני הממונות לבתי הדין הרבניים שהתקיים ע"י כולל דיינות בישיבת בית אל לציון השבת הסמכות לבתי הדין הרבניים לדון בדיני ממונות בהסכמה, ולחיזוק משפט התורה במדינת ישראל.

יסודות התורה והאמונה חזרת עשרת השבטים והשותפות עם הציונות החילונית
בהמשך וכהשלמה לשיעורים הקודמים על משיח בן יוסף וסגולת ישראל בא השיעור הנוכחי. בהמשך להבנה שמשיח בן יוסף הוא מנהיגם של עשרת השבטים עסקנו גם בסוגיית חזרתם לעתיד לבוא. וכמו כן, בהמשך ובדומה לדברינו על משיח בן יוסף גם בדברינו על חזרת עשרת השבטים הבחנו בין העניינים העיקריים לבין הדקדוקים המשניים שבסוגייה. עוד עסקנו בקשיים שהיו בשותפות עם הציונות החילונית, וביארנו את דרכם של רבותינו שהדריכו להשתתף עימהם מתוך הכרעותיהם בסוגיית נקיטת היוזמה המעשית לקידום הגאולה בידינו, ובסוגיות מהות סגולת ישראל והיחס לכופרים מישראל בדורותינו.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן השגות רוח הקודש
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ז'
השיעור עומד על הפער שבין השגות החול המפוצלות, המפעילות את כוחות האדם (כמו שכל, רגש ודמיון) בנפרד, לבין השגות הקודש – המאחדות את כלל הכוחות לחוויה רוחנית שלמה שנובעת ממקור אלוקי עליון. לאור הבדל זה מסביר הדובר כי בימי "בין המצרים", האבלות העמוקה על חורבן המקדש היא למעשה על אובדן אותה מדרגת תפיסה רוחנית ואחדותית, שרק מתוך הבנת חסרונה נוכל באמת להצטער ולשאוף לתיקון.










