ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- שבת
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(קלב. 6+ עד קלג. 4+)
הפסוקים
בראשית יז:
י זֹאת בְּרִיתִי אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּ, בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם, וּבֵין זַרְעֲךָ, אַחֲרֶיךָ: הִמּוֹל לָכֶם, כָּל-זָכָר. יא וּנְמַלְתֶּם, אֵת בְּשַׂר עָרְלַתְכֶם; וְהָיָה לְאוֹת בְּרִית, בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם. יב וּבֶן-שְׁמֹנַת יָמִים, יִמּוֹל לָכֶם כָּל-זָכָר—לְדֹרֹתֵיכֶםיְלִיד בָּיִת וּמִקְנַת-כֶּסֶף מִכֹּל בֶּן-נֵכָר אֲשֶׁר לֹא מִזַּרְעֲךָ הוּא. יג הִמּוֹל יִמּוֹל יְלִיד בֵּיתְךָ וּמִקְנַת כַּסְפֶּךָ וְהָיְתָה בְרִיתִי בִּבְשַׂרְכֶם לִבְרִית עוֹלָם. יד וְעָרֵל זָכָר אֲשֶׁר לֹא-יִמּוֹל אֶת-בְּשַׂר עָרְלָתוֹ וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעַמֶּיהָ אֶת-בְּרִיתִי הֵפַר.
ויקרא יב:
א וַיְדַבֵּר ה', אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. ב דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר, אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ, וְיָלְדָה זָכָר--וְטָמְאָה שִׁבְעַת יָמִים, כִּימֵי נִדַּת דְּוֹתָהּ תִּטְמָא. ג וּבַיּוֹם, הַשְּׁמִינִי, יִמּוֹל, בְּשַׂר עָרְלָתוֹ...
חלק א – המקור לדין שמילה דוחה שבת
1.עולא - הלכה למשה מסיני.
(לא טוב לר"א בן עזריה שלומד ממילה את המקור לזה שפיקוח נפש דוחה שבת).
2.ר"א – גזירה שווה מ-אות, ברית ודורות
- 3.רי"ח – ביום השמיני
לא טוב לר' אליעזר שלומד מ"יום" למכשירי מילה.
במחוסרי כפרה ביום בא ללמד שזה ביום ולא בלילה. - 4.רב אחא ב"י – ביום השמיני
דחייה – שני הפעמים של שמיני באים ללמד שזה ביום השמיני – לא לפני ולא אחרי.
- 5.תחילת הברייתא הנ"ל – (קלב. 4-)
רבא:
מילה> צרעת > עבודה > שבת (כר' יאשיה)
= מילה > שבת
דחיית הברייתא: (כר' יונתן)
שבת > צרעת
מאמר מוסגר:
ר' יאשיה, רב ספרא, (רבא בהתחלה) : צרעת > עבודה > שבת
ר' יונתן, רבא בהמשך - עבודה > צרעת
וכן שבת > צרעת - (שהרי בשבת יש עונשים ואזהרות הרבה)
אך בכל זאת לא קוצץ את הבהרת כדי לעבוד, כי:
a.רבא – זה יעזור רק למחר (מחוסר טבילה).
דחייה – ומה עם נגע טהור?
b. רב אשי – דוחים רק כשהמצווה באה יחד עם האיסור וכאן זה רק אחריו.
חלק ב – המקור לדין שמילה דוחה צרעת (גם לא בזמנה)
ברייתא –
שלב א – ימול בשר ערלתו, אפילו שיש שם צרעת.
לרבא יש שתי הצעות במה מדובר (מקור א ומקור ב).
דחייה – אולי לא...
שלב ב' – "בשר" בא לרבות (מקור ג)
פירוט לגבי המקורות:
1.מקור א -
- קו"ח משבת:
מילה > שבת
שבת > צרעת - כר' יונתן,
=מילה > צרעת.
ואולי לא:
צרעת > שבת (צרעת > עבודה > שבת) – כר' יאשיה.
2.עשה (מילה) > לא תעשה (צרעת).
אולי לא:
צרעת = עשה + לא תעשה.
3.ייתור של "בשר".
- קשה: זה טוב לברית בזמנה – "וּבַיּוֹם, הַשְּׁמִינִי, יִמּוֹל, בְּשַׂר עָרְלָתוֹ",
ולברית שלא בזמנה בגדול – "וְעָרֵל זָכָר אֲשֶׁר לֹא-יִמּוֹל אֶת-בְּשַׂר..."
אך בבינוני שלא בזמנו לא כתוב בשר ("הִמּוֹל לָכֶם, כָּל-זָכָר").
- a.אביי - אתיא מביננא (הצד השווה – בגדול יש כרת, קטן זה בזמנו).
- b.רבא - קטן נלמד ממקור א, ובינוני מ"בשר".
דחייה:
באמת עבודה > צרעת,
אך בכל זאת לא קוצץ את הבהרת כדי לעבוד, כי:
c.רבא –הוא פשוט לא ראוי לעבודה. (ואמנם יכול לקוץ את הצרעת, אך עדיין מחוסר טבילה ויטהר רק מחר).
דחייה – ומה עם נגע טהור? (הרי גם זה דוחה את העבודה, ושם זה לא כי מחוסר טבילה)
d. רב אשי – בזה לא אומרים שעשה דוחה לא תעשה, כי העשה של העבודה לא בא מיד עם הלאו.
שיעור דף יומי בקיצור - באדיבות הדף היומי של אתר סיני

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.

ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.

שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.

יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.

ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".












