ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- שבת
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(סז: תחילת פרק כלל גדול – סט. 6+)
חלק א – למה כתוב "כלל גדול"?
הגמרא משווה 4 מקומות בהם כתוב כלל גדול או כלל:
|
| אצלנו – כלל גדול אמרו בשבת. (ובמשנה בעה: - "ועוד כלל אחר אמרו..."). | שביעית ז,א – כלל גדול אמרו בשביעית: כל שהוא מאכל אדם ומאכל בהמה וממין הצובעים ואינו מתקיים בארץ, יש לו שביעית ולדמיו שביעית יש לו ביעור ולדמיו ביעור. | מעשרות א,א - כלל אמרו במעשרות: | פאה ד,א – כלל אמרו בפאה: כל שהוא אוכל ונשמר וגידוליו מן הארץ ולקיטתו כאחת ומכניסו לקיום חייב בפאה. |
|
| (ובמשנה בעה: - "ועוד כלל אחר אמרו..."). | ובמשנה אח"כ – "ועוד כלל אחר אמרו...". | בר קפרא גורס – גדול. בהמשך המשנה – "ועוד כלל אחר אמרו" |
|
| 1. "גדול" כשאח"כ יש כלל נוסף | מובן | מובן | לרבנן – לא מובן. לבר קפרא מובן. |
|
| 2. רי"ס בר"א | אבות ותולדות | אבות ותולדות | לבר קפרא קשה. |
|
| 3. לפי החומרא | שבת חמורה משביעית – ששייכת גם במה שהיה תלוש לפני שבת. | שביעית חמורה ממעשר, שקדושת שביעית שייכת גם במאכל בהמה. | מעשר חמור כי שייך גם בתאנים וירקות. | (אין פאה ב: 1. תאנים – כי אין לקיטתו כאחת (באותו זמן). 2. ירק – אינו מכניסו לקיום. |
חלק ב – כמה חטאות חייב שוכח
א. ביאור המשנה:
עשה מלאכות הרבה בשבתות הרבה:
(בשיעור המוקלט תיארנו את שלושת ההבנות במקרה א, ואחר כך הבאנו שני דיונים על מקרה א: הראשון הוא החלק המודגש כאן בירוק, השני הוא סעיף ב להלן).
|
| א. שכח עיקר שבת | ב. יודע עיקר שבת | ג. יודע שהוא שבת | |
| הדין | 1 | 1 על כל שבת | 1 על כל מלאכה (אך לא לכל שבת). | |
|
| A. תינוק שנשבה | B. הכיר ושכח |
|
|
| רב ושמואל 1 | 1 | על כל שבת | דחייה - למה לא כתבו את המקרה הקודם (אB)? תשובה - כתבו! ("יודע עיקר שבת" – שידע בילדותו). | דחייה - למה לא כתבו את המקרה הקודם (ב)?
|
| רב ושמואל 2 | 1 אפילו כאן חייב. | 1 |
|
|
| רי"ח ור"ל | 0 | 1 |
|
|
ב. המחלוקת לגבי תינוק שנשבה
הכיר ושכח – 1.
תינוק שנשבה – רב ושמואל – חייב,
רי"ח ור"ל – פטור.
- A.מיתיבי מברייתא שמביאה דוגמא לשוכח עיקר שבת מתינוק שנשבה:
רבנן – חייב – כרב ושמואל.
מונבז – פטור – תשובה – כרי"ח ור"ל.
- B.סברת מונבז -
יש קשר בין מזיד לשוגג, ולכן גם שוגג צריך ידיעה מסוימת.
למה יש קשר:
- 1.בברייתא – (גז"ש) שניהם נקראים "חוטא".
- 2.בגמרא – (דרשה/היקש) – (במדבר טו, כט-ל) - הָאֶזְרָח בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם תּוֹרָה אַחַת יִהְיֶה לָכֶם לָעֹשֶׂה בִּשְׁגָגָה. וְהַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה בְּיָד רָמָה מִן הָאֶזְרָח וּמִן הַגֵּר אֶת יְקֹוָק הוּא מְגַדֵּף וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִקֶּרֶב עַמָּהּ:...".
ורבנן – הפרשייה מדברת על ע"ז, שבה יש בשוגג חטאת ובמזיד כרת,
כך גם בשאר עבירות שיש במזיד כרת, יש בשוגג חטאת.
שיעור דף יומי בקיצור - באדיבות הדף היומי של אתר סיני
רבנים בבית המדרש
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
