ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(מתוך ח"ה)
מונטוידאו, אורוגוואי Montevideo, Uruguay
אדר תשס"א
שו"ת "במראה הבזק" (597)
רבנים שונים
121 - דין מכונות גילוח חשמליות
122 - הפרשת חלה, נאמנות גוי
123 - חזרת הש"ץ כשהציבור אינו מבין עברית
טען עוד
הפרשת חלה, נאמנות גוי
שאלה
יש לנו כאן מאפיה גדולה בבעלות יהודים שמלחמיהם אנו צורכים. כל המוצרים כמובן כשרים ועד עתה אחד מהבנים של בעל העסק היה אחראי על הפרשת חלה (לא מדובר ביהודים דתיים, אבל הבן הזה היה לדידן בר סמכא). עתה הבן עזב את העסק ואין לנו שם שליח להפרשת החלה. שאלתינו, אם כן, האם אפשר בחו"ל להורות לגוי שיפריש את החלה בשביל הישראל? ואם אפשר, באיזה דרך יעשה זאת? ואגב אורחא, מה דינו של לחם כזה שספק הופרשה חלה ממנו?
תשובה
הפרשת חלה על-ידי גוי אינה מועילה 1 אפילו בחלת חוץ לארץ 2 .
מוצע לנהוג כמו שנהוג בקהילות רבות, שהרב או שליחו היהודי יגיע מדי פעם לחנות, יפריש חלה מכל העיסה שהוא מוצא שם וישים מדבקות מיוחדות על דברי-מאפה אלה, סימן לכשרותם.
דרך זו היא מעשית במיוחד כאשר אנשי הקהילה קונים, כמו במקרה דנן, בחנות מסוימת זו ומפריש החלה בא בזמנים קבועים שיפורסמו בתוך הקהילה היהודית. למשל, אם הוא יכול להפריש חלה בכל יום שני בבוקר, אפשר להודיע ליהודי המקום שיקנו את לחמיהם לצורך כל השבוע ביום שני בצהריים, וישמרו את רוב הלחם בהקפאה 3 .
אם משום מה לא מתאפשר לנהוג כך, אפשר להפריש את החלה לאחר האפייה 4 , אלא שאז יש להבטיח שהיהודי המפריש יגיע למאפיה ככל האפשר סמוך אחר אפיית כל הלחמים, כדי שיוכל להפריש את החלה לפני 5 מכירתם 6 . במקרה זה אין צורך במדבקות מיוחדות 7 .
אם דרכים אלה אינן מעשיות, נראה שבשעת הדחק אפשר להקל ולומר לגוי, שישים חלק 8 מכל עיסה ועיסה במקום מסוים 9 , או לחמניה אחת מכל מחזור אפייה 10 , ובכל פעם שהוא עושה כן, יתקשר לטלפון הנייד של המשגיח 11 , להודיעו שעכשיו לקח חתיכה אחרת, וכשהמשגיח יגיע לחנות, יפריש חלה מכל חתיכה וחתיכה שהושמה בצד 12 .
^ 1. רמב"ם (פ"ו מהל' ביכורים הל' י) "נכרי שהפריש חלה אפילו בארץ ישראל אינה חלה...", על-פי הגמרא במנחות (סז ע"א), וכן ברמב"ם (פ"ד מהל' תרומות הל' א) שם כתב לגבי הפרשת תרומה ד"אין עושין שליח גוי" להפריש מעיסת ישראל, ועוד שם (הלכה ב), "חמישה לא יתרומו, ואם תרמו - אין תרומתן תרומה: החרש, השוטה והקטן והנכרי שתרם של ישראל ואפילו ברשותו...", ובפ"ה מהל' ביכורים הי"ד מקיש הפרשת חלה להפרשת תרומה, "וכל שאמרנו בתרומה לא יתרום ואם תרם אינה תרומה, כך בחלה...".
אמנם, כאשר מדובר בעיסה שהגוי קנה מיהודי לאחר שכבר נתחייבה בחלה, ייתכן שאז הפרשת הגוי תועיל, עיין ב"מעדני ארץ" (תרומות פ"ד הל' טו אות ב ד"ה ובדעת וד"ה צריכין) שסובר כך, אם כי גם הוא מביא חולקים.
^ 2. כמפורש שם ברמב"ם (פ"ו מהל' ביכורים. וגם בהשוואתו שם בפ"ה להלכות הפרשת תרומה אין רמב"ם מבחין בין חלת ארץ-ישראל לבין חלת חוץ-לארץ למרות שבאותו הפרק מדבר על שניהם.
^ 3. אמנם כאן יש לחוש, שמא נכשיל על-ידי-זה אנשים, כי לא יבחינו בין לחמים עם מדבקות לבין לחמים בלי מדבקות, ויאכלו לחמים שלא הופרשה מהם חלה. על הרב המקומי לשקול את המצב לפי ראות עיניו.
^ 4. ויש להעיר שבחלת חו"ל אפשר להפריש אפילו מן הנותר, אחר אכילת עיקר הלחם, ראה מס' ביצה (ט ע"א) "אמר שמואל, חלת חוץ-לארץ אוכל והולך, ואח"כ מפריש", וכן פסק מרן המחבר (יו"ד סי' שכג) "מפני שאין עיקרה אלא מדבריהם".
^ 5. אם היה בכל עיסה שיעור המחייב בחלה, אין צריך שהכול יהיה מוקף ממש, אלא די בכך שכל הלחמים שמהם הוא מפריש עכשיו, יהיו לפניו ויהיו סמוכים זה לזה (שו"ע יורה דעה סי' שכה, סעיף ב ובש"ך שם ס"ק ו). ובעל "משנה ברורה" מפרט (סי' תנז ס"ק ז), "דהבית מצרפן ויכול להפריש מזה על זה. וזהו דוקא כשהם מונחים בלא כלים, אבל אם הם מונחים בכלים, צריך לקרב הכלים להדדי ויהיו פתוחים למעלה". וב"שער הציון" שם (אות יג) הוא מוסיף, "ודוקא לכתחילה, אבל בדיעבד אפילו כל כלי מונח בבית אחר והפריש מזה על זה, מהני, כיון שיש בכל עיסה כשיעור".
^ 6. כמובן שגם שאפשר לכתוב בתעודת-הכשרות, בהבלטה, שלא הופרשה חלה מן המוצרים, ושכל אחד יפריש בביתו מכל מוצר בנפרד. אלא שאנו חוששים מלהציע פתרון זה משום שנראה ודאי, שזה יכשיל אנשים באי-הפרשת חלה.
^ 7. שהרי לא יאפה יותר לחמים במחזור זה.
^ 8. כל חלק כזה יהיה קצת יותר מכזית (כזית הוא שיעור הפרשת החלה הנהוג, ראה רמ"א יורה דעה סוף סי' שכב), כדי שהיהודי יוכל אחר כך להפריש ממנו את החלה עצמה (ראה רמ"א סוף סי' שכג שם).
^ 9. עיסה אחת פירוש - כל שנלוש יחד, ורק במקרה זה אין דורשים הפרשה מן המוקף, ראה רמ"א (יו"ד סוף סי' שכג). והרי אם מפרישים את החלה אחר שהלחם כבר נמכר, ודאי שאין מפרישים מן המוקף, ועל כן דורשים שתופרש החלה מכל עיסה כשלעצמה.
^ 10.כאשר מדובר בלחמניות עדיף לכאורה שהגוי ישים בצד לחמניה אחת מכל אפייה, שהרי חתיכות עיסה עלולות להתלכלך ולהתקלקל. ברם, דרך זו תעזור רק אם כל הלחמניות באותה האפייה באות מעיסה אחת, שאם לא כן, שוב נתקל בדרישת "מן המוקף". ויש להוסיף שלכתחילה אכן עדיף להפריש חלה מן העיסה, כלומר לפני האפייה, ראה "משנה ברורה" (סי' תנז ס"ק ה).
^ 11.כי רק אם יתקשר לטלפון הנייד, ייתכן שהמשגיח ייכנס ממש בזמן הפרדת החתיכות, ועל כן הגוי יפחד לשקר ולא להפריש כדרוש. אבל אם יתקשר לטלפון שבבית המשגיח, הרי יודע הגוי שהמשגיח לא יגיע עכשיו, והוא יוכל לפי אוות נפשו חתיכה אחת מכל העיסות ולחלק אחר כך את מה שהפריש לחתיכות קטנות, ולטעון שכל חתיכה מקורה בעיסה אחרת. וכל שכן שלא יהיה שייך כאן ההיתר של מירתת, אם אין הגוי מתקשר למשגיח בכלל, שלכאורה מירתת מועיל רק כדי למנוע פעולה, כגון הכנסת אוכל טרף (כי ייתכן שהישראל ייכנס בדיוק בזמן המעשה), אבל אין הוא מועיל להבטיח עשיית פעולה שאין לה זמן קבוע (כי כאשר נכנס הישראל, יוכל הגוי לטעון, שכבר עשה את הפעולה, או שהנה הוא עומד לעשותה).
^ 12.הואיל ובדרך זו תיתכנה תקלות, עדיף שהרב יפריש שוב, ליתר בטחון (ובלי ברכה), מן הלחמים שהוא קונה, ויכוון לפטור את כל שאר הלחמים שנילושו יחד עם מה שממנו הוא מפריש. וגם יש מקום לשקול, אם עדיף לייעץ גם לאנשי הקהילה לעשות כך, כלומר שיחמירו לשוב ולהפריש בביתם, או שמא נערער על-ידי-זה את אמונם במהימנות ההשגחה על המאפיה, ואז נראה שיצא שכרם בהפסדם.

"בזאת התורה" - איזו תורה?

כאב הגלות ותקוות הגאולה

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?

שימוש בתנור אחד לחלב ובשר

אנחנו קודש למענך

מה ההבדל בין עם ישראל לשאר העמים?

איך ללמוד גמרא?

כשהתמיד בוטל - החומות קרסו

מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?

מי פה עבריין?

מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
















