ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(מתוך ח"ה)
מונטוידאו, אורוגוואי Montevideo, Uruguay
אדר תשס"א
שו"ת "במראה הבזק" (606)
רבנים שונים
121 - דין מכונות גילוח חשמליות
122 - הפרשת חלה, נאמנות גוי
123 - חזרת הש"ץ כשהציבור אינו מבין עברית
טען עוד
הפרשת חלה, נאמנות גוי
שאלה
יש לנו כאן מאפיה גדולה בבעלות יהודים שמלחמיהם אנו צורכים. כל המוצרים כמובן כשרים ועד עתה אחד מהבנים של בעל העסק היה אחראי על הפרשת חלה (לא מדובר ביהודים דתיים, אבל הבן הזה היה לדידן בר סמכא). עתה הבן עזב את העסק ואין לנו שם שליח להפרשת החלה. שאלתינו, אם כן, האם אפשר בחו"ל להורות לגוי שיפריש את החלה בשביל הישראל? ואם אפשר, באיזה דרך יעשה זאת? ואגב אורחא, מה דינו של לחם כזה שספק הופרשה חלה ממנו?
תשובה
הפרשת חלה על-ידי גוי אינה מועילה 1 אפילו בחלת חוץ לארץ 2 .
מוצע לנהוג כמו שנהוג בקהילות רבות, שהרב או שליחו היהודי יגיע מדי פעם לחנות, יפריש חלה מכל העיסה שהוא מוצא שם וישים מדבקות מיוחדות על דברי-מאפה אלה, סימן לכשרותם.
דרך זו היא מעשית במיוחד כאשר אנשי הקהילה קונים, כמו במקרה דנן, בחנות מסוימת זו ומפריש החלה בא בזמנים קבועים שיפורסמו בתוך הקהילה היהודית. למשל, אם הוא יכול להפריש חלה בכל יום שני בבוקר, אפשר להודיע ליהודי המקום שיקנו את לחמיהם לצורך כל השבוע ביום שני בצהריים, וישמרו את רוב הלחם בהקפאה 3 .
אם משום מה לא מתאפשר לנהוג כך, אפשר להפריש את החלה לאחר האפייה 4 , אלא שאז יש להבטיח שהיהודי המפריש יגיע למאפיה ככל האפשר סמוך אחר אפיית כל הלחמים, כדי שיוכל להפריש את החלה לפני 5 מכירתם 6 . במקרה זה אין צורך במדבקות מיוחדות 7 .
אם דרכים אלה אינן מעשיות, נראה שבשעת הדחק אפשר להקל ולומר לגוי, שישים חלק 8 מכל עיסה ועיסה במקום מסוים 9 , או לחמניה אחת מכל מחזור אפייה 10 , ובכל פעם שהוא עושה כן, יתקשר לטלפון הנייד של המשגיח 11 , להודיעו שעכשיו לקח חתיכה אחרת, וכשהמשגיח יגיע לחנות, יפריש חלה מכל חתיכה וחתיכה שהושמה בצד 12 .
^ 1. רמב"ם (פ"ו מהל' ביכורים הל' י) "נכרי שהפריש חלה אפילו בארץ ישראל אינה חלה...", על-פי הגמרא במנחות (סז ע"א), וכן ברמב"ם (פ"ד מהל' תרומות הל' א) שם כתב לגבי הפרשת תרומה ד"אין עושין שליח גוי" להפריש מעיסת ישראל, ועוד שם (הלכה ב), "חמישה לא יתרומו, ואם תרמו - אין תרומתן תרומה: החרש, השוטה והקטן והנכרי שתרם של ישראל ואפילו ברשותו...", ובפ"ה מהל' ביכורים הי"ד מקיש הפרשת חלה להפרשת תרומה, "וכל שאמרנו בתרומה לא יתרום ואם תרם אינה תרומה, כך בחלה...".
אמנם, כאשר מדובר בעיסה שהגוי קנה מיהודי לאחר שכבר נתחייבה בחלה, ייתכן שאז הפרשת הגוי תועיל, עיין ב"מעדני ארץ" (תרומות פ"ד הל' טו אות ב ד"ה ובדעת וד"ה צריכין) שסובר כך, אם כי גם הוא מביא חולקים.
^ 2. כמפורש שם ברמב"ם (פ"ו מהל' ביכורים. וגם בהשוואתו שם בפ"ה להלכות הפרשת תרומה אין רמב"ם מבחין בין חלת ארץ-ישראל לבין חלת חוץ-לארץ למרות שבאותו הפרק מדבר על שניהם.
^ 3. אמנם כאן יש לחוש, שמא נכשיל על-ידי-זה אנשים, כי לא יבחינו בין לחמים עם מדבקות לבין לחמים בלי מדבקות, ויאכלו לחמים שלא הופרשה מהם חלה. על הרב המקומי לשקול את המצב לפי ראות עיניו.
^ 4. ויש להעיר שבחלת חו"ל אפשר להפריש אפילו מן הנותר, אחר אכילת עיקר הלחם, ראה מס' ביצה (ט ע"א) "אמר שמואל, חלת חוץ-לארץ אוכל והולך, ואח"כ מפריש", וכן פסק מרן המחבר (יו"ד סי' שכג) "מפני שאין עיקרה אלא מדבריהם".
^ 5. אם היה בכל עיסה שיעור המחייב בחלה, אין צריך שהכול יהיה מוקף ממש, אלא די בכך שכל הלחמים שמהם הוא מפריש עכשיו, יהיו לפניו ויהיו סמוכים זה לזה (שו"ע יורה דעה סי' שכה, סעיף ב ובש"ך שם ס"ק ו). ובעל "משנה ברורה" מפרט (סי' תנז ס"ק ז), "דהבית מצרפן ויכול להפריש מזה על זה. וזהו דוקא כשהם מונחים בלא כלים, אבל אם הם מונחים בכלים, צריך לקרב הכלים להדדי ויהיו פתוחים למעלה". וב"שער הציון" שם (אות יג) הוא מוסיף, "ודוקא לכתחילה, אבל בדיעבד אפילו כל כלי מונח בבית אחר והפריש מזה על זה, מהני, כיון שיש בכל עיסה כשיעור".
^ 6. כמובן שגם שאפשר לכתוב בתעודת-הכשרות, בהבלטה, שלא הופרשה חלה מן המוצרים, ושכל אחד יפריש בביתו מכל מוצר בנפרד. אלא שאנו חוששים מלהציע פתרון זה משום שנראה ודאי, שזה יכשיל אנשים באי-הפרשת חלה.
^ 7. שהרי לא יאפה יותר לחמים במחזור זה.
^ 8. כל חלק כזה יהיה קצת יותר מכזית (כזית הוא שיעור הפרשת החלה הנהוג, ראה רמ"א יורה דעה סוף סי' שכב), כדי שהיהודי יוכל אחר כך להפריש ממנו את החלה עצמה (ראה רמ"א סוף סי' שכג שם).
^ 9. עיסה אחת פירוש - כל שנלוש יחד, ורק במקרה זה אין דורשים הפרשה מן המוקף, ראה רמ"א (יו"ד סוף סי' שכג). והרי אם מפרישים את החלה אחר שהלחם כבר נמכר, ודאי שאין מפרישים מן המוקף, ועל כן דורשים שתופרש החלה מכל עיסה כשלעצמה.
^ 10.כאשר מדובר בלחמניות עדיף לכאורה שהגוי ישים בצד לחמניה אחת מכל אפייה, שהרי חתיכות עיסה עלולות להתלכלך ולהתקלקל. ברם, דרך זו תעזור רק אם כל הלחמניות באותה האפייה באות מעיסה אחת, שאם לא כן, שוב נתקל בדרישת "מן המוקף". ויש להוסיף שלכתחילה אכן עדיף להפריש חלה מן העיסה, כלומר לפני האפייה, ראה "משנה ברורה" (סי' תנז ס"ק ה).
^ 11.כי רק אם יתקשר לטלפון הנייד, ייתכן שהמשגיח ייכנס ממש בזמן הפרדת החתיכות, ועל כן הגוי יפחד לשקר ולא להפריש כדרוש. אבל אם יתקשר לטלפון שבבית המשגיח, הרי יודע הגוי שהמשגיח לא יגיע עכשיו, והוא יוכל לפי אוות נפשו חתיכה אחת מכל העיסות ולחלק אחר כך את מה שהפריש לחתיכות קטנות, ולטעון שכל חתיכה מקורה בעיסה אחרת. וכל שכן שלא יהיה שייך כאן ההיתר של מירתת, אם אין הגוי מתקשר למשגיח בכלל, שלכאורה מירתת מועיל רק כדי למנוע פעולה, כגון הכנסת אוכל טרף (כי ייתכן שהישראל ייכנס בדיוק בזמן המעשה), אבל אין הוא מועיל להבטיח עשיית פעולה שאין לה זמן קבוע (כי כאשר נכנס הישראל, יוכל הגוי לטעון, שכבר עשה את הפעולה, או שהנה הוא עומד לעשותה).
^ 12.הואיל ובדרך זו תיתכנה תקלות, עדיף שהרב יפריש שוב, ליתר בטחון (ובלי ברכה), מן הלחמים שהוא קונה, ויכוון לפטור את כל שאר הלחמים שנילושו יחד עם מה שממנו הוא מפריש. וגם יש מקום לשקול, אם עדיף לייעץ גם לאנשי הקהילה לעשות כך, כלומר שיחמירו לשוב ולהפריש בביתם, או שמא נערער על-ידי-זה את אמונם במהימנות ההשגחה על המאפיה, ואז נראה שיצא שכרם בהפסדם.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.

ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.

שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.

יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.

ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".












