ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- שעורים בתנ"ך
- מגילת אסתר
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בכל מקום שמופיע במגילת אסתר הביטוי "דת" פירושו חוק, כמו שמסביר אבן עזרא על הפסוק: "והשתיה כדת אין אונס כן כן יסד המלך על כל רב ביתו לעשות כרצון איש ואיש " (אסתר א, ח). לכן הביטוי "כל יודעי דת ודין" (אסתר א, יג), מתפרש על ידי רבנו בחיי: "שופטים הם החכמים יודעי דת ודין שנותנין את הדין" (דברים טז, יח). כלומר, השופטים הם הממונים על שמירת החוק, שהוא ה"דת".
ר"י אלבו, בעל ספר העיקרים, מסביר מדוע מערכת חוקים דתית גם היא קרויה דת. וזו לשונו: "שם דת ייפול על כל הישרה או הנהגה שתכלול קיבוץ רב מן האנשים... והן שתהיה אלוקית, כמו מימינו אש דת למו, או נימוסית, כדתי מדי ופרס. והדת על ג' פנים: טבעית, נימוסית, אלוקית. הטבעית היא שווה בכל אדם ובכל זמן ובכל מקום. הנימוסית היא מה שתסודר מחכם או חכמים לפי המקום ולפי הזמן וכפי טבע המונהגים בה... האלוקית היא מה שתסודר מה' על יד נביא כמו אדם או נח, וכמו ההנהגה והדת שהיה אברהם מלמד ומרגיל האנשים לעבוד ה' והיה מל אותם במצוות ה', או מה שתסודר מה' על יד שליח שלוח ממנו להינתן דת על ידו כתורת משה.
"כוונת הדת הטבעית להרחיק העול ולקרב היושר, כדי שיתרחקו האנשים מן הגנבה והגזלה והרציחה, באופן שתעמוד ותתקיים החברה בין האנשים ויהיה כל אחד ניצל מכף מעול (מלשון עוולה וחמס). כוונת הדת הנימוסית היא להרחיק המגונה ולקרב הנאה, (מטרתה לקבוע חוקים ותקנות לטובת הציבור ולאפשר חיים בחברה מתוקנת ומסודרת, כמו חוקי תעבורה, מסחר, רישום קרקעות וכו'). כוונת (הדת) האלוקית היא להישיר האנשים אל השגת ההצלחה האמתית שהיא הצלחת הנפש וההשארות הנצחי, ותראה להם הדרכים שילכו בהגעתה, ותודיע להם הטוב האמתי כדי שישתדלו בהשגתו... (לקבוע כיצד אדם דבק ברוחני ומתקרב אל הקב"ה באמצעות הקדשת חייו להשגת הישגים רוחניים ולא להשגת טובות הנאה חומריות)" (ספר העיקרים מאמר א פרק ז).
לפי דבריו של בעל ספר העיקרים, אין כל קשר בין ה"דת" המופיעה במגילת אסתר למה שמכונה כיום דת. ה"דת" במגילת אסתר היא אוסף חוקי האימפריה הפרסית שמטרתם להסדיר את חיי החברה והמשטר שם. הדת הנזכרת בפרשת וזאת הברכה היא הדרך שלימדנו משה רבנו, איש האלוקים, כיצד גם בחיים של מי שנוצר מעפר ניתן לשאוף שאיפות רוחניות עליונות ולהיות קרוב יותר לבורא עולם: "וזאת הברכה אשר בירך משה איש האלוקים את בני ישראל לפני מותו: ויאמר ה' מסיני בא וזרח משעיר למו הופיע מהר פארן ואתה מרבבות קוד מימינו אש דת למו" (דברים לג, א-ב).
הבה נתפלל כי ימי השמחה של חודש אדר ופורים יאפשרו לנו לחזור ולקבל את תורת משה, "הדר קיבלוה בימי אחשורוש", ולתת משמעות הרבה יותר רוחנית לחיינו.
הכותב הוא ראש כולל 'ארץ חמדה'
www.eretzhemdah.org
פורסם בעיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
