- פרשת שבוע ותנ"ך
- מגילת אסתר
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
מהי "דת"?
למילה "דת" המופיעה במגילה ובספרים נוספים יש משמעות שונה מזו הנהוגה כיום
על פי בקשתו של אחד מקוראינו, נסביר הפעם את המושג "דת", כפי שהוא מופיע במגילת אסתר. נשתדל במסגרת קצרה זו לברר יותר את המושג המוזכר בעיקר בספרים מהתקופה הפרסית: מגילת אסתר, ספר דניאל וספר עזרא (הביטוי "דת" מופיע גם בספר דברים).
בכל מקום שמופיע במגילת אסתר הביטוי "דת" פירושו חוק, כמו שמסביר אבן עזרא על הפסוק: "והשתיה כדת אין אונס כן כן יסד המלך על כל רב ביתו לעשות כרצון איש ואיש " (אסתר א, ח). לכן הביטוי "כל יודעי דת ודין" (אסתר א, יג), מתפרש על ידי רבנו בחיי: "שופטים הם החכמים יודעי דת ודין שנותנין את הדין" (דברים טז, יח). כלומר, השופטים הם הממונים על שמירת החוק, שהוא ה"דת".
ר"י אלבו, בעל ספר העיקרים, מסביר מדוע מערכת חוקים דתית גם היא קרויה דת. וזו לשונו: "שם דת ייפול על כל הישרה או הנהגה שתכלול קיבוץ רב מן האנשים... והן שתהיה אלוקית, כמו מימינו אש דת למו, או נימוסית, כדתי מדי ופרס. והדת על ג' פנים: טבעית, נימוסית, אלוקית. הטבעית היא שווה בכל אדם ובכל זמן ובכל מקום. הנימוסית היא מה שתסודר מחכם או חכמים לפי המקום ולפי הזמן וכפי טבע המונהגים בה... האלוקית היא מה שתסודר מה' על יד נביא כמו אדם או נח, וכמו ההנהגה והדת שהיה אברהם מלמד ומרגיל האנשים לעבוד ה' והיה מל אותם במצוות ה', או מה שתסודר מה' על יד שליח שלוח ממנו להינתן דת על ידו כתורת משה.
"כוונת הדת הטבעית להרחיק העול ולקרב היושר, כדי שיתרחקו האנשים מן הגנבה והגזלה והרציחה, באופן שתעמוד ותתקיים החברה בין האנשים ויהיה כל אחד ניצל מכף מעול (מלשון עוולה וחמס). כוונת הדת הנימוסית היא להרחיק המגונה ולקרב הנאה, (מטרתה לקבוע חוקים ותקנות לטובת הציבור ולאפשר חיים בחברה מתוקנת ומסודרת, כמו חוקי תעבורה, מסחר, רישום קרקעות וכו'). כוונת (הדת) האלוקית היא להישיר האנשים אל השגת ההצלחה האמתית שהיא הצלחת הנפש וההשארות הנצחי, ותראה להם הדרכים שילכו בהגעתה, ותודיע להם הטוב האמתי כדי שישתדלו בהשגתו... (לקבוע כיצד אדם דבק ברוחני ומתקרב אל הקב"ה באמצעות הקדשת חייו להשגת הישגים רוחניים ולא להשגת טובות הנאה חומריות)" (ספר העיקרים מאמר א פרק ז).
לפי דבריו של בעל ספר העיקרים, אין כל קשר בין ה"דת" המופיעה במגילת אסתר למה שמכונה כיום דת. ה"דת" במגילת אסתר היא אוסף חוקי האימפריה הפרסית שמטרתם להסדיר את חיי החברה והמשטר שם. הדת הנזכרת בפרשת וזאת הברכה היא הדרך שלימדנו משה רבנו, איש האלוקים, כיצד גם בחיים של מי שנוצר מעפר ניתן לשאוף שאיפות רוחניות עליונות ולהיות קרוב יותר לבורא עולם: "וזאת הברכה אשר בירך משה איש האלוקים את בני ישראל לפני מותו: ויאמר ה' מסיני בא וזרח משעיר למו הופיע מהר פארן ואתה מרבבות קוד מימינו אש דת למו" (דברים לג, א-ב).
הבה נתפלל כי ימי השמחה של חודש אדר ופורים יאפשרו לנו לחזור ולקבל את תורת משה, "הדר קיבלוה בימי אחשורוש", ולתת משמעות הרבה יותר רוחנית לחיינו.
הכותב הוא ראש כולל 'ארץ חמדה'
www.eretzhemdah.org
פורסם בעיתון בשבע
בכל מקום שמופיע במגילת אסתר הביטוי "דת" פירושו חוק, כמו שמסביר אבן עזרא על הפסוק: "והשתיה כדת אין אונס כן כן יסד המלך על כל רב ביתו לעשות כרצון איש ואיש " (אסתר א, ח). לכן הביטוי "כל יודעי דת ודין" (אסתר א, יג), מתפרש על ידי רבנו בחיי: "שופטים הם החכמים יודעי דת ודין שנותנין את הדין" (דברים טז, יח). כלומר, השופטים הם הממונים על שמירת החוק, שהוא ה"דת".
ר"י אלבו, בעל ספר העיקרים, מסביר מדוע מערכת חוקים דתית גם היא קרויה דת. וזו לשונו: "שם דת ייפול על כל הישרה או הנהגה שתכלול קיבוץ רב מן האנשים... והן שתהיה אלוקית, כמו מימינו אש דת למו, או נימוסית, כדתי מדי ופרס. והדת על ג' פנים: טבעית, נימוסית, אלוקית. הטבעית היא שווה בכל אדם ובכל זמן ובכל מקום. הנימוסית היא מה שתסודר מחכם או חכמים לפי המקום ולפי הזמן וכפי טבע המונהגים בה... האלוקית היא מה שתסודר מה' על יד נביא כמו אדם או נח, וכמו ההנהגה והדת שהיה אברהם מלמד ומרגיל האנשים לעבוד ה' והיה מל אותם במצוות ה', או מה שתסודר מה' על יד שליח שלוח ממנו להינתן דת על ידו כתורת משה.
"כוונת הדת הטבעית להרחיק העול ולקרב היושר, כדי שיתרחקו האנשים מן הגנבה והגזלה והרציחה, באופן שתעמוד ותתקיים החברה בין האנשים ויהיה כל אחד ניצל מכף מעול (מלשון עוולה וחמס). כוונת הדת הנימוסית היא להרחיק המגונה ולקרב הנאה, (מטרתה לקבוע חוקים ותקנות לטובת הציבור ולאפשר חיים בחברה מתוקנת ומסודרת, כמו חוקי תעבורה, מסחר, רישום קרקעות וכו'). כוונת (הדת) האלוקית היא להישיר האנשים אל השגת ההצלחה האמתית שהיא הצלחת הנפש וההשארות הנצחי, ותראה להם הדרכים שילכו בהגעתה, ותודיע להם הטוב האמתי כדי שישתדלו בהשגתו... (לקבוע כיצד אדם דבק ברוחני ומתקרב אל הקב"ה באמצעות הקדשת חייו להשגת הישגים רוחניים ולא להשגת טובות הנאה חומריות)" (ספר העיקרים מאמר א פרק ז).
לפי דבריו של בעל ספר העיקרים, אין כל קשר בין ה"דת" המופיעה במגילת אסתר למה שמכונה כיום דת. ה"דת" במגילת אסתר היא אוסף חוקי האימפריה הפרסית שמטרתם להסדיר את חיי החברה והמשטר שם. הדת הנזכרת בפרשת וזאת הברכה היא הדרך שלימדנו משה רבנו, איש האלוקים, כיצד גם בחיים של מי שנוצר מעפר ניתן לשאוף שאיפות רוחניות עליונות ולהיות קרוב יותר לבורא עולם: "וזאת הברכה אשר בירך משה איש האלוקים את בני ישראל לפני מותו: ויאמר ה' מסיני בא וזרח משעיר למו הופיע מהר פארן ואתה מרבבות קוד מימינו אש דת למו" (דברים לג, א-ב).
הבה נתפלל כי ימי השמחה של חודש אדר ופורים יאפשרו לנו לחזור ולקבל את תורת משה, "הדר קיבלוה בימי אחשורוש", ולתת משמעות הרבה יותר רוחנית לחיינו.
הכותב הוא ראש כולל 'ארץ חמדה'
www.eretzhemdah.org
פורסם בעיתון בשבע
מגילת "הסתר"
הרב חנניה מלכה | אדר תשס"ז
"ויבקש המן להשמיד את כל היהודים"
דברי שלום ואמת - מגילת אסתר עיון והקשבה (שיעור 7)
הרב שמעון קליין | כ' טבת תשע"ג
מבט חדש על מאורעות המגילה
מכיר את מגילת אסתר?! לא בטוח!
הרב שלמה בנימין | י"א אדר ב' תשפ"ב
זהות יהודית בסיפור המגילה
הרב דוד דודקביץ' | ל' אדר א' התשס"ה
איך ללמוד גמרא?
תכלת, שושנה, ופרץ שמחה, איך הכל קשור?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
איך מכניסים את ה' אל תוך הלב?
בצלאל ואהליאב - חיבור של קצוות
החשיבות של לימוד אמונה
מהות ספר ויקרא ופרשת זכור
הלכות שטיפת כלים בשבת
מה מחבר שמיים וארץ?
אחדות זו מעבדה של בירורים