ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- שבת
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
ראיות לשיטת שמואל:
- A.ברייתא שלא נחלקו בזיתים אלא רק בתותים ורימונים.
[דין סתם:
בברייתא אומר ר"י שסתם = משקים ואסור.
והתנן - סלי זיתים וענבים, משקים היוצאים מהם לרצון – מכשירים לקבל טומאה, שלא לרצון (סתם) – לא מכשירים.
אז כש"כ לענייננו שסתם תותים = שלא לרצון, ואין חשש סחיטה.
דחייה:
- 1.שם: לרצון = סתם, שלא לרצון = גילוי דעת שלילי.
- 2.שם מדובר בסל שמה שיוצא נוזל לקרקע, לכן יש יותר נטייה ל"שלא לרצון".
(קמד. 1-)
- B.ברייתא שלא נחלקו בשאר פירות:
הברייתא מוסיפה קולא, שבשאר פירות, לא רק שהמשקין שיצאו מעצמם מותרים, אלא מותר לסחוט לכתחילה פירות שאינן בני סחיטה.
(קמד: רבע)
באותה ברייתא:
עוזרדין – מותר,
רימונים – אסור, שהרי הם כן בני סחיטה, הראיה שבית מנשיא סוחטים רימונים ביום חול.
[ר"נ – הלכה כבית מנשיא, כלומר אכן אסור לסחוט רימונים כי הם "בני סחיטה"].
האם בית מנשיא הם רוב העולם?
תשובה
- 1.אכן מספיק קצת אנשים כדי להגדיר אותם כבני סחיטה.
הראיה ממשנה בכלאיים - לר"א, המקיים קוצים בכרם קידש (כלאי הכרם), אפילו שרוב העולם לא מקיים קוצים, בערביא מקיימים (וחכמים חולקים).
דחייה –
- a.תוס' – זה רק לר"א ולא לרבנן.
- b.ערביא זה מקום שלם, לא רק משפחה אחת.
(קמד: באמצע)
- 2.(לרמב"ן) - מי שסוחט תותים ורימונים מחשיבם כמשקה + יש כאלה שסוחטים (כמו בית מנשיא).[1]
- 3.(הכוונה לא שבגלל בית מנשיא אסור, אלא בית מנשיא הם רק דוגמא, ובאמת יש עוד הרבה שכך עושים).
נספחים:
א. החשבה למשקה
A. רב חסדא – מי תרדין פוסלים את המקווה.
גמרא – צריך שיוגדרו כמשקה, והם מוגדרים כך כי מחשיבם.
רב פפא - לא צריך יוגדרו כמשקה.
B. האם כדי לפסול מקווה צריך משקה -
מוחל ששינה צבע המקווה פוסל,
אביי – כי זה משקה (כר' יעקב להלן),
רבא – גם בלי שזה משקה (כר"ש להלן).
C. האם מוחל נחשב משקה
ר' יעקב – משקה,
ר"ש – לא.
(והנפ"ק ביניהם לגבי הכשרה לקבלת טומאה רק במוחל של השלב השני שלו).
(קמג: 9-)
ב. האם חלב בהמה מטמא גם כשיצא שלא לרצון? (חלב אישה מטמא גם שלא לרצון).
חכמים – טהור,
ר"ע – טמא, לומד קל וחומר מאישה.
|
| שלב א | שלב ב | ||
|
| חלב אשה |
| חלב בהמה |
|
| ר"ע | רק לקטנים | < | קטנים וגדולים | בבהמה: |
| חכמים | דם מכה מטמא (שלא לרצון) | > | רק דם שחיטה (רצון) | כמו שבענבים וזיתים זה רק לרצון. |
|
|
|
|
|
|
[1] רש"י מסביר את התשובה השנייה באופן מאוד שונה, שבאמת אסור לסחוט לצורך משקה כל סוג של פרי (שהרי החשיבו), ומה שהברייתא התירה זה רק כדי למתק את הפרי (ע"י שמוציא ממנו המיץ). ובדברים שיש שסוחטים אותם למשקה (כמו תותים ורימונים), גזרו שלא יסחוט למתק שמא יסחוט למשקה, אך בעוזרדין וכד' אין חשש כזה ולא גזרו שלא ימתק.
שיעור דף יומי בקיצור - באדיבות הדף היומי של אתר סיני
רבנים בבית המדרש
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
