ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- הגדה של פסח
- שיעורים נוספים
מהי גאולה, ומהו המקום לארבע לשונות הגאולה ? נראה שמהותה של הגאולה היא לא רק להיות בן חורין, משוחרר ולא משועבד, "להיות עם חפשי בארצנו", כי אם כך היה אין מקום לארבע לשונות של גאולה כי "והוצאתי", משמעותו, לא תהיה עבד אלא בן חורין, וכן ל "והצלתי" משמועות זהה, וכך שאר הלשונות. אם כן מדוע התורה כותבת את הגאולה בארבעה לשונות שונים, ומהי מהות הגאולה.
ברצוני להציג בפניכם פירוש מקורי ומעניין כתשובה לשאלות הללו. אשר כותרתו היא: "הקשר בין ארבע הפרשות לארבע הכוסות"
בתלמוד הירושלמי מסכת מגילה פרק ג הלכה ו' נאמר : " ר' לוי בשם ר' חמא בר חנינה אין מפסיקין בין פרה להחודש (כלומר קריאת פרשת החודש תמיד תהיה אחר שבת פרה ללא הפסק), א"ר לוי סימניהון דאילין פרשתא בין הכוסות הללו אם רצה לשתו' ישתה בין השלישי לרביעי לא ישתה" , וביארו שם הפרשנים שסימן לדבר הזה הוא, כשם שאסור להפסיק בין כוס שלישית וכוס רביעית מארבע כוסות בליל הסדר בשתיה או באכילה, כך לא יהיה הפסק בין פרשת פרה לפרשת החודש.
האם הסימן שנתן לנו רבי לוי בירושלמי הוא סימן ללא משמעות או שמא יש דברים בגו ?
ירמיהו הנביא בפרק פרק ט' מלמד אותנו מה רצון ה' : "כה אמר ה' אל יתהלל חכם בחכמתו ואל יתהלל הגבור בגבורתו אל יתהלל עשיר בעשרו, כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידע אותי כי אני ה' עשה חסד משפט וצדקה בארץ כי באלה חפצתי נאם ה' ".
וידוע מה שכתב הרמב"ם בספר מורה הנבוכים חלק שלישי פרק נד ד"ה ובעוד מקומות שיש בפסוק זה דרגות, העושר הוא חיצוני לאדם ולכן אין לו מה להתהלל בו, כמו כן גבורה היא דבר נרכש, שכל אחד יכול להיות גיבור אם יתאמן, ולכן גם בגבורה אין מה להתהלל, אמנם הגבורה יותר שייכת לאדם מאשר הרכוש, אך אינה חלק בילתי נפרד ממנו. חכמה לפי דברי הנביא היא גם דבר שאדם יכול לרכוש. מי שלומד נחשב לחכם, ואם כן אמנם חכמה היא יותר חלק באדם מגבורה אך עדיין איננה מהותו.
מהות האדם הם המידות, יראת שמים, ורק בזאת יתהלל המתהלל.
אם אדם מכיר בעובדה שלא העושר ולא הכח ולא החכמה הם התכונות שדורש ממנו הקב"ה, אלא "בזאת יתהלל המתהלל השכל וידוע אותי" הוא בן חורין אמיתי היודע מה תפקידו ומה מטרתו ולאן להפנות את המשאבים.
נראה שארבעת הפרשיות שקוראים בחודש אדר מסמלות את ארבעת הדברים הנ"ל, פרשת שקלים, מסמלת את הממון, לתת מחצית השקל לבית המקדש. לא בעושר יתהלל המתהלל כולם שווים כולם נותנים לבית המקדש תרומה זהה.
פרשת זכור מסמלת את הגבורה הניצחון במלחמה, לא בגבורה יתהלל המתהלל הניצחון הושג בסופו של דבר בהרמת הידים כלפי מעלה ושעבוד הלב לאבינו שבשמים.
פרשת פרה מסמלת את החכמה, גם החכם לא יתהלל בחכמתו, שהרי שלמה המלך החכם מכל אדם, לא הבין את פשרה של פרה אדומה.
אולם הפרשה האחרונה היא פרשת החודש, המצווה הראשונה של ישראל המסמלת את ההכנה ליציאת מצרים, אמונה בבורא עולם, וקבלת התורה היא התכלית.
אם נתבונן נראה אף אנחנו שבארבעת לשונות הגאולה באה התורה ללמד אותנו מהי הגאולה האמיתית, בשמות פרק ו' נאמר : "לכן אמר לבני ישראל אני ה' והוצאתי אתכם מתחת סבלת מצרים והצלתי אתכם מעבדתם וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובשפטים גדלים, ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלקים וידעתם כי אני ה' אלקיכם המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים"
"והוצאתי" מסמל את הגאולה הפיסית, גאולה משעבוד הגוף לתת לאדם את גבורתו, לעצמו.
"והצלתי" אתכם מעבודתם, מבאר הרמב"ן שלא יהיו למס, גאולת הממון, לתת לעשיר את עושרו
"וגאלתי" כנגד החכמה, שיהיו פנויים ללימוד החכמה, שהרי נאמר שם "בשפיטם גדולים" וידוע שהמצרים השתמשו בחכמים שלהם לעשות את אותם להטים.
"ולקחתי" זוהי למעשה הגאולה האמיתית שהיא למעשה קבלת התורה וכדברי הרמב"ן שם.
ואם כן כשם שארבעת הפרשות שקוראים בחודש אדר מרמזות על הדרישה וההוראה מה ה' דורש מעימנו, כן גם רארבעת הכוסות בליל הסדר.
ועל כך קבע התלמוד הירושלמי שכשם שאין מפסיקים בין כוס שלישית לרביעת, דהיינו לפי דברינו הנ"ל, יש להשתמש בחכמה רק לצורך ידיעת ה' ויראתו, כך גם לא יפסיקו בין פרשת פרה , לפרשת החודש.
יהי רצון שנזכה כולנו במהרה לבניין בית המקדש ונאכל מן הפסחים והזבחים אמן.
בברכת כל טוב סלה
משה פנחס ליפשיץ
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













