ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
- הלכה מחשבה ומוסר
- ספרי אמונה וחסידות
- ספר הכוזרי
וְגַן עֵדֶן עַצְמוֹ, אֲשֶׁר מַרְבִּים בְּנֵי אָדָם לְזָכְרוֹ, אָמְנָם לָקְחוּ אוֹתוֹ מֵהַתּוֹרָה, וְהִיא הַמַּדְרֵגָה אֲשֶׁר הוּכְנָה לְאָדָם, וְאִלְמָלֵא מָרָה הָיָה נִשְׁאָר בָּהּ לָנֶצַח. וְכֵן גֵּיהִנֹּם אָמְנָם הוּא מָקוֹם יָדוּעַ קָרוֹב לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ, גֵּיא שֶׁאֵין הָאֵשׁ נִכְבֵּית בּוֹ, שׂוֹרְפִים בּוֹ הָעֲצָמוֹת הַטְּמֵאוֹת וְהַנְּבֵלוֹת וּשְׁאָר הַטֻּמְאוֹת, וְהַמִּלָּה עִבְרִית מֻרְכֶּבֶת.
קטז אָמַר הַכּוּזָרִי: אִם כֵּן אֵין חָדָשׁ אַחֲרֵי תּוֹרַתְכֶם אֶלָּא פְּרָטִים מִסִּפּוּרֵי גַּן עֵדֶן וְגֵּיהִנֹּם וּמַדְרֵגָתָם, וּכְפֹל אוֹתָם וְהַרְבּוֹת בָּהֶם.
קיז אָמַר הֶחָבֵר: אָכֵן, וְגַם זֶה אֵינוֹ חָדָשׁ, כִּי הַחֲכָמִים כְּבָר הִרְבּוּ לְדַבֵּר בּוֹ, עַד שֶׁלֹּא תִשְׁמַע מִזֶּה דָּבָר שֶׁלֹּא תִּמְצָאֵהוּ לַחֲכָמִים אִם תְּבַקְּשֵׁהוּ.
___________________________
ביתר חקירה – בפרוט רב. זולתו – חנוך [בראשית ה, כד]. מי שהתנבא – בלעם. אחד המלכים – שאול שאל את שמואל על ידי בעלת אוב [שמואל א, כח]. מָרָה – חטא, מרד. והמלה העברית מורכבת – המילה גיהינום מורכבת מ: "גיא בן הנום" [מלכים ב כג, י ועוד].
ביאורים
בחתימת המאמר הראשון חוזר החבר ומחזק את האמונה בייעוד העולם הבא ובשכר העתיד לצדיקים. רמזים לכך קיימים בתורה אך זהו אינו המוקד המרכזי. דבריו של החבר מקבלים משנה תוקף על רקע סיום הפִסקה הקודמת שבה מנגיד החבר את הדתות האחרות, שבהן מספיקה הצהרה בלבד כדי להתקבל לשורות הדת, בעוד היהדות מחייבת קבלת מצוות שביסודן אמורות לתקן ולהעלות את עולמו המוסרי והערכי של האדם המקיים אותן. זהו הבסיס המבדיל בין ייעוד העולם הבא של הדתות לזה הקיים אצלנו. העולם הדתי היהודי קשור קשר בל ינותק עם התעלות והתקדמות מוסרית – ללא הקומה הזאת יקשה על האדם לקיים את המצוות. עיקרון זה נעדר בהרחבתו המפורטת אצל הדתות האחרות, ועל כן הן מתמקדות יותר ברווח שיופיע בעולם הבא. כאשר העולם הזה נראה כגיהנום ניתן רק לתלות את יהבנו בעתיד ובמה שהוא צופן בחובו אך לא בהווה. התורה לעומת זאת, מבקשת שכבר בעולם הזה האדם יחולל בנפשו את השינוי שיוביל להפיכתו לאדם הגון וטוב יותר, פעולות אלה גוררות אחריהן גם ברכה אלוהית המאפשרת להתחבר לעולם הזה, על כל הטוב שקיים בו. לאחר שנקודה זו מתבררת, חוזר החבר ומציין שישנם רמזים גם בתורה המעידים על העולם הבא. נקודה זו מצטרפת לרעיון עמו נפתח המאמר – הנבואה כמקור הוודאות היסודית גם לדתות האחרות. מן הוודאות הזאת שבתורה ושבנבואה שאבו גם הדתות האחרות, הרחיבו וצבעו בצבעים עזים את ייעודי העולם הבא. המקור לכול הוא אם כן – בידיעה הנבואית.
הרחבות
1. השכר העתידי חסר מן הספר
וְשֶׁלֹּא רַבִּים בָּהֶם יִעוּדֵי הָעוֹלָם הַבָּא בְּפֵרוּשׁ כְּמוֹ שֶׁרַבּוּ בְּדִבְרֵי הַחֲכָמִים. התורה מצמצמת את הדיבור בנוגע לשכר לאחר המוות. ישנם מספר אפשרויות להסבר עניין זה (ונימנו על ידי רבי דון יצחק אברבנאל בתחילת פרשת 'בחוקותי'):
א. כדי שלא נעבוד את ה' שלא לשמה, מתוך רצון לקבל שכר: "כדי שיעבוד האדם את בוראו לשמה ולא לתקוות השכר ולא ליראת העונש".
ב. כיוןו שהאדם הגשמי מוגבל בשכלו לקלוט עניינים רוחניים ומופשטים: "שהגמול הרוחני הוא דבר עמוק וקשה על השכל האנושי לציירו ולהשיגו בהיותו מחובר לגוף".
ג. משום שהדבר כל כך פשוט ומובן מאליו: "שהשארות הנפש ותגמולה כפי שלימותה, הוא דבר מתחייב לטבע האנושי".
ד. מתוך חולשת אמונה של דורות ראשונים שלא יאמינו אלא בשכר גשמי הנראה לעיניהם: "והנה אם היה הקדוש ברוך הוא, בדברי הברית אשר עשה על שמירת מצוותיו ותורתו, מיעד ביעודים רוחניים, לא היו בני ישראל מאמינים אותם".
ה. כיוון שעובדי עבודה זרה האמינו בייעודים גשמיים והתורה שללה עבודה זרה, על כן מדגישה שהשכר הגשמי לא נשלל: "הוצרך לומר שלא יחשבו שבביטול אותם העבודות יחסרו מהם הטובות הגשמיות".
ו. כיוון שניתן לקבל את השכר הרוחני, שהוא דביקות באלוהים, כבר בחיים, ממילא השכר אכן כתוב: "שהצלחת הנפש ודבקותה בבוראה יתעלה, שהוא השכר האמיתי, כבר בא מבואר גם בדברי הברית הזה. כמו שאמר: והתהלכתי בתוככם".
ז. התורה כותבת רק שכר גשמי שעשוי לכלול את האומה בכללה ולא שכר רוחני שהינו פרטי: "לא היה אפשר שייכנס בהם שום ייעוד רוחני כלל, לפי שהייעודים האלה היו כוללים לכל האומה".
לתשובות נוספות, עיין עוד באמונות ודעות לרס"ג מאמר תשיעי פרק ב, חובות הלבבות לרבנו בחיי שער הביטחון פרק ד, אבן עזרא על דברים פרק לב פסוק לט, ספר העיקרים לר' יוסף אלבו מאמר רביעי פרק מ ותפארת ישראל למהר"ל פרק נח.
שאלות לדיון
בדבריו, החבר מדגיש עד כמה ברכת 'אלוהי נשמה' היא ברכה יסודית בחיינו. מה המשמעות של 'נשמה טהורה' עבורנו?
מדוע הנביאים לא הזכירו פעמים רבות את העולם הבא ואילו חכמים כן?
לעילוי נשמת שושן בן פלילה ז"ל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
