ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
- הלכה מחשבה ומוסר
- ספרי אמונה וחסידות
- ספר הכוזרי
וְגַן עֵדֶן עַצְמוֹ, אֲשֶׁר מַרְבִּים בְּנֵי אָדָם לְזָכְרוֹ, אָמְנָם לָקְחוּ אוֹתוֹ מֵהַתּוֹרָה, וְהִיא הַמַּדְרֵגָה אֲשֶׁר הוּכְנָה לְאָדָם, וְאִלְמָלֵא מָרָה הָיָה נִשְׁאָר בָּהּ לָנֶצַח. וְכֵן גֵּיהִנֹּם אָמְנָם הוּא מָקוֹם יָדוּעַ קָרוֹב לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ, גֵּיא שֶׁאֵין הָאֵשׁ נִכְבֵּית בּוֹ, שׂוֹרְפִים בּוֹ הָעֲצָמוֹת הַטְּמֵאוֹת וְהַנְּבֵלוֹת וּשְׁאָר הַטֻּמְאוֹת, וְהַמִּלָּה עִבְרִית מֻרְכֶּבֶת.
קטז אָמַר הַכּוּזָרִי: אִם כֵּן אֵין חָדָשׁ אַחֲרֵי תּוֹרַתְכֶם אֶלָּא פְּרָטִים מִסִּפּוּרֵי גַּן עֵדֶן וְגֵּיהִנֹּם וּמַדְרֵגָתָם, וּכְפֹל אוֹתָם וְהַרְבּוֹת בָּהֶם.
קיז אָמַר הֶחָבֵר: אָכֵן, וְגַם זֶה אֵינוֹ חָדָשׁ, כִּי הַחֲכָמִים כְּבָר הִרְבּוּ לְדַבֵּר בּוֹ, עַד שֶׁלֹּא תִשְׁמַע מִזֶּה דָּבָר שֶׁלֹּא תִּמְצָאֵהוּ לַחֲכָמִים אִם תְּבַקְּשֵׁהוּ.
___________________________
ביתר חקירה – בפרוט רב. זולתו – חנוך [בראשית ה, כד]. מי שהתנבא – בלעם. אחד המלכים – שאול שאל את שמואל על ידי בעלת אוב [שמואל א, כח]. מָרָה – חטא, מרד. והמלה העברית מורכבת – המילה גיהינום מורכבת מ: "גיא בן הנום" [מלכים ב כג, י ועוד].
ביאורים
בחתימת המאמר הראשון חוזר החבר ומחזק את האמונה בייעוד העולם הבא ובשכר העתיד לצדיקים. רמזים לכך קיימים בתורה אך זהו אינו המוקד המרכזי. דבריו של החבר מקבלים משנה תוקף על רקע סיום הפִסקה הקודמת שבה מנגיד החבר את הדתות האחרות, שבהן מספיקה הצהרה בלבד כדי להתקבל לשורות הדת, בעוד היהדות מחייבת קבלת מצוות שביסודן אמורות לתקן ולהעלות את עולמו המוסרי והערכי של האדם המקיים אותן. זהו הבסיס המבדיל בין ייעוד העולם הבא של הדתות לזה הקיים אצלנו. העולם הדתי היהודי קשור קשר בל ינותק עם התעלות והתקדמות מוסרית – ללא הקומה הזאת יקשה על האדם לקיים את המצוות. עיקרון זה נעדר בהרחבתו המפורטת אצל הדתות האחרות, ועל כן הן מתמקדות יותר ברווח שיופיע בעולם הבא. כאשר העולם הזה נראה כגיהנום ניתן רק לתלות את יהבנו בעתיד ובמה שהוא צופן בחובו אך לא בהווה. התורה לעומת זאת, מבקשת שכבר בעולם הזה האדם יחולל בנפשו את השינוי שיוביל להפיכתו לאדם הגון וטוב יותר, פעולות אלה גוררות אחריהן גם ברכה אלוהית המאפשרת להתחבר לעולם הזה, על כל הטוב שקיים בו. לאחר שנקודה זו מתבררת, חוזר החבר ומציין שישנם רמזים גם בתורה המעידים על העולם הבא. נקודה זו מצטרפת לרעיון עמו נפתח המאמר – הנבואה כמקור הוודאות היסודית גם לדתות האחרות. מן הוודאות הזאת שבתורה ושבנבואה שאבו גם הדתות האחרות, הרחיבו וצבעו בצבעים עזים את ייעודי העולם הבא. המקור לכול הוא אם כן – בידיעה הנבואית.
הרחבות
1. השכר העתידי חסר מן הספר
וְשֶׁלֹּא רַבִּים בָּהֶם יִעוּדֵי הָעוֹלָם הַבָּא בְּפֵרוּשׁ כְּמוֹ שֶׁרַבּוּ בְּדִבְרֵי הַחֲכָמִים. התורה מצמצמת את הדיבור בנוגע לשכר לאחר המוות. ישנם מספר אפשרויות להסבר עניין זה (ונימנו על ידי רבי דון יצחק אברבנאל בתחילת פרשת 'בחוקותי'):
א. כדי שלא נעבוד את ה' שלא לשמה, מתוך רצון לקבל שכר: "כדי שיעבוד האדם את בוראו לשמה ולא לתקוות השכר ולא ליראת העונש".
ב. כיוןו שהאדם הגשמי מוגבל בשכלו לקלוט עניינים רוחניים ומופשטים: "שהגמול הרוחני הוא דבר עמוק וקשה על השכל האנושי לציירו ולהשיגו בהיותו מחובר לגוף".
ג. משום שהדבר כל כך פשוט ומובן מאליו: "שהשארות הנפש ותגמולה כפי שלימותה, הוא דבר מתחייב לטבע האנושי".
ד. מתוך חולשת אמונה של דורות ראשונים שלא יאמינו אלא בשכר גשמי הנראה לעיניהם: "והנה אם היה הקדוש ברוך הוא, בדברי הברית אשר עשה על שמירת מצוותיו ותורתו, מיעד ביעודים רוחניים, לא היו בני ישראל מאמינים אותם".
ה. כיוון שעובדי עבודה זרה האמינו בייעודים גשמיים והתורה שללה עבודה זרה, על כן מדגישה שהשכר הגשמי לא נשלל: "הוצרך לומר שלא יחשבו שבביטול אותם העבודות יחסרו מהם הטובות הגשמיות".
ו. כיוון שניתן לקבל את השכר הרוחני, שהוא דביקות באלוהים, כבר בחיים, ממילא השכר אכן כתוב: "שהצלחת הנפש ודבקותה בבוראה יתעלה, שהוא השכר האמיתי, כבר בא מבואר גם בדברי הברית הזה. כמו שאמר: והתהלכתי בתוככם".
ז. התורה כותבת רק שכר גשמי שעשוי לכלול את האומה בכללה ולא שכר רוחני שהינו פרטי: "לא היה אפשר שייכנס בהם שום ייעוד רוחני כלל, לפי שהייעודים האלה היו כוללים לכל האומה".
לתשובות נוספות, עיין עוד באמונות ודעות לרס"ג מאמר תשיעי פרק ב, חובות הלבבות לרבנו בחיי שער הביטחון פרק ד, אבן עזרא על דברים פרק לב פסוק לט, ספר העיקרים לר' יוסף אלבו מאמר רביעי פרק מ ותפארת ישראל למהר"ל פרק נח.
שאלות לדיון
בדבריו, החבר מדגיש עד כמה ברכת 'אלוהי נשמה' היא ברכה יסודית בחיינו. מה המשמעות של 'נשמה טהורה' עבורנו?
מדוע הנביאים לא הזכירו פעמים רבות את העולם הבא ואילו חכמים כן?
לעילוי נשמת שושן בן פלילה ז"ל
כשר קצר ולעניין!
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
כאב הגלות ותקוות הגאולה
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
איך המזוזה שומרת עלינו?
הלכות שטיפת כלים בשבת
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
ארץ החיים – הקשר המיוחד שלנו לארץ
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
