ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
- הלכה מחשבה ומוסר
- ספרי אמונה וחסידות
- ספר הכוזרי
ב אָמַר הֶחָבֵר: שְׁמוֹת ה' יִתְעַלֶּה חוּץ מֵהַמְפֹרָשׁ הֵם תְּאָרִים וּמִדּוֹת נִלְוִים, לְקוּחִים מֵהִפָּעֲלֻיּוֹת הַבְּרִיּוֹת עַל יָדוֹ כְּפִי מִשְׁפָּטָיו וּגְזֵרוֹתָיו, וְנִקְרָא רַחוּם כַּאֲשֶׁר יְתַקֵּן מַצַּב מִי שֶׁהָיוּ בְּנֵי אָדָם מְרַחֲמִים עָלָיו לְרֹעַ מַצָּבוֹ. וּמְיַחֲסִים לַה' הָרַחֲמִים וְהַחֶמְלָה, וַאֲמִתָּתָם אֶצְלֵנוּ רַכּוּת נֶפֶשׁ וְחֻלְשַׁת טֶבַע, וְאֵין זֶה רָאוּי לוֹ יִתְעַלֶּה, אֲבָל הוּא שׁוֹפֵט צֶדֶק, גּוֹזֵר בָּעֳנִי אָדָם אֶחָד וְעשֶׁר אַחֵר מִבְּלִי שֶׁיִשְׁתַּנֶּה הוּא עַצְמוֹ, וְלֹא יְרַחֵם עַל הָאֶחָד וְלֹא יִכְעַס עַל הָאַחֵר. וּכְבָר נִרְאֶה כְּגוֹן זֶה בְּשׁוֹפְטֵי בְּנֵי אָדָם, שֶׁבָּאוֹת אֲלֵיהֶם שְׁאֵלוֹת, וְהֵם שׁוֹפְטִים בְּמִשְׁפַּט הַתּוֹרָה וּמְזַכִּים אֲנָשִׁים וּמְחַיְּבִים אֲנָשִׁים אֲחֵרִים. וְיִהְיֶה אֶצְלֵנוּ מִבְּחִינַת פָּעֳלָיו פַּעַם אֵל רַחוּם וְחַנּוּן, וּפַעַם אֵל קַנּוֹא וְנוֹקֵם, וְהוּא יִתְעַלֶּה אֵינוֹ מִשְׁתַּנֶּה מִמִּדָּה אֶל מִדָּה.
___________________________
מענין הכוזרי – בקורות חייו של מלך כוזר. מצפונם – סודם. ומה שהיה וכו' – כל זה מהיסטוריה של מלכות כוזר. שאלות עבריות – שאלות להבנת התורה [אוצר נחמד]. רחוק דבר זה – הסברא מתנגדת לתפיסת ההגשמה. חוץ מהמפורש – שם ה' המפורש, שם הוי"ה.
תארים ומידות נלווים – שאינם מגדירים את ה' אלא מתארים את פעולותיו. אמיתתם אצלנו – בלשון בני אדם המילה רחמים מתפרשת באופן זה. רכות הנפש – אנו מצטערים בראותנו סבל ולכן מרגישים צורך לעזור. אין זה ראוי לו יתעלה – ה' אינו נפעל מהמציאות אלא מנהיג אותה. אבל הוא – אלא ה'.
ביאורים
במאמר הראשון חיפש המלך את המעשה הרצוי, וניסה למצוא את השיטה הרוחנית שתספק לו תשובה משכנעת. לאורך הדרך הוא ערך עימות בין היהדות לפילוסופיה ולדתות אחרות, עד שהגיע למסקנה הפותחת את המאמר השני: היהדות, ואין בלתה, היא המפתח לפענוח המעשה הרצוי. זוהי השקפת עולם ודאית, שאיננה מותירה מקום לספקות. השקפת עולם שלמה, שכוללת בתוכה את המרכיבים של הפילוסופיה והדתות בצורה מזוככת והרמונית. השקפת עולם שבשבילה כדאי לחולל שינוי מהפכני באורח החיים, לא רק הפרטי, אלא גם הלאומי. מכאן חלה נקודת מפנה גם באופי הבירור הרוחני של המלך. הוא כבר אינו משקיף מהצד ומנסה להתרשם, אלא משתתף פעיל בהבנת היהדות שהוא כבר חלק ממנה. נקודת המוצא מעתה היא ש'משה אמת ותורתו אמת', והתפקיד המוטל על המלך הוא ללמוד, להבין ולדעת את הכתוב בה. לכן סיפור המסגרת של מאמר שני הוא לימוד התורה, ומתוך השאלות המתעוררות במהלך הלימוד מתגלגלות סוגיות שונות, שאותן מברר המלך עם החבר.
השאלה הפותחת עוסקת ב'תארים', השמות השונים שבהם אנו מכנים את ה'. בקריאה ראשונית, התורה מייחסת לה' תכונות אנושיות, רגשות ומצבי רוח, אשר מציירים אותו כישות גשמית הדומה לנו. החבר מנסח עקרון כללי, לפיו היחס בינינו לבין ה' הוא יחס סובייקטיבי ולא אובייקטיבי. התורה לא מתארת את ה' כפי שהוא באמת, אלא כפי שהוא נראה בעיננו ומתגלה אלינו. הפרשנות הזו ביחס ל'תארים' בתורה, משקפת את מהות היהדות שבאה לידי ביטוי במאמר ראשון; בניגוד לפילוסופיה שדוגלת באלוהים מופשט, קר ומנוכר – לנו יש אלוהים חיים, שמשגיח ומדבר. פחות חשובה לנו ההגדרה של האלוהות, הרבה יותר מעניינת אותנו המשמעות שלה עבורנו. ועל זה מדברת התורה.
הרחבות
הרחבות
1. מרכיבי הגיור
וְאֵיך נִגְלוּ אֲלֵיהֶם, וְנִכְנְסוּ בְּדָתָם, וְנִמּוֹלוּ בַּמְּעָרָה הַהִיא, וְשָׁבוּ לְעִירָם מַחֲזִיקִים בְּדַת הַיְּהוּדִים. בסיפור התגיירותם של ראשי ממלכת כוזר, ריה"ל מונה שני גורמים שהיוו את מעשה הגיור:
א. קבלת מצוות ולימוד התורה. ב. מילה. גורם נוסף שריה"ל לא מונה אבל הוא חלק בלתי נפרד ממעשה הגרות הוא טבילה (מסכת יבמות דף מז, ועוד. עיין גם בכוזרי, מאמר ראשון, קטו).
בנוסף, בזמן שבית המקדש היה קיים, היה על הגר להביא גם קרבן, ובזאת הופך, כלשונו של הרמב"ם , "להיות ככל כשרי ישראל". היום, היות שאין אנו יכולים להביא קרבן, דרישה זו כבר איננה יכולה להתבצע. אף-על-פי-כן, אין היא מעכבת את הגיור או משנה את יחסינו לגר [משנה תורה, הלכות מחוסרי כפרה, ב, א].
2. גיור כיצירה חדשה או כגילוי הטבע המקורי
לפי סיפור המעשה שמספר ריה"ל, מלך כוזר מתגייר לבסוף, אך לשיטתו של ריה"ל גם לאחר הגיור, הגר איננו שווה לשאר ישראל משום שנבואה כגילוי שיא של סגולת ישראל, נמנעת ממנו [ מאמר ראשון, קטו ]. לעומתו, הרמב"ם באגרתו לרבי עובדיה הגר כותב ש"אין שום הפרש כלל בינינו ובינך לכל דבר" [איגרת הרמב"ם לר' עובדיה הגר, מהדורת הרב שילת, עמ' רלג-רלה]. ולדעת הרמב"ם אפילו גוי יכול להיות נביא וקל וחומר גר.
ייתכן שמחלוקת ראשונים זו נובעת מהבנת מהות הגיור: האם הגר במעשה הגיור מגלה את טבעו האמתי העצמי. ובאמת, לפני הגיור הוא למעשה 'נשמה יהודית בגוף גויי' (כך הסביר 'החפץ חיים' את סיפורו של גר הצדק, רבי אברהם פוטוצקי הי"ד – ראה 'מחניים', גיליון צ"ב, תשכ"ד), או שהגיור משיל מהגוי את טבעו הגויי, הישן, וכשהוא עולה מהטבילה הוא נעשה כיצירה חדשה, 'כקטן שנולד דמי' כפשוטו, ולכן אינו כישראל לכל דבר מפאת חסרון ההכנה הנשמתית. [וראה בזוהר הקדוש דף כה].
שאלות לדיון
האם רכות נפש וחולשת טבע היא מידה שלילית?
מדוע לא נכון לומר שה' משתנה?
לעילוי נשמת גדליהו משה בן אברהם ז"ל
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
אנחנו קודש למענך
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
איך ללמוד אמונה?
למה ללמוד גמרא?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
איך מותר להכין קפה בשבת?
מתנות בחינם
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
