ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
- הלכה מחשבה ומוסר
- ספרי אמונה וחסידות
- ספר הכוזרי
ב אָמַר הֶחָבֵר: שְׁמוֹת ה' יִתְעַלֶּה חוּץ מֵהַמְפֹרָשׁ הֵם תְּאָרִים וּמִדּוֹת נִלְוִים, לְקוּחִים מֵהִפָּעֲלֻיּוֹת הַבְּרִיּוֹת עַל יָדוֹ כְּפִי מִשְׁפָּטָיו וּגְזֵרוֹתָיו, וְנִקְרָא רַחוּם כַּאֲשֶׁר יְתַקֵּן מַצַּב מִי שֶׁהָיוּ בְּנֵי אָדָם מְרַחֲמִים עָלָיו לְרֹעַ מַצָּבוֹ. וּמְיַחֲסִים לַה' הָרַחֲמִים וְהַחֶמְלָה, וַאֲמִתָּתָם אֶצְלֵנוּ רַכּוּת נֶפֶשׁ וְחֻלְשַׁת טֶבַע, וְאֵין זֶה רָאוּי לוֹ יִתְעַלֶּה, אֲבָל הוּא שׁוֹפֵט צֶדֶק, גּוֹזֵר בָּעֳנִי אָדָם אֶחָד וְעשֶׁר אַחֵר מִבְּלִי שֶׁיִשְׁתַּנֶּה הוּא עַצְמוֹ, וְלֹא יְרַחֵם עַל הָאֶחָד וְלֹא יִכְעַס עַל הָאַחֵר. וּכְבָר נִרְאֶה כְּגוֹן זֶה בְּשׁוֹפְטֵי בְּנֵי אָדָם, שֶׁבָּאוֹת אֲלֵיהֶם שְׁאֵלוֹת, וְהֵם שׁוֹפְטִים בְּמִשְׁפַּט הַתּוֹרָה וּמְזַכִּים אֲנָשִׁים וּמְחַיְּבִים אֲנָשִׁים אֲחֵרִים. וְיִהְיֶה אֶצְלֵנוּ מִבְּחִינַת פָּעֳלָיו פַּעַם אֵל רַחוּם וְחַנּוּן, וּפַעַם אֵל קַנּוֹא וְנוֹקֵם, וְהוּא יִתְעַלֶּה אֵינוֹ מִשְׁתַּנֶּה מִמִּדָּה אֶל מִדָּה.
___________________________
מענין הכוזרי – בקורות חייו של מלך כוזר. מצפונם – סודם. ומה שהיה וכו' – כל זה מהיסטוריה של מלכות כוזר. שאלות עבריות – שאלות להבנת התורה [אוצר נחמד]. רחוק דבר זה – הסברא מתנגדת לתפיסת ההגשמה. חוץ מהמפורש – שם ה' המפורש, שם הוי"ה.
תארים ומידות נלווים – שאינם מגדירים את ה' אלא מתארים את פעולותיו. אמיתתם אצלנו – בלשון בני אדם המילה רחמים מתפרשת באופן זה. רכות הנפש – אנו מצטערים בראותנו סבל ולכן מרגישים צורך לעזור. אין זה ראוי לו יתעלה – ה' אינו נפעל מהמציאות אלא מנהיג אותה. אבל הוא – אלא ה'.
ביאורים
במאמר הראשון חיפש המלך את המעשה הרצוי, וניסה למצוא את השיטה הרוחנית שתספק לו תשובה משכנעת. לאורך הדרך הוא ערך עימות בין היהדות לפילוסופיה ולדתות אחרות, עד שהגיע למסקנה הפותחת את המאמר השני: היהדות, ואין בלתה, היא המפתח לפענוח המעשה הרצוי. זוהי השקפת עולם ודאית, שאיננה מותירה מקום לספקות. השקפת עולם שלמה, שכוללת בתוכה את המרכיבים של הפילוסופיה והדתות בצורה מזוככת והרמונית. השקפת עולם שבשבילה כדאי לחולל שינוי מהפכני באורח החיים, לא רק הפרטי, אלא גם הלאומי. מכאן חלה נקודת מפנה גם באופי הבירור הרוחני של המלך. הוא כבר אינו משקיף מהצד ומנסה להתרשם, אלא משתתף פעיל בהבנת היהדות שהוא כבר חלק ממנה. נקודת המוצא מעתה היא ש'משה אמת ותורתו אמת', והתפקיד המוטל על המלך הוא ללמוד, להבין ולדעת את הכתוב בה. לכן סיפור המסגרת של מאמר שני הוא לימוד התורה, ומתוך השאלות המתעוררות במהלך הלימוד מתגלגלות סוגיות שונות, שאותן מברר המלך עם החבר.
השאלה הפותחת עוסקת ב'תארים', השמות השונים שבהם אנו מכנים את ה'. בקריאה ראשונית, התורה מייחסת לה' תכונות אנושיות, רגשות ומצבי רוח, אשר מציירים אותו כישות גשמית הדומה לנו. החבר מנסח עקרון כללי, לפיו היחס בינינו לבין ה' הוא יחס סובייקטיבי ולא אובייקטיבי. התורה לא מתארת את ה' כפי שהוא באמת, אלא כפי שהוא נראה בעיננו ומתגלה אלינו. הפרשנות הזו ביחס ל'תארים' בתורה, משקפת את מהות היהדות שבאה לידי ביטוי במאמר ראשון; בניגוד לפילוסופיה שדוגלת באלוהים מופשט, קר ומנוכר – לנו יש אלוהים חיים, שמשגיח ומדבר. פחות חשובה לנו ההגדרה של האלוהות, הרבה יותר מעניינת אותנו המשמעות שלה עבורנו. ועל זה מדברת התורה.
הרחבות
הרחבות
1. מרכיבי הגיור
וְאֵיך נִגְלוּ אֲלֵיהֶם, וְנִכְנְסוּ בְּדָתָם, וְנִמּוֹלוּ בַּמְּעָרָה הַהִיא, וְשָׁבוּ לְעִירָם מַחֲזִיקִים בְּדַת הַיְּהוּדִים. בסיפור התגיירותם של ראשי ממלכת כוזר, ריה"ל מונה שני גורמים שהיוו את מעשה הגיור:
א. קבלת מצוות ולימוד התורה. ב. מילה. גורם נוסף שריה"ל לא מונה אבל הוא חלק בלתי נפרד ממעשה הגרות הוא טבילה (מסכת יבמות דף מז, ועוד. עיין גם בכוזרי, מאמר ראשון, קטו).
בנוסף, בזמן שבית המקדש היה קיים, היה על הגר להביא גם קרבן, ובזאת הופך, כלשונו של הרמב"ם , "להיות ככל כשרי ישראל". היום, היות שאין אנו יכולים להביא קרבן, דרישה זו כבר איננה יכולה להתבצע. אף-על-פי-כן, אין היא מעכבת את הגיור או משנה את יחסינו לגר [משנה תורה, הלכות מחוסרי כפרה, ב, א].
2. גיור כיצירה חדשה או כגילוי הטבע המקורי
לפי סיפור המעשה שמספר ריה"ל, מלך כוזר מתגייר לבסוף, אך לשיטתו של ריה"ל גם לאחר הגיור, הגר איננו שווה לשאר ישראל משום שנבואה כגילוי שיא של סגולת ישראל, נמנעת ממנו [ מאמר ראשון, קטו ]. לעומתו, הרמב"ם באגרתו לרבי עובדיה הגר כותב ש"אין שום הפרש כלל בינינו ובינך לכל דבר" [איגרת הרמב"ם לר' עובדיה הגר, מהדורת הרב שילת, עמ' רלג-רלה]. ולדעת הרמב"ם אפילו גוי יכול להיות נביא וקל וחומר גר.
ייתכן שמחלוקת ראשונים זו נובעת מהבנת מהות הגיור: האם הגר במעשה הגיור מגלה את טבעו האמתי העצמי. ובאמת, לפני הגיור הוא למעשה 'נשמה יהודית בגוף גויי' (כך הסביר 'החפץ חיים' את סיפורו של גר הצדק, רבי אברהם פוטוצקי הי"ד – ראה 'מחניים', גיליון צ"ב, תשכ"ד), או שהגיור משיל מהגוי את טבעו הגויי, הישן, וכשהוא עולה מהטבילה הוא נעשה כיצירה חדשה, 'כקטן שנולד דמי' כפשוטו, ולכן אינו כישראל לכל דבר מפאת חסרון ההכנה הנשמתית. [וראה בזוהר הקדוש דף כה].
שאלות לדיון
האם רכות נפש וחולשת טבע היא מידה שלילית?
מדוע לא נכון לומר שה' משתנה?
לעילוי נשמת גדליהו משה בן אברהם ז"ל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
