ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
אֲבָל יֵשׁ לַמַּבְחִין לְהַבְחִין עַם מֵעַם וְאִישׁ מֵאִישׁ וּזְמָן מִזְּמָן וּמָקוֹם מִמָּקוֹם וּנְסִבּוֹת מִנְּסִבּוֹת אֲחֵרוֹת, וְיִרְאֶה כִּי הַמְאֹרָעוֹת הָאֱלֹהִיִּים אָמְנָם נִרְאוּ עַל הָרֹב בְּאֶרֶץ מְיֻחֶדֶת, וְהִיא הָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה, וּבְעַם מְיֻחָד, וְהֵם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וּבַזְּמָן הַהוּא, וְעִם הַנְּסִבּוֹת אֲשֶׁר הָיוּ כְּרוּכוֹת בָּהֶן מִצְווֹת וּמִנְהָגִים, נִרְאָה הָרָצוּי עִם קִיּוּמָם, וְנִרְאָה הַמָּאוּס עִם בִּטּוּלָם, וְלֹא הוֹעִילוּ הָעִנְיָנִים הַטִּבְעִיִּים וְהַמִּקְרִיִּים כְּלוּם בְּעֵת הַבִּטּוּל, וְלֹא הִזִּיקוּ בְּעֵת הַקִּיוּם. וְעַל כֵּן נַעֲשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רְאָיָה בְּכֹל דָּת כְּנֶגֶד הַכּוֹפְרִים אֲשֶׁר רָאוּ דַעַת אֶפִּיקוֹרוֹס הַיְּוָנִי, בְּדַמּוֹתוֹ כִּי כֹּל הַדְּבָרִים אָמְנָם נוֹפְלִים בְּמִקְרֶה, הוֹאִיל וְאֵין נִרְאֵית בָּהֶם כַּוָּנַת מְכַוֵּן. וְסִיעָתוֹ נִקְרָאִים בַּעֲלֵי הַהֲנָאָה, הוֹאִיל וְהֵם סְבוּרִים שֶׁהַהֲנָאָה הִיא הַתַּכְלִית הַמְבֻקֶּשֶׁת, וְשֶׁהִיא הַטּוֹב בְּהֶחְלֵט. וְהַמְבֻקָּשׁ שֶׁל בַּעַל הַתּוֹרָה מִן הַמְצַוֶּה בָּהּ שֶׁיִּהְיֶה רָצוּי אֶצְלוֹ, מוֹסֵר בְּחִירוֹתָיו אֵלָיו יִתְעַלֶּה, מְבַקֵּשׁ הַשְׁרָאָה אִם הוּא חָסִיד, אוֹ נִפְלָאוֹת וּמוֹפְתִים אִם הוּא נָבִיא אוֹ קָהָל נִרְצֶה, עִם הַנְּסִבּוֹת הַנִּזְכָּרוֹת בַּתּוֹרָה מִן הַזְּמַנִּים וְהַמְּקוֹמוֹת וְהַמַּעֲשִׂים, וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ כָּל כָּך לַסִּבּוֹת הַטִּבְעִיּוֹת וְהַמִּקְרִיּוֹת, וְיוֹדֵעַ כִּי רָעָתָן דְּחוּיָה מִמֶּנּוּ, אִם בְּהַשְׁרָאָה שֶׁתִּקְדַּם לוֹ לְהִתְכּוֹנֵן לָרָעָה הַהִיא, אוֹ בְּמוֹפֵת שֶׁיֵּעָשֶׂה לוֹ בְּעֵת הָרָעָה הַהִיא. אֲבָל טוֹבַת הַסִּבּוֹת הַמִּקְרִיּוֹת אֵינָה נִמְנַעַת מִן הַחוֹטֵא, כֹּל שֶׁכֵּן מִן הַצַּדִּיק. וְהַצְלָחוֹת הָרְשָׁעִים אָמְנָם הֵן בְּאוֹתָן הַסִּבּוֹת הַמִּקְרִיּוֹת וְהַטִּבְעִיּוֹת, וְאַחַר כֵּן אֵין דּוֹחֶה לְרָעָתָם כְּשֶׁתָּבוֹא, אֲבָל הַצַּדִּיקִים יַצְלִיחוּ בְּאוֹתָן הַסִּבּוֹת, וְאַחַר כֵּן יִהְיוּ בְּטוּחִים מֵרָעָתָן.
___________________________
עליה – כנגד טענה זו. שהוא אינו מוציאם וכו' – ה' רצה שתהיה לאדם אפשרות בחירה לכן בחירת האדם במעשיו אינה בניגוד גמור לרצון ה'. הוצאו הדברים ההם מידיעתו וכו' – אם יש בחירה חופשית, נמצא שה' אינו יודע מראש מה יעשה האדם, וזה חסרון בבורא שאינו יודע הכול. המדברים – כת מהפילוסופים. הידיעה בו במקרה – ידיעת ה' אינה נובעת מהכרח האדם לפעולה מסוימת. הויות – מאורעות. יפלו הסבות האמצעיות – האמצעים מיותרים. משמעתו – השמיעה לצו ה'. מן הכח אל הפועל – כלומר: אף-על-פי שה' ידע את תוצאות הניסיון, היה עניין לאפשר לאברהם לבחור ולהוציא את משמעתו מן הכוח אל הפועל [הערת הרב שילת]. זולתם מן החלקים – לעיל בפִסקה חילק את הפעולות שבעולם לאלוקיות, טבעיות, מקריות ובחיריות. נראה הרצוי עם קיומם – מאורעות טובים ורצויים קרו כאשר קוימו המצוות והמנהגים [הערת הרב שילת]. המאוס – פורענות. ראיה – למציאות ה' והשגחתו. מוסר בחירותיו – משתדל במעשיו ויודע שהצלחתם תלויה ברצון ה'. דחויה ממנו – לא תפגע בו. השראה שתקדם – הדרכה מאת ה'.
ביאורים
החבר מסכם את התשובה לשאלת 'הגזרה והבחירה': לאדם יש בחירה חופשית מלאה, אולם כוח הבחירה עצמו ניתן לו על ידי ה', כך שהרצון האנושי הוא אחד האמצעים שדרכם ה' משגיח על העולם.
כעת מעלה החבר את שאלת 'הידיעה והבחירה': אם ה' יודע מראש מה יהיו מעשי האדם, אין עוד מקום לבחירה, לכאורה, שהרי האדם מוכרח להתנהג על פי ידיעת ה' הקודמת. מצד שני, אם נניח שהאדם חופשי בבחירתו זהו פגם בידיעת ה' - היא איננה כוללת את מעשי האדם הלא צפויים.
תשובת החבר היא שידיעת ה' איננה הגורם למעשי האדם, להפך, מעשי האדם הם הגורם לידיעת ה'. כפי שידיעת העבר מתבססת על מה שקרה, כך ידיעת העתיד מתבססת על מה שיקרה. האדם בוחר את מעשיו, אולם ה' שמכיר את האדם ואת מכלול הגורמים שמשפיעים עליו, יודע מראש מה תהיה בחירתו. אילו ידיעת ה' הייתה הסיבה להתנהגות האדם, בריאת בני האדם הייתה לבטלה, כיוון שכל התנהלותם עלי אדמות הייתה מוכרחת, ותחושת הבחירה שלהם לא הייתה אלא אשליה.
שאלת 'הידיעה והבחירה' משליכה גם על המושג 'ניסיון', כיוון שאם ה' יודע מראש מהי התנהגות האדם, הניסיון מיותר. החבר מסביר, שהניסיון לא נועד עבור ה' כדי להודיע לו את מעלת האדם; הניסיון נועד עבוד האדם, כדי שיוציא את כוחותיו אל הפועל, ובכך ירומם את נפשו ואף יזכה לשכר.
למרות ההבחנה בין סוגי ההשגחה, המון העם מאמין ש'הכול מאת ה'' כפשוטו, כדי לא לפגום באמונתו.
'ההשגחה הישירה' התגלתה בעיקר ביחס לעם ישראל כשהוא שכן בארצו, בכך שהנסים היו עניין שבשגרה. ההצלחה או ההפסד של עם ישראל היו תלויים אך ורק במצבו הרוחני ובקיום המצוות, ולא בשום גורם טבעי. כנגד הדעה הפילוסופית שכופרת בהשגחה מכל וכל, מביאים כל בעלי הדתות ראיה להשגחה מעם ישראל, כיוון שההיסטוריה הלאומית שלו רוויה בנסים, המהווים ראיה ניצחת להשגחת ה' בעולם. הויכוח אם ה' משגיח על העולם משליך על תכלית חיי האדם: הכופרים בהשגחה סוברים שהתכלית היא הנאה רגעית, ואילו המאמינים בהשגחה טוענים שהתכלית היא דבקות בה'.
הרחבות
* ידיעת האלוה – מעל להבנתנו
וְאֵין הַיְּדִיעָה בְּמַה שֶּׁיִּהְיֶה הִיא הַסִּבָּה לֶהֱיוֹתוֹ. אחרי שריה"ל דחה את הדעות הכוזבות הטוענות שאין בחירה לאדם, הוא מגלה לנו את שיטתו האמונית. ריה"ל מבאר שכשם שידיעת האדם את מה שהיה בעבר אינה הסיבה להתקיימותו, כך גם ידיעת האלוה את העתיד להיות, אינה גורמת הכרח לאדם לעשות את המעשה. ניתן לבאר שהקב"ה, בידיעתו העליונה, יודע מה האדם יבחר לעשות, אך אינו מכריח אותו לפעול.
אמנם הסבר זה אינו ברור דיו, שכן איננו מסוגלים להבין את פשרה של ידיעה זו. כחוליה משלימה להסברו של ריה"ל נביא את דברי הרמב"ם המבאר שידיעת הבורא נמצאת למעלה מהשגתנו: "...ואין דעתו של אדם יכולה להשיג דבר זה על בוריו... אין בנו כוח לידע היאך ידע הקדוש ברוך הוא כל הברואים והמעשים אבל נדע בלא ספק שמעשה האדם ביד האדם ואין הקדוש ברוך הוא מושכו ולא גוזר עליו לעשות כך". [רמב"ם הלכות תשובה ה, ה].
* למה ה' מנסה את בני האדם?
לְהוֹצִיא אֵת מִשְׁמַעְתּוֹ מִן הַכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל. כעין זה כותב הרמב"ן ב'שער הגמול': "ולמה מנסה אותם, והלא גלוי וידוע לפניו יתברך אם יקבל אותו חסיד המנוסה עבודה וטורח זה? ואף על פי כן, אין שכר האדם בכוח אמונה שלו, כשכרו בפועל ובמעשה... מידה זו מידת הטובה היא, ואינה מידת נקמה ופורענות שהוא מנסה מי שהוא גלוי לפניו שיימצא שלם באותו הניסיון כדי להרבות לו שכרו [שער הגמול א, טו].
שאלות לדיון
" הֶעֱדִיף הֶהָמוֹן לְיַחֲסָם אֶל אֱלֹהִים, כִּי זֶה יוֹתֵר חָזָק וְאֵיתָן בָּאֱמוּנָה", על איזו אמונה החבר מדבר? מה דעתך על מושג ההמון היוםבהקשר האקטואלי? מהם מאפייניו של ההמון היום?
אפיקורס דימה שהכול במקרה, וסבר שההנאה היא התכלית המבוקשת. מה הקשר בין הדברים? מהו היחס הנכון להנאה?
להצלחת אריאל אחיה בן דוד שמשון
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
