ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מאמרים אקטואליים
- מאמרים נוספים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
א. הציבור החרדי מעריך מאוד את חיילי צה"ל ומודה להם מקרב לב על השתדלותם בשמירת הביטחון בארצנו, ועל מתן האפשרות ללמוד תורה בשלווה. ברור כי שירות צבאי הוא מצווה גדולה, וחיילי צה"ל הם בכלל עוסקים בצורכי ציבור באמונה, ועליהם כתב הרמב"ם: "מובטח לו שלא ימצא נזק ולא תגיעו רעה ויבנה לו בית נכון בישראל" (מלכים ז, טו). ברור שבחור שאינו לומד מחויב למצוא את הדרך לתרום למדינת ישראל בשירות לאומי וכדומה (כמובן, במסגרות שישמרו על אורח חייו), וברור שהתמדתם של בני הישיבות בלימוד היא עניין של פיקוח נפש.
ב. כידוע, הצבא אינו זקוק לחרדים ('הצופה' 12.06.1994). יש אבטלה סמויה בצבא וגיוס חרדים יעלה הון, ללא תועלת אמיתית לביטחון המדינה, בוודאי לא בהיקפים נרחבים. לדעתי וכן לדעת מומחים צבאיים יש להנהיג בישראל צבא מקצועי התנדבותי כמו בצבא ארצות הברית, שהוא הצבא החזק בעולם, ולא רק כדי לפתור את סוגיית השוויון בנטל, אלא אף כדי לחסוך כסף רב.
ג. הצגת החרדים כפרזיטים ומשתמטים היא חטא לאמת. הציבור החרדי הוא ציבור פילנטרופ מאין כמותו, ויעידו על כך ארגוני החסד והגמ"ח שקיימים אצל החרדים ועוזרים לכל דורש - יד שרה, עזרה למרפא וכו'. פרס ישראל על מפעל חיים אף הוענק לכמה מהם.
ד. העמדה החרדית בעניין פטור תלמידי חכמים משירות צבאי ידועה ומתבססת על דברי הגמרא "רבנן לא צריכי נטירותא, שכן תורתן משמרתן". ועל דברי הרמב"ם (סוף הלכות מלכים) על פטור שבט לוי, ולא רק שבט לוי וכו' כידוע. ועי' גם זוהר (בהעלותך קנ.).
מה שלא ידוע הוא כי זו גם עמדתם של גדולי רבני הציונות הדתית: הגר"מ אליהו (קול אליהו 20, ועדת חו"ב בכנסת), הגר"א שפירא (שם), הרב יצחק אריאלי (תלמיד מרן הראי"ה זצ"ל, עיניים למשפט, ב"ב ז.) והרב נריה (איגרת 'בני הישיבות וגיוסם') – כולם סוברים שיש לפטור בחורי ישיבה משירות צבאי על סמך המקורות הללו, וכי לימודם מגן על מדינת ישראל מבחינה ביטחונית אף יותר מצה"ל.
בתש"ח הגרי"מ חרל"פ, מגדולי תלמידי מרן הרב, פרסם קטעים מאגרות הראי"ה (תת"י) שבהם מבקש מרן הרב פטור לבחורי ישיבות בצבא אנגליה, וקובע ברורות כי אין לגייס בחורי ישיבות "אפילו למלחמת מצווה גדולה מאוד". הרב חרל"פ סבר כי דבריו אלו של מרן הרב רלוונטיים לשירות בחורי ישיבה בהגנה על הארץ. אמנם הרצי"ה קוק זצ"ל סבר אחרת (להלכות ציבור א). הרב חרל"פ אף פרסם כרוז: "וברוכים יהיו כל הילדים המחרפים נפשם בעד מזבח אהבתם לעמנו ולארצנו, גדול הוא חלקם בזה ובבא... ובעבור זה הנני מוצא חובה קדושה בנפשי להודיע גלוי לכל אלו התלמידי חכמים חובשי הישיבות הקדושות המקדישים עצמם לתורה ועבודת ד', שהם הפלוגה של חיל ד' כדברי הרמב"ם סוף ה' שמיטה ויובל – החובה מוטלת עליהם להמשיך את לימודם, ולא יתבטלו מן התורה אף למלחמת מצוה זו. ועל ידי זה אנו בטוחים וגם אנו יכולים להבטיח, כי הצלחת חיילנו תהיה למעלה מדרך הטבע ".
נסיים בדברי הרב נריה, אשר לאחר פטירתו פרסמה תנועת בני עקיבא את תמונתו יחד עם הכיתוב 'לאורו נלך': "אין קיום לעם ישראל בלי תורה, אין משמעות לארץ ישראל ולמדינת ישראל בלי בנים בונים לומדי תורה, הדבקים בכל לבם ובכל נפשם בכל אורח חייהם. צבא הגנה לישראל שומר על הגוף, והישיבות – על הנפש. צה"ל מגן על היהודים, והישיבות מגינות על היהדות... ובת קול מכרזת ואומרת: אל תכריתו את שבט הקהתי".
ה. עם ישראל נמצא באחת משעותיו הקשות. בעיותינו גדולות ביותר ואין לנו פריבילגיה למלחמת אחים בנושא זה. באחדות ובהידברות תימצא הדרך לפתור סוגיה זו, תוך הכרה בחשיבות התורה ובחשיבות הנשיאה בנטל.
הכותב הוא רב קהילה באשקלון
[email protected]
פורסם בעיתון "בשבע"
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן המצטער מחמת החום או שהיה איסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום רשאי להתקלח במים פושרים
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אישה בימי נידתה רשאית לרחוץ ביחד עם בעלה בבריכה ובים, ובתנאי שלא יבואו לקלות ראש
רביבים לימוד מדעים - המפתח להבנת התורה
המדעים השונים נחשבים חוכמה אלוקית | המנורה שהייתה בבית המקדש הייתה בעלת שבעה קנים, כנגד שבע חוכמות העולם ששורשן גנוז בתורה | מי שאינו מצוי בחוכמות אינו יכול להתמנות לחבר בסנהדרין, וממילא אינו יכול להיחשב בין גדולי התורה | הגאון מווילנה עודד את תלמידיו ללמוד מדעים | לתלמיד חכם שאינו מצוי בחוכמות חסרה הבנה רבה בתורה | אם לימודי המדע יובילו לעזיבת התורה, חובה לוותר על המדעים | סיבה נוספת לשילוב לימודים בסיסיים של מדע ושפה (לימודי ליבה) היא שבעזרתם יוכלו הבוגרים לרכוש מקצוע
