ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- מועדים
- והגדת לבנך
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
באופן פשוט היינו אומרים כי הפתיחה בגנות באה להראות את גודל פעולת השי"ת, מהיכן הוציאנו ולהיכן הגיענו. אך על פי תשובה זו המעמד הנחות שבעבדות ובעבודה זרה היה מיותר לגמרי. הרב זצ"ל מחדש שאין זו מציאות של שפלות שהיינו מוותרים עליה, אלא "הגנות היא צורך השבח". ויש שני צדדים חיוביים שקיבלנו בחיי השעבוד ביציאת מצרים ובנפילה של "מתחילה עובדי עבודה זרה היינו":
א. כל הקשיים והמגרעות שעברנו באו כהכנה לעתיד ונועדו להקנות לנו כלים לעתיד. דווקא מהקשיים שהיו בשלב האמצעי נפיק תועלת שתעלה ותרומם אותנו כשנגיע למטרה.
ב. בעבדות מצרים קנינו את תכונת ההתכופפות וההתבטלות. ללא קניית תכונה זו היה לנו חסרון ביכולת ההתבטלות אל הקב"ה שבעבודת ה'. היכולת לבטל את עצמנו, לעשות את רצוננו כרצונו העליון, צריכה אימון. מאידך, עבד לא יכול לעשות את רצון עצמו. רק לאחר שזכינו להיות בני חורין, אנו יכולים להיות עבדים מרצון. דווקא אז אנו בני חורין אמתיים שאין דבר שמגביל את רצוננו, עד שאנו מסוגלים אף לבטל את מאוויינו החזקים ביותר בפני רצון ה'. נבין זאת, אם נזכור שרצון האדם פחות עמוק מההכרח. הדברים מתבררים אצל המהר"ל שמסביר את הצורך שהיה בכפיית הר כגיגית בזמן נתינת התורה (שבת פח ע"א; תפארת ישראל פרק טז). הבחירה של האדם מאוד יפה וחשובה, אך אינה דבר אבסולוטי. לעומת זאת כשאדם מוכרח לעשות איזה דבר יש לכך כוח מיוחד, וקניין אמיתי בנפש (ראה אורות הקודש, מוסר הקודש, סימנים כג-כד). כיוון שכך היה צורך בקניין תחושת ההכרח שבעבודת ד' שנעשה על ידי יכולת ההתבטלות. קניין זה נעשה בעבדות מצרים ולאחריה הגענו לשלמות הנובעת משילוב שני הכוחות: הרצון וההכרח.
עד כאן הוסבר מהו השבח היוצא מגנות העבדות. אך לכאורה מה השבח הנובע מכך שעובדי עבודה זרה היו אבותינו, שהרי עבודה זרה היא ההפך מהתורה ואמונת ישראל?
גם מ"עובדי עבודה זרה היו אבותינו" הוצאנו דברים טובים. גם גנות זו גורמת לשבח. יש לעם ישראל נטייה לרוחניות ולשכליות, אך כוח הדמיון שלו לקוי. יש בכך גם פגם מסוים בכך שאין משתמשים בכוח הדמיון לעבודת ה'. לא כל צדדי האישיות משתתפים בעבודה, אין כאן "כל עצמותי תאמרנה" (תהלים לה, י). והנה, בעבודה זרה מתפתח מאוד כוח הדמיון. עובדי האלילים מגשימים את האלוהים בכל מיני צורות. אמנם יש כאן גסות ושפלות נוראה, אך מתקופה זו רכשנו לנו את היכולת וכוח הדמיון, שלאחר הזיכוך ועזיבת החטא הנורא יביא אותנו למעלות עליונות של צפייה בעולמות העליונים ונבואה.
מדברי הרב זצ"ל למדנו שלכל דבר בעולם יש תפקיד. הכול הרי נעשה על ידי הקב"ה לתכלית טובה, ולכן גם לנפילות הכי נוראיות, יש תוצאה עליונה. לפעמים התפקיד סמוי מאוד ונגלה רק לעתיד ולפעמים הוא נגלה מיד.

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל
לקורות חייו המלאים לחץ כאן.

עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד "לפיכך", "ולשבחך", "ולפארך", "ולברך ולקדש", "ולתת שבח"
עולת ראיה – קריאת שמע זוטא
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.














