ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- מועדים
- והגדת לבנך
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
באופן פשוט היינו אומרים כי הפתיחה בגנות באה להראות את גודל פעולת השי"ת, מהיכן הוציאנו ולהיכן הגיענו. אך על פי תשובה זו המעמד הנחות שבעבדות ובעבודה זרה היה מיותר לגמרי. הרב זצ"ל מחדש שאין זו מציאות של שפלות שהיינו מוותרים עליה, אלא "הגנות היא צורך השבח". ויש שני צדדים חיוביים שקיבלנו בחיי השעבוד ביציאת מצרים ובנפילה של "מתחילה עובדי עבודה זרה היינו":
א. כל הקשיים והמגרעות שעברנו באו כהכנה לעתיד ונועדו להקנות לנו כלים לעתיד. דווקא מהקשיים שהיו בשלב האמצעי נפיק תועלת שתעלה ותרומם אותנו כשנגיע למטרה.
ב. בעבדות מצרים קנינו את תכונת ההתכופפות וההתבטלות. ללא קניית תכונה זו היה לנו חסרון ביכולת ההתבטלות אל הקב"ה שבעבודת ה'. היכולת לבטל את עצמנו, לעשות את רצוננו כרצונו העליון, צריכה אימון. מאידך, עבד לא יכול לעשות את רצון עצמו. רק לאחר שזכינו להיות בני חורין, אנו יכולים להיות עבדים מרצון. דווקא אז אנו בני חורין אמתיים שאין דבר שמגביל את רצוננו, עד שאנו מסוגלים אף לבטל את מאוויינו החזקים ביותר בפני רצון ה'. נבין זאת, אם נזכור שרצון האדם פחות עמוק מההכרח. הדברים מתבררים אצל המהר"ל שמסביר את הצורך שהיה בכפיית הר כגיגית בזמן נתינת התורה (שבת פח ע"א; תפארת ישראל פרק טז). הבחירה של האדם מאוד יפה וחשובה, אך אינה דבר אבסולוטי. לעומת זאת כשאדם מוכרח לעשות איזה דבר יש לכך כוח מיוחד, וקניין אמיתי בנפש (ראה אורות הקודש, מוסר הקודש, סימנים כג-כד). כיוון שכך היה צורך בקניין תחושת ההכרח שבעבודת ד' שנעשה על ידי יכולת ההתבטלות. קניין זה נעשה בעבדות מצרים ולאחריה הגענו לשלמות הנובעת משילוב שני הכוחות: הרצון וההכרח.
עד כאן הוסבר מהו השבח היוצא מגנות העבדות. אך לכאורה מה השבח הנובע מכך שעובדי עבודה זרה היו אבותינו, שהרי עבודה זרה היא ההפך מהתורה ואמונת ישראל?
גם מ"עובדי עבודה זרה היו אבותינו" הוצאנו דברים טובים. גם גנות זו גורמת לשבח. יש לעם ישראל נטייה לרוחניות ולשכליות, אך כוח הדמיון שלו לקוי. יש בכך גם פגם מסוים בכך שאין משתמשים בכוח הדמיון לעבודת ה'. לא כל צדדי האישיות משתתפים בעבודה, אין כאן "כל עצמותי תאמרנה" (תהלים לה, י). והנה, בעבודה זרה מתפתח מאוד כוח הדמיון. עובדי האלילים מגשימים את האלוהים בכל מיני צורות. אמנם יש כאן גסות ושפלות נוראה, אך מתקופה זו רכשנו לנו את היכולת וכוח הדמיון, שלאחר הזיכוך ועזיבת החטא הנורא יביא אותנו למעלות עליונות של צפייה בעולמות העליונים ונבואה.
מדברי הרב זצ"ל למדנו שלכל דבר בעולם יש תפקיד. הכול הרי נעשה על ידי הקב"ה לתכלית טובה, ולכן גם לנפילות הכי נוראיות, יש תוצאה עליונה. לפעמים התפקיד סמוי מאוד ונגלה רק לעתיד ולפעמים הוא נגלה מיד.
בריאת העולם של פסח
לאן המריבות בתוך עם ישראל מובילות אותנו?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
אנחנו קודש למענך
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
איך ללמוד גמרא?
למה ללמוד גמרא?
האם מותר לפנות למקובלים?
מה כבד לך?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
