ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- מועדים
- והגדת לבנך
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
נשאלת השאלה מדוע אנחנו מציינים באמירת "עבדים היינו" את העובדה שה' הוציא אותנו "ביד חזקה ובזרוע נטויה", מדוע זה כל כך חשוב שיציאת מצרים הייתה "ביד חזקה"? הרי העיקר שה' הוציא אותנו מעבדות לחרות! הרי גם אילו ד' היה מוציא אותנו ממצרים בדרכי שלום מבלי שהכה את מצרים היה עלינו להודות לו? ואולי אדרבה, האם לא היה עדיף שד' יוציא אותנו בדרך של הסכמה, שייתן בלב פרעה רוח של שלום ורוח של רצון טוב והוא היה משחרר אותנו מרצונו, האם זה לא היה עדיף מאשר ההוצאה בכוח "ביד חזקה ובזרוע נטויה" ושהמצרים נעשו לנו לשונאים?
התשובה לשאלה היא, שעיקר התודה שעלינו להודות לה' היא על זה שהקב"ה הוציא אותנו ממצרים דווקא ביד חזקה ובזרוע נטויה. חסד עשה אתנו ריבונו של עולם שהוציא אותנו בדרך זו, כי על ידי כך נודע בעולם כולו שד' אלוקי עולם בחר בנו לעמו. רק על ידי מכות גדולות ונסיות, שהכול ראו כי הן אלוקיות, שנאמר: "ויאמרו החרטומים אל פרעה אצבע אלוקים היא" (שמות ח, טו), והבינו כי יד ה' היא. כי רק הקב"ה בורא העולם יכול לעשות אותות ומופתים כאלו, והוא עשה אותם בשביל להוציא את עם ישראל ממצרים, ומכאן יסיקו שעם ישראל נבחר להיות עם ה'. מעתה בעתיד תמיד יזהו את עם ישראל כעם ד', וזה מבטיח את קיומו של עם ישראל.
הנה כשחטאו ישראל בחטא העגל והקב"ה רצה לכלותם, עמד משה רבנו והתפלל אל ה' ואמר להקב"ה שאי אפשר לכלות את ישראל חס וחלילה כי זה יהיה חילול ה', כי בעת שנגאלו ממצרים נודע בעולם שעם ישראל עם ד' המה, ואם הקב"ה יכלה את ישראל, יאמרו הגויים שלא יכול הקב"ה להביאם לארץ ישראל, לכן הוא כילה אותם במדבר: "למה יאמרו מצרים לאמר ברעה הוציאם" (שם לב, יב). אמור מעתה שהמכות שהקב"ה הכה את מצרים באותות ובמופתים פרסמו את הקשר בין הקב"ה ובין ישראל, ודבר זה מבטיח לישראל את הצלתם מכל צרה במשך כל הדורות. גם אם יחטאו חס וחלילה ולא יהיו ראויים מצד עצמם להצלה, אבל ד' למען שמו הגדול הקשור בישראל, מציל את ישראל מכל צרתם.
נמצא שחסד גדול עשה ה' אתנו לא רק בעובדה שהוציא אותנו ממצרים לחרות עולם, אלא גם ואולי בעיקר, שהוא הכה את המצרים מכות גדולות אלוקיות שבזה שם ה' נקשר בעם ישראל. כבוד ישראל הוא כבוד ה'. וחס וחלילה כשישראל בצרה שם השם מתחלל, ומובטח על כן שלעולם עם ישראל יתקיים וינצל מכל צרה, גם אם מצדו לא תהיה לו חס וחלילה כל זכות. על כן הננו מודים לריבונו של עולם על כל מכה ומכה שנתן למצרים, כי בכל מכה נקשר יותר שם שמים בישראל. והוא מה שאנחנו אומרים בהלל הגדול: "למכה מצרים בבכוריהם כי לעולם חסדו... ביד חזקה ובזרוע נטויה כי לעולם חסדו" (תהלים קלו, י-יב). המכות הללו הם חסד לעולם. בזכותם הקב"ה מגן עלינו ומצילנו מכל צרה (דברים מעין אלו ראה בפירושו של ר' יעקב מליסא "מעשה נסים" להגדה של פסח).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
