ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- מועדים
- והגדת לבנך
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
ביציאת מצרים נבחרנו להיות עם ד' - עם סגולה. מאותו הזמן אנו מיוחדים במעלותינו ובמדרגתנו הרוחנית העליונה, אך גם מבודדים בין העמים. למדונו חז"ל: "מאי הר סיני? הר שירדה שנאה לעכו''ם עליו" (שבת פט ע"א). אנחנו מוסריים ורוחניים יותר וקשה לאומות העולם להתדמות לנו. מידותינו המיוחדות מעוררות בהם קנאה קשה ושנאה עמוקה כלפינו, ובמשך כל הדורות הם עשו ניסיונות לפגוע בנו. כעת, בדורנו, דור הגאולה, כאשר עם ישראל הולך ושב לארצו, השנאה והרצון להכחיד אותו מתרכזים בעיקר כנגד מדינת ישראל. זהו גורלנו המיוחד, להיות "עם לבדד ישכון" (במדבר כג, ט).
אכן קיומו של עם ישראל בכל הדורות מהוה גורם מתסיס בעולם, ומעורר התנגדות. עם ישראל מראשית קיומו קרא תגר על עובדי-אלילים והפריע להם להמשיך בדרכם האווילית, דבר שעורר את חמתם של הגויים. עם ישראל, בתורתו המוסרית, במצוות שבין אדם לחברו, קרא תגר על השחיתות המוסרית בעולם. בהיותו דורש מעצמו דרישות גבוהות, גרם לחץ על אותם שלא היו מוסריים, גרם לקנאה ולשנאה תהומית. אבל עם ישראל לא מוכן לוותר על דרכו, למרות הקשיים שהדרך הזו מעוררת. עם ישראל המשיך להאיר את אור האמונה באל אחד. המשיך להיות לדוגמה של חיים מוסריים, ואכן פעל פעולה משמעותית על כל הסובבים אותו. עלילות הדם האנטישמיות, האינקוויזיציה, השואה, הפרעות והטרור, לא עצרו את דרכו. גם כיום, אין ספק שככל שמדינת-ישראל תתבסס ותתרחב, תתחזק ותתעצם, יגביר הדבר את התסיסה נגדה. אבל המדינה היהודית תמשיך להתקדם למרות הכול. הקשיים לא יעצרו בעדה, להיפך, הם יחשלו אותה. למדינה היהודית ייעוד אלוקי, עולמי. למדינת העם היהודי יש תפקיד היסטורי. גאולת ישראל, גאולת עולמים היא.
בליל הסדר אנו שרים את הפיוט "והיא שעמדה" ובתוכו המילים: "שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו". ולכאורה למה אנו שרים מילים אלו, הרי משמעותם כאובה? אלא אנו שרים כי במשמעות המילים טמונה מעלתנו. מכוח היותנו עם ד' מנסים להתנכל לנו, ומחשבה זו משמחת ומעוררת לשירה. ועוד, בטוחים אנו בהמשך קיומנו הכללי ואף שהצרות מכאיבות לנו, אנו יודעים לכאוב ואף יודעים שהכאב בא מאוהבינו, מהקב"ה. מסופר על ר' חיים מצאנז שעמד בתפילה בשבת ותוך כדי תפילתו הודיעו לו שבנו נפטר. כאשר שמע זאת, סובב את ראשו לאחור לרגע וחזר להתפלל כאילו לא ארע דבר. החסידים שראו את התנועה הזאת שאלו אותו מדוע הסתובב? ענה הרב: קבלתי מכה חזקה מאוד והסתכלתי לאחור לראות מי הוא זה שנתן לי את המכה. כשראיתי שזה אוהבי - המשכתי להתפלל.
בדידות בתוך בדידות
כמצבו של עם ישראל בעמים כך מצבו של הצבור שומר המצוות בתוך עם ישראל. הוא ערכי יותר, מוסרי יותר ורוחני יותר ועל כן מקנאים בו ושונאים אותו. גם בתוך הצבור שומר המצוות עצמו ישנן מדרגות. ישנם הנושאים את כל הגודל של התורה, היא תורת ארץ ישראל. תורה זו כוללת את אהבת העם הסגולי, אהבת הארץ הקדושה ואהבת התורה וכל מצוותיה והכל מתוך אהבת ד' הגדולה. אלו הנושאים את כל הגודל הזה מעוררים קנאה. קשה לראות את מסירות הנפש השלימה הזו למען כל אלה, המשדרת מחויבות גם לאחרים. הם לא רוצים או לא יכולים להרים משא גדול שכזה, ומצב זה גורם לכך שמקנאים, מזלזלים ושונאים אותנו. אוהבי ד' אלו נמצאים בבדידות הזו, "עם לבדד ישכון" (במדבר כג, ט), בדידות בתוך בדידות, בדידות של העם בין העמים ובדידות של הלב שבעם בין שאר חלקיו.
וכך יש אומרים שהמתנחלים הם 'מכשול לשלום'; אילולי שהם התיישבו ברחבי יהודה ושומרון וחבל עזה, יתכן מאד ולא היו פעולות טרור. להם נשיב: ולפני כן מי גרם למסתננים ולפדאיונים, ולטרור שהיה מקודם למלחמת ששת-הימים? בלי כל ספק, מצוקת הפליטים הערבים שברחו מבתיהם במלחמת השחרור; הקמת המדינה גרמה לבעיית הפליטים ולטרור! ומקודם לכן מה גרם את הפרעות, לפני הקמת המדינה, בראשית ההתיישבות היהודית בארץ-ישראל? ההתיישבות היהודית הציונות, היא שיצרה את הסכסוך היהודי-ערבי המתמשך זה למעלה ממאה שנה. ומי גרם לשואה הנוראה באירופה? ההתגרות היהודית בעמי העולם, הסכנה של השתלטות יהודית על הכלכלה ועל הפוליטיקה העולמית! ומקודם לכן מי גרם למעשי האינקוויזיציה? הדבקות היהודית באמונתם וקריאת התגר על הנצרות!
התעצמות האור מתוך החושך
ישנם הרבה המתלבטים כיצד להתבונן במציאות העכשווית, מהי ההסתכלות הנכונה. האם תהליך הגאולה נמשך? האם נעצר? או האם, חלילה, אפילו נסוג במידה מסוימת? שאלה זו איננה חדשה. גם במצרים שאלו זאת לאחר שבא משה רבנו (ראה שמות ה, כה). ועוד לפני כן שאלו זאת כאשר העינויים גברו "וכאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ" (שמות א, יב). אם-כן העינויים מתגברים אך מאידך העם מתרבה ופורץ. זו התקדמות או שמא נסיגה? כור הברזל שבמצרים (ע"פ דברים ד, כ) שורף ומכאיב או מטהר ומזכך? גם כעת אנו רואים התגברות של ריחוק מאמונה ותעוזה של כפירה מחד, ותופעה של התרַבּות תלמידים הלומדים במוסדות דתיים, כן ירבו, מאידך. המסתכל בעומק של אמונה יודע שאמנם מבחוץ החושך בולט יותר אך מבפנים הטהרה והאור הולכים מתעצמים ומתגברים.
ואם יאמר אדם: הקשיים שעם ישראל סובל מהם הינם בלתי עבירים. מה נעשה עם הנכרים הרבים הדרים בארץ ישראל? כיצד ניתן להתגבר על הסכסוך עם אויבינו הסובבים אותנו? היש לנו תשובה מלאה לפתרון הבעיה? אכן, מצב זה יכול מאד לתסכל. אך אם אמנם איננו יודעים להשיב, יודעים אנו שעמדנו במצבים קשים מאלו ויכולנו להם בעז"ה. האם היה איזה פתרון לשאלה איך נחזור לירושלים לפני מלחמת ששת הימים? ועוד שאלנו, האם האומות יתנו לנו אפשרות לפתוח במלחמה אם נרצה? בשנים שלפני נפילת חומת מסך הברזל מעל מדינות רוסיה, מישהו העלה בדעתו שהמסך הזה יכול ליפול בבת אחת כלא היה, וזרם של יהודים יעלו לארץ? האם לפני מאה וחמישים שנה מישהו העלה בדעתו איך תקום המדינה היהודית בארץ ישראל? רבש"ע מגלגל את המאורעות ומפתיע אותנו בכל פעם מחדש.
דרשו חז"ל (בראשית רבה פח, ז):
מי היה מחכה לאברהם ושרה שהיו זקנים שיולד להם בן, מי מחכה ליעקב שעבר במקלו הירדן שיפרוץ ויעשיר, מי היה מחכה ליוסף שעברו עליו כל הצרות האלו שיהיה מלך, מי היה מחכה למשה שהושלך ליאור שיהיה כמו שנהיה, מי מחכה לרות שהיתה גרה שחזרה למלכות ישראל, מי מחכה לדוד שיהיה מלך עד סוף הדורות, מי מחכה ליהויכין שיצא מבית האסורים, מי מחכה לחנניה מישאל ועזריה שיצאו מתוך האש, מי מחכה לישראל בימי המן שיצילם הקב"ה, מי מחכה לגליות שיהיו לשם ולתהלה?.
ויכולים אנו להוסיף על לשון המדרש: מי מחכה לתקומת מדינת ישראל, מי מחכה למלחמת ששת הימים, מי מחכה שמסך הברזל יפול?
ומסיים המדרש:
מי מחכה לסוכת דוד הנופלת שיקימנה הקב"ה, שנאמר: "ביום ההוא אקים את סוכת דוד" (עמוס ט, יא), שיהיו כל העולם אגודה אחת, שנאמר: "כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כלם בשם ה' ולעבדו שכם אחד" (צפניה ג, ט).
יהי רצון שנזכה לראות בכך. האמונה וההסתכלות הגדולה הזו נוסדה ביציאת-מצרים בליל-הסדר, אז נהיינו לעם. ביציאת-מצרים, בלילה הזה, נולדנו להיות לעם ד', ומאז ועד היום אנו ממשיכים בדרך הזו. בלילה הזה אנו אומרים: "שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותינו, אלא שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו, והקב"ה מצילינו מידם". בליל-הסדר יספרו אבות לבנים על יציאת-מצרים ועל כל הניסים והנפלאות שהיו אז, ועל כל ההיסטוריה הגדולה של עמינו. מכך נשאב כוח להמשיך בדרכנו, להתקדם, לבנות ולהבנות, ולהאיר את אור ד' אלקינו בעולם. אשרינו מה טוב חלקנו ומה נעים גורלנו ומה יפה ירושתנו. לשנה הבאה בירושלים הבנויה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
