ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- מועדים
- והגדת לבנך
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
ויש להשיב שמתקני הסימנים לא רצו לתת כאן רק סימן לעשיית הקידוש, אלא רצו לומר לנו בלשון ציווי: על כל אדם מוטל לקדש! ליצור קדושה ממשית במציאות. וצריך להבין: איך יכול האדם היחיד להחיל קדושה במציאות? מסביר הרב זצ"ל שבכל השנה כולה נמצא הגודל האלוקי בכל פינה ומקום ובכל נקודה של חיים, אך החול מסתירו. אמנם ישראל כאומה יכולים לקדש את המציאות ולהאירה: "ישראל קדשינהו לזמנים" (ברכות מט ע"א). הקדושה הזו היא ירושה לנו מגילוי הסגולה הישראלית בזמן יציאת מצרים, כשיצאנו לחירות עולם. אי אפשר לאסור את הרוח הפנימית שלנו שהיא בעלת חירות מאז יציאת מצרים, ולכן אף עם לא יוכל להחניק את החירות הפנימית הנמצאת בתוכנו. בכל השנה ישראל מלאים באופן טבעי ברצון להתקרב לאלוקות, אך בימי הפסח תכונה זו מתבלטת במיוחד כיוון שמאירה בנו אותה ההארה שהייתה ביציאת מצרים עצמה. ואז, לא משנה באיזה מצב אנו נמצאים, אם בגלות או לא, בכל אופן, באופן פנימי, הנפש שלנו משתחררת ונגאלת, וקדושה זו מתפשט. לכל היקום כולו.
כיוון שכך, כשבאים ימי הקודש מסתלק הכיסוי ומתגלה הקדושה בצורה בהירה כל כך, עד שגם כל יחיד יכול להאיר מנשמתו. אמת יסודית זו היא מציאות מיוחדת לישראל שכל יחיד הוא בן חורין שיש ביכולתו לקדש את הזמן מכוח הנמצא בכללות ישראל, ומכאן הציווי - קדש! לפני פסח צריך להתכונן וללמוד על עניינו של חג הפסח ועל עניינה של יציאת מצרים, וככל שאדם מתכונן יותר, הוא יוכל יותר להתרומם להתקדש ולקדש את המציאות בליל הסדר.
עדיף יין ולא מיץ ענבים
תיקנו חכמים לשתות ארבע כוסות יין בליל הסדר. יש לדעת כי עיקר המצווה היא על ידי שתיית יין עם אלכוהול ולא מיץ ענבים. אמנם היום יש גם מיץ ענבים, אך כתבו הפוסקים שראוי לקחת דווקא יין, שהוא המשמח את הלב, ושתייתו היא דרך חרות (כך כתב רצ"פ פרנק, מקראי קודש, פסח ח"ב, סימן לה. לסיכום שיטות הפוסקים בשאלה ראה מקראי קודש הלכות ליל הסדר לרב משה הררי, פרק ד הערה לו). ולגבי האומר ששתיית יין גורמת לו קושי, בירושלמי (פסחים י, א) אומר רבי יונה שהיין ששתה בפסח עשה לו כאב ראש עד שבועות, ורבי יהודה ברבי אילעי אומר שם שראשו כאב מיין פסח עד סוכות ואף על פי כן, הם לא לקחו מיץ ענבים... (אמנם בירושלמי נאמר שבגלל שחש בראשו הכשיר רבי יונה יין מבושל לארבע כוסות בגלל שהוא פחות מזיק).
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.














