ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
- הלכה מחשבה ומוסר
- ספרי אמונה וחסידות
- ספר הכוזרי
אַחַר כֵּן, לֹא יַעֲבֹר שָׁבוּעַ עַל סֵדֶר זֶה מִבְּלִי שֶׁיִּלְאוּ הַנֶּפֶשׁ וְהַגּוּף, וְיִצְטַבְּרוּ מוֹתָרִים מַעֲכִירִים בְּמֶשֶׁך הַשָּׁבוּעַ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְטַהֲרָם וּלְנַקּוֹתָם אֶלָּא בַּעֲבוֹדַת ה' יוֹם רָצוּף עִם מְנוּחַת הַגּוּף, וִימַלֵּא הַגּוּף בַּשַּׁבָּת אֵת אֲשֶׁר הֶחֱסִיר בְּשֵׁשֶׁת הַיָּמִים, וְיִתְכּוֹנֵן לֶעָתִיד, וְכֵן הַנֶּפֶשׁ תִּזָּכֵר בְּמַה שֶּׁהֶחֱסִירָה בִּגְלַל טִרְדַּת הַגּוּף, וּכְאִלּוּ הִיא בַּיּוֹם הַהוּא מִתְרַפְּאָה וּמַחֲלִימָה מֵחֳלִי שֶׁקָּדַם, וּמִתְכּוֹנֶנֶת לְמַה שֶּׁיִּדְחֶה מִמֶּנָּה הֶחֳלִי בֶּעָתִיד, בְּדוֹמֶה לְמַה שֶּׁהָיָה עוֹשֶׂה אִיּוֹב בְּכָל שָׁבוּעַ בְּבָנָיו, כְּמוֹ שֶׁאָמַר: "אוּלַי חָטְאוּ בָנַי". אַחַר כֵּן יִתְחַדֵּשׁ הָרִפּוּי הַחָדְשִׁי, אֲשֶׁר הוּא "זְמַן כַּפָּרָה לְכֹל תּוֹלְדוֹתָם", כְּלוֹמַר תּוֹלְדוֹת הֶחֳדָשִׁים, מְאֹרְעוֹת הַיָּמִים, כְּאָמְרוֹ: "כִּי לֹא תֵדַע מַה יֵּלֶד יוֹם". המזון היומי לנפש
אַחַר כֵּן יִתְחַדְּשׁוּ שָׁלשׁ רְגָלִים, אַחַר כֵּן יוֹם הַצּוֹם הַנִּכְבָּד אֲשֶׁר בּוֹ הַהִטַּהֲרוּת מֵחֶטְאֵי הֶעָבָר, וִיתַקֵּן בּוֹ מַה שֶּׁהֶחֱסִיר בִּימֵי הַשָּׁבוּעוֹת וְהֶחֳדָשִׁים, וְתִתְנַקֶּה הַנֶּפֶשׁ מִן הַמַּדּוּחִים הַהַשְׁעָרָתִיִּים וְהַכַּעֲסָנִיִּים וְהַתַּאֲוָנִיִּים, וְתָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה גְּמוּרָה מִלְּעָזְרָם בֵּין בְּמַחְשָׁבָה בֵּין בְּמַעֲשֶׂה. וְאִם לֹא תִּתָּכֵן הַתְּשׁוּבָה מֵהַמַּחְשָׁבָה, לְהִתְגַּבְּרוּת הַהִרְהוּרִים עָלֶיהָ בְּמַה שֶּׁעָבַר, מִזִּכְרוֹן מַה שֶּׁשָּׁמְעָה מִימֵי הַנְּעוּרִים מִשִּׁירִים וְסִפּוּרִים וְזוּלָתָם — תִּתְנַקֶּה מֵהַמַּעֲשֶׂה, וּתְבַקֵּשׁ מְחִילָה עַל הַהִרְהוּרִים, וּתְקַבֵּל עַל עַצְמָהּ שֶׁלֹּא תִזְכְּרֵם בִּלְשׁוֹנָהּ, כֹּל שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא תַּעֲשֵׂם, וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "זַמֹּתִי בַּל יַעֲבָר פִּי". וְצוֹמוֹ בַּיּוֹם הַהוּא צוֹם שֶׁהוּא מִתְקָרֵב בּוֹ אֶל הַהִדַּמּוּת לַמַּלְאָכִים, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְבַלֶּה אוֹתוֹ בִּכְנִיעָה וְשִׁפְלוּת רוּחַ וַעֲמִידָה וּכְרִיעָה וְתִשְׁבָּחוֹת וּתְהִלּוֹת, וְכֹל כֹּחוֹת הַגּוּף מִתְעַנִּים מֵהָעִנְיָנִים הַטִּבְעִיִּים, עֲסוּקִים בַּתּוֹרָה, כְּאִלּוּ אֵין בּוֹ טֶבַע בַּהֲמִי. וְכָך יִהְיֶה צוֹם הֶחָסִיד בְּכֹל עֵת שֶׁיָּצוּם, שֶׁיִּתְעַנֶּה בּוֹ בָּרְאִיָּה וּבַשְּׁמִיעָה וּבַלָּשׁוֹן, וְלֹא יַעֲסִיקֵם בְּזוּלַת מַה שֶּׁיְּקָרֵב אֶל ה' יִתְעַלֶּה, וְכֵן הַכֹּחוֹת הַפְּנִימִיִּים כְּדִמּוּי וּמַחְשָׁבָה וְזוּלָתָם, וִיצָרֵף לָזֶה הַמַּעֲשִׂים הַטּוֹבִים. המזון התקופתי לנפש
ו אָמַר הַכּוּזָרִי: הַמַּעֲשִׂים יְדוּעִים. הצום של החסיד
ז אָמַר הֶחָבֵר: הַמַּעֲשִׂים הַהַנְהָגָתִיִּים וְהַחֻקִּים הַשִּׂכְלִיִּים הֵם הַיְּדוּעִים, אֲבָל הָאֱלֹהִיִּים, הַנּוֹסָפִים עַל אֵלֶּה כְּדֵי לְהִתְקַיֵּם בָּאֻמָּה אֲשֶׁר אֵל חַי מַנְהִיגָהּ, אֵינָם יְדוּעִים עַד שֶׁיָּבוֹאוּ מֵאֶצְלוֹ מְפֹרָשִׁים וּמְפֹרָטִים. וַאֲפִלּוּ אוֹתָם הַהַנְהָגָתִיִּים הַשִּׂכְלִיִּים, אַף כִּי יְדוּעָה עַצְמוּתָם, הֲרֵי אֵין יָדוּעַ שִׁעוּרָם, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים שֶׁהַנִּחוּמִים וְהַהִשְׁתַּתְּפוּת עִם הַזּוּלַת מְחֻיָּבִים, וּמוּסַר הַנֶּפֶשׁ בְּצוֹם וּבְשִׁפְלוּת רוּחַ מְחֻיָּב, וְהָעשֶׁק מְתֹעָב, וְהַפְּרִיצוּת עִם הַנָּשִׁים מְתֹעֶבֶת, וְהַבִּיאָה אֶל קְצָת הַקְּרוֹבוֹת מְתֹעֶבֶת, וְכִבּוּד הַהוֹרִים מְחֻיָּב, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, אַך הַגְבָּלַת זֶה וְשִׁעוּרוֹ כָּך שֶׁיִּהְיֶה טוֹב לַכֹּל, אֵינוֹ אֶלָּא לה' יִתְעַלֶּה. הצד הנסתר שבמצוות
___________________________
ברכת תפילה – השפעת התפילה. נעכרת – מתלכלכת, נפגמת. שתתרונן – שתימשך. שילאו – שיתעייפו. שהיה עושה איוב – הקריב קורבנות למען בניו. החדשי – בראש חודש. המדוחים – תעתועים, בלבולים. ההשערתיים – שבמחשבה ובסברה. ואם לא תתכן וכו' – ואף אם אינו מצליח להתנקות מהרהורים. זמותי בל יעבור פי – חשבתי לעשות רעה אך איני אומר זאת בפי. המעשים ההנהגתיים – הנקבעים על ידי מנהיגי החברה כדרכי התנהגות ראויים מבחינה חברתית [הערת הרב שילת]. החוקים השכליים – שהשכל מורה לקבלם. האלהיים – המצוות המביאות לדבקות בה'. מאצלו – מאת ה'. שיעורם – המינון המדויק, פרטי המצווה.
ביאורים
עבודת האלוהים שריה"ל מציג בחלק זה בנויה בצורה של מעגלים קבועים בסדרי הזמנים המשתנים. כפי שראינו, החסיד מכוון את כל כוחותיו הגופניים והנפשיים אל היעד – עבודת האלוהים. התנועה הנפשית של החסיד בנויה על עיקרון המכונה בתורת החסידות 'רצוא ושוב'. התנועה המכונה 'רצוא', משמעה התקרבות, הזדככות וניקוי הנפש מחיי החולין המורידים את החסיד מדבקותו בה'. תנועת ה'שוב' מחזירה את החסיד לחיי החולין היומיומיים כשהוא חמוש באנרגיות הרוחניות שאגר במפגש שהיה. תנועת ה'רצוא ושוב' מלווה את החסיד במעגלי החיים השונים. זמני התפילות הם המעגל התדיר ביותר – בכל יום, שלוש פעמים, נפגש החסיד עם ריבונו של עולם, מזדכך ומתרומם מעל השפלות שדבקה בו במהלך היום. בסופו של כל שבוע, יום השבת הוא זמן מרוכז שבו האדם מזכך את ליבו ועוזב לזמן מה את טרדות השגרה השוחקות. מידי כמה חודשים מגיעים מועדי השנה, עוד הזדמנויות להתעלות רוחנית, ושיאה של השנה נמצא ביום הכיפורים – יום הסליחה והתשובה שבו ניתן החסד העצום להזדכך מכל מעשה שנעשה במהלך השנה ולא תאם את רצון ה'. כאשר מלך כוזר שומע את תיאור המעשים שיש לעשות בזמני התשובה הוא אומר שהדברים מוכרים וידועים. החבר מגיב על דבריו ומחזיר אותנו אל הנקודה היסודית העומדת בבסיס הספר ושאליה אנו שבים – גם אם אנו מרגישים באופן כללי מה צריך לעשות, ידיעת הפרטים איננה בידינו! החידוש של הדרכות התורה הוא שהן מובילות אותנו לדעת כיצד מיישמים את הרעיונות הגדולים עד לפרטי הפרטים. ידיעת הפרטים יכולה להתגלות רק על ידי הדרכה אלוהית.
הרחבות
* מעלת התפילה
וּבַתְּפִלָּה יְטַהֵר נַפְשׁוֹ מִמַּה שֶּׁעָבַר, וְיָכִין אוֹתָהּ לֶעָתִיד. החבר מסביר. שמחד גיסא, התפילה מטהרת את האדם ומסירה ממנו את העכירות שנדבקה בו במהלך היום, ומאידך גיסא, היא מכינה אותו להמשך היום, לעתיד.
הסבר זה של ריה"ל, נכתב על ידי הרב קוק בסגנון שירי בסידורו 'עולת-ראי"ה ': "התפלה מבקשת מהנשמה את תפקידה. כשעברו ימים ושנים בלא תפלה בכונה, מתקבצים בלב אבני-נגף רבים, שמרגישים על ידם כבדות-רוח פנימית. וכשרוח הטוב חוזר, ומתנת התפלה נתנת ממרומים, הולכים בכל תפלה ומתפנים אותם המכשולים, והסיכורים הרבים, אשר נקבצו בנחל הנובע של נשמת החיים העליונה, הולכים וסרים. ועם אותה העליה הנשמתית, שהיא עולה בכל תפלה ביחש לערך זמנה, אחוזים ידועים באים בתור מרפא את חסרון העבר; אמנם לא בבת אחת נמנה החסרון, אבל הולך הוא ומתמלא, והצוהר של התפלה הולך ומגלה את אורותיו". [עולת ראי"ה, התפילה המתמדת של הנשמה ג]
מלבד טעם זה, ישנם טעמים נוספים שניתנים לעניין התפילה. הרמח"ל , בספרו 'דרך ה'', מסביר שבשביל שנקבל שפע וברכה, עלינו להכין את עצמנו לכך באמצעות התפילה. אם לא נבקש את השפע ולא נתקרב לקב"ה, לא יימשך אלינו שפע. לכן, מסביר הרמח"ל, הקב"ה, שרוצה בטובתנו, ציוונו להתפלל אליו דבר יום ביומו, על מנת שנוכל לקבל את 'שפע הברכה וההצלחה' כפי מה שאנו צריכים ['דרך ה'' ד, ה].
שאלות לדיון
החבר מונה חלקים בחברה שהפגישה עימם מעצימה את הצורך בטהרת הנפש. ביניהם - חברת הנערים. מה מעכיר את היגיינת הנפש בגיל הנעורים, ממה "מתנער" הנער? מה עלינו לעשות על מנת להתעצם ולגדול בתקופה מיוחדת זו?
החבר מציג את יום השבת כיום של טהרה. מה זה אומר לנו על השבת שלנו, מהי הדרך הנכונה לחוות את יום השבת על מנת שנצא ממנו טהורים יותר?
למה ללמוד גמרא?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
מהפרי ועד הגאולה
"בזאת התורה" - איזו תורה?
הלכות שטיפת כלים בשבת
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
מה אכפת לך?
איך ללמוד גמרא?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
