ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
- הלכה מחשבה ומוסר
- ספרי אמונה וחסידות
- ספר הכוזרי
אַחַר כֵּן, לֹא יַעֲבֹר שָׁבוּעַ עַל סֵדֶר זֶה מִבְּלִי שֶׁיִּלְאוּ הַנֶּפֶשׁ וְהַגּוּף, וְיִצְטַבְּרוּ מוֹתָרִים מַעֲכִירִים בְּמֶשֶׁך הַשָּׁבוּעַ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְטַהֲרָם וּלְנַקּוֹתָם אֶלָּא בַּעֲבוֹדַת ה' יוֹם רָצוּף עִם מְנוּחַת הַגּוּף, וִימַלֵּא הַגּוּף בַּשַּׁבָּת אֵת אֲשֶׁר הֶחֱסִיר בְּשֵׁשֶׁת הַיָּמִים, וְיִתְכּוֹנֵן לֶעָתִיד, וְכֵן הַנֶּפֶשׁ תִּזָּכֵר בְּמַה שֶּׁהֶחֱסִירָה בִּגְלַל טִרְדַּת הַגּוּף, וּכְאִלּוּ הִיא בַּיּוֹם הַהוּא מִתְרַפְּאָה וּמַחֲלִימָה מֵחֳלִי שֶׁקָּדַם, וּמִתְכּוֹנֶנֶת לְמַה שֶּׁיִּדְחֶה מִמֶּנָּה הֶחֳלִי בֶּעָתִיד, בְּדוֹמֶה לְמַה שֶּׁהָיָה עוֹשֶׂה אִיּוֹב בְּכָל שָׁבוּעַ בְּבָנָיו, כְּמוֹ שֶׁאָמַר: "אוּלַי חָטְאוּ בָנַי". אַחַר כֵּן יִתְחַדֵּשׁ הָרִפּוּי הַחָדְשִׁי, אֲשֶׁר הוּא "זְמַן כַּפָּרָה לְכֹל תּוֹלְדוֹתָם", כְּלוֹמַר תּוֹלְדוֹת הֶחֳדָשִׁים, מְאֹרְעוֹת הַיָּמִים, כְּאָמְרוֹ: "כִּי לֹא תֵדַע מַה יֵּלֶד יוֹם". המזון היומי לנפש
אַחַר כֵּן יִתְחַדְּשׁוּ שָׁלשׁ רְגָלִים, אַחַר כֵּן יוֹם הַצּוֹם הַנִּכְבָּד אֲשֶׁר בּוֹ הַהִטַּהֲרוּת מֵחֶטְאֵי הֶעָבָר, וִיתַקֵּן בּוֹ מַה שֶּׁהֶחֱסִיר בִּימֵי הַשָּׁבוּעוֹת וְהֶחֳדָשִׁים, וְתִתְנַקֶּה הַנֶּפֶשׁ מִן הַמַּדּוּחִים הַהַשְׁעָרָתִיִּים וְהַכַּעֲסָנִיִּים וְהַתַּאֲוָנִיִּים, וְתָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה גְּמוּרָה מִלְּעָזְרָם בֵּין בְּמַחְשָׁבָה בֵּין בְּמַעֲשֶׂה. וְאִם לֹא תִּתָּכֵן הַתְּשׁוּבָה מֵהַמַּחְשָׁבָה, לְהִתְגַּבְּרוּת הַהִרְהוּרִים עָלֶיהָ בְּמַה שֶּׁעָבַר, מִזִּכְרוֹן מַה שֶּׁשָּׁמְעָה מִימֵי הַנְּעוּרִים מִשִּׁירִים וְסִפּוּרִים וְזוּלָתָם — תִּתְנַקֶּה מֵהַמַּעֲשֶׂה, וּתְבַקֵּשׁ מְחִילָה עַל הַהִרְהוּרִים, וּתְקַבֵּל עַל עַצְמָהּ שֶׁלֹּא תִזְכְּרֵם בִּלְשׁוֹנָהּ, כֹּל שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא תַּעֲשֵׂם, וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "זַמֹּתִי בַּל יַעֲבָר פִּי". וְצוֹמוֹ בַּיּוֹם הַהוּא צוֹם שֶׁהוּא מִתְקָרֵב בּוֹ אֶל הַהִדַּמּוּת לַמַּלְאָכִים, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְבַלֶּה אוֹתוֹ בִּכְנִיעָה וְשִׁפְלוּת רוּחַ וַעֲמִידָה וּכְרִיעָה וְתִשְׁבָּחוֹת וּתְהִלּוֹת, וְכֹל כֹּחוֹת הַגּוּף מִתְעַנִּים מֵהָעִנְיָנִים הַטִּבְעִיִּים, עֲסוּקִים בַּתּוֹרָה, כְּאִלּוּ אֵין בּוֹ טֶבַע בַּהֲמִי. וְכָך יִהְיֶה צוֹם הֶחָסִיד בְּכֹל עֵת שֶׁיָּצוּם, שֶׁיִּתְעַנֶּה בּוֹ בָּרְאִיָּה וּבַשְּׁמִיעָה וּבַלָּשׁוֹן, וְלֹא יַעֲסִיקֵם בְּזוּלַת מַה שֶּׁיְּקָרֵב אֶל ה' יִתְעַלֶּה, וְכֵן הַכֹּחוֹת הַפְּנִימִיִּים כְּדִמּוּי וּמַחְשָׁבָה וְזוּלָתָם, וִיצָרֵף לָזֶה הַמַּעֲשִׂים הַטּוֹבִים. המזון התקופתי לנפש
ו אָמַר הַכּוּזָרִי: הַמַּעֲשִׂים יְדוּעִים. הצום של החסיד
ז אָמַר הֶחָבֵר: הַמַּעֲשִׂים הַהַנְהָגָתִיִּים וְהַחֻקִּים הַשִּׂכְלִיִּים הֵם הַיְּדוּעִים, אֲבָל הָאֱלֹהִיִּים, הַנּוֹסָפִים עַל אֵלֶּה כְּדֵי לְהִתְקַיֵּם בָּאֻמָּה אֲשֶׁר אֵל חַי מַנְהִיגָהּ, אֵינָם יְדוּעִים עַד שֶׁיָּבוֹאוּ מֵאֶצְלוֹ מְפֹרָשִׁים וּמְפֹרָטִים. וַאֲפִלּוּ אוֹתָם הַהַנְהָגָתִיִּים הַשִּׂכְלִיִּים, אַף כִּי יְדוּעָה עַצְמוּתָם, הֲרֵי אֵין יָדוּעַ שִׁעוּרָם, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים שֶׁהַנִּחוּמִים וְהַהִשְׁתַּתְּפוּת עִם הַזּוּלַת מְחֻיָּבִים, וּמוּסַר הַנֶּפֶשׁ בְּצוֹם וּבְשִׁפְלוּת רוּחַ מְחֻיָּב, וְהָעשֶׁק מְתֹעָב, וְהַפְּרִיצוּת עִם הַנָּשִׁים מְתֹעֶבֶת, וְהַבִּיאָה אֶל קְצָת הַקְּרוֹבוֹת מְתֹעֶבֶת, וְכִבּוּד הַהוֹרִים מְחֻיָּב, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, אַך הַגְבָּלַת זֶה וְשִׁעוּרוֹ כָּך שֶׁיִּהְיֶה טוֹב לַכֹּל, אֵינוֹ אֶלָּא לה' יִתְעַלֶּה. הצד הנסתר שבמצוות
___________________________
ברכת תפילה – השפעת התפילה. נעכרת – מתלכלכת, נפגמת. שתתרונן – שתימשך. שילאו – שיתעייפו. שהיה עושה איוב – הקריב קורבנות למען בניו. החדשי – בראש חודש. המדוחים – תעתועים, בלבולים. ההשערתיים – שבמחשבה ובסברה. ואם לא תתכן וכו' – ואף אם אינו מצליח להתנקות מהרהורים. זמותי בל יעבור פי – חשבתי לעשות רעה אך איני אומר זאת בפי. המעשים ההנהגתיים – הנקבעים על ידי מנהיגי החברה כדרכי התנהגות ראויים מבחינה חברתית [הערת הרב שילת]. החוקים השכליים – שהשכל מורה לקבלם. האלהיים – המצוות המביאות לדבקות בה'. מאצלו – מאת ה'. שיעורם – המינון המדויק, פרטי המצווה.
ביאורים
עבודת האלוהים שריה"ל מציג בחלק זה בנויה בצורה של מעגלים קבועים בסדרי הזמנים המשתנים. כפי שראינו, החסיד מכוון את כל כוחותיו הגופניים והנפשיים אל היעד – עבודת האלוהים. התנועה הנפשית של החסיד בנויה על עיקרון המכונה בתורת החסידות 'רצוא ושוב'. התנועה המכונה 'רצוא', משמעה התקרבות, הזדככות וניקוי הנפש מחיי החולין המורידים את החסיד מדבקותו בה'. תנועת ה'שוב' מחזירה את החסיד לחיי החולין היומיומיים כשהוא חמוש באנרגיות הרוחניות שאגר במפגש שהיה. תנועת ה'רצוא ושוב' מלווה את החסיד במעגלי החיים השונים. זמני התפילות הם המעגל התדיר ביותר – בכל יום, שלוש פעמים, נפגש החסיד עם ריבונו של עולם, מזדכך ומתרומם מעל השפלות שדבקה בו במהלך היום. בסופו של כל שבוע, יום השבת הוא זמן מרוכז שבו האדם מזכך את ליבו ועוזב לזמן מה את טרדות השגרה השוחקות. מידי כמה חודשים מגיעים מועדי השנה, עוד הזדמנויות להתעלות רוחנית, ושיאה של השנה נמצא ביום הכיפורים – יום הסליחה והתשובה שבו ניתן החסד העצום להזדכך מכל מעשה שנעשה במהלך השנה ולא תאם את רצון ה'. כאשר מלך כוזר שומע את תיאור המעשים שיש לעשות בזמני התשובה הוא אומר שהדברים מוכרים וידועים. החבר מגיב על דבריו ומחזיר אותנו אל הנקודה היסודית העומדת בבסיס הספר ושאליה אנו שבים – גם אם אנו מרגישים באופן כללי מה צריך לעשות, ידיעת הפרטים איננה בידינו! החידוש של הדרכות התורה הוא שהן מובילות אותנו לדעת כיצד מיישמים את הרעיונות הגדולים עד לפרטי הפרטים. ידיעת הפרטים יכולה להתגלות רק על ידי הדרכה אלוהית.
הרחבות
* מעלת התפילה
וּבַתְּפִלָּה יְטַהֵר נַפְשׁוֹ מִמַּה שֶּׁעָבַר, וְיָכִין אוֹתָהּ לֶעָתִיד. החבר מסביר. שמחד גיסא, התפילה מטהרת את האדם ומסירה ממנו את העכירות שנדבקה בו במהלך היום, ומאידך גיסא, היא מכינה אותו להמשך היום, לעתיד.
הסבר זה של ריה"ל, נכתב על ידי הרב קוק בסגנון שירי בסידורו 'עולת-ראי"ה ': "התפלה מבקשת מהנשמה את תפקידה. כשעברו ימים ושנים בלא תפלה בכונה, מתקבצים בלב אבני-נגף רבים, שמרגישים על ידם כבדות-רוח פנימית. וכשרוח הטוב חוזר, ומתנת התפלה נתנת ממרומים, הולכים בכל תפלה ומתפנים אותם המכשולים, והסיכורים הרבים, אשר נקבצו בנחל הנובע של נשמת החיים העליונה, הולכים וסרים. ועם אותה העליה הנשמתית, שהיא עולה בכל תפלה ביחש לערך זמנה, אחוזים ידועים באים בתור מרפא את חסרון העבר; אמנם לא בבת אחת נמנה החסרון, אבל הולך הוא ומתמלא, והצוהר של התפלה הולך ומגלה את אורותיו". [עולת ראי"ה, התפילה המתמדת של הנשמה ג]
מלבד טעם זה, ישנם טעמים נוספים שניתנים לעניין התפילה. הרמח"ל , בספרו 'דרך ה'', מסביר שבשביל שנקבל שפע וברכה, עלינו להכין את עצמנו לכך באמצעות התפילה. אם לא נבקש את השפע ולא נתקרב לקב"ה, לא יימשך אלינו שפע. לכן, מסביר הרמח"ל, הקב"ה, שרוצה בטובתנו, ציוונו להתפלל אליו דבר יום ביומו, על מנת שנוכל לקבל את 'שפע הברכה וההצלחה' כפי מה שאנו צריכים ['דרך ה'' ד, ה].
שאלות לדיון
החבר מונה חלקים בחברה שהפגישה עימם מעצימה את הצורך בטהרת הנפש. ביניהם - חברת הנערים. מה מעכיר את היגיינת הנפש בגיל הנעורים, ממה "מתנער" הנער? מה עלינו לעשות על מנת להתעצם ולגדול בתקופה מיוחדת זו?
החבר מציג את יום השבת כיום של טהרה. מה זה אומר לנו על השבת שלנו, מהי הדרך הנכונה לחוות את יום השבת על מנת שנצא ממנו טהורים יותר?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
