ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויחי
גם בפרשיות השבוע עולה ומתבלטת דמותו של מי שהופך אט אט למנהיג האחים, אבי שבט המלכות בישראל – יהודה. יהודה יורש את המנהיג הטבעי, בכור האחים – ראובן. נמצא שמההשוואה בין ראובן ליהודה ביכולתנו ללמוד על התכונות הנדרשות להנהגה.
יעקב אבינו נוזף בתכונותיו של ראובן, בהתייחסותו למעשהו עם בלהה, בשתי מילים – "פחז כמים". תכונת הפזיזות עמדה לראובן לרועץ. תכונה זו שוזרת את מעשיו של ראובן, וגורמת לו להחמצות רבות. אופיינית היא לבכור ההולך ראשון, ובפרט לבכור כראובן שנולד מתוך קפיצתה של לאה קדימה לנישואין עם יעקב, מעשה 'זריז ונשכר' שהצמיח אישיות 'זריזה ומפסידה'.
כך הם הדברים אצל שבט ראובן כולו, המבקש לנחול בעבר הירדן המזרחי, קודם שראה את טובה של ארץ ישראל המערבית. זוהי פזיזות, שהרי גם אם מעבר לירדן מזרחה יש שטחי מרעה נרחבים, יתכן ובעבר השני יש אדמות טובות יותר, חבל להכריע קודם שרואים את כל האפשרויות. בבחירה זו, מיצב שבט ראובן את עצמו כשבט צדדי הרחוק ממרכז העניינים ונדחק משדרת ההנהגה. (מעניין, שכל הנוחלים ממזרח לירדן הם בכורים – ראובן, גד ומנשה).
תכונה זו מבדילה בין ראובן ליהודה בשני סיבובים נוספים. הראשון – בעת מכירת יוסף. ראובן שואף להציל את יוסף מיד אחיו, אך בעת כעסם הוא חש שאין ביכולתו להצילו ולהשיבו לאביו. לפיכך, הוא נאלץ לנהוג בערמה ההפוכה מדרכו של מנהיג, העומד על שלו בתקיפות, והוא מסתפק בהצעה להשליכו אל הבור. בבור – יוסף נתון בסכנת נחשים ועקרבים, ולחז"ל יש ביקורת על ראובן שלא נשא את יוסף על כתפו חזרה לאביו, אך כזה הוא ראובן הנחפז לפעול, וחש שאין ביכולתו לפעול בשלמות.
לעומתו, יהודה ממתין בסבלנות לשעת כושר. לאחר שהאחים אכלו ונרגעו ('על בטן מליאה'), הוא מציע את ההצעה הטובה בעיניו – מכירת יוסף. כעת, לאחר ההמתנה, החבורה בשלה לשמוע ולקבל – "וישמעו אחיו", ומתרגם אונקלוס – "וקבילו אחוהי".
כך גם בנוגע לבנימין. האחים חוזרים ממצריים, ומספרים ליעקב על מאסר שמעון והפתרון הבעייתי של לקיחת בנימין. בתוך סערת הרגשות של השמועה הרעה, כבר מציע ראובן – "את שני בני תמית...", ודבריו נדחים. לעומתו, יהודה ממתין עד שיכלה המזון מהבית, ותחלחל תודעת הבעיה, ורק לאחריה הוא מציע את הפתרון – "אנוכי אערבנו". ואכן, יעקב סומך על מילותיו של יהודה.
תכונה זו של סבלנות, שליטה עצמית, ויכולת לפעול בעיתוי הנכון מזכה בהנהגה גם בהמשך הדורות. שאול המלך מצטווה להמתין עם הקרבת הקרבנות בטרם קרב לבואו של שמואל הנביא. לאחר שהמתין שבעה ימים עד בוש, העם החל להתפזר, והוא נלחץ והחל להקריב את הקרבן. ברגע הזה הופיע שמואל ואמר לו שבמעשה זה הפסיד את נצחיות ממלכתו.
לעומתו, דוד המלך הצטווה לשכב במארב לבוא הפלשתים עד אשר ישמע את צעדים בראשי הבכאים. הוא המתין בסבלנות עד שהפלשתים כמעט ודרכו על צבאו, ואז קם, הסתער וזכה.
יכולת השליטה העצמית והסבלנות, נובעת מביטחון עצמי וביטחון בה' הנדרשים למנהיג. בחוסר ביטחון אנו נלחצים ועושים מעשים פזיזים. תכונות אלו חשובות לכל אחד מאיתנו, לדעת להמתין ולעשות את המעשה בזמן הנכון ובשיקול דעת.
יחד עם זאת, בהגיע העיתוי הנכון חשוב לעשות, ולא להמשיך להמתין. יהודה קם מול יוסף באומץ רב, וקיים את הבטחתו לאביו בנוגע לבנימין. שנזכה להנהגת אמת, ולרכישת תכונות חשובות אלו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
