ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- אמונה
- מאבני המקום
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
דוד ונאוה אפלבוים הי"ד
"והיה נמנע לאכול לאחר פסח מצה שיוצאין בה ידי חובתו בפסח כ"ז להיכרא לעשיית המצווה שאין עושין אותה להנאה אלא מפני גזירת הבורא יתעלה שמו".
ולכאורה, מנהגו הוא מסברא עצמית ולא מדינא, ויש להביא ראיה למנהג זה על פי שיטת היראים בהלכות סוכה 2 וזו לשונו שם:
"וכי נפקי ימי מצוות סוכה מיבעי ליה למפסליה ולהראות שלא חש לישב בה אלא משום מצווה כדתנן בפרק לולב וערבה 3 גמר מלאכול לא יתיר סוכתו אלא מוריד את הכלים מן המנחה ולמעלה בשביל כבוד יו"ט האחרון של חג. אין לו מקום להוריד כלים? אמר ריב"ל מדליק בה את הנר בסוכה קטנה כדאמרינן סוכה קטנה שרגא לבר ממטללתא ובסוכה גדולה מעיל בה מאני מיכלא ובהכי מתחזי שאין בה מצווה סוכה מעתה".
והיינו שהיראים חולק על רש"י שפירש 4 וזו לשונו שם: "מה יעשה להוכיח שאינו מוסיף על המצווה לעשות סוכה שמונה ימים". והיינו, שלדעתו של רש"י שם הדין הנ"ל הוא הרחקה מבל תוסיף. אולם לדעת היראים הדין הנ"ל הוא להראות שלא ישבנו בסוכת המצווה בגלל שערבה לו סוכתו, ולכן עכשיו כשנאלץ לשבת בה מחוסר מקום ויראה הדבר שמה שישב בה עד כה גם היה שלא מחמת המצווה פוסלה, וכמנהגו של הגאון שלא לאכול מצה הראויה למצווה לאחר הפסח. ויש להוסיף על כך שהיות שבסימן הנזכר ב"מעשה רב" כתב שם בשם הגאון וזו לשונו: "וכן פירשו יו"ט אין צריך אות (הכוונה לתפילין) פסח במצה וסוכות בסוכה" 5 . ומבואר שאכילת מצה וישיבת סוכה הינן אות הינו עדות על יציאת מצרים. פה יש להוסיף, וכן מבואר בביאור הגר"א על ההגדה שם כתב בהסבר שאלת הבן החכם, וזו לשונו שם: "מה העדות הם ב' שאלות אחד מה העדות והחוקים ומשפטים וכו' והיינו כי בפסח יש ג' עניינים עדות חוקים ומשפטים דהיינו הפסח והמצוות עצמן הן עדות כי הן על הניסים והנפלאות אשר עשה לנו השם אשר הוא עדות לכל באי עולם שהשכינה שרויה בישראל". וממילא מובן יותר (אם כי לא נזכר הדבר שם במעשה רב בהסבר המנהג) שבכדי להעמיד את העדות מוכרחים שלא להמשיך לנהוג כך לאחר זמן המצווה כי אחרת, יאמר האומר שמה שנהגו עד כה היה רק בגלל שסוכתו או מצתו ערבה לו ותתבטל בזה העדות. ולפי טעם זה שייך הדבר דווקא במצווה כזאת שהיא עדות ולא בכל מצווה, וכדברי ה"מעשה רב" שם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
