ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
תרמו כעת זכר למחצית השקל לישיבה הגדולה בעולם!
בית המדרש

אבני המקום כרך ט"ו

מערכות התשובה

הרב יעקב כהןאיר תשע"ג
מוקדש לרפואת
ליאת בת אקדס הדסה
לחץ להקדשת שיעור זה
במאמר זה לא נבקש לחדש דבר ואף לא לטעון טענה כלשהי, אלא להתבונן מעט בתמונת התשובה, כפי שהיא עולה מצירוף מספר פסקאות בספר "אורות התשובה" 1 . מבחינה מסוימת, ניתן לדמות מאמר זה ל"טיול", שבו כל שלב אינו בהכרח המשך לוגי של קודמו.

פתיחה
את התשובה אנו מוצאים בשלש מערכות: תשובה טבעית, אמונית, תשובה שכלית. בתשובה הטבעית יש שני חלקים: תשובה טבעית גופנית ותשובה טבעית נפשית 2 .

מה בין מערכות התשובה?
ההבדל הפשוט והבולט לעין בין המערכות, שעל שמו הן נקראו, הוא המקור המביא את האדם לתשובה: הטבע הפשוט, הגופני והנפשי, האמונה (התורה והנביאים) והשכל.
אולם, נשים לב לכך שהרב לא כתב 'לתשובה ניתן להגיע דרך שלשה מקורות' כי אם 'את התשובה אנו מוצאים בשלש מערכות'. ואכן, בהתבוננות נוספת ניתן לראות כי כל מקור מביא למערכה שלמה וחדשה של תשובה.
לתועלת הקורא, נביא בקיצור מדברי הרב על מערכות התשובה, ונרחיב מעט על התשובה השכלית. לאחר מכן נתבונן במה שבין המערכות.

שלש מערכות התשובה
מערכת התשובה הראשונה היא התשובה הטבעית. כלומר, מה שמביא אליה הוא הטבע הפשוט, שעל ידו האדם מרגיש שיש קלקול מסויים והוא מבקש לתקנו, וכך לשוב לחייו הטבעיים המקוריים.
החלק הראשון של מערכה זו הוא תשובה טבעית גופנית:
הגופנית סובבת את העבירות נגד חוקי הטבע, המוסר והתורה, המקושרים עם חוקי הטבע, שסוף כל הנהגה רעה הוא להביא מחלות ומכאובים, והרבה סובל מזה האדם הפרטי והכללי. ואחרי הבירור שמתברר אצלו הדבר, שהוא בעצמו בהנהגתו הרעה אשם הוא בכל אותו דלדול החיים שבא לו, הרי הוא שם לב לתקן את המצב, לשוב לחוקי החיים, לשמור את חוקי הטבע, המוסר והתורה, למען ישוב ויחיה וישובו אליו החיים בכל רעננותם. המדיציניה עוסקת בזה אמנם הרבה, אבל לא נשתכללה כפי הנראה עדיין לגמרי עבודה גדולה זו, ולא נמצא עדיין הפתרון הנכון לכל שאלות התשובה הגופנית, עד כמה שיש בגבולות החיים להחזיר לאדם את כל האבוד ממנו מצד החטאים מהרסי הגוף וכוחותיו.

דוגמא לעבירה נגד חוקי הטבע היא העישון: סובל מכך הן האדם הפרטי, היינו המעשן, והן האדם הכללי - האנושות כולה. כך גם זיהום האויר הוא עבירה נגד חוקי הטבע הפוגעת בכלל האנושות.
יותר פנימית היא התשובה הטבעית הנפשית והרוחנית. הוא מה שקוראים מוסר כליות. טבע הנפש האנושית הוא ללכת בדרך ישרה, וכשסר מן הדרך, כשנפל בחטא, אם נפשו עדיין לא נשחתה לגמרי, הרי החוש הזה של הישרות מדאיב את לבבו והוא מתמוגג מכאב, והוא מזדרז לשוב לתקן את המעוות, עד אשר ירגיש כי נמחה חטאו.

כאן הגורם לתשובה אינו הטבע הגופני אלא הטבע הנפשי, מוסר הכליות.
אחרי התשובה הטבעית באה האמונית, היא החיה בעולם ממקור המסורת והדת. התורה מבטיחה לשבי פשע סליחה. חטאות היחיד והציבור נמחים על-ידי תשובה. הנביאים מלאים הם דברים נשגבים על דבר התשובה. בכלל כל ערך התוכחה התורית בנוי הוא על התשובה האמונית..."

בתשובה האמונית, המעורר לתשובה אינו הטבע הפשוט אלא האמונה בתורה, שבה מבואר כח התשובה.
על התשובה השכלית כותב הרב:
התשובה השכלית היא אותה שכבר רכשה לה את הטבעית והאמונית, שכבר באה למדרגה העליונה, אשר לא רק צער גופני או נפשי ורוחני (התשובה הטבעית), ולא רק השפעת המסורת והקבלה (התשובה האמונית), אם מפחד עונש או רושם כל דבר חוק ומשפט הבאה מהן אל פנים הנפש, גורמים הם את התשובה, כי אם הכרה ברורה, הבאה מהשקפת העולם והחיים השלמה, אשר עלתה למעלתה אחרי אשר התפקיד הטבעי והאמוני כבר רשמו בה יפה את רשומיה.

תשובה זו, הכלולה מהקודמות, היא מלאה כבר אור אין קץ. היא באה להפך את החטאים כולם לזכויות, מכל השגיאות היא מוציאה למודים נשגבים, ומכל ההשפלות עליות נהדרות. זאת היא התשובה שעיני כל אליה נשואות, שהיא מוכרחת לבוא ושסופה לבוא.

התשובה השכלית
ביחס לתשובה השכלית נרחיב מעט.
הרב כותב כי מקור התשובה העליונה הוא השכל: "השקפת העולם והחיים השלמה". באיזו השקפת עולם מדובר?
נשמת כל האצילית מצטיירת לפנינו בהודה וקדושתה, כמה שהלב יכול לספוג. והלא באמת הכל הוא טוב וישר כל כך, והיושר והטוב שבנו הלא הוא בא מהתאמתנו אל הכל, ואיך אפשר להיות קרוע מן הכל, פרור משונה, כאבק דק שלא נחשב. ומתוך הכרה זו, שהיא הכרה אלהית באמת, באה תשובה בחיי הפרט ובחיי הכלל 3 .

'נשמת כל האצילית', בהסתכלות מעמיקה וכוללת על העולם האדם רואה כי נשמת הבריאה כולה אחת היא! העולם אינו אוסף יבש של פרטים אלא יש תוכן ומגמה שסביבם כל העולם סובב. תוכן זה הוא הנשמה של הבריאה והיא המקשרת את הבריאה לבוראה, וכל חלק בבריאה נועד לבצע את תפקידו בהרמוניה עם החלקים האחרים, לגלות שם ה' בעולם. כאשר האדם מכיר בכך ובשייכותו לאחדות זו, הריהו באופן טבעי רוצה להתחבר למהלך זה ולא להתנתק ממנו, ודאי לא לפעול בניגוד אליו 4 .
הכרה זו, וממילא התשוקה לתשובה הבאה בעקבותיה, הולכת ומעמיקה ככל שלומדים את ענייני פנימיות התורה, העוסקים בהנהגת ה' את עולמו, ואחדות העולם מהווה בהם ציר מרכזי. הרב ניסח זאת בקיצור: "התשובה באה על ידי הבינה" 5 .
נתבונן בפסקה נוספת הממחישה רעיון זה:
הטבע העולמי וכל יציר פרטי, ההסתוריה האנושית וכל איש יחידי ומעשיו צריכים להיות מסוקרים בסקירה אחת, כתוכן אחד בעל פרקים שונים, ואז ממהרת הדעה המביאה לידי תשובה לבוא 6 .

אירועי הזמנים כולם, אף שבאופן חיצוני הם פועלים בדרך הטבע, מסתירים בתוכם את יד ה': הסתר י-ה. באופן חיצוני, לא תמיד ברור הקשר בין אירוע למשנהו. אולם הידיעה כי כל הבריאה נבראה למטרה אחת מובילה למסקנה כי גם אירועי הבריאה כולם שותפים הם באותה מגמה, "כתוכן אחד בעל פרקים שונים", ואז מביאה הדעה את התשובה, כפי שכתב הרב בסוף פרק ב'.
הצדדים הנוספים של המטבע: תוצאות החטא ותוצאות התשובה 7
הקשר בין התשובה העליונה לבין ההרמוניה והאחדות שבבריאה מתבטא גם בתוצאות החטא ובתוצאות התשובה, ביחס לאדם וביחס לבריאה.
לאורך הספר מתאר הרב את תוצאות החטא כהתרחקות מההרמוניה שבבריאה 8 . תוצאות ריחוק זה הם קושי בלימוד חלקי התורה העוסקים בהרמוניה זו (פנימיות התורה) 9 , וכאשר החטא מעמיק, הדבר עלול אף לגרום לרוע עין ושנאה כלפי העולם 10 . כיון שזוהי תוצאת החטא, ברור מדוע התשובה תבוא כאשר האדם יכיר בקלקול שבכך.
מאידך, בעקבות התשובה נעשה האדם מסוגל להתקשר ביתר שאת לפנימיות התורה 11 .
שני צדדים אלו מתוארים בדברים הבאים:
זה דבר פשוט שאי אפשר להצליח בסתרי תורה בלא תשובה. כי בענינים הגדולים ההם הרצון והדעת הם בחיבור אחד. וכשמבינים את התוך של הענינים לפי מידת עז הרצון של הטוב, אז כוספים ומציירים כלליות ופרטיות רבים איך להגיע אליו. אבל כשהעוונות מבדילין, נפגם הרצון, ואין חשיבות עמוקה בלבבו לחפץ הטוב הכללי והפרטי, מאחר שהוא מוטבע בעול וזוהמת החטא, אי אפשר שתזרח בו הדעת, ומסתתמים הצנורות של השגת סתרי תורה. על כן צריך להתגבר מאוד בתשובה ולברר את הרצון כדי לזכות לדעת עליון צלולה ובהירה בדברים העליונים 12 .

"הרצון והדעת הם בחיבור אחד". כאשר אדם עוסק בנושאים הנוגעים לשורש הוויתו ומגמתו בעולם, ממילא מתעוררת בו התשוקה להיות שותף לכך, וככל שמתחזק רצונו כך נעשה האדם מסוגל יותר להבין את הדברים.
ניתן להוסיף כי ברובד העמוק יותר, תהליך זה כולו מתרחש ביחס לקישור האדם עם רצון ה'. זהו רובד עמוק יותר לאותו התהליך, שהרי רצון ה' מתגלה דרך אחדות הבריאה, ובמילים אחרות, אחדות הבריאה היא גילוי רצון ה' בעולם.
כך ביחס לתוצאות החטא:
הנני רואה איך העוונות הם עומדים כמחיצה נגד האור הבהיר האלוקי, הזורח ברב זהרו על כל נשמה, והם מחשיכים ומאפילים את הנשמה... 13 .

וכך ביחס לתוצאות התשובה:
...התשובה, לפי זה, מביאה לידי גאולה בפרטיות. מתוך הבהירות האלהית, שמתגברת בקרבו, נגאל האדם מכל שעבוד של הכחות הזרים השולטים עליו, והכלל כולו בהיותו מוכן להרגיש את רעיון התשובה, מיד הוא נגאל, מתוך בהיקות האורה האלהית השופעת עליו, יחד עם הרעיון של התשובה (טו, ט).

ביטוי נוסף לקשר בין התשובה העליונה לאחדות הבריאה ניתן לראות בתוצאות התשובה על הבריאה: התשובה הופכת עוונות לזכויות, ובכך מאחדת את העתיד עם העבר 14 .
בשעה שאדם חוטא הוא בעלמא דפירודא, ואז כל פרט ופרט עומד בפני עצמו. והרע הוא רע בפני עצמו, ויש לו ערך רע ומזיק. וכשהוא שב מאהבה מיד מתנוצץ עליו האור הכללי של עלמא דיחודא, שהכל מתארגן בו לחטיבה אחת, ובקשור הכללי אין שום רע כלל, כי הרע מצטרף אל הטוב לתבלו ולהרים עוד יותר את יקרת ערכו. ובזה נעשים הזדונות לזכויות ממש 15 .

אמנם אחרי הארת התשובה מיד נמסרים למפרע כל המגרעות שבחייו, וכל המעשים, שלגבי ערכו של האדם אינם טובים, ותוצאותיהן הן מרות לו, לרשות הגבוה, וכולם נערכים מחוץ ליסוד חופשו ובחירתו, ומצטרפים הם לרשות ההנהגה העליונה, רשות הגבוה, אשר כל מעשינו פועלת 16 .

מה בין מערכות התשובה?
כאמור בפתיחה, מלבד המקור השונה שבכל מערכת תשובה, ניתן לראות כי כל אחת מגלה עולם חדש, שלא היה לפניה.
התשובה הטבעית-גופנית היא התשובה הבסיסית ביותר. המקור המביא לה הוא הטבע הגופני הפשוט. היא נוגעת אך ורק בקומת החיים הבסיסית של הגוף והחומר, ולתשובה זו שותפים, במידה מסויימת, אף בעלי החיים, אשר להם אינסטינקטים טבעיים.
המקור המביא ל תשובה הטבעית-נפשית הוא כבר "יותר פנימי" - מוסר הכליות (מצפון). תשובה זו נוגעת בקומת החיים של הנפש, כלומר היא באה בעיקר על פגמים מוסריים, ושותפים לה רק בני האדם. כיון שתשובה זו נוגעת בנפש, היא אינה נובעת רק מ"שימת לב" לקלקולים אלא מ"דאבון לב", כלומר תחושת כאב עמוקה יותר.
התשובה האמונית מרחיבה את מושג התשובה בשני פנים:
א. התשובה אינה ממקור הטבע אלא ממקור שממעל לו - מקור האמונה. הדבר בא לידי ביטוי כפול: מחד גיסא, היא מקיפה גם את המצוות והחוקים שמצד הטבע הפשוט לא היינו מקיימים. למשל, על חילול שבת מעורר לשוב רק מקור האמונה, ולא המקור הטבעי. מאידך גיסא, פועלים אותה רק אנשי האמונה, ולא כל האנושות.
ב. התורה מחדשת כי ניתן לשוב בתשובה גם על דברים שלכאורה הם בבחינת "מעוות לא יוכל לתקון". זאת בניגוד לתשובה הטבעית, "שלא נתברר עד כמה שיש בגבולות החיים להחזיר לאדם את כל האבוד ממנו מצד החטאים מהרסי הגוף וכוחותיו".
התשובה השכלית "היא כבר מלאה אור 17 אין קץ". לאור דברי הרב שהובאו בתחילת הדברים על מהותה של הכרת העולם, המביאה לתשובה זו, ניתן להצביע על מספר עולמות חדשים הכלולים בה, המביאים לאור זה. ניתן לחלק זאת למקור התשובה, פעולת התשובה ומהות התשובה.
מבחינת מקור התשובה:
א. הגורם המביא לתשובה אינו החטא והצער שבאו לפניה, שהם חיצוניים לאדם, אלא הכרה אליה שותף האדם עצמו (כמובן שמקור הכרה זו הוא התורה, אולם תורה זו נעשית תורה דיליה, חלק מאישיות הלומד).
ב. מכאן נובע הבדל נוסף: התשובות הקודמות הן בבחינת תשובה מיראה 18 , כיון שהגורם המניע להן הוא תוצאותיהם השליליות של החטאים, הצער שבא בעקבות זאת, וההרגשה או הידיעה כי ניתן לתקן. לעומת זאת, תשובה שכלית היא תשובה הבאה לא רק מרצון שלא לקלקל, אלא מרצון חיובי להיות שותף למגמת הבריאה, והיא בבחינת תשובה מאהבה.
מבחינת פעולת התשובה:
א. אף כאן, בדומה לתשובה האמונית, התשובה השכלית חודרת עמוק יותר, ומאידך הפועלים אותה מתמעטים. בעוד התשובה האמונית מתקנת עבירות על תרי"ג מצוות, הרי שהשבים בתשובה שכלית רואים לנגד עיניהם את מגמת הבריאה כולה, עד כדי כך ש"צדיקים יסודי עולם" שבים בתשובה על "חטא הארץ" (טעם העץ אינו כטעם הפרי. על משמעות חטא זה עיין ו, ז).
העיצבון הכללי שבעולם מקורו הוא בזוהמת הכלל הנמצא בחללו של עולם, מחטאת הרבים והיחידים, ומחטאת הארץ הכמוסה, שיצאה לפועל בחטאת האדם, שצדיקים יסודי עולם, ומשיח ביחוד, שבים בתשובה על מהות חטא זה ומהפכים אותה לשמחה 19 .

ב. התשובה אינה רק תיקון הקלקולים אלא כל התקדמות חיובית השותפה בבריאת העולם, שהרי כל התקדמות של העולם מקרבת אותו לבוראו, מקורו. "התשובה היא תופסת את החלק היותר גדול בתורה ובחיים, עליה בנויות כל התקוות האישיות והציבוריות" 20 . על כן, התשובה איננה רק " סור מרע ", אלא גם " עשה טוב " 21 .
ג. התשובה כוללת לא רק את האדם (הפרטי או הכללי) אלא את הבריאה כולה. וזאת בשתי קומות: ביחס לתיקון קלקוליה, כפי שהובא לעיל, וגם ביחס לכל התקדמות חיובית.
...התשובה באה משאיפת המציאות כולה להיות יותר טובה ומזוככת, יותר חסינה ומעולה ממה שהיא. בתוך חפץ זה חבוי כח חיים של התגברות על המדה המוגבלה של ההויה ועל חולשותיה. והתשובה הפרטית, של האדם היחיד, וקל וחומר של הצבור, שואבת היא את כחה ממקור חיים זה, שהוא פועל תמיד בעוזו פעולה בלתי פוסקת 22 .

אמנם במעמקי החיים מתנוצץ בכל רגע אור חדש של תשובה עליונה, כשם שאור שוטף חדש הולך בכל העולמות ומלואיהם לחדשם, ולפי ערכו של האור ומילוי החכמה והקודש שיש בו מתמלאות הנשמות באוצרות חיים חדשים, ופרי התרבות והמוסרית היותר עליונה הולך וצומח מתוך שטף זה. ונמצא אור העולם כולו וחדושו בכל צורותיו בכל זמן ועדן בתשובה הוא תלוי, וקל וחומר אורו של משיח וישועתם של ישראל, תחית האומה והארץ, השפה והספרות, שהכל ממקור התשובה יוצא, וממעמקים אל מרומי התשובה העליונה יובאו 23 .

כששוכחים את מהות הנשמה העצמית, כשמסיחים דעה מלהסתכל בתוכיות החיים הפנימיים של עצמו, הכל נעשה מעורבב ומסופק. והתשובה הראשית, שהיא מאירה את המחשכים מיד, היא שישוב האדם אל עצמו, אל שורש נשמתו, ומיד ישוב אל האלהים, אל נשמת כל הנשמות, וילך ויצעד הלאה מעלה מעלה בקדושה ובטהרה. ודבר זה נוהג בין באיש יחידי, בין בעם שלם, בין בכל האנושיות, בין בתיקון כל ההויה כולה, שקלקולה בא תמיד ממה שהיא שוכחת את עצמה. ואם תאמר שהיא חפצה לשוב אל ד' ואת עצמה היא אינה מכוננת לקבץ את נדחיה, הרי היא תשובה של רמיה, שתשא על ידי זה את שם ד' לשוא. על כן רק באמת הגדולה של התשובה אל עצמו ישוב האדם והעם, העולם וכל העולמים, ההויה כולה, אל קונה, לאור באור החיים. וזהו הרז של אורו של משיח, הופעת נשמת העולם, שבהאירו ישוב העולם לשורש ההויה, ואור ד' עליו יגלה. וממקור התשובה הגדולה הזאת ישאב האדם את חיי הקודש של התשובה באמתה 24 .

ומבחינת מהות התשובה:
א. התשובה עצמה הריהי מגמת הבריאה. העולם כולו נברא במצב של ריחוק מהקב"ה כדי שהוא ישוב אליו, ובכך יגלה את שם ה' באופן שאיננו מתגלה על-ידי המלאכים 25 . ידיעה זו מעצימה את התשוקה להתחבר למגמה זו. כיון שהתשובה היא מגמת הבריאה הריהי "מוכרחת לבוא", שכן לא יתכן שיברא הקב"ה דבר לבטלה.
ב. לא רק שכל חלקי הבריאה שואפים לתשובתם, אלא שתשובת הפרט והכלל יחד מהווה שלמות אחת: שיבת העולם לקב"ה. גם תשובת הגוף מקבלת עתה אור חדש, שכן היא אינה "עוד מקום שהתשובה מתגלה בו", אלא חלק ממהות שלמה ואחדותית, של שיבת הבריאה לבוראה.
התשובה הכללית, שהיא עלוי העולם ותקונו, והתשובה הפרטית, הנוגעת לאישיות הפרטית של כל אחד ואחד, עד כדי דקות הפרטים של תיקוני התשובה המיוחדים, שרוח הקודש יודע לפרטם לפרטים היותר בודדים, הן ביחד תוכן אחד. וכן כל אותם תקוני התרבות, שעל ידם העולם יוצא מחורבנו, סדרי החיים החברתיים והכלכליים, ההולכים ומשתכללים יחד עם תקוני כל חטא ועון מחמורים שבחמורים עד דקדוקי סופרים ומדות חסידות היותר מופלגות, כולם עושים חטיבה אחת, ואינם מנותקים זה מזה, "וכולהו לחד אתר סליקין" 26 .

כיון שהבריאה כולה אחת היא, כל תיקון שנפעל בעולם משפיע על כולו. רעיון זה מצאנו ביחס לתשובת היחיד המשפיעה על הכלל 27 , וביחס לתשובת ישראל, שבעקבותיה ישוב העולם כולו 28 . אמן, כן יהי רצון.




^ 1.. אין צורך לומר שקיימות זויות ראיה נוספות, המדגישות נקודות נוספות בתמונה זו.
^ 2.. אורות התשובה, תחילת פרק א. זהו גם מקור הציטוטים הנוספים שלא צויין להם מקור.
^ 3.. סוף פרק ב.
^ 4.. עיין עוד י, ט - "שכיון שהאדם מסתכל במאור העליון, מתגלה מיד הזהר של הצדק המחלט והיופי של הקדושה העליונה, ותביעה נוראה תוקפתו, שיהיה גם הוא אחוז באותו הזהר והיופי, ושחייו יהיו מושרשים כולם בכל מהלכיהם...".
^ 5.. י, ג. לנושא זה מוקדש חלק אחד של פרק י: "הכרחיות התשובה והתורה זו לזו בכללותן ובמעלותיהן העליונות".
^ 6.. ד, ד.
^ 7.. פסקה זו הינה מאמר מוסגר.
^ 8.. "העולם כולו מלא הוא הרמוניה. ההתאמה המיוחדת מפלשת בכל חדרי המציאות וחגויה. המוסר הפנימי ותביעותיו החזקות הנם נמשכים ובאים מהד קולם המאוחד של כל חלקי ההויה, שכולם חודרים זה בזה, והנפש כולה היא מלאה בכולם ומאוחדת בכולם. כל קציצה מוסרית , ברעיון ובמעשה , בתכונה ובמזג , גורמת חתיכות רבות שמביאות יסורים רבים פנימיים לכל מערכי הנשמה , שיסודם של יסורי רוח אלה הוא כח המרעיד של סלוק אור החיים של הסדור הכללי של ההויה כולה מצנורי החיים של הנשמה החוטאת . וכל מה שהנשמה יותר טהורה היא מרגשת יותר את הרעדת מכאוביה, עד שתשקיט את כאבה בזרם של חיי התשובה, הנובעת ממקור העליון, שהיא מאחה את כל הקרעים כולם ומזלת טל חיים ההולכים למישרים מכל שדרות ההויה, אחד באחד יגשו, עד חלקי הנשמה השבה לתחיתה העליונה ברחמים רבים ובחדות עולמים" (ח, ז).
^ 9.. "החטא סותם את ההארה של החכמה העליונה, שדרך גלויה בא מצד ההרמוניה המתמימה של הנשמה המכרת את כלליות ההויה כולה ומקורה העליון, שהוא מתגלה באותו הצנור של הנשמה, שהדעה והרצון בו הם באחדות מחוטבה. כל חטא מעשי קורע הוא את האחדות האידיאלית הזאת, מעמיד הוא את מעגל החיים מחוץ לה, ואין ההופעה המפכה כמעין זך הולכת שוב להשפיע לאותו הרצון המחולל, עד אשר ישוב ונחם, ואור התשובה, לפי ערך בהירות הכרתה ועומק הסכמתה, ישיב את ההרמוניה לאיתנה, 'השיבה לי ששון ישעך ורוח נדיבה תסמכני'" (ט, ו). לא אתייחס לביאור כל מילה בפסקה זו, משום שאיני מתיימר להבין את כל עומקה. אולם נראה לי שהעיקרון הוא שפנימיות התורה עוסקת באחדות העולם שהיא הנקודה העמוקה ביותר בבריאה, וכדי לקלוט את הדברים כראוי יש צורך שעולמו הרוחני של הלומד, המתגלה בדעה וברצון, יהווה מצע לקליטת הדברים. כאשר תוכו של האדם מנותק מהם, הוא לא יפנים את לימודו ולא יבין את עומקו.
^ 10.. "כל חטא מדאיב את הלב, מפני שהוא סותר את האחדות שבין האישיות הפרטית עם כל ההויה כולה... אמנם יסוד הצער איננו מעצם החטא בלבדו כי אם מיסודו של החטא ומתוכן מהלך הנפש, שנעשה הפוך מסדר הישות, הזורחת בכל המצוי והמאורגן באחדות ובכיוון מעולה. ומפני זה אותם אשר נפשם רעה מיסודה ושורש החטאים כולם מונח בדעותיהם, בשאיפתם ובתכונת לבבם, הנם רעי העין אשר העולם כולו נראה להם בצבע כל כך שחור עד אין תכלית. הם הם המתרעמים על העולם ועל החיים בעלי עציבו דטחול, אשר לעגם מכל ההויה הוא שחוק הכסיל, אשר לא ידע להבין כי טוב ה' לכל הוא" (ח, ג). ועיין עוד ח, ד.
^ 11.. "אופק ההבטה מתרחב על ידי התשובה, היסוד הרצוני האידיאלי מתארך ומתפשט מקדמי תבל ומקיף עד אחרית, עד סוף כל הדורות. ומתוך גדלו וארכו, רחבו, רומו ועמקו של מבט חודר זה, מתגלה הטוב והחסד האלוקי באמיתתו..." (ט, ב).
^ 12.. י, ח.
^ 13.. ז, ה. ועיין עוד ה, ב; טו, י.
^ 14.. עיין טז, *א.
^ 15.. יב, ה.
^ 16.. טז, *א.
^ 17.. כך בהוצאת מוסד הרב קוק. בהוצאת אור עציון "אושר".
^ 18.. לא רק יראת עונש, אלא גם יראת חטא (עיין מוסר אביך א, ו).
^ 19.. יד, ז.
^ 20.0. הקדמה.
^ 21.. אמנם, באופן כללי ניתן לראות גם תשובה של "סור מרע" בבחינת "עשה טוב", שכן כל התרחקות מהרע היא גם התקרבות לטוב.
^ 22.. ו, א.
^ 23.. ד, יא. עיין עוד ו, ז; יז, ג.
^ 24.. טו, י.
^ 25.. אורות ישראל א, יג.
^ 26.. ד, ג. ועיין עוד יד, יג.
^ 27.. "והאדם מתחדש לבריאה חדשה, ויוצק, בעז רוח, רוח חיים חדש על כל סביבותיו, ומבשר לכל דורו ולדורות עולם שחות ישרים, גילת ורנן ובטחון גאולה, צהלה ורנה, "ויספו ענוים בד' שמחה, ואביוני אדם בקדוש ישראל יגילו" (טז, ו). "... והוא מבושר שנמחו כל פשעיו, הידועים ושאינם ידועים, ושהוא נברא מחדש בריה חדשה, שכל העולם כולו וכל העולמים התחדשו עמו, והכל אומר שירה, חדות ה' מלא כל, 'גדולה תשובה שמביאה רפואה לעולם, ואפילו יחיד שעשה תשובה מוחלין לו ולעולם כולו'" (ג).
^ 28.. "כנסת ישראל, בהרגשתה הרוחנית העודפת, היא הראשונה בעולם לתשובה. היא החטיבה העולמית שסגולת התשובה תתגלה בה תחילה; היא נדחפת להיות מתואמת עם האורה האלהית בעולם, שאין בה חטא ועון, וכל נסיגה מתכונה זו מצידה הרי היא פוגמת את שלמות אופיה של אומה זו, שסוף סוף כחה החזק בחיים ינצח את ההפרעה, והבריאות השלמה תבא אליה וברב כח תחל לפעמה, ואור התשובה יופיע בה בראשונה, ואחר-כך תהיה היא הצנור המיוחד המשפיע את לשד החיים של תאות התשובה העדינה על כל העולם כולו, להאיר אותו לקומם מצבו" (ה, ח).
עוד בנושא מאבני המקום

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il