ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- אמונה
- מאבני המקום
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
דוד ונאוה אפלבוים הי"ד
"והיה נמנע לאכול לאחר פסח מצה שיוצאין בה ידי חובתו בפסח כ"ז להיכרא לעשיית המצווה שאין עושין אותה להנאה אלא מפני גזירת הבורא יתעלה שמו".
ולכאורה, מנהגו הוא מסברא עצמית ולא מדינא, ויש להביא ראיה למנהג זה על פי שיטת היראים בהלכות סוכה 2 וזו לשונו שם:
"וכי נפקי ימי מצוות סוכה מיבעי ליה למפסליה ולהראות שלא חש לישב בה אלא משום מצווה כדתנן בפרק לולב וערבה 3 גמר מלאכול לא יתיר סוכתו אלא מוריד את הכלים מן המנחה ולמעלה בשביל כבוד יו"ט האחרון של חג. אין לו מקום להוריד כלים? אמר ריב"ל מדליק בה את הנר בסוכה קטנה כדאמרינן סוכה קטנה שרגא לבר ממטללתא ובסוכה גדולה מעיל בה מאני מיכלא ובהכי מתחזי שאין בה מצווה סוכה מעתה".
והיינו שהיראים חולק על רש"י שפירש 4 וזו לשונו שם: "מה יעשה להוכיח שאינו מוסיף על המצווה לעשות סוכה שמונה ימים". והיינו, שלדעתו של רש"י שם הדין הנ"ל הוא הרחקה מבל תוסיף. אולם לדעת היראים הדין הנ"ל הוא להראות שלא ישבנו בסוכת המצווה בגלל שערבה לו סוכתו, ולכן עכשיו כשנאלץ לשבת בה מחוסר מקום ויראה הדבר שמה שישב בה עד כה גם היה שלא מחמת המצווה פוסלה, וכמנהגו של הגאון שלא לאכול מצה הראויה למצווה לאחר הפסח. ויש להוסיף על כך שהיות שבסימן הנזכר ב"מעשה רב" כתב שם בשם הגאון וזו לשונו: "וכן פירשו יו"ט אין צריך אות (הכוונה לתפילין) פסח במצה וסוכות בסוכה" 5 . ומבואר שאכילת מצה וישיבת סוכה הינן אות הינו עדות על יציאת מצרים. פה יש להוסיף, וכן מבואר בביאור הגר"א על ההגדה שם כתב בהסבר שאלת הבן החכם, וזו לשונו שם: "מה העדות הם ב' שאלות אחד מה העדות והחוקים ומשפטים וכו' והיינו כי בפסח יש ג' עניינים עדות חוקים ומשפטים דהיינו הפסח והמצוות עצמן הן עדות כי הן על הניסים והנפלאות אשר עשה לנו השם אשר הוא עדות לכל באי עולם שהשכינה שרויה בישראל". וממילא מובן יותר (אם כי לא נזכר הדבר שם במעשה רב בהסבר המנהג) שבכדי להעמיד את העדות מוכרחים שלא להמשיך לנהוג כך לאחר זמן המצווה כי אחרת, יאמר האומר שמה שנהגו עד כה היה רק בגלל שסוכתו או מצתו ערבה לו ותתבטל בזה העדות. ולפי טעם זה שייך הדבר דווקא במצווה כזאת שהיא עדות ולא בכל מצווה, וכדברי ה"מעשה רב" שם.

הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל

למה אנחנו ממש דומים לשמן?

אוי ויי!

כאב הגלות ותקוות הגאולה

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

פסח שני- החיבור של תורה וישראל

איך אדם יכול לדאוג שיאהבו אותו?

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?

איך ללמוד גמרא?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















