ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שחר מיכאל בן רעות
וּמִי יִתֵּן וְאֵדַע מַה תְּשׁוּבָתָם בִּשְׁאֵלַת "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה", וַאֲנִי רוֹאֶה שֶׁמַּעֲשֵׂיהֶם הֵם בְּעִקְבוֹת הָרַבָּנִיִּים בְּעִבּוּר אֲדָר בַּאֲדָר, וְאַחַר כָּך הֵם מְעַרְעֲרִים עֲלֵיהֶם בִּרְאִיַּת הַמּוֹלָד בְּתִשְׁרֵי: אֵיך צַמְתֶּם צוֹם כִּפּוּר בְּתִשְׁעָה בְּתִשְׁרֵי? הֲלֹא יֵבוֹשׁוּ, וְהֵם לֹא יֵדְעוּ הַאִם זֶה הַחֹדֶשׁ אֱלוּל אוֹ תִּשְׁרֵי כְּשֶׁעִבְּרוּ וְהַאִם הוּא תִּשְׁרֵי אוֹ מַרְחֶשְׁוָן כְּשֶׁלֹא עִבְּרוּ, וְהַאִם לֹא אָמְרוּ: אֲנִי הַטּוֹבֵעַ, וּמַה לִּי כִּי אֶחְשׁשׁ מֵהָרְטִיבוּת? אֲנַחְנוּ לֹא נֵדַע הַאִם הַחֹדֶשׁ תִּשְׁרֵי אוֹ מַרְחֶשְׁוָן אוֹ אֱלוּל, וְאֵיך נְעַרְעֵר עַל מִי שֶׁאָנוּ הוֹלְכִים בְּעִקְבוֹתֵיהֶם וְלוֹמְדִים מֵהֶם: הַאִם אַתֶּם צָמִים בַּתְּשִׁיעִי אוֹ בָּעֲשִׂירִי מִימֵי הַחֹדֶשׁ?
לט אָמַר הֶחָבֵר: תּוֹרָתֵנוּ קְשׁוּרָה בַּהֲלָכָה לְמשֶׁה מִסִּינַי, אוֹ מִן הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה', כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר ה' מִירוּשָׁלַיִם, בְּמַעֲמַד שׁוֹפְטִים וְשׁוֹטְרִים וְכֹהֲנִים וְסַנְהֶדְרִין, וַאֲנַחְנוּ מְצֻוִּים לִשְׁמֹעַ מֵהַשּׁוֹפֵט הַמְמֻנֶּה בְּכֹל דּוֹר, כְּמוֹ שֶׁאָמַר: "וְאֶל הַשֹּׁפֵט אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם, וְדָרַשְׁתָּ וְהִגִּידוּ לְךָ אֵת דְּבַר הַמִּשְׁפָּט, וְעָשִׂיתָ עַל פִּי הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ מִן הַמָּקוֹם הַהוּא אֲשֶׁר יִבְחַר ה', וְשָׁמַרְתָּ לַעֲשׂוֹת כְּכָל אֲשֶׁר יוֹרוּךָ". וְאַחַר כֵּן: "וְהָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה בְזָדוֹן לְבִלְתִּי שְׁמֹעַ אֶל הַכֹּהֵן וְגוֹ' וּמֵת הָאִישׁ הַהוּא וּבִעַרְתָּ הָרָע (מִקִּרְבֶּךָ) [מִיִּשְׂרָאֵל]". הִשְׁוָה אֵת הַמֶּרִי כְּלַפֵּי הַכֹּהֵן וְהַשּׁוֹפֵט לַחֲמוּרוֹת שֶׁבָּעֲבֵרוֹת, בְּאָמְרוֹ "וּבִעַרְתָּ הָרָע (מִקִּרְבֶּךָ) [מִיִּשְׂרָאֵל]", וְסָמַך לוֹ: "וְכָל הָעָם יִשְׁמְעוּ וְיִרָאוּ, וְלֹא יְזִידוּן עוֹד".
___________________________
מחויב – אמיתי ונכון. מדעו – ידיעותיו. שיעתק – שישנה את דעתו. ענן, בנימין ושאול – מראשי כת הקראים, חיו בתקופת הגאונים. המקום אשר יבחר – סנהדרין שאנשיה יושבים בלשכת הגזית שבהר הבית, ויש להם סיוע אלוקי. הם מערערים עליהם וכו' – (ראה ביאור במהדורת שילת הערות 3,4).
ביאורים
בהתמודדותו מול כת הקראים טוען ריה"ל שתי טענות מרכזיות: האחת, רק על ידי התורה שבעל פה ניתן להבין את הכתוב בתורה שבכתב. הטענה השנייה, אותה שוטח ריה"ל כאן, היא שהפירוש לתורה שבכתב הקיים בקרב 'הרבניים' הוא הפירוש האמיתי והנכון לתורה. תופעה בולטת שמאפיינת את הקראים היא חוסר עקביות. בתוך כת הקראים עצמה קיימות מחלוקות רבות בענייני פרשנות. בנוסף לכך, לעתים נוהגים הקראים ללכת אחרי דעה מסוימת ששורשה בתורה שעל פה של 'הרבניים' ובעניין אחר הם חולקים עליהם. דבר זה כמובן תמוה מאוד: אם אתם חולקים על דעת 'הרבניים' ועל התורה שעל פה, מדוע אתם מאמצים אותה בעניינים מסוימים ובעניינים אחרים אינכם מקבלים אותה? כמובן, על ענייני המחלוקת ניתן להקשות בחזרה על העולם היהודי. הרי מחלוקות קיימות כמעט בכל תחום. אין תחום בהלכה למשל שלא קיימות בו כמה וכמה דעות. אם כן, מה לנו כי נלין על מחלוקותיהם של הקראים, הלא מצבנו אינו טוב יותר ממצבם. אלא שקיים הבדל מהותי בין מחלוקות חכמים למחלוקות הקראים. בקרב החכמים הרבניים ישנן מוסכמות המקובלות על כולם: למשל, לא מצאנו מעולם יהודי שיטען שתפילין לא צריכות להיות בצבע שחור או שבצורת ריבוע. או למשל, מעולם לא שמענו על חכם שיאמר שפרי עץ הדר הנאמר לגבי האתרוג הוא פרי אחר. דוגמות אלה הן הוכחות לכך שהמחלוקות חלות בתחומים שבהם לא הייתה מסורת ברורה בתורה שבעל פה או בתחומים שאכן ניתנו פרשנויות שונות. בתחומים אחרים, אין חכמי ישראל חלוקים. כלומר, ההבדל הגדול בין הקראים ל'רבניים' הוא שלרבניים ישנה עקיבות: במה חולקים ובמה לא חולקים. על מה יש הסכמה ומה מסופק. לקראים לעומת זאת, יכולות להיות מחלוקות 'מן הקצה אל הקצה' בהסברת הפסוקים.
הרחבות
* מחלוקות חכמים
וּלְפִי הֶקֵּשֵׁיהֶם יִרְבּוּ הַתּוֹרוֹת. להבדיל מהקראים, גם בדברי חז"ל יש מחלוקות בפסיקת הלכה. ההבדל הוא שהקראים נחלקים בעיקרים היסודיים ועל ידי כך עושים תורות רבות שבהכרח יש טעות לפחות באחת מהן, לעומת זאת חז"ל לא נחלקו לגבי העיקרים, אלא רק בפרטים הקטנים שתלויים בסברא. המהר"ל ממשיל את ההבדל בין מסורת חז"ל לבין דעת הקראים לגדילת עץ. מסורת חז"ל דומה לעץ בעל שורשים עמוקים וגזע אחד רחב, החלוקה נעשית רק בענפים הדקים והקטנים (וכולם מניבים פירות). הקראים לעומת זאת דומים לעץ חלוש ודק ששורשיו אינם עמוקים מספיק, חלוקים לגמרי אלה מאלה ואינם מזינים את העץ לכל ענפיו [תפארת ישראל סט].
* ורקב עצמות קנאה
דַּעַת עָנָן. בעל ה' קול יהודה ' אומר בשם הראב"ד שענן היה תלמיד חכם בתחילה, אך כיוון שמצאו בו פסול לא הסמיכו אותו ל"גאון" ומינו את אחיו הקטן להיות ראש ישיבה. דבר זה הוליד בו קנאה שגרמה לו להסית את ישראל מדברי חכמינו ולהקים כת חדשה.
* חכמת העיבור
שֶׁמַּעֲשֵׂיהֶם הֵם בְּעִקְבוֹת הָרַבָּנִיִּים בְּעִבּוּר. יש שתי דרכים עיקריות בחישוב השנה והחודשים, על פי מהלך החמה ועל פי מהלך הלבנה שברקיע. הקראים מונים את ימות השנה רק על פי הלבנה, דבר הגורם לשיבושים רבים. לעומת זאת אנחנו מונים גם על פי הלבנה וגם על פי החמה - את החודש על פי מהלך הלבנה, ומעברים את החודשים כך שתקופות השנה יתאימו למהלך החמה.
שאלות לדיון
מה המשמעות לכך שתורתנו יוצאת "מן המקום אשר יבחר ה' "?
מהו היחס בין בית דין מאוחר ובית דין שקדם לו? האם האחרון מחויב לפסיקותיו של הראשון?
הלימוד מוקדש לעילוי נשמת זהבה בת צבי
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
ברכות השחר למי שהיה ער כל הלילה
"בזאת התורה" - איזו תורה?
הלכלוך הקדוש
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
הדלקה וכיבוי ביום טוב
איך ללמוד אמונה?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
האם מותר לפנות למקובלים?
מה המשמעות הנחת תפילין?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
