ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שחר מיכאל בן רעות
וּמִי יִתֵּן וְאֵדַע מַה תְּשׁוּבָתָם בִּשְׁאֵלַת "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה", וַאֲנִי רוֹאֶה שֶׁמַּעֲשֵׂיהֶם הֵם בְּעִקְבוֹת הָרַבָּנִיִּים בְּעִבּוּר אֲדָר בַּאֲדָר, וְאַחַר כָּך הֵם מְעַרְעֲרִים עֲלֵיהֶם בִּרְאִיַּת הַמּוֹלָד בְּתִשְׁרֵי: אֵיך צַמְתֶּם צוֹם כִּפּוּר בְּתִשְׁעָה בְּתִשְׁרֵי? הֲלֹא יֵבוֹשׁוּ, וְהֵם לֹא יֵדְעוּ הַאִם זֶה הַחֹדֶשׁ אֱלוּל אוֹ תִּשְׁרֵי כְּשֶׁעִבְּרוּ וְהַאִם הוּא תִּשְׁרֵי אוֹ מַרְחֶשְׁוָן כְּשֶׁלֹא עִבְּרוּ, וְהַאִם לֹא אָמְרוּ: אֲנִי הַטּוֹבֵעַ, וּמַה לִּי כִּי אֶחְשׁשׁ מֵהָרְטִיבוּת? אֲנַחְנוּ לֹא נֵדַע הַאִם הַחֹדֶשׁ תִּשְׁרֵי אוֹ מַרְחֶשְׁוָן אוֹ אֱלוּל, וְאֵיך נְעַרְעֵר עַל מִי שֶׁאָנוּ הוֹלְכִים בְּעִקְבוֹתֵיהֶם וְלוֹמְדִים מֵהֶם: הַאִם אַתֶּם צָמִים בַּתְּשִׁיעִי אוֹ בָּעֲשִׂירִי מִימֵי הַחֹדֶשׁ?
לט אָמַר הֶחָבֵר: תּוֹרָתֵנוּ קְשׁוּרָה בַּהֲלָכָה לְמשֶׁה מִסִּינַי, אוֹ מִן הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה', כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר ה' מִירוּשָׁלַיִם, בְּמַעֲמַד שׁוֹפְטִים וְשׁוֹטְרִים וְכֹהֲנִים וְסַנְהֶדְרִין, וַאֲנַחְנוּ מְצֻוִּים לִשְׁמֹעַ מֵהַשּׁוֹפֵט הַמְמֻנֶּה בְּכֹל דּוֹר, כְּמוֹ שֶׁאָמַר: "וְאֶל הַשֹּׁפֵט אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם, וְדָרַשְׁתָּ וְהִגִּידוּ לְךָ אֵת דְּבַר הַמִּשְׁפָּט, וְעָשִׂיתָ עַל פִּי הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ מִן הַמָּקוֹם הַהוּא אֲשֶׁר יִבְחַר ה', וְשָׁמַרְתָּ לַעֲשׂוֹת כְּכָל אֲשֶׁר יוֹרוּךָ". וְאַחַר כֵּן: "וְהָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה בְזָדוֹן לְבִלְתִּי שְׁמֹעַ אֶל הַכֹּהֵן וְגוֹ' וּמֵת הָאִישׁ הַהוּא וּבִעַרְתָּ הָרָע (מִקִּרְבֶּךָ) [מִיִּשְׂרָאֵל]". הִשְׁוָה אֵת הַמֶּרִי כְּלַפֵּי הַכֹּהֵן וְהַשּׁוֹפֵט לַחֲמוּרוֹת שֶׁבָּעֲבֵרוֹת, בְּאָמְרוֹ "וּבִעַרְתָּ הָרָע (מִקִּרְבֶּךָ) [מִיִּשְׂרָאֵל]", וְסָמַך לוֹ: "וְכָל הָעָם יִשְׁמְעוּ וְיִרָאוּ, וְלֹא יְזִידוּן עוֹד".
___________________________
מחויב – אמיתי ונכון. מדעו – ידיעותיו. שיעתק – שישנה את דעתו. ענן, בנימין ושאול – מראשי כת הקראים, חיו בתקופת הגאונים. המקום אשר יבחר – סנהדרין שאנשיה יושבים בלשכת הגזית שבהר הבית, ויש להם סיוע אלוקי. הם מערערים עליהם וכו' – (ראה ביאור במהדורת שילת הערות 3,4).
ביאורים
בהתמודדותו מול כת הקראים טוען ריה"ל שתי טענות מרכזיות: האחת, רק על ידי התורה שבעל פה ניתן להבין את הכתוב בתורה שבכתב. הטענה השנייה, אותה שוטח ריה"ל כאן, היא שהפירוש לתורה שבכתב הקיים בקרב 'הרבניים' הוא הפירוש האמיתי והנכון לתורה. תופעה בולטת שמאפיינת את הקראים היא חוסר עקביות. בתוך כת הקראים עצמה קיימות מחלוקות רבות בענייני פרשנות. בנוסף לכך, לעתים נוהגים הקראים ללכת אחרי דעה מסוימת ששורשה בתורה שעל פה של 'הרבניים' ובעניין אחר הם חולקים עליהם. דבר זה כמובן תמוה מאוד: אם אתם חולקים על דעת 'הרבניים' ועל התורה שעל פה, מדוע אתם מאמצים אותה בעניינים מסוימים ובעניינים אחרים אינכם מקבלים אותה? כמובן, על ענייני המחלוקת ניתן להקשות בחזרה על העולם היהודי. הרי מחלוקות קיימות כמעט בכל תחום. אין תחום בהלכה למשל שלא קיימות בו כמה וכמה דעות. אם כן, מה לנו כי נלין על מחלוקותיהם של הקראים, הלא מצבנו אינו טוב יותר ממצבם. אלא שקיים הבדל מהותי בין מחלוקות חכמים למחלוקות הקראים. בקרב החכמים הרבניים ישנן מוסכמות המקובלות על כולם: למשל, לא מצאנו מעולם יהודי שיטען שתפילין לא צריכות להיות בצבע שחור או שבצורת ריבוע. או למשל, מעולם לא שמענו על חכם שיאמר שפרי עץ הדר הנאמר לגבי האתרוג הוא פרי אחר. דוגמות אלה הן הוכחות לכך שהמחלוקות חלות בתחומים שבהם לא הייתה מסורת ברורה בתורה שבעל פה או בתחומים שאכן ניתנו פרשנויות שונות. בתחומים אחרים, אין חכמי ישראל חלוקים. כלומר, ההבדל הגדול בין הקראים ל'רבניים' הוא שלרבניים ישנה עקיבות: במה חולקים ובמה לא חולקים. על מה יש הסכמה ומה מסופק. לקראים לעומת זאת, יכולות להיות מחלוקות 'מן הקצה אל הקצה' בהסברת הפסוקים.
הרחבות
* מחלוקות חכמים
וּלְפִי הֶקֵּשֵׁיהֶם יִרְבּוּ הַתּוֹרוֹת. להבדיל מהקראים, גם בדברי חז"ל יש מחלוקות בפסיקת הלכה. ההבדל הוא שהקראים נחלקים בעיקרים היסודיים ועל ידי כך עושים תורות רבות שבהכרח יש טעות לפחות באחת מהן, לעומת זאת חז"ל לא נחלקו לגבי העיקרים, אלא רק בפרטים הקטנים שתלויים בסברא. המהר"ל ממשיל את ההבדל בין מסורת חז"ל לבין דעת הקראים לגדילת עץ. מסורת חז"ל דומה לעץ בעל שורשים עמוקים וגזע אחד רחב, החלוקה נעשית רק בענפים הדקים והקטנים (וכולם מניבים פירות). הקראים לעומת זאת דומים לעץ חלוש ודק ששורשיו אינם עמוקים מספיק, חלוקים לגמרי אלה מאלה ואינם מזינים את העץ לכל ענפיו [תפארת ישראל סט].
* ורקב עצמות קנאה
דַּעַת עָנָן. בעל ה' קול יהודה ' אומר בשם הראב"ד שענן היה תלמיד חכם בתחילה, אך כיוון שמצאו בו פסול לא הסמיכו אותו ל"גאון" ומינו את אחיו הקטן להיות ראש ישיבה. דבר זה הוליד בו קנאה שגרמה לו להסית את ישראל מדברי חכמינו ולהקים כת חדשה.
* חכמת העיבור
שֶׁמַּעֲשֵׂיהֶם הֵם בְּעִקְבוֹת הָרַבָּנִיִּים בְּעִבּוּר. יש שתי דרכים עיקריות בחישוב השנה והחודשים, על פי מהלך החמה ועל פי מהלך הלבנה שברקיע. הקראים מונים את ימות השנה רק על פי הלבנה, דבר הגורם לשיבושים רבים. לעומת זאת אנחנו מונים גם על פי הלבנה וגם על פי החמה - את החודש על פי מהלך הלבנה, ומעברים את החודשים כך שתקופות השנה יתאימו למהלך החמה.
שאלות לדיון
מה המשמעות לכך שתורתנו יוצאת "מן המקום אשר יבחר ה' "?
מהו היחס בין בית דין מאוחר ובית דין שקדם לו? האם האחרון מחויב לפסיקותיו של הראשון?
הלימוד מוקדש לעילוי נשמת זהבה בת צבי
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
