ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שחר מיכאל בן רעות
וְרֹב מִצְווֹתֵינוּ נִסְמָכוֹת אֶל משֶׁה, הֲלָכָה לְמשֶׁה מִסִּינַי. וְכָך רָאוּי, כִּי עַם שֶׁהָיָה פָּטוּר מִלִּטְרֹחַ בִּמְזוֹנוֹת אַרְבָּעִים שָׁנָה, וְלֹא בִּלְבוּשׁ וְלֹא בְּדִירָה, וְהֵם רַבִּים כַּאֲשֶׁר הֵם, וּמשֶׁה נִמְצָא עִמָּהֶם, וְהַשְּׁכִינָה אֵינָהּ עוֹזֶבֶת אוֹתָם, וּכְבָר צִוָּה אוֹתָם בִּכְלָלֵי מִצְווֹת, הֲיַעֲלֶה עַל הַדַּעַת שֶׁלֹּא יִשְׁאֲלוּ בְּמֶשֶׁך הַזְּמָן עַל פְּרָטֵיהֶן, וְיַעְתִּיקוּ פֵּרוּשָׁן וּפֵרוּטָן? וַהֲרֵי אָנוּ רוֹאִים מַאֲמַר "וְהוֹדַעְתִּי אֶת חֻקֵּי הָאֱלֹהִים וְאֶת תּוֹרֹתָיו", וְהוּא כְּבָר אָמַר לָהֶם בָּאַחֲרוֹנָה: "כִּי הִיא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם לְעֵינֵי הָעַמִּים אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּן אֶת כָּל הַחֻקִּים הָאֵלֶּה וְאָמְרוּ רַק עַם חָכָם וְנָבוֹן הַגּוֹי הַגָּדוֹל הַזֶּה". וּמִי שֶׁרוֹצֶה לְהַכְזִיב זֶה הַפָּסוּק יַבִּיט אֶל הַקָּרָאִים, וּמִי שֶׁרוֹצֶה לְהַצְדִּיקוֹ יַבִּיט אֶל חָכְמוֹת הַמִּשְׁנָה וְהַתַּלְמוּד, וְהֵן מְעַט מֵהַרְבֵּה מֵהַחָכְמוֹת הַטִּבְעִיּוֹת וְהָאֱלֹהִיּוֹת וְהַלִמּוּדִיּוֹת וְהַגַּלְגַּלִּיּוֹת, וְיִרְאֶה שֶׁרְאוּיָה לָהֶם הַתִּפְאֶרֶת עַל כֹּל הָעַמִּים בְּחָכְמוֹתֵיהֶם.
וּקְצָת מִצְווֹתֵינוּ מִן הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' בַּתְּנָאִים הַנִּזְכָּרִים. וּכְבָר שָׁרְתָה הַנְּבוּאָה בְּבַיִת שֵׁנִי כְּאַרְבָּעִים שָׁנָה, וּכְבָר שִׁבַּח יִרְמְיָהוּ ע"ה בִּנְבוּאָתוֹ אֵת אַנְשֵׁי בַּיִת שֵׁנִי וְאֵת חֲסִידוּתָם וְחָכְמָתָם וְיִרְאָתָם, וְאִם לֹא נְקַבֵּל מֵהֶם מִמִּי נְקַבֵּל? וַהֲרֵי אָנוּ רוֹאִים מַה שֶּׁנֶּחְקַק אַחֲרֵי משֶׁה וְהָיָה לְמִצְוָה, כְּמוֹ שְׁלֹמֹה כַּאֲשֶׁר קִדֵּשׁ אֶת תּוֹך הֶחָצֵר וְעָשָׂה הָעוֹלוֹת בְּזוּלַת הַמִּזְבֵּחַ, וְעָשָׂה הֶחָג שִׁבְעַת יָמִים וְשִׁבְעַת יָמִים, וּמַה שֶּׁתִּקְּנוּ דָּוִד וּשְׁמוּאֵל מִסֵּדֶר הַמְשׁוֹרְרִים בַּבַּיִת וְהָיָה לְחֹק תְּמִידִי, וּמַה שֶּׁעָשָׂה שְׁלֹמֹה בַּמִּקְדָּשׁ, וּמַה שֶּׁחִסֵּר מִמַּה שֶּׁעָשָׂה משֶׁה בַּמִּדְבָּר, וּמַה שֶּׁקָּבַע עֶזְרָא לִקְהָלוֹ בְּבַיִת שֵׁנִי מִשְּׁלִישִׁית הַשֶּׁקֶל, וּמַה שֶּׁהֶעֱמִידוּ בִּמְקוֹם הָאָרוֹן רִצְפָּה וְתָלוּ לְפָנֶיהָ הַפָּרֹכֶת, מִפְּנֵי שֶׁיָּדְעוּ כִּי הָאָרוֹן גָּנוּז שָׁם.
___________________________
ושאר הכתות – כהונה, מלכות ושופטים ושוטרים. ישלם הסדר – מבנה האומה בשלמותו. שכמותם – חכמי הסנהדרין. היה אפשר – התאפשר. להכזיב – להכחיש את אמיתתו. יביט אל הקראים – ויראה את מיעוט השכלתם. והלימודיות – המתמטיות. והגלגליות – האסטרונומיות. בזולת מזבח – ללא מזבח. ועשה החג וכו' – בחנוכת בית המקדש הראשון חגגו ארבעה עשר יום, ולא צמו ביום הכיפורים באותה שנה. סדר המשוררים – חלוקת הלויים לכ"ד משמרות. ומה שחסר – שלמה בנה מנורה ושולחן חדשים. שלישית השקל – תרומה לבית המקדש.
ביאורים
דרך דבריו של ריה"ל כאן אנו יכולים שוב להתבונן במבט מקיף על ספר הכוזרי כולו ולראות מהו החידוש הגדול של נקודת המבט שהוא מלמדנו. הקביעה שהתורה קשורה במושג "הלכה למשה מסיני" או פסוקים המעידים כי "מן המקום אשר יבחר ה", "כי מציון תצא תורה..." הם הוכחה לכך שנתינת התורה איננה פעולה חד-פעמית שחלפה ונעלמה ומאז אנו שרויים בעלטה, מגששים דרכנו כעיוורים באפילה. התורה קשורה קשר בל יינתק בנבואה. רוח הקודש היא ההשראה האלוהית המאפשרת לחכמים בכל דור, לדעת מה וכיצד לפסוק בשאלות המתעוררות בכל דור מחדש. ממש כשם שה' לא רק ברא את עולמו בעבר, אלא הוא מחייה אותו בכל יום מחדש, כך גם הצורך בתורה שבכתב ותורה שעל פה. התורה שבעל פה היא הביטוי לחיות האלוהית שמלווה אותנו בכל עת. על ידי החיות הזאת אנו מגלים מהו הרצון האלוהי בכל שלב ובכל תקופה בהיסטוריה. זוהי החיוניות שקיימת בתורת ישראל. חיוניות רעננה שמגלה בכל דור פנים המתאימות לזמן. לא מדובר בוויתור על התורה שבכתב, חלילה. אלא שלחכמים ניתנה רוח הקודש המופיעה על ידי העמל העיוני, לחשוף מהו רצון ה' על-פי הפסוקים, בעת הזאת. כדי שרוח הקודש הזאת תשרה ותופיע ישנו צורך שהאומה תהיה במצבה התקין, השלם והבריא. רק אז ההוראה היוצאת מירושלים הינה הוראה היונקת משורש הנבואה – ההשראה האלוהית. כאשר העם גולה ממקור מחצבתו, נמנעת ההשראה האלוהית השלמה. ממש כמו שאדם חולה איננו מסוגל לחשוב בבהירות ובצלילות ולכן מצבו כמעט ולא מאפשר לו לקבל הכרעות ברורות בשאלות חדשות שמתעוררות. זוהי אפוא שיטתו של ריה"ל לאורך הספר כולו – החיות האלוהית. החיות האלוהית מופיעה בעולם בכל הזמנים, אלא שעלינו להיות במצב המאפשר לנו לקלוט אותה. זהו תפקידו של עם ישראל – לגלות את החיות האלוהית בעולם לאורך כל הדורות.
הרחבות
וְרֹב מִצְווֹתֵינוּ נִסְמָכוֹת אֶל משֶׁה, הֲלָכָה לְמשֶׁה מִסִּינַי. הרמב"ם כותב על מצוות שהן הלכה למשה מסיני "שהפירושים המקובלים ממשה אין מחלוקת בהם בשום פנים, לפי שמעולם לא מצאנו מחלוקת שנפלה בין חכמים בזמן מן הזמנים ממשה ועד רב אשי... לפי שהם כולם פירושים מקובלים ממשה ועליהם אמרו 'כל התורה נאמרו כללותיה ופרטותיה מסיני' " [הקדמת הרמב"ם למשנה, ג]. הרמב"ם אומר שההלכה הכללית, 'עיקרי המצווה', ניתנה ממשה רבנו. אך את הפרטים שבכל מצווה, 'הענפים', לומדים חז"ל בדרכים שקיבלו במסורת ואלו הם שלוש עשרה מידות שהתורה נדרשת בהם.
* חכמי עולי בבל
חֲסִידוּתָם. "כִּי כֹה אָמַר ה' כִּי לְפִי מְלֹאת לְבָבֶל שִׁבְעִים שָׁנָה אֶפְקֹד אֶתְכֶם... וּקְרָאתֶם אֹתִי וַהֲלַכְתֶּם וְהִתְפַּלַּלְתֶּם אֵלָי וְשָׁמַעְתִּי אֲלֵיכֶם. וּבִקַּשְׁתֶּם אֹתִי וּמְצָאתֶם כִּי תִדְרְשֻׁנִי בְּכָל לְבַבְכֶם" [ירמיהו כט י-יג].
וְחָכְמָתָם. "כִּי זֹאת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֶכְרֹת אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי הַיָּמִים הָהֵם נְאֻם ה' נָתַתִּי אֶת תּוֹרָתִי בְּקִרְבָּם וְעַל לִבָּם אֶכְתֲּבֶנָּה וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים וְהֵמָּה יִהְיוּ לִי לְעָם. וְלֹא יְלַמְּדוּ עוֹד אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ וְאִישׁ אֶת אָחִיו לֵאמֹר דְּעוּ אֶת ה' כִּי כוּלָּם יֵדְעוּ אוֹתִי לְמִקְטַנָּם וְעַד גְּדוֹלָם" [ירמיהו לא לב-לג].
וְיִרְאָתָם. הִנְנִי מְקַבְּצָם מִכָּל... וְהָיוּ לִי לְעָם וַאֲנִי אֶהְיֶה לָהֶם לֵאלֹהִים. וְנָתַתִּי לָהֶם לֵב אֶחָד וְדֶרֶךְ אֶחָד לְיִרְאָה אוֹתִי כָּל הַיָּמִים לְטוֹב לָהֶם וְלִבְנֵיהֶם אַחֲרֵיהֶם. וְכָרַתִּי לָהֶם בְּרִית עוֹלָם אֲשֶׁר לֹא אָשׁוּב מֵאַחֲרֵיהֶם לְהֵיטִיבִי אוֹתָם וְאֶת יִרְאָתִי אֶתֵּן בִּלְבָבָם לְבִלְתִּי סוּר מֵעָלָי [ירמיהו לב לז-מ].
שאלות לדיון
איך אפשר לברך "וציוונו" על מצוות חכמים, הרי ה' לא ציוה?
ריה"ל מתאר חכמות גדולות שיש במשנה ובתלמוד. מהן?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
מהו הכח שמוציא את עם ישראל ממשבר?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
הפסוק המיוחד והמשונה בתורה
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
כיצד הצפירה מובילה לאחדות בעם?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
מה מברכים על מנה אחרונה?
ענייני כשרות המצויים
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
