ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שחר מיכאל בן רעות
וְרֹב מִצְווֹתֵינוּ נִסְמָכוֹת אֶל משֶׁה, הֲלָכָה לְמשֶׁה מִסִּינַי. וְכָך רָאוּי, כִּי עַם שֶׁהָיָה פָּטוּר מִלִּטְרֹחַ בִּמְזוֹנוֹת אַרְבָּעִים שָׁנָה, וְלֹא בִּלְבוּשׁ וְלֹא בְּדִירָה, וְהֵם רַבִּים כַּאֲשֶׁר הֵם, וּמשֶׁה נִמְצָא עִמָּהֶם, וְהַשְּׁכִינָה אֵינָהּ עוֹזֶבֶת אוֹתָם, וּכְבָר צִוָּה אוֹתָם בִּכְלָלֵי מִצְווֹת, הֲיַעֲלֶה עַל הַדַּעַת שֶׁלֹּא יִשְׁאֲלוּ בְּמֶשֶׁך הַזְּמָן עַל פְּרָטֵיהֶן, וְיַעְתִּיקוּ פֵּרוּשָׁן וּפֵרוּטָן? וַהֲרֵי אָנוּ רוֹאִים מַאֲמַר "וְהוֹדַעְתִּי אֶת חֻקֵּי הָאֱלֹהִים וְאֶת תּוֹרֹתָיו", וְהוּא כְּבָר אָמַר לָהֶם בָּאַחֲרוֹנָה: "כִּי הִיא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם לְעֵינֵי הָעַמִּים אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּן אֶת כָּל הַחֻקִּים הָאֵלֶּה וְאָמְרוּ רַק עַם חָכָם וְנָבוֹן הַגּוֹי הַגָּדוֹל הַזֶּה". וּמִי שֶׁרוֹצֶה לְהַכְזִיב זֶה הַפָּסוּק יַבִּיט אֶל הַקָּרָאִים, וּמִי שֶׁרוֹצֶה לְהַצְדִּיקוֹ יַבִּיט אֶל חָכְמוֹת הַמִּשְׁנָה וְהַתַּלְמוּד, וְהֵן מְעַט מֵהַרְבֵּה מֵהַחָכְמוֹת הַטִּבְעִיּוֹת וְהָאֱלֹהִיּוֹת וְהַלִמּוּדִיּוֹת וְהַגַּלְגַּלִּיּוֹת, וְיִרְאֶה שֶׁרְאוּיָה לָהֶם הַתִּפְאֶרֶת עַל כֹּל הָעַמִּים בְּחָכְמוֹתֵיהֶם.
וּקְצָת מִצְווֹתֵינוּ מִן הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' בַּתְּנָאִים הַנִּזְכָּרִים. וּכְבָר שָׁרְתָה הַנְּבוּאָה בְּבַיִת שֵׁנִי כְּאַרְבָּעִים שָׁנָה, וּכְבָר שִׁבַּח יִרְמְיָהוּ ע"ה בִּנְבוּאָתוֹ אֵת אַנְשֵׁי בַּיִת שֵׁנִי וְאֵת חֲסִידוּתָם וְחָכְמָתָם וְיִרְאָתָם, וְאִם לֹא נְקַבֵּל מֵהֶם מִמִּי נְקַבֵּל? וַהֲרֵי אָנוּ רוֹאִים מַה שֶּׁנֶּחְקַק אַחֲרֵי משֶׁה וְהָיָה לְמִצְוָה, כְּמוֹ שְׁלֹמֹה כַּאֲשֶׁר קִדֵּשׁ אֶת תּוֹך הֶחָצֵר וְעָשָׂה הָעוֹלוֹת בְּזוּלַת הַמִּזְבֵּחַ, וְעָשָׂה הֶחָג שִׁבְעַת יָמִים וְשִׁבְעַת יָמִים, וּמַה שֶּׁתִּקְּנוּ דָּוִד וּשְׁמוּאֵל מִסֵּדֶר הַמְשׁוֹרְרִים בַּבַּיִת וְהָיָה לְחֹק תְּמִידִי, וּמַה שֶּׁעָשָׂה שְׁלֹמֹה בַּמִּקְדָּשׁ, וּמַה שֶּׁחִסֵּר מִמַּה שֶּׁעָשָׂה משֶׁה בַּמִּדְבָּר, וּמַה שֶּׁקָּבַע עֶזְרָא לִקְהָלוֹ בְּבַיִת שֵׁנִי מִשְּׁלִישִׁית הַשֶּׁקֶל, וּמַה שֶּׁהֶעֱמִידוּ בִּמְקוֹם הָאָרוֹן רִצְפָּה וְתָלוּ לְפָנֶיהָ הַפָּרֹכֶת, מִפְּנֵי שֶׁיָּדְעוּ כִּי הָאָרוֹן גָּנוּז שָׁם.
___________________________
ושאר הכתות – כהונה, מלכות ושופטים ושוטרים. ישלם הסדר – מבנה האומה בשלמותו. שכמותם – חכמי הסנהדרין. היה אפשר – התאפשר. להכזיב – להכחיש את אמיתתו. יביט אל הקראים – ויראה את מיעוט השכלתם. והלימודיות – המתמטיות. והגלגליות – האסטרונומיות. בזולת מזבח – ללא מזבח. ועשה החג וכו' – בחנוכת בית המקדש הראשון חגגו ארבעה עשר יום, ולא צמו ביום הכיפורים באותה שנה. סדר המשוררים – חלוקת הלויים לכ"ד משמרות. ומה שחסר – שלמה בנה מנורה ושולחן חדשים. שלישית השקל – תרומה לבית המקדש.
ביאורים
דרך דבריו של ריה"ל כאן אנו יכולים שוב להתבונן במבט מקיף על ספר הכוזרי כולו ולראות מהו החידוש הגדול של נקודת המבט שהוא מלמדנו. הקביעה שהתורה קשורה במושג "הלכה למשה מסיני" או פסוקים המעידים כי "מן המקום אשר יבחר ה", "כי מציון תצא תורה..." הם הוכחה לכך שנתינת התורה איננה פעולה חד-פעמית שחלפה ונעלמה ומאז אנו שרויים בעלטה, מגששים דרכנו כעיוורים באפילה. התורה קשורה קשר בל יינתק בנבואה. רוח הקודש היא ההשראה האלוהית המאפשרת לחכמים בכל דור, לדעת מה וכיצד לפסוק בשאלות המתעוררות בכל דור מחדש. ממש כשם שה' לא רק ברא את עולמו בעבר, אלא הוא מחייה אותו בכל יום מחדש, כך גם הצורך בתורה שבכתב ותורה שעל פה. התורה שבעל פה היא הביטוי לחיות האלוהית שמלווה אותנו בכל עת. על ידי החיות הזאת אנו מגלים מהו הרצון האלוהי בכל שלב ובכל תקופה בהיסטוריה. זוהי החיוניות שקיימת בתורת ישראל. חיוניות רעננה שמגלה בכל דור פנים המתאימות לזמן. לא מדובר בוויתור על התורה שבכתב, חלילה. אלא שלחכמים ניתנה רוח הקודש המופיעה על ידי העמל העיוני, לחשוף מהו רצון ה' על-פי הפסוקים, בעת הזאת. כדי שרוח הקודש הזאת תשרה ותופיע ישנו צורך שהאומה תהיה במצבה התקין, השלם והבריא. רק אז ההוראה היוצאת מירושלים הינה הוראה היונקת משורש הנבואה – ההשראה האלוהית. כאשר העם גולה ממקור מחצבתו, נמנעת ההשראה האלוהית השלמה. ממש כמו שאדם חולה איננו מסוגל לחשוב בבהירות ובצלילות ולכן מצבו כמעט ולא מאפשר לו לקבל הכרעות ברורות בשאלות חדשות שמתעוררות. זוהי אפוא שיטתו של ריה"ל לאורך הספר כולו – החיות האלוהית. החיות האלוהית מופיעה בעולם בכל הזמנים, אלא שעלינו להיות במצב המאפשר לנו לקלוט אותה. זהו תפקידו של עם ישראל – לגלות את החיות האלוהית בעולם לאורך כל הדורות.
הרחבות
וְרֹב מִצְווֹתֵינוּ נִסְמָכוֹת אֶל משֶׁה, הֲלָכָה לְמשֶׁה מִסִּינַי. הרמב"ם כותב על מצוות שהן הלכה למשה מסיני "שהפירושים המקובלים ממשה אין מחלוקת בהם בשום פנים, לפי שמעולם לא מצאנו מחלוקת שנפלה בין חכמים בזמן מן הזמנים ממשה ועד רב אשי... לפי שהם כולם פירושים מקובלים ממשה ועליהם אמרו 'כל התורה נאמרו כללותיה ופרטותיה מסיני' " [הקדמת הרמב"ם למשנה, ג]. הרמב"ם אומר שההלכה הכללית, 'עיקרי המצווה', ניתנה ממשה רבנו. אך את הפרטים שבכל מצווה, 'הענפים', לומדים חז"ל בדרכים שקיבלו במסורת ואלו הם שלוש עשרה מידות שהתורה נדרשת בהם.
* חכמי עולי בבל
חֲסִידוּתָם. "כִּי כֹה אָמַר ה' כִּי לְפִי מְלֹאת לְבָבֶל שִׁבְעִים שָׁנָה אֶפְקֹד אֶתְכֶם... וּקְרָאתֶם אֹתִי וַהֲלַכְתֶּם וְהִתְפַּלַּלְתֶּם אֵלָי וְשָׁמַעְתִּי אֲלֵיכֶם. וּבִקַּשְׁתֶּם אֹתִי וּמְצָאתֶם כִּי תִדְרְשֻׁנִי בְּכָל לְבַבְכֶם" [ירמיהו כט י-יג].
וְחָכְמָתָם. "כִּי זֹאת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֶכְרֹת אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי הַיָּמִים הָהֵם נְאֻם ה' נָתַתִּי אֶת תּוֹרָתִי בְּקִרְבָּם וְעַל לִבָּם אֶכְתֲּבֶנָּה וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים וְהֵמָּה יִהְיוּ לִי לְעָם. וְלֹא יְלַמְּדוּ עוֹד אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ וְאִישׁ אֶת אָחִיו לֵאמֹר דְּעוּ אֶת ה' כִּי כוּלָּם יֵדְעוּ אוֹתִי לְמִקְטַנָּם וְעַד גְּדוֹלָם" [ירמיהו לא לב-לג].
וְיִרְאָתָם. הִנְנִי מְקַבְּצָם מִכָּל... וְהָיוּ לִי לְעָם וַאֲנִי אֶהְיֶה לָהֶם לֵאלֹהִים. וְנָתַתִּי לָהֶם לֵב אֶחָד וְדֶרֶךְ אֶחָד לְיִרְאָה אוֹתִי כָּל הַיָּמִים לְטוֹב לָהֶם וְלִבְנֵיהֶם אַחֲרֵיהֶם. וְכָרַתִּי לָהֶם בְּרִית עוֹלָם אֲשֶׁר לֹא אָשׁוּב מֵאַחֲרֵיהֶם לְהֵיטִיבִי אוֹתָם וְאֶת יִרְאָתִי אֶתֵּן בִּלְבָבָם לְבִלְתִּי סוּר מֵעָלָי [ירמיהו לב לז-מ].
שאלות לדיון
איך אפשר לברך "וציוונו" על מצוות חכמים, הרי ה' לא ציוה?
ריה"ל מתאר חכמות גדולות שיש במשנה ובתלמוד. מהן?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות ראש השנה הלכות ראש השנה שחל בשבת
הלכה למעשה
השיעור מאיר את מהות ראש השנה מתוך גישה של ביטחון, אהבה ושמחה לצד כובד הראש והרצינות הנדרשים ביום הדין. במרכזו הדרכה הלכתית ומעשית לקראת החג שחל בשבת, כולל התרת נדרים, הכנות מוקדמות, סדר התפילות והקידוש, והלכות החג והשבת בהרחבה.
כינוסי אברכים שו"ת בוגרים תשפ"ו
איך להמשיך לעלות בקודש גם כשרחוקים מהישיבה | הפער בין ההצלחה להתיישבות לבין מינוי רבני ערים
סליחות עומק הסליחה ומידות הרחמים
שיחה לפני סליחות תשפ"ו
השיעור עוסק במהות אמירת הסליחות לקראת הימים הנוראים, תוך בירור מקומו של הצדיק שאינו חוטא במזיד מול תביעת הווידוי והנפש. דרך דברי הזוהר ומידות הרחמים, מודגש כי כוחה האמיתי של התשובה נובע מהצנעת האדם בתוך הכלל ומהידמות מוסרית מעשית למידותיו של הבורא.
מידות הראי"ה שורשי האמונה ומשמעות החיים
אמונה כ"ג -כ"ה
השיעור עוסק בחשיבות החיבור לאמונת הילדות התמימה כבסיס עמוק הנשגב מכל תובנה שכלית מאוחרת. בנוסף, מוסבר כיצד הכרת האמת האלוקית מעניקה עוגן, משמעות וערך ממשי לכל פיתוחי התרבות וקנייני החיים של האדם.
עסקי גוג ומגוג הרמב"ם ותשובת החכמים המבזים
הרמב"ם כתב שכל חכמי דורו של רבי עקיבא סברו שבר כוכבא הוא מלך המשיח. מקור דבריו הוא תורה שלמד בהיכלו של דויד המלך, ולפיה החכמים שביזו מי ששילב ספרא וסייפא והתגייס לצבא בר כוכבא, חזרו בתשובה והסכימו עם רבי עקיבא.
נצבים עבודת הלב: מהשכל אל הרגש
שיחת מוצ"ש פרשת ניצבים - וילך
השיעור עוסק בתורתו של הרב אליהו לופיאן לקראת יום הדין, ומדגיש כי קיום מצוות ומעשי חסד מתוך חובה שכלית אינם מספיקים לאדם. עיקר העבודה הרוחנית היא להפנים את הדברים ברגש עמוק, לפתח אהבה ותענוג פנימי בעבודת השם, ולחבר בין המושכלות למורגשות.
אור החיים על הפרשה הבחירה בחיים מתוך קיום רצון ה'
אור החיים על פרשת נצבים חלק א'
שלשה דברים כלליים במצוות ה' שמרומזים בפרשה. פירוש תיאור התורה על המצות שהם לא רחוקות להשגה. פירוש כפילות התורה "ראה נתתי לפניך...את החיים ואת הטוב ואת המוות ואת הרע...החיים והמוות...הברכה והקללה".
לנתיבות ישראל הופעת המלכות: מהכלל אל הפרט
לנתיבות ישראל א' , מאמר נ"א, נ"ה
השיעור עוסק בהופעת מלכות שמיים בעולם דרך כלל ישראל, וכיצד היא מתגלה בחיי הפרט באמצעות משמעת עצמית, תורה ומצוות. מתוך כך מוארים מועדי תשרי – מביטול הגבולות בראש השנה ויום הכיפורים ועד לחירות, שמחה והתעצמות מעשית בסוכות.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א כוח הרצון והתעלות העולמות
חלק ג' פסקה כ"ב , כ"ג
השיעור עוסק בהשפעתו העמוקה של היחיד על כלל מרחבי הבריאה, שבהם כל התעלות רוחנית אישית סוחפת ומרוממת את המציאות כולה. דרך בירור הרצון הפנימי, התפילה וחיבור המעשים הגשמיים לקדושה, האדם מגלה את כוחו לחבר את העולם למקורו האלוקי.
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א מקור הקודש: נשמת ישראל ואחדות החיים
אורות התחיה -פסקה ג'
השיעור עוסק בייחודו של עם ישראל כנושא שם ה' בעולם, תוך הדגשה כי שורש חייו וחוקיו נובעים מאחדות וממקור הקודש ולא מערכים מפורדים. מתוך כך מוסבר כיצד כל רובדי הקיום, המשפט והמעשה האנושי מתעלים בישראל לדרגת קדושה ומבטאים את רצון ה' השלם.
שמונה פרקים לרמב"ם מכוח המדמה אל האמת הפנימית
שיעור 3
השיעור עוסק באבחנה של הרמב"ם בין כוחות הנפש ובתעתועי "כוח המדמה", הנוטה להשוות בין דברים בעלי דמיון חיצוני אך בעלי מהות שונה לחלוטין. דרך עקרון זה וההבנה של "עולם הפוך", מוסבר כיצד השקר והדמיון של המציאות והתקשורת מסתירים את האמת העמוקה – מהגדרת האדם ועד לזכות על ארץ ישראל.
ענינו של ראש השנה שבת, ראש השנה, ומה עם ראש חודש?
כשראש השנה חל בשבת נפגשים שלושה מועדים במקביל, אך באופן מפתיע – ראש חודש נעלם לחלוטין מנוסח התפילה. המאמר חושף את הסוד שמאחורי ההעלמה הזו, ומגלה מדוע ביום הדין עדיף "להשתיק את הקטרוג" ולהתמקד בהמלכה ולא בחטאים
יסודות הש"ס הקדמה לכללי ספיקות בממון
בבא מציעא ב
הגדרת הספק אינה חוסר ידיעה גרידא, אלא חוסר ידיעה שיש בה ריעותא, או 'דררא דממונא'. הבחנה בין דררא דממונא למוחזקות, שבדרך כלל שתיהן הנהגות ולא ראיות, והיחס בין בירור להנהגה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכוח הרהור התשובה למימושה
אורות התשובה פרק ז, ב-ה
הרב מרחיב על כך שיש קול אלוקי באדם שקורא לו לחזור בתשובה אל ה' יתברך, וכאשר אדם מהרהר בתשובה הוא בעצם מצליח לשמוע את הקול הזה, ותפקידו להוציא מן הכוח אל הפועל את הרצון הזה להתקרב אל ה' במעשים, ואומר הרב 'ולפי גדלה של התשובה כך היא מידת החרות שלה'.
רביבים קביעות עיתים לתורה
הדרכת התורה לכלל ישראל, לעבוד בששת ימי המעשה רוב היום ולקבוע עיתים לתורה בבוקר ובערב | ההדרכה הראויה לתלמידי החכמים הייתה, לשלב עבודה יחד עם לימוד התורה | המצווה ללמוד תורה יומם ולילה מתקיימת בשבתות ובחגים | על ידי לימוד זה הקבוע בכל יום, נחשבים כלומדים כל היום כולו | בשעות שאדם צריך לעסוק בהן בתורה, עליו להיזהר מאד שלא לבטל תורה
נצבים פרשת ניצבים – יום נקם בלבי
מה ההבדל בין הקץ המגולה לקץ הנעלם ואיך זה קשור למה שמתרחש היום בלבבות עם ישראל? דורנו זקוק יותר מתמיד לתורת הגאולה
