ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
נה אָמַר הֶחָבֵר: וַאֲנַחְנוּ הַיּוֹם, אִם כֵּן, יוֹתֵר מֻמְחִים מֵהֶם, וְיוֹדְעִים יוֹתֵר מֵהֶם, הוֹאִיל וַאֲנַחְנוּ זוֹכְרִים אֵת הַתּוֹרָה לְפִי מַחְשַׁבְתֵּנוּ.
נו אָמַר הַכּוּזָרִי: כָּך אֲנִי אוֹמֵר.
נז אָמַר הֶחָבֵר: אִלּוּ הָיִינוּ חַיָּבִים לְהַקְרִיב קָרְבָּן, הַאִם הָיִינוּ יוֹדְעִים אֵיך נִזְבְּחֶנּוּ, וּלְאֵיזֶה צַד, וְקִבּוּל דָּמוֹ וְהֶפְשֵׁטוֹ וְנִתּוּחוֹ, וּלְכַמָּה נְתָחִים יִנָּתֵחַ, וְאֵיך יֻקְרַב, וְאֵיך יִזָּרֵק הַדָּם וּמִנְחָתוֹ וְנִסְכּוֹ, וְהַשִּׁירוֹת עָלָיו, וּמַה שֶּׁיְּחַיֵּב אֵת הַכֹּהֲנִים מִקְּדֻשָּׁה וְטָהֳרָה וּמְשִׁיחָה וּבְגָדִים וּתְכוּנוֹת, וְאֵיך יֵאָכְלוּ הַקֳּדָשִׁים, וּזְמַנֵּיהֶם וּמְקוֹמוֹתָם, וְזוּלַת זֶה מִמַּה שֶׁיֶּאֱרַך תֵּאוּרוֹ?
נח אָמַר הַכּוּזָרִי: לֹא נֵדַע זֶה לְלֹא כֹּהֵן אוֹ נָבִיא.
נט אָמַר הֶחָבֵר: הֲלֹא תִּרְאֶה אַנְשֵׁי בַּיִת שֵׁנִי אֵיך בָּנוּ הַמִּזְבֵּחַ שָׁנִים, עַד שֶׁעָזַר ה' יִתְעַלֶּה בְּבִנְיַן הַבַּיִת, וְאַחַר כָּך בְּבִנְיַן הַחוֹמָה. הֲסָבוּר אַתָּה שֶׁהֵם הָיוּ מַקְרִיבִים בְּאַקְרַאי אֵיך שֶׁהִזְדַּמֵּן?
ס אָמַר הַכּוּזָרִי: לֹא יִתָּכֵן שֶׁתִּהְיֶה עוֹלָה אִשֶּׁה רֵיחַ נִיחוֹחַ, וְהִיא מִצְוָה שֶׁאֵינָהּ שִׂכְלִית, אִם לֹא יִשְׁלְמוּ כֹּל חֲלָקֶיהָ בִּרְשׁוּת ה' יִתְעַלֶּה וּבְצִוּוּיוֹ. וּבִמְיֻחָד שֶׁכְּבָר יָדְעוּ מִצְווֹת יוֹם הַכִּפּוּרִים וּמַה שֶׁחָמוּר מֵהַסֻּכָּה, וְכֻלָּן צְרִיכוֹת לְחָכְמָה מְדֻקְדֶּקֶת וּמְלַמֵּד מְזֻמָּן.
סא אָמַר הֶחָבֵר: וּמִי שֶׁיּוֹדֵע אֵלֶּה הַדִּקְדּוּקִים בַּתּוֹרָה, יֵעָלֵם מִמֶּנּוּ מַעֲשֵׂה הַסֻּכָּה וּמִצְוַת "לֹא יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי"?
___________________________
ונאמר בהם – בספר נחמיה בתחילת ימי בית שני. והשירות – שירי הלויים. ומשיחה – כהן גדול נמשח בשמן המשחה. ותכונות – תוכן דינים נוסף.
ביאורים
מלך כוזר שואל את החבר שאלה חזקה מאד. החבר האריך לתאר את הידיעות המדויקות של חכמים בכל המצוות ופרטיהן. אם כן, כיצד אנו רואים שאפילו בתקופת עליית עזרא לא ידעו מצוות מפורשות? כפי שרואים בצורה מפורשת מהפסוקים הם לא ידעו שקיימת מצוות סוכה וגם לא ידעו שגר עמוני לא יכול לבא בקהל. אז איפה ידיעותיהם המדוקדקות במצוות אם הלכות מפורשות אינם יודעים?
כפי שלמדנו ועוד נראה במקומות רבים בספר, החבר לא משיב מיד תשובה למלך. ראשית מדריך אותנו ריה"ל כיצד לשאול שאלות ומהי ההסתכלות הנכונה על דברי חכמינו בכל הדורות. לפעמים כאשר יש לנו שאלה חזקה לא מספיק לענות תשובה ולהמשיך הלאה, אלא יש לברר גם מהיכן נובעת השאלה. כאן מזהה החבר שהשאלה של מלך כוזר נובעת מהעובדה שהערכתו את דברי חז"ל עדיין חלשה, הוא חושב שהוא יותר חכם מהם. ואכן החבר זיהה נכון, מלך כוזר משיב לו שאנחנו היום באמת יותר מומחים מחז"ל בדברי התורה.
לכן ריה"ל מוכרח לפתוח בסדרת חינוך למלך הכוזרים לפני מתן התשובה לשאלה. והחבר מתחיל להוביל את המלך לפתח את ההסתכלות הבריאה, ומציג לו שאלה: 'אם היינו צריכים היום להקריב קורבן, האם היינו יודעים לעשות זאת?' מצוות הקרבת קורבנות היא קשה, מסובכת ומלאת פרטים הרבה יותר מסוכה. בכל זאת אומר הכתוב על אנשי בית שני שהקריבו קורבנות שקורבנותיהם היו רצויים לפני הקב"ה, ואילו אנו לא יודעים את הלכות הקרבנות לפרטיהן באופן שלם.
לשמע דברים אלה חוזר בו מלך כוזר משאלתו. הוא מבין שמי שיודע את פרטי ההלכות במצווה כזו כהקרבת קורבנות, שלא ניתן לחדש בה הלכות מכוח סברה והוכחות שכליות כי היא רוחנית לגמרי, ודאי יודע גם פרטי הלכות אחרות.
הרחבות
* סוכה בימי עזרא
וְלֹא יָדְעוּ מִצְוַת הַסֻּכָּה. בימי עליית עזרא ונחמיה מבבל נאמר "וַיִּמְצְאוּ כָּתוּב בַּתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה ה' בְּיַד מֹשֶׁה אֲשֶׁר יֵשְׁבוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּסֻּכּוֹת בֶּחָג בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי. וַאֲשֶׁר יַשְׁמִיעוּ וְיַעֲבִירוּ קוֹל בְּכָל עָרֵיהֶם וּבִירוּשָׁלִַם לֵאמֹר צְאוּ הָהָר וְהָבִיאוּ עֲלֵי זַיִת וַעֲלֵי עֵץ שֶׁמֶן וַעֲלֵי הֲדַס וַעֲלֵי תְמָרִים וַעֲלֵי עֵץ עָבֹת לַעֲשֹׂת סֻכֹּת כַּכָּתוּב" [נחמיה ח, יד].
* נשיאת גויות בזמן הגלות
וְכֵן מִצְוַת "לֹא יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי". "בַּיּוֹם הַהוּא נִקְרָא בְּסֵפֶר מֹשֶׁה בְּאָזְנֵי הָעָם וְנִמְצָא כָּתוּב בּוֹ אֲשֶׁר לֹא יָבוֹא עַמֹּנִי וּמֹאָבִי בִּקְהַל הָאֱלֹהִים עַד עוֹלָם... וַיְהִי כְּשָׁמְעָם אֶת הַתּוֹרָה וַיַּבְדִּילוּ כָל עֵרֶב מִיִּשְׂרָאֵל" [נחמיה יג א–ג]. "כל ערב - כל תערובות הגויים, כמו (לשון הפסוק) וגם ערב רב עלה אתם" [רש"י שם].
* ספר הסטוריה
עלינו לשים לב לשיטתו המיוחדת של ריה"ל. על שאלת מלך כוזר (בסעיף נד) עונה החבר רק בהמשך (בסעיף סג). לפני המענה רוצה ריה"ל לבנות קודם כל את היחס הנכון ללימוד התורה שבכתב; התנ"ך אינו ספר הסטוריה, אלא מלמד אותנו את רצון ה' ומחנך אותנו לתורה ולמעשים טובים. הרב קוק נהג לכתוב 'הסתוריה' ב-ת', מלשון 'הסתר י-ה'. ואכן בתנ"ך אנו לומדים על השגחת ה' בעולם, ובפרט על עם ישראל.
שאלות לדיון
מדוע לא ייתכן נתק בשלשלת מסירת התורה של עם ישראל?
האם ייתכן שאנחנו טובים מהדורות הקודמים?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא גדרי שבועת עד אחד וכופר בכל
השיעור בוחן את שאלות התוספות וקושיית רבי עקיבא איגר ביחס לפטור שבועה בכופר הכל ודין "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" בסוגיית נסכא דרבי אבא. דרך דברי הראשונים – הרשב"ם, הרשב"ץ והריב"ש – מתבאר ההבדל המהותי שבין שבועת עד אחד שנועדה להכחשה לבין שבועת מודה במקצת שנועדה לבירור האמת.
מאמר שלישי החסיד וסוד מאה הברכות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, המכוון את כל מעשיו לקדוש ברוך הוא ונעזר במצוות המקיפות את האדם – כגון תפילין, ציצית ומזוזה – לשמירת הדבקות והתודעה הרוחנית. בהמשך מתבארת חובת אמירת מאה ברכות בכל יום והמשמעות הפנימית שלהן על פי ספר "שערי אורה", כצינור להורדת שפע לנפש, לרוח ולנשמה וכנגד אדני המשכן המחזיקים את הקדושה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
