ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בי×Ē מדרש שאל א×Ē הרב לוח שנה ויקישיבה ×Ēרומו×Ē

הקדש×Ē הלימוד בא×Ēר

הקדש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
 בי×Ē המדרש

בי×Ē המדרש
  • שב×Ē ומו×ĸדים
  • חמ×Ĩ, מ×Ļה וכשרו×Ē לפסח
  • הלכו×Ē חמ×Ĩ ומ×Ļה
קטגוריה משני×Ē
  • ספריה
  • פסח
  • הלכו×Ē חמ×Ĩ ובדיק×Ēו
undefined
45394
11 דק' קריאה
אזור שורטיםשי×ĸורים לנשיםפרש×Ē השבו×ĸסדרו×Ēספריהפסקי דיןבחן א×Ē ×ĸ×Ļמך
א - ארב×ĸ מ×Ļוו×Ē באיסור חמ×Ĩ
ארב×ĸ מ×Ļוו×Ē מה×Ēורה ×ĸוסקו×Ē באיסור חמ×Ĩ בפסח, שלוש מ×Ļוו×Ē לא ×Ē×ĸשה ומ×Ļוו×Ē ×ĸשה אח×Ē:
האיסור הראשון - שלא לאכול חמ×Ĩ, ׊נאמר (שמו×Ē יג, ג): "וְלֹא יÖĩאָכÖĩל חָמÖĩ×Ĩ", ולמדו חכמים שבכלל האיסור לאכול חמ×Ĩ בפסח כלול גם האיסור ליהנו×Ē מהחמ×Ĩ. ×ĸוד נאמר (׊ם יב, כ): "כÖŧָל מַחְמÖļ×ĻÖļ×Ē לֹא ×ĒֹאכÖĩלוÖŧ", ומכאן למדו שלא רק דבר שהחמי×Ĩ מחמ×Ē ×ĸ×Ļמו אסור אלא א×Ŗ אם החמי×Ĩ מחמ×Ē דבר אחר - אסור באכילה בפסח. ×ĸוד ×Ļריך ל×Ļיין, כי חומרה מיוחד×Ē החמירה ה×Ēורה באיסור אכיל×Ē חמ×Ĩ, שכמ×ĸט כל איסורי אכילה ×ĸונשם מלקו×Ē, ואילו ×ĸונשו של האוכל חמ×Ĩ בפסח - כר×Ē, ׊נאמר (׊ם טו): "כÖŧָל אֹכÖĩל חָמÖĩ×Ĩ וְנִכְרְ×Ēָה הַנÖŧÖļפÖļ׊ׁ הַהִוא מִיÖŧִשְׂרָאÖĩל מִיÖŧוֹם הָרִאשֹׁן ×ĸַד יוֹם הַשÖŧְׁבִ×ĸִי".
האיסור השני - שלא ימ×Ļא חמ×Ĩ ברשו×Ēנו, ׊נאמר (שמו×Ē יב, יט): "שִׁבְ×ĸÖˇ×Ē יָמִים שְׂאֹר לֹא יִמÖŧÖ¸×ĻÖĩא בÖŧְבָ×ĒÖŧÖĩיכÖļם", שאור הוא השמרים ׊×ĸל ידם מחמי×Ļים א×Ē הב×Ļק, אך אין הכוונה לאסור כאן רק שאור אלא גם חמ×Ĩ אסור שימ×Ļא ברשו×Ēנו.
האיסור השלישי - שלא יראה חמ×Ĩ ברשו×Ēנו, ׊נאמר (שמו×Ē יג, ז): "מַ×ĻÖŧוֹ×Ē יÖĩאָכÖĩל אÖĩ×Ē שִׁבְ×ĸÖˇ×Ē הַיÖŧָמִים, וְלֹא יÖĩרָאÖļה לְךָ חָמÖĩ×Ĩ וְלֹא יÖĩרָאÖļה לְךָ שְׂאֹר בÖŧְכָל גÖŧְבÖģלÖļךָ". בשני איסורים אלו ×ĸובר רק מי ׊נמ×Ļא ברשו×Ēו בפסח חמ×Ĩ בנפח של שי×ĸור כזי×Ē לכל הפחו×Ē, אבל אם נ׊אר ברשו×Ēו חמ×Ĩ שנפחו קטן מכזי×Ē, אינו ×ĸובר ×ĸליו בבל יראה ובל ימ×Ļא.
מ×Ļווה רבי×ĸי×Ē, והיא מ×Ļוו×Ē ×ĸשה, להשבי×Ē א×Ē החמ×Ĩ וא×Ē השאור לקרא×Ē הפסח, ׊נאמר (שמו×Ē יב, טו): "שִׁבְ×ĸÖˇ×Ē יָמִים מַ×ĻÖŧוֹ×Ē ×ĒÖŧֹאכÖĩלוÖŧ, אַךְ בÖŧַיÖŧוֹם הָרִאשׁוֹן ×ĒÖŧַשְׁבÖŧִי×ĒוÖŧ ׊Öŧְׂאֹר מִבÖŧÖ¸×ĒÖŧÖĩיכÖļם".

ב - זמני איסור חמ×Ĩ מה×Ēורה ומדברי חכמים
א×Ŗ ׊×ĸיקר איסור חמ×Ĩ חל בשב×ĸ×Ē ימי חג המ×Ļו×Ē (ט"ו-כ"א בניסן), כבר בח×Ļו×Ē יום י"ד שלפני פסח × ×Ļטוונו להשבי×Ē א×Ē החמ×Ĩ מב×Ēינו.
גם איסור אכיל×Ē חמ×Ĩ מ×Ēחיל מח×Ļו×Ē יום י"ד, ׊נאמר (דברים טז, ב-ג): "וְזָבַחְ×ĒÖŧÖ¸ פÖŧÖļסַח לַה'... לֹא ×Ēֹאכַל ×ĸָלָיו חָמÖĩ×Ĩ". כלומר, מזמן הראוי להקרב×Ē הפסח אסור לאכול חמ×Ĩ, וזמן קרבן הפסח מ×Ēחיל בח×Ļו×Ē יום י"ד בניסן. לפיכך, מח×Ļו×Ē יום י"ד החמ×Ĩ אסור באכילה, ואיסור אכילה זה כולל גם איסור הנאה. 1
כדי להרחיק א×Ē האדם מה×ĸבירה הוסיפו חכמים ואסרו א×Ē החמ×Ĩ בהנאה ×ĸוד ׊×ĸה, ובאכילה הוסיפו ואסרו ׊×Ēי ׊×ĸו×Ē, שכן ביום מ×ĸונן (כשאין ׊×ĸון) ×ĸלולים לט×ĸו×Ē ×ĸד ׊×ĸ×Ēיים.
כך הוא חשבון הש×ĸו×Ē: מחלקים א×Ē היום לשנים ×ĸ׊ר חלקים שווים, וכל חלק נקרא ׊×ĸה זמני×Ē. נמ×Ļא שבארב×ĸ הש×ĸו×Ē הראשונו×Ē של יום י"ד מו×Ēר לאכול חמ×Ĩ, ובש×ĸה החמישי×Ē אסור לאכול חמ×Ĩ מדברי חכמים אבל מו×Ēר ליהנו×Ē ממנו, למשל, מו×Ēר להאכילו לבהמה או למוכרו לגוי. משנכנסה ׊×ĸה שישי×Ē של היום החמ×Ĩ נאץר בהנאה מדברי חכמים, ואם שכח למכרו לגוי ×Ļריך לאבדו. ומשהגי×ĸ ח×Ļו×Ē היום, היינו משנס×Ēיימה הש×ĸה השישי×Ē, החמ×Ĩ אסור באכילה והנאה מה×Ēורה, ו×Ļריך להזדרז להשבי×Ēו, וכל ׊×ĸה שאינו משבי×Ēו הרי הוא מבטל מ×Ļוו×Ē ×ĸשה להשבי×Ē החמ×Ĩ (ו×ĸי' להלן ג, ו).
כיוון שנכנס החג, נוספים ×ĸוד שני איסורים: בל יראה ובל ימ×Ļא. 2 וא×Ŗ איסור אכילה × ×ĸשה חמור יו×Ēר, שהאוכל חמ×Ĩ במזיד אחר ח×Ļו×Ē יום י"ד מ×Ēחייב במלקו×Ē בלבד, ואילו האוכל חמ×Ĩ משנכנס החג × ×ĸנ׊ בכר×Ē, ׊נאמר (שמו×Ē יב, טו): "כÖŧָל אֹכÖĩל חָמÖĩ×Ĩ וְנִכְרְ×Ēָה הַנÖŧÖļפÖļ׊ׁ הַהִוא מִיÖŧִשְׂרָאÖĩל מִיÖŧוֹם הָרִאשֹׁן ×ĸַד יוֹם הַשÖŧְׁבִ×ĸִי".
אחר ׊נץ×Ēיים הפסח הו×Ēר החמ×Ĩ, אלא שחכמים אסרו חמ×Ĩ של יהודי ׊×ĸבר ×ĸליו הפסח, שכיוון ׊×ĸבר בהשהיי×Ē החמ×Ĩ בפסח ×ĸל איסור בל יראה ובל ימ×Ļא - אסרוהו באכילה ובהנאה. אבל חמ×Ĩ של גוי ׊×ĸבר ×ĸליו הפסח מו×Ēר באכילה, ומו×Ēר ליהודי לקנו×Ēו ולאוכלו (שו"×ĸ ×Ēמח, א-ג).

ג - מהו חמ×Ĩ ומהו שאור
חמ×Ĩ שאסרה ה×Ēורה בפסח הוא אחד מחמש×Ē מיני דגן שנג×ĸו במים ×ĸד שהחמי×Ļו. והם: חיטה, ׊×ĸורה, שבול×Ē שו×ĸל, שיפון וכוסמין. ואלו המינים ׊×ĸושים מהם לחם שהוא מאכלו החשוב של האדם, ו×ĸל אכיל×Ēו ×Ēיקנו חכמים ברכה מיוחד×Ē - "המו×Ļיא לחם מן האר×Ĩ", ואחר אכיל×Ēו × ×Ļטוונו מה×Ēורה לברך ברכ×Ē המזון. כדי שהלחם יהיה ט×ĸים וקל ל×ĸיכול מחמי×Ļים א×Ē ב×Ļקו וגורמים ל×Ēפיח×Ēו.
ישנם שני סוגי חימו×Ĩ: חמ×Ĩ ושאור, ושניהם × ×ĸשים ×ĸל ידי ×ĸירוב מים וקמח. החמ×Ĩ הרווח הוא החימו×Ĩ שמחמי×Ļים א×Ē ה×ĸיסו×Ē כדי לאפו×Ē מהן לחם ו×ĸוגו×Ē. ההחמ×Ļה × ×ĸשי×Ē ×ĸל ידי השהיי×Ē הב×Ļק בלא ×Ēנו×ĸה, וכשרו×Ļים להשביח ולהאי×Ĩ א×Ē ההחמ×Ļה מ×ĸרבים בב×Ļק שאור. שאור (כ×ĸין שמרים) הוא הסוג השני של חמ×Ĩ, והוא נו×Ļר ×ĸל ידי השאר×Ē החמ×Ĩ זמן רב, כדי שיוסי×Ŗ ל×Ēסוס ולהחמי×Ĩ ×ĸד ׊ט×ĸמו × ×ĸשה חמו×Ĩ מאוד ואינו ראוי לאכיל×Ē אדם. ×Ēפקידו של השאור לזרז ולהשביח א×Ē ×Ēהליך ההחמ×Ļה של סוגי הב×Ļק השונים ל×Ļורך לחמים ו×ĸוגו×Ē. כלומר, חמ×Ĩ נו×ĸד לאכילה, ואילו שאור לסיי×ĸ בהכנ×Ē מאכלי חמ×Ĩ. א×Ē שניהם אסרה ה×Ēורה, ודינם שווה, שהמשהה ברשו×Ēו בפסח כזי×Ē מהם ×ĸובר בבל יראה ובל ימ×Ļא (בי×Ļה ז, ב).
אבל אם י×ĸרבו קמח מחמש×Ē מיני דגן במים וילושו או×Ēם במהירו×Ē ומיד יכניסום ל×Ēנור, הב×Ļק לא יספיק להחמי×Ĩ, וזוהי המ×Ļה ׊מ×Ļווה לאוכלה בליל ראשון של פסח זכר לי×Ļיא×Ē מ×Ļרים, ׊נאמר (שמו×Ē יב, לד): "וַיÖŧִ׊Öŧָׂא הָ×ĸָם אÖļ×Ē בÖŧÖ°×ĻÖĩקוֹ טÖļרÖļם יÖļחְמָ×Ĩ". נמ×Ļא שאו×Ēם המינים ׊×ĸלולים להחמי×Ĩ, דווקא הם המינים שמהם ×ĸושים מ×Ļ×Ē מ×Ļווה (פסחים לה, א).
אורז ודוחן, א×Ŗ שהם דומים לחמש×Ē מיני דגן, וגם הם ×Ēופחים, אין × ×ĸשי×Ē בהם פ×ĸול×Ē חימו×Ĩ שלימה כפי ׊נ×ĸשי×Ē בחמש×Ē מיני דגן, ולכן אין בהם איסור חמ×Ĩ, ואם ×ĸשה מהם מ×Ļה, אין מקיימים בה מ×Ļווה בפסח.
יש לשים לב: כוסמין הוא אחד מחמש×Ē מיני דגן, ואילו כוסמ×Ē היא מין קטניו×Ē (גר×ĸ×Ļ'ק×ĸ), ולאוכלי קטניו×Ē מו×Ēר לאוכלו בפסח, וגם לנוהגים שלא לאכול קטניו×Ē, לחולים מו×Ēר (מ"ב ×Ēנג, ד, ז. ויש לשים לב היטב, כי יש שמחליפים א×Ē שמו×Ēיהם, וקוראים לדגן כוסמ×Ē).

ד - הגדר×Ē החימו×Ĩ בב×Ļק
כפי שלמדנו ההבדל בין לחם למ×Ļה, שהב×Ļק של הלחם ×ĸבר ×Ēהליך החמ×Ļה, הנוב×ĸ מ×Ēסיסה של מרכיבים בקמח שבאו במג×ĸ ×ĸם מים. כדי להשביח א×Ē ×Ēהליך ההחמ×Ļה רגילים האופים ל×ĸרב בב×Ļק שאור (שמרים), הגורם לב×Ļק להחמי×Ĩ היטב ובמהירו×Ē. אבל גם בלא שמרים, אם ישהו א×Ē הב×Ļק בלא לישה - הב×Ļק יחמי×Ĩ וי×Ēפח. ולכן ב×ĸ×Ē הכנ×Ē המ×Ļו×Ē ×Ļריך להזדרז ולהזהר שלא י×Ēחיל להיוו×Ļר בב×Ļק ×Ēהליך חימו×Ĩ.
כל זמן שהב×Ļק נמ×Ļא ב×Ēנו×ĸ×Ē לישה, אינו מחמי×Ĩ. ואפילו אם לישה זו ×Ēמשך יום שלם, הב×Ļק לא יחמי×Ĩ, מפני ׊פ×ĸול×Ē הלישה מונ×ĸ×Ē א×Ē ×Ēהליך ההחמ×Ļה. אבל אם הב×Ļק ישהה 18 דקו×Ē בלא ×Ēנו×ĸה, י×Ēחיל בו ×Ēהליך החמ×Ļה, וכל איסורי חמ×Ĩ יחולו ×ĸליו.
וכל זה במקום רגיל, אבל במקום חם, ×Ēהליך ההחמ×Ļה מוא×Ĩ, וגם בשהייה של פחו×Ē מ-18 דקו×Ē הב×Ļק יחמי×Ĩ.
אם ראו בב×Ļק סדקים - סימן שהחמי×Ĩ. ואפילו אם לא ×ĸברו ×ĸל הב×Ļק 18 דקו×Ē בלא לישה, כיוון שנו×Ļרו בו סדקים ודאי החמי×Ĩ, וכפי הנראה המקום היה חם ולכן בפחו×Ē זמן החמי×Ĩ, או שהלישה לא הי×Ēה טובה וחלקים מסוימים בב×Ļק הוזנחו ללא לישה, ובהם ה×Ēפ×Ēח חימו×Ĩ. ואפילו אם הסדקים מו×ĸטים ונראו רק בחלק מן הב×Ļק - כל הב×Ļק חמ×Ĩ. ואם לא נראו בו סדקים ורק נ׊×Ēנה מראהו של הב×Ļק ×ĸד שהכסי×Ŗ, הרי הוא 'חמ×Ĩ נוקשה' שאיסורו מדברי חכמים (שו"×ĸ ×Ēנט, ב). 3

ה - חמ×Ĩ נוקשה
חמ×Ĩ שאסרה ה×Ēורה הוא חמ×Ĩ גמור, היינו כאשר ×Ēהליך החימו×Ĩ הס×Ēיים והמאכל × ×ĸשה ראוי לאכילה. אבל אם ה×Ēחילה בו פ×ĸול×Ē חימו×Ĩ ולא נץ×Ēיימה, והוא × ×ĸשה ראוי לאכילה בש×ĸ×Ē הדחק, הרי זה 'חמ×Ĩ נוקשה', ולד×ĸ×Ē רוב הפוסקים אין בו איסור מה×Ēורה, וחכמים אסרוהו כדי שלא יט×ĸו ויבואו לאכול או להשהו×Ē חמ×Ĩ ממ׊.
למשל, הדבק שהסופרים היו מכינים מקמח ומים כדי לדבק בו ניירו×Ēיהם, כיוון שלא נגמר חימו×Ļו והוא אינו ראוי לאכילה אלא בש×ĸ×Ē הדחק, הרי הוא 'חמ×Ĩ נוקשה', ומדברי חכמים אסור לאוכלו ולהשהו×Ēו בפסח (מ"ב ×Ēמב, ב). ואם נ׊×Ē× ×Ēה ×Ļור×Ēו, כגון שהדביקו בדבק הזה ניירו×Ē, מו×Ēר להשהו×Ēו. ויש מחמירים וסוברים ׊אם הדבק מב×Ļב×Ĩ מבין הניירו×Ē, נחשב ׊×Ļור×Ēו ×ĸומד×Ē ואסור להשהו×Ēו בפסח (שו"×ĸ רמ"א ×Ēמב, ג).
וכן ×ĸיסה שהחל בה חימו×Ĩ ×ĸד שהכסיפו פניה, אבל לא נסדקו פניה כפי שנסדקים בחימו×Ĩ גמור, הרי הוא 'חמ×Ĩ נוקשה', ומדברי חכמים אסור לאוכלה ולהשהו×Ēה בפסח (שו"×ĸ ×Ēנט, ב). 4

ו - חמ×Ĩ שנפסל ממאכל כלב
חמ×Ĩ שהיה ראוי ב×Ēחילה למאכל אדם ואח"כ ה×Ē×ĸפ׊ או ה×Ēקלקל ×ĸד שאינו ראוי למאכל אדם, דינו כחמ×Ĩ גמור, מפני ׊×ĸדיין אפ׊ר לחמ×Ĩ ×ĸל ידו ×ĸיסו×Ē אחרו×Ē. ובכך דין חמ×Ĩ שונה מדין ׊אר המאכלים האסורים, ׊מ׊×ĸה שהם נפסלים ממאכל אדם - פג מהם האיסור, ואילו בחמ×Ĩ האיסור נ׊אר גם לאחר שנפסל ממאכל אדם, הואיל ו×ĸדיין הוא יכול לשמש כ'שאור' ׊×Ēפקידו להחמי×Ĩ א×Ē ה×ĸיסה. ורק אם החמ×Ĩ ה×Ēקלקל כל כך ×ĸד שנפסל ממאכל כלב, כבר אינו נחשב כלל לאוכל, ואין ×ĸליו יו×Ēר דין חמ×Ĩ, ומו×Ēר להשהו×Ēו בפסח וליהנו×Ē ממנו (שו"×ĸ ×Ēמב, ב; מ"ב י). אמנם מדברי חכמים אסור לאוכלו בפני ×ĸ×Ļמו, מפני שבכך שהוא אוכלו הוא מחשיבו כאוכל (מ"ב ×Ēמב, מג). וכן הדין בשאר איסורי אכילה, ׊א×Ŗ שנפסלו ממאכל אדם, אסור מדברי חכמים לאוכלם.
מבחן אכיל×Ē הכלב הוא רק כאשר החמ×Ĩ או השאור ה×Ēקלקלו ×ĸד שאינם ראויים אפילו לכלב. אבל אם השאור לא ה×Ēקלקל אלא החמי×Ĩ מאוד ×ĸד שאינו ראוי לכלב, כיוון שהוא שאור טוב (כדרך השמרים), כל דיני חמ×Ĩ חלים ×ĸליו וחייבים לב×ĸרו מה×Ēורה (באו"ה ×Ēמב, ט).
דין זה שחמ×Ĩ שנפסל ממאכל כלב נפטר מבי×ĸור חמ×Ĩ, הוא דווקא כאשר החמ×Ĩ נפסל לפני שהגי×ĸ זמן איסור חמ×Ĩ. אבל אם כשהגי×ĸ זמן איסור חמ×Ĩ הוא היה ראוי למאכל כלב, א×Ŗ אם אח"כ נפסל ממאכל כלב - חובה לב×ĸרו, שכיוון שחלה ×ĸליו מ×Ļוו×Ē בי×ĸור חמ×Ĩ אין נפטרים ממנה ×ĸד שמאבדים או×Ēו לגמרי (מ"ב ×Ēמב, ט; להלן ה, 5). 5
חשוב ל×Ļיין, שכל הדינים הללו הם ב×Ēנאי שב×Ēחילה החמ×Ĩ היה ראוי לאכיל×Ē אדם או להכנ×Ē מאכל אדם כ'שאור', אבל אם מ×Ēחיל×Ēו לא היה ראוי למאכל אדם כלל, א×Ŗ שהיה ראוי למאכל כלב - לא חל ×ĸליו איסור חמ×Ĩ. אמנם מאכלים שמכינים לכלבים וח×Ēולים, החמ×Ĩ שבהם ראוי מ×Ēחיל×Ēו למאכל אדם, ולכן חובה לב×ĸרם. דבר ׊מ×Ēחילה לא נו×ĸד לאכילה אבל בפו×ĸל היה ראוי לאכיל×Ē אדם בש×ĸ×Ē הדחק, הרי הוא 'חמ×Ĩ נוקשה' כפי שה×Ēבאר בהלכה הקודמ×Ē.

ז - אופנים שאין בהם חימו×Ĩ
כפי שלמדנו חמש×Ē מיני דגן הם המינים ׊×ĸלולים להחמי×Ĩ אחר שיבואו במג×ĸ ×ĸם מים. אבל אם י×ĸברו קלייה באש, י×ĸקר מהם כח החימו×Ĩ, ומ×ĸיקר הדין מו×Ēר ל×ĸרבם במים. אלא שחששו חכמים ׊מא לא קלו או×Ēם היטב באש, ונמ×Ļא שכשיבואו במג×ĸ ×ĸם מים יחמי×Ļו, לפיכך ×Ļריך להזהר בהם כדרך שנזהרים בחמש×Ē מיני דגן. ואם נרטבו ושהו 18 דקו×Ē - חוששים שהחמי×Ļו, ואסורים בהנאה ו×Ļריך לאבדם (שו"×ĸ ×Ēסג, ג; מ"ב ז).
וכל זה לגבי גרגירים שנקלו באש, אבל אם הקלייה × ×ĸ׊×Ēה בקמח, יש מהראשונים שמקילים וסוברים שאין לחוש ׊מא לא קלו א×Ē הקמח היטב, ולכן מו×Ēר ל×ĸרבו במים וב×Ēבשיל בלא חשש חמ×Ĩ (ר׊"י, רמב"ם). והרבה ראשונים סוברים שגם בקמח יש לחוש ׊מא לא קלוהו היטב (רבינו ירוחם, הגהו×Ē סמ"ק, הגה"מ ו×ĸוד). וכן פסקו האחרונים, שאין ל×ĸרב קמח קלוי במים או ב×Ēבשיל מחשש שיחמי×Ĩ. אלא ׊אם ×ĸירבוהו, א×Ŗ שאסור לאוכלו מו×Ēר להשהו×Ēו ×ĸד אחר הפסח ולאוכלו (מ"ב ×Ēסג, ח; כה"ח יג).
אבל לגבי מ×Ļה ׊נאפ×Ēה כראוי, מוסכם שאינה יכולה להחמי×Ĩ, ולפי זה אפ׊ר להשרו×Ē מ×Ļה ופרורי מ×Ļה במים, וכן נוהגים רוב ישראל. והחסידים נהגו שלא לאכול מ×Ļה שרויה (כמבואר להלן ח, ב).
גם חליט×Ē החיטים או הקמח במים רו×Ēחים הורס×Ē א×Ē יכול×Ē החימו×Ĩ. אלא שהגאונים אסרו לסמוך ×ĸל חליטה לפי שאין בזמן הזה מי שיוד×ĸ לחלוט, ואם הר×Ēיחה לא ×Ēהרוס א×Ē יכול×Ē החימו×Ĩ ×ĸלול להיוו×Ļר ×Ēהליך הפוך של החמ×Ļה מהירה, שכן למדנו שהחום מזרז א×Ē החימו×Ĩ. לפיכך, חיטים או קמח שנחלטו אסורים בהנאה כחמ×Ĩ וחייבים לב×ĸרם (שו"×ĸ ×Ēנד, ג; מ"ב יג).
קמח שנופל ×ĸליו דל×Ŗ, טיפה אחר טיפה בר×Ļיפו×Ē, אפילו כל היום, אינו מחמי×Ĩ, משום שנפיל×Ē הטיפו×Ē טורד×Ē א×Ē הקמח ומז×ĸז×ĸ×Ēו ואינה מאפ׊ר×Ē ל×Ēהליך החימו×Ĩ לה×Ēפ×Ēח. ומיד כשיפסיק הדל×Ŗ יש ללוש א×Ē הקמח ולאפו×Ēו. ואם יש ץפק ׊מא הדל×Ŗ לא היה ר×Ļו×Ŗ, הרי זה ץפק ×Ēורה, ויש לה×Ēייחס לקמח כאל חמ×Ĩ ׊×Ļריך לב×ĸרו (פסחים לט, ב; שו"×ĸ ×Ēסו, ו).
דרך נוספ×Ē למנו×ĸ א×Ē החמ×Ļ×Ē הב×Ļק - ×ĸל ידי שריי×Ēו במים קרים (פסחים מו, א; שו"×ĸ ×Ēנז, ב). אבל לכ×Ēחילה אין ל×ĸשו×Ē כן, ׊מא המים לא יהיו מספיק קרים והב×Ļק יחמי×Ĩ (רא"׊, מ"ב ׊ם יח). 6
קמח שנילוש במי פירו×Ē אינו מחמי×Ĩ כלל, אבל אם ×ĸירבו בו מ×ĸט מים יחמי×Ĩ (כמבואר להלן ח, א).



^ 1.. מ×Ļוו×Ē ×Ēשבי×Ēו חלה מח×Ļו×Ē יום י"ד, ׊נאמר (שמו×Ē יב, טו): "אַךְ בÖŧַיÖŧוֹם הָרִאשׁוֹן ×ĒÖŧַשְׁבÖŧִי×ĒוÖŧ ׊Öŧְׂאֹר מִבÖŧÖ¸×ĒÖŧÖĩיכÖļם", והוכיחו חכמים מן הפסוקים שכוונ×Ē ה×Ēורה באומרה "בÖŧַיÖŧוֹם הָרִאשׁוֹן" ליום שלפני חג הפסח, שכן בפסח ×ĸ×Ļמו החמ×Ĩ ×Ļריך כבר להיו×Ē מושב×Ē, ׊אם לא כן י×ĸברו ×ĸליו בבל יראה ובל ימ×Ļא, לפיכך מ×Ļוו×Ē ההשב×Ēה היא ביום שלפני הפסח באמ×Ļ×ĸי×Ēו, היינו בח×Ļו×Ē (פסחים ד, ב).
איסור אכילה והנאה מחמ×Ĩ חל מח×Ļו×Ē יום י"ד לד×ĸ×Ē ר' יהודה, כמבואר בפסחים כח, א, וכן פץק רמב"ם, ר"י אבן גיא×Ē, רא"׊ ורוב הראשונים. אמנם ד×ĸ×Ē ר' ׊מ×ĸון שאיסור אכילה מ×Ēחיל בפסח ×ĸ×Ļמו, ורק מ×Ļוו×Ē ×Ēשבי×Ēו חלה בח×Ļו×Ē יום י"ד. ויש מהראשונים שפסקו כמו×Ēו, ונחלקו מה כולל×Ē מ×Ļוו×Ē ×Ēשבי×Ēו לפי ר' ׊מ×ĸון, לרמב"ן וראב"ד, כיוון שחובה להשבי×Ē א×Ē החמ×Ĩ גם אסור לאכלו, אבל מה×Ēורה מו×Ēר ליהנו×Ē ממנו ×Ēוך כדי ׊רפ×Ēו, ומדברי חכמים אסור בהנאה מ׊×ĸה שישי×Ē ובאכילה מ×Ēחיל×Ē ׊×ĸה חמישי×Ē. ולד×ĸ×Ē המאור, המ×Ļווה להשבי×Ē החמ×Ĩ אינה אוסר×Ē לאכלו, שכן באכיל×Ēו הוא משבי×Ēו. כאמור ד×ĸ×Ē רוב הפוסקים שהלכה כר' יהודה שאיסור אכילה והנאה מה×Ēורה חל מח×Ļו×Ē היום. וכן נפץק בשו"×ĸ ×Ēמג, א.
חמ×Ĩ ׊×ĸבר ×ĸליו הפסח, לר' יהודה אסור מה×Ēורה, ולר' ׊מ×ĸון מו×Ēר מה×Ēורה וחכמים גזרו ×ĸליו שיהיה אסור (פסחים כח-כט), וכן נפץק (רמב"ם א, ד; מ"ב ×Ēמח, ז).
^ 2.. שכן באיסורים אלו נאמר במפורש שב×ĸ×Ē ימים (ראב"ד, מהר"ם בן ברוך, מ"א מ"ב ×Ēמג, א). ויש אומרים שהאיסור מ×Ēחיל בח×Ļו×Ē י"ד (ר׊"י, וכן נראה מר"ח וה×ĸיטור, ׊×ĸה"×Ļ ×Ēמג, ב).
^ 3.. אם הב×Ļק ×Ēפח, סימן שהחמי×Ĩ (מאירי), וסימני הסדקים ומראה הכיסו×Ŗ וחשבון הדקו×Ē נו×ĸדו רק למקרה שהב×Ļק לא ×Ēפח. אמנם יש מ×Ļבים בהם הב×Ļק ×Ēופח ואין זה חמ×Ĩ אלא סירחון בלשון חז"ל, כגון באורז או בדגן ×ĸם מי פירו×Ē, אבל כאשר ה×Ēפיחה × ×ĸ׊×Ēה בקמח ומים, סימן הוא שהחמי×Ĩ. ובלא שום סימן, אם שהה הב×Ļק בלא לישה במשך זמן מהלך מיל, × ×ĸשה חמ×Ĩ, כמבואר מהמשנה והגמ' פסחים מו, א. ובשו"×ĸ ×Ēנט, ב, מבאר שהוא 18 דקו×Ē. אמנם ד×ĸ×Ē רמב"ם וברטנורא שמהלך מיל 24 דקו×Ē. וכ×Ēב בבאו"ה שבהפסד מרובה אפ׊ר לסמוך ×ĸליהם. אלא שבס×Ēם, משום חומר×Ē חמ×Ĩ, נוקטים הפוסקים שי×ĸור 18 דקו×Ē בלא להזכיר א×Ē הד×ĸה השנייה.
ואמנם ד×ĸ×Ē ר׊"י והמאירי, ׊רק אם ה×Ē×ĸורר ץפק אם ה×Ēחיל בב×Ļק חימו×Ĩ, ×Ļריך לבדוק א×Ē הזמן, ואם ×ĸבר ×ĸליו שי×ĸור מהלך מיל - נחשב חמ×Ĩ. אבל כשלא ה×Ē×ĸורר ץפק, גם אם שהה שי×ĸור מיל אינו נחשב חמ×Ĩ. אבל ד×ĸ×Ē רוב הראשונים, שבכל מקרה אם ×ĸבר ×ĸל הב×Ļק שי×ĸור מהלך מיל - נחשב חמ×Ĩ, וכ"כ רמב"ם הל' חמ×Ĩ ומ×Ļה ה, יג, ושו"×ĸ ×Ēנט, ב. והפמ"ג בהקדמה לסימן ×Ēסז כ×Ēב שהוא חמ×Ĩ גמור והאוכלו חייב כר×Ē. והרשב"×Ĩ כ×Ēב שיש לחוש שהחמי×Ĩ. ובמקום חם - הב×Ļק מחמי×Ĩ בפחו×Ē ממהלך מיל, כמו שכ×Ēב האגודה בשם הגאונים, וכ"כ רא"ם, הגה"מ ומרדכי, והוסכם להלכה. והרא"׊ כ×Ēב שגם אם הב×Ļק ה×Ēחמם בידיים, ממהר חימו×Ļו. והובא בשו"×ĸ ורמ"א ×Ēנט, ב. (ו×ĸי' בבירור הלכה פסחים מו, א, ב×ĸניין ב×Ļק החרש). ונחלקו אם השהיו×Ē מ×Ļטרפו×Ē, והכרי×ĸ ב×Ēה"ד שלישה גמורה מבטל×Ē א×Ē השהייה הקודמ×Ē, אבל ניקור אינו מבטל, והובא במ"ב ×Ēנט, טז.
בפסחים מח, ב: "כל זמן ׊×ĸוסקו×Ē בב×Ļק אינו מחמי×Ĩ", ובארו הראשונים, רובם ככולם, וכן פסקו רמב"ם ה, יג, טור ושו"×ĸ ×Ēנט, ב, שאפילו ×ĸוסק כל היום בלישה אינו מחמי×Ĩ. והירושלמי נראה שחולק ×ĸל הבבלי, וסובר ׊אם הלישה נמשכה מהלך ארב×ĸה מיל נחשב הב×Ļק לחמ×Ĩ, וכ×Ēב הב"ח ×ĸפ"י ריא"ז שלכ×Ēחילה יש לחוש לשיטה זו. ויש ד×ĸה מחמירה (ריטב"א), שכוונ×Ē חכמים שכל זמן שלשים בק×Ļב המקובל, שבו מסיימים א×Ē הלישה ×Ēוך פחו×Ē משי×ĸור מהלך מיל - אינו מחמי×Ĩ; אבל אם הלישה נמשכה יו×Ēר - נחשב הב×Ļק חמ×Ĩ. וא×Ŗ שהפוסקים רובם ככולם חולקים ×ĸל ד×ĸה זו, לכ×Ēחילה מחמירים לסיים א×Ē כל ×Ēהליך הלישה בפחו×Ē מ-18 דקו×Ē, כמבואר ב×ĸרוה"׊ ×Ēנט, ז.
^ 4.. ד×ĸ×Ē שו"×ĸ ×Ēמז, יב, שחמ×Ĩ נוקשה אסור מדברי חכמים, ולכן ה×Ēיר חמ×Ĩ נוקשה ׊×ĸבר ×ĸליו הפסח, שכיוון ׊×ĸבר ×ĸל איסור דרבנן בלבד, אין לאוסרו אחר הפסח. וכ"כ בשו×ĸה"ר ×Ēמב, כ-כא, ובמ"ב ×Ēמב, ב, ×ĸל פי רוב הראשונים. אמנם יש ראשונים שסוברים שאיסורו מה×Ēורה. ויש בזה ׊×Ēי סוגיו×Ē, ל×ĸניין איסור אכיל×Ēו ואיסור השהיי×Ēו, ו×ĸי' בבירור הלכה לפסחים מח, ב, ×ĸל איסור אכיל×Ē חמ×Ĩ נוקשה; ומב, א, ×ĸל איסור השהיי×Ēו. גם קמח שנילוש במי פירו×Ē ×ĸם מ×ĸט מים נחשב לר"×Ē והרבה פוסקים חמ×Ĩ נוקשה, ו×ĸי' לקמן ח, א, בדין מ×Ļה ×ĸשירה.
^ 5.. אם גוי הכין חמ×Ĩ בפסח ואח"כ פסלו ממאכל כלב, כ×Ēב במ"ב ×Ēמב, מד, ×ĸפ"י חק י×ĸקב בשם ×Ēה"ד שאסור לישראל ליהנו×Ē ממנו, כי היה חמ×Ĩ בזמן האיסור. ו×ĸי' באג"מ או"ח ג, סב, שהיקל. וביחו"ד ב, ץ, בסו×Ŗ הה×ĸרה סיכם א×Ē הד×ĸו×Ē בזה. לגבי ׊אר איסורים ׊מ׊×ĸה שנפסלו ממאכל אדם פג איסורם, ×ĸי' ×ĸרוה"׊ יו"ד קג, א-ה.
^ 6.. האם גם הכנס×Ē ה×ĸיסה למקפיא ×ĸו×Ļר×Ē א×Ē ×Ēהליך ההחמ×Ļה? לאג"מ או"ח ג, נט, אין לסמוך ×ĸל כך, כי אולי ה×Ļינון רק מ×ĸכב א×Ē החימו×Ĩ אבל אינו מונ×ĸו כליל. אבל בשו"×Ē חלק×Ē י×ĸקב ג, קסו, ודבר יהוש×ĸ ב, נח, הקילו שהקפאה מ×ĸכב×Ē לגמרי א×Ē ההחמ×Ļה. אלא שאין להכין לכ×Ēחילה ×ĸיסה כדי להקפיאה ולאפו×Ēה בפסח, שגם ×ĸל המים סמכו חכמים רק בדי×ĸבד. אלא ׊אם הוכנה ×ĸיסה לפני פסח ולא הספיקו לאפו×Ēה וגם לא החמי×Ļה, אפ׊ר להקפיאה ×ĸד אחר הפסח ואז להפשירה ולאפו×Ēה.
וא×Ŗ שאין נוהגים להקל בחליטה, נפקא מינא לחולה שיש בו סכנה ׊×ĸדי×Ŗ למ×ĸט באיסור, כמבואר במ"ב ×Ēנד, יג.
undefined

הרב אלי×ĸזר מלמד

רא׊ ישיב×Ē הר ברכה ורב הישוב. מחבר סדר×Ē ספרי "פניני הלכה".
  • א׊מ×Ēם של זקני ישראל
    רביבים

    א׊מ×Ēם של זקני ישראל

    סיון ×Ē׊×ĸ"ז
  • שלא להיכנס לבי×Ē הכנס×Ē ל×Ļורך חול
    רביבים

    שלא להיכנס לבי×Ē הכנס×Ē ל×Ļורך חול

    ניסן ×Ē׊פ"ו
  • מנהגי ×Ē׊×ĸ×Ē הימים
    רביבים

    מנהגי ×Ē׊×ĸ×Ē הימים

    אב ×Ē׊פ"ג
  • ביאור ד×ĸ×Ē המחמירים בגיור
    רביבים

    ביאור ד×ĸ×Ē המחמירים בגיור

    סיון ×Ē׊פ"ב
הלכו×Ē חמ×Ĩ ומ×Ļה
הלכו×Ē חמ×Ĩ ומ×Ļה
סרטונים ק×Ļרים
שי×ĸורים פופולריים
שי×ĸורים פופולריים
שי×ĸורים חדשים
שי×ĸורים חדשים

רבנים בבי×Ē המדרש

שי×ĸורים בא×Ēר ישיבה
ניווט מהיר
  • הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
     הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
  • הרב חיים דרוקמן
     הרב חיים דרוקמן
  • הרב י×ĸקב שפירא
     הרב י×ĸקב שפירא
  • הגאון הרב אברהם שפירא ז×Ļוק"ל
     הגאון הרב אברהם שפירא ז×Ļוק"ל
  • הרה"ג ×Ļבי שכטר
     הרה"ג ×Ļבי שכטר
  • הרב אורי שרקי
     הרב אורי שרקי
  • הרב בני אלון
     הרב בני אלון
  • הרב דוד דודקבי×Ĩ'
     הרב דוד דודקבי×Ĩ'
  • הרב הגאון שאול ישראלי ז×Ļ"ל
     הרב הגאון שאול ישראלי ז×Ļ"ל
  • הרב חיים ירוחם סמוטרי×Ĩ
     הרב חיים ירוחם סמוטרי×Ĩ
  • הלכו×Ē רא׊ השנה שחל בשב×Ē
    47 דק'
    הלכו×Ē רא׊ השנה

    הלכו×Ē רא׊ השנה שחל בשב×Ē

    הלכה למ×ĸשה

    השי×ĸור מאיר א×Ē מהו×Ē רא׊ השנה מ×Ēוך גישה של ביטחון, אהבה ושמחה ל×Ļד כובד הראש והר×Ļינו×Ē הנדרשים ביום הדין. במרכזו הדרכה הלכ×Ēי×Ē ומ×ĸשי×Ē לקרא×Ē החג שחל בשב×Ē, כולל ה×Ēר×Ē נדרים, הכנו×Ē מוקדמו×Ē, סדר ה×Ēפילו×Ē והקידוש, והלכו×Ē החג והשב×Ē בהרחבה.

    הרב משה בר ×Ļיון | כ"ד אלול ×Ē׊פ"ו
  • שו"×Ē בוגרים ×Ē׊פ"ו
    53 דק'
    כינוסי אברכים

    שו"×Ē בוגרים ×Ē׊פ"ו

    איך להמשיך ל×ĸלו×Ē בקודש גם כשרחוקים מהישיבה | הפ×ĸר בין הה×Ļלחה לה×Ēיישבו×Ē לבין מינוי רבני ×ĸרים

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ"ה אלול ×Ē׊פ"ו
  • ×ĸומק הסליחה ומידו×Ē הרחמים
    18 דק'
    סליחו×Ē

    ×ĸומק הסליחה ומידו×Ē הרחמים

    שיחה לפני סליחו×Ē ×Ē׊פ"ו

    השי×ĸור ×ĸוסק במהו×Ē אמיר×Ē הסליחו×Ē לקרא×Ē הימים הנוראים, ×Ēוך בירור מקומו של ה×Ļדיק שאינו חוטא במזיד מול ×Ēבי×ĸ×Ē הווידוי והנפש. דרך דברי הזוהר ומידו×Ē הרחמים, מודגש כי כוחה האמי×Ēי של ה×Ēשובה נוב×ĸ מה×Ļ× ×ĸ×Ē האדם ב×Ēוך הכלל ומהידמו×Ē מוסרי×Ē מ×ĸשי×Ē למידו×Ēיו של הבורא.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ"ד אלול ×Ē׊פ"ו
  • שורשי האמונה ומשמ×ĸו×Ē החיים
    48 דק'
    מידו×Ē הראי"ה

    שורשי האמונה ומשמ×ĸו×Ē החיים

    אמונה כ"ג -כ"ה

    השי×ĸור ×ĸוסק בחשיבו×Ē החיבור לאמונ×Ē הילדו×Ē ה×Ēמימה כבסיס ×ĸמוק הנשגב מכל ×Ēובנה שכלי×Ē מאוחר×Ē. בנוס×Ŗ, מוסבר כי×Ļד הכר×Ē האמ×Ē האלוקי×Ē מ×ĸניקה ×ĸוגן, מ׊מ×ĸו×Ē ו×ĸרך ממשי לכל פי×Ēוחי ה×Ēרבו×Ē וקנייני החיים של האדם.

    הרב משה בר ×Ļיון | כ"ב אלול ×Ē׊פ"ו
  • הרמב"ם ו×Ēשוב×Ē החכמים המבזים
    ×ĸסקי גוג ומגוג

    הרמב"ם ו×Ēשוב×Ē החכמים המבזים

    הרמב"ם כ×Ēב שכל חכמי דורו של רבי ×ĸקיבא סברו שבר כוכבא הוא מלך המשיח. מקור דבריו הוא ×Ēורה שלמד בהיכלו של דויד המלך, ולפיה החכמים שביזו מי ששילב ץפרא וסייפא וה×Ēגייס ל×Ļבא בר כוכבא, חזרו ב×Ēשובה והסכימו ×ĸם רבי ×ĸקיבא.

    הרב מרדכי הוכמן | אב ×Ē׊פ"ו
  • ×ĸבוד×Ē הלב: מהשכל אל הרגש
    25 דק'
    × ×Ļבים

    ×ĸבוד×Ē הלב: מהשכל אל הרגש

    שיח×Ē מו×Ļ"׊ פר׊×Ē ני×Ļבים - וילך

    השי×ĸור ×ĸוסק ב×Ēור×Ēו של הרב אליהו לופיאן לקרא×Ē יום הדין, ומדגיש כי קיום מ×Ļוו×Ē ומ×ĸשי חסד מ×Ēוך חובה שכלי×Ē אינם מספיקים לאדם. ×ĸיקר ה×ĸבודה הרוחני×Ē היא להפנים א×Ē הדברים ברגש ×ĸמוק, לפ×Ēח אהבה ו×Ē×ĸנוג פנימי ב×ĸבוד×Ē השם, ולחבר בין המושכלו×Ē למורגשו×Ē.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ"ד אלול ×Ē׊פ"ו
  • הבחירה בחיים מ×Ēוך קיום ר×Ļון ה'
    אור החיים ×ĸל הפרשה

    הבחירה בחיים מ×Ēוך קיום ר×Ļון ה'

    אור החיים ×ĸל פר׊×Ē × ×Ļבים חלק א'

    שלשה דברים כלליים במ×Ļוו×Ē ה' שמרומזים בפרשה. פירוש ×Ēיאור ה×Ēורה ×ĸל המ×Ļו×Ē שהם לא רחוקו×Ē להשגה. פירוש כפילו×Ē ה×Ēורה "ראה × ×Ē×Ēי לפניך...א×Ē החיים וא×Ē הטוב וא×Ē המוו×Ē וא×Ē הר×ĸ...החיים והמוו×Ē...הברכה והקללה".

    הרב חיים כ×Ĩ | כ"א אלול ×Ē׊פ"ו
  • הופ×ĸ×Ē המלכו×Ē: מהכלל אל הפרט
    43 דק'
    לנ×Ēיבו×Ē ישראל

    הופ×ĸ×Ē המלכו×Ē: מהכלל אל הפרט

    לנ×Ēיבו×Ē ישראל א' , מאמר × "א, × "ה

    השי×ĸור ×ĸוסק בהופ×ĸ×Ē מלכו×Ē שמיים ב×ĸולם דרך כלל ישראל, וכי×Ļד היא מ×Ēגלה בחיי הפרט באמ×Ļ×ĸו×Ē מ׊מ×ĸ×Ē ×ĸ×Ļמי×Ē, ×Ēורה ומ×Ļוו×Ē. מ×Ēוך כך מוארים מו×ĸדי ×Ēשרי – מביטול הגבולו×Ē בראש השנה ויום הכיפורים ו×ĸד לחירו×Ē, שמחה וה×Ē×ĸ×Ļמו×Ē מ×ĸשי×Ē בסוכו×Ē.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ"ב אלול ×Ē׊פ"ו
  • חולין ד×Ŗ קכ"ח
    33 דק'
    חולין

    חולין ד×Ŗ קכ"ח

    הרב אלי סטפנסקי | כ"ג אלול ×Ē׊פ"ו
  • כוח הר×Ļון וה×Ē×ĸלו×Ē ה×ĸולמו×Ē
    40 דק'
    אורו×Ē הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א

    כוח הר×Ļון וה×Ē×ĸלו×Ē ה×ĸולמו×Ē

    חלק ג' פסקה כ"ב , כ"ג

    השי×ĸור ×ĸוסק בהשפ×ĸ×Ēו ה×ĸמוקה של היחיד ×ĸל כלל מרחבי הבריאה, שבהם כל ה×Ē×ĸלו×Ē רוחני×Ē אישי×Ē סוחפ×Ē ומרוממ×Ē א×Ē המ×Ļיאו×Ē כולה. דרך בירור הר×Ļון הפנימי, ה×Ēפילה וחיבור המ×ĸשים הגשמיים לקדושה, האדם מגלה א×Ē כוחו לחבר א×Ē ה×ĸולם למקורו האלוקי.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ"א אלול ×Ē׊פ"ו
  • מקור הקודש: נ׊מ×Ē ישראל ואחדו×Ē החיים
    41 דק'
    אורו×Ē ה×Ēחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א

    מקור הקודש: נ׊מ×Ē ישראל ואחדו×Ē החיים

    אורו×Ē ה×Ēחיה -פסקה ג'

    השי×ĸור ×ĸוסק בייחודו של ×ĸם ישראל כנושא ׊ם ה' ב×ĸולם, ×Ēוך הדגשה כי שורש חייו וחוקיו נוב×ĸים מאחדו×Ē וממקור הקודש ולא מ×ĸרכים מפורדים. מ×Ēוך כך מוסבר כי×Ļד כל רובדי הקיום, המשפט והמ×ĸשה האנושי מ×Ē×ĸלים בישראל לדרג×Ē קדושה ומבטאים א×Ē ר×Ļון ה' השלם.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"ט אלול ×Ē׊פ"ו
  • חולין ד×Ŗ קכ"ז
    34 דק'
    חולין

    חולין ד×Ŗ קכ"ז

    הרב אלי סטפנסקי | כ"ב אלול ×Ē׊פ"ו
  • מכוח המדמה אל האמ×Ē הפנימי×Ē
    שמונה פרקים לרמב"ם

    מכוח המדמה אל האמ×Ē הפנימי×Ē

    שי×ĸור 3

    השי×ĸור ×ĸוסק באבחנה של הרמב"ם בין כוחו×Ē הנפש וב×Ē×ĸ×Ēו×ĸי "כוח המדמה", הנוטה להשוו×Ē בין דברים ב×ĸלי דמיון חי×Ļוני אך ב×ĸלי מהו×Ē שונה לחלוטין. דרך ×ĸקרון זה וההבנה של "×ĸולם הפוך", מוסבר כי×Ļד השקר והדמיון של המ×Ļיאו×Ē וה×Ēקשור×Ē מס×Ēירים א×Ē האמ×Ē ה×ĸמוקה – מהגדר×Ē האדם ו×ĸד לזכו×Ē ×ĸל אר×Ĩ ישראל.

    הרב יהודה מלמד | כ"א אלול ×Ē׊פ"ו
  • "ארב×ĸה חילוקי כפרה..."
    13 דק'
    × ×Ēיב ה×Ēשובה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א

    "ארב×ĸה חילוקי כפרה..."

    × ×Ēיב ה×Ēשובה

    × ×Ēיב ה×Ēשובה

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ"א אלול ×Ē׊פ"ו
  • שב×Ē, רא׊ השנה, ומה ×ĸם רא׊ חודש?
    ×ĸנינו של רא׊ השנה

    שב×Ē, רא׊ השנה, ומה ×ĸם רא׊ חודש?

    כשראש השנה חל בשב×Ē נפגשים שלושה מו×ĸדים במקביל, אך באופן מפ×Ēי×ĸ – רא׊ חודש × ×ĸלם לחלוטין מנוסח ה×Ēפילה. המאמר חוש×Ŗ א×Ē הסוד שמאחורי הה×ĸלמה הזו, ומגלה מדו×ĸ ביום הדין ×ĸדי×Ŗ "להש×Ēיק א×Ē הקטרוג" ולה×Ēמקד בהמלכה ולא בחטאים

    הרב אץ×Ŗ מישור | אלול ×Ē׊פ"ו
  • הקדמה לכללי ספיקו×Ē בממון
    33 דק'
    יסודו×Ē הש"ץ

    הקדמה לכללי ספיקו×Ē בממון

    בבא מ×Ļי×ĸא ב

    הגדר×Ē הספק אינה חוסר ידי×ĸה גרידא, אלא חוסר ידי×ĸה שיש בה רי×ĸו×Ēא, או 'דררא דממונא'. הבחנה בין דררא דממונא למוחזקו×Ē, שבדרך כלל ׊×Ēיהן הנהגו×Ē ולא ראיו×Ē, והיחס בין בירור להנהגה.

    הרב דוד ניסים זאגא | כ' אלול ×Ē׊פ"ו
  • מכוח הרהור ה×Ēשובה למימושה
    37 דק'
    אורו×Ē ה×Ēשובה - הרב הראל כהן

    מכוח הרהור ה×Ēשובה למימושה

    אורו×Ē ה×Ēשובה פרק ז, ב-ה

    הרב מרחיב ×ĸל כך שיש קול אלוקי באדם שקורא לו לחזור ב×Ēשובה אל ה' י×Ēברך, וכאשר אדם מהרהר ב×Ēשובה הוא ב×ĸ×Ļם מ×Ļליח לשמו×ĸ א×Ē הקול הזה, ו×Ēפקידו להו×Ļיא מן הכוח אל הפו×ĸל א×Ē הר×Ļון הזה לה×Ēקרב אל ה' במ×ĸשים, ואומר הרב 'ולפי גדלה של ה×Ēשובה כך היא מיד×Ē החרו×Ē שלה'.

    הרב הראל כהן | כ' אלול ×Ē׊פ"ו
  • קרוב אליך – ני×Ļבים וילך
    קרוב אליך

    קרוב אליך – ני×Ļבים וילך

    ×ĸלון מספר 617

    ×ĸלון מספר 617

    רבנים שונים | אלול ×Ē׊פ"ו
  • קבי×ĸו×Ē ×ĸי×Ēים ל×Ēורה
    רביבים

    קבי×ĸו×Ē ×ĸי×Ēים ל×Ēורה

    הדרכ×Ē ה×Ēורה לכלל ישראל, ל×ĸבוד בשש×Ē ימי המ×ĸשה רוב היום ולקבו×ĸ ×ĸי×Ēים ל×Ēורה בבוקר וב×ĸרב | ההדרכה הראויה ל×Ēלמידי החכמים היי×Ēה, לשלב ×ĸבודה יחד ×ĸם לימוד ה×Ēורה | המ×Ļווה ללמוד ×Ēורה יומם ולילה מ×Ēקיימ×Ē בשב×Ēו×Ē ובחגים | ×ĸל ידי לימוד זה הקבו×ĸ בכל יום, נחשבים כלומדים כל היום כולו | בש×ĸו×Ē שאדם ×Ļריך ל×ĸסוק בהן ב×Ēורה, ×ĸליו להיזהר מאד שלא לבטל ×Ēורה

    הרב אלי×ĸזר מלמד | אלול ×Ē׊פ"ו
  • פר׊×Ē ני×Ļבים – יום נקם בלבי
    35 דק'
    × ×Ļבים

    פר׊×Ē ני×Ļבים – יום נקם בלבי

    מה ההבדל בין הק×Ĩ המגולה לק×Ĩ הנ×ĸלם ואיך זה קשור למה ׊מ×Ēרחש היום בלבבו×Ē ×ĸם ישראל? דורנו זקוק יו×Ēר מ×Ēמיד ל×Ēור×Ē הגאולה

    הרב י×Ļחק חי זאגא | אלול ×Ē׊פ"ו
×ĸוד שי×ĸורים
אזור אישי

מ×Ēחברים ×ĸכשיו ל×Ļפיה בשי×ĸורים אחרונים שלך, השאלו×Ē שלך בשאל א×Ē הרב ולהמשך ×Ļפיה בסדרו×Ē שי×ĸורים בדיוק מהרג×ĸ שבו ×ĸזב×Ē או×Ēן.

א×Ē המיד×ĸ הדפס×Ēי באמ×Ļ×ĸו×Ē א×Ēר yeshiva.org.il