ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בדף סה, ע"ב הגמרא מספרת על ריש לקיש ותלמידי ר' חנינא שהגיעו לפונדק והוצרכו לשכור רשות מבעל הפונדק. אכן, הפונדק היה מושכר ובאותו יום שישי, שוכר הפונדק לא היה נוכח במקום אלא רק הבעלים של הפונדק שהשכירו אותו. ריש לקיש ותלמידי ר' חנינא הכריעו שניתן לשכור רשות מהמשכיר, אם יש לו זכות לסלק את השוכר גם לפני תום זמן השכירות, משום שבמצב זה, המשכיר נחשב כמי שגר בחצר.
הרשב"א (עבודת הקודש, בית נתיבות ש"ד, פ"ג) חידש שאף אם המשכיר לא יכול לסלק את השוכר לפני תום הזמן, אם יש למשכיר 'תפיסת יד' בבית המושכר, כלומר, יש לו זכות להשתמש או להניח חפצים בבית המושכר, הרי שניתן לשכור רשות ממנו.
הריב"ש (בתשובותיו סימן תכז), חידש שניתן לשכור ממי שיש לו 'תפיסת יד' בבית, אף אם הוא איננו הבעלים של הבית. הריב"ש הביא לכך ראיה מהסיפור על 'לחמן בר ריסתק' (לעיל, דף סג,ע"ב).
על פי דין זה, כתב הריב"ש, שכאשר מתעורר צורך לתקן עירובי חצרות בעיר, אין צורך לשכור רשות מכל גוי בנפרד, אלא ניתן לשכור רשות מהשלטון, כיון שלשלטון יש זכות שימוש בבתי התושבים. הוסיף הריב"ש, שגם אם אין לשלטון זכות שימוש שכזו, הרי שוודאי שיש לשלטון זכות שימוש ברחובות הערים, ניתן לשכור רשות מהשלטון על מנת להתיר טלטול ברחובות הערים.
דברי הריב"ש הובאו בהרחבה בב"י (טור או"ח סימן שצא) ונפסקו להלכה בשולחן ערוך וברמ"א (או"ח סימן שפב סעיף יח, סימן שצא סעיף א)
כיום, המנהג הוא לשכור רשות ממפקד המשטרה המקומי, בהסתמך על כך שיש רשות למשטרה להיכנס לבתים פרטיים לצרכי בטחון. ניתן גם לשכור רשות מראש העיר, במקומות בהם יש לעיריה רשות להפקעת קרקעות פרטיות.
אמנם, יש פוסקים שערערו על כך, כיון שבאופן מעשי, המשטרה והעיריה לא מממשות זכות זו. (דעות החולקים מובאות ב'אורחות שבת', חלק ג' פרק כח)
אמנם, גם אם נאמר, שאין למשטרה או לעיריה זכות בבתים פרטיים, הרי ודאי שהם נחשבים 'בעלים' על רחובות העיר, ומעשים בכל יום, שהרחובות נסגרים באישור המשטרה או העיריה. על כן, ניתן לשכור מהם רשות, ובכך להתיר טלטול בתוך הרחוב, וכן מבנינים שגרים בהם יהודים בלבד לרחוב. לשיטות המחמירות, השכירות לא תועיל לבנינים משותפים שגרים בהם יהודים וגויים, ויהיה עליהם לשכור רשות מהדיירים הגויים באופן אישי.
הרחבה: ראה שו"ת "במראה הבזק" חלק ז' תשובה מא, וחלק ד' תשובה מח.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.














