ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בדף סה, ע"ב הגמרא מספרת על ריש לקיש ותלמידי ר' חנינא שהגיעו לפונדק והוצרכו לשכור רשות מבעל הפונדק. אכן, הפונדק היה מושכר ובאותו יום שישי, שוכר הפונדק לא היה נוכח במקום אלא רק הבעלים של הפונדק שהשכירו אותו. ריש לקיש ותלמידי ר' חנינא הכריעו שניתן לשכור רשות מהמשכיר, אם יש לו זכות לסלק את השוכר גם לפני תום זמן השכירות, משום שבמצב זה, המשכיר נחשב כמי שגר בחצר.
הרשב"א (עבודת הקודש, בית נתיבות ש"ד, פ"ג) חידש שאף אם המשכיר לא יכול לסלק את השוכר לפני תום הזמן, אם יש למשכיר 'תפיסת יד' בבית המושכר, כלומר, יש לו זכות להשתמש או להניח חפצים בבית המושכר, הרי שניתן לשכור רשות ממנו.
הריב"ש (בתשובותיו סימן תכז), חידש שניתן לשכור ממי שיש לו 'תפיסת יד' בבית, אף אם הוא איננו הבעלים של הבית. הריב"ש הביא לכך ראיה מהסיפור על 'לחמן בר ריסתק' (לעיל, דף סג,ע"ב).
על פי דין זה, כתב הריב"ש, שכאשר מתעורר צורך לתקן עירובי חצרות בעיר, אין צורך לשכור רשות מכל גוי בנפרד, אלא ניתן לשכור רשות מהשלטון, כיון שלשלטון יש זכות שימוש בבתי התושבים. הוסיף הריב"ש, שגם אם אין לשלטון זכות שימוש שכזו, הרי שוודאי שיש לשלטון זכות שימוש ברחובות הערים, ניתן לשכור רשות מהשלטון על מנת להתיר טלטול ברחובות הערים.
דברי הריב"ש הובאו בהרחבה בב"י (טור או"ח סימן שצא) ונפסקו להלכה בשולחן ערוך וברמ"א (או"ח סימן שפב סעיף יח, סימן שצא סעיף א)
כיום, המנהג הוא לשכור רשות ממפקד המשטרה המקומי, בהסתמך על כך שיש רשות למשטרה להיכנס לבתים פרטיים לצרכי בטחון. ניתן גם לשכור רשות מראש העיר, במקומות בהם יש לעיריה רשות להפקעת קרקעות פרטיות.
אמנם, יש פוסקים שערערו על כך, כיון שבאופן מעשי, המשטרה והעיריה לא מממשות זכות זו. (דעות החולקים מובאות ב'אורחות שבת', חלק ג' פרק כח)
אמנם, גם אם נאמר, שאין למשטרה או לעיריה זכות בבתים פרטיים, הרי ודאי שהם נחשבים 'בעלים' על רחובות העיר, ומעשים בכל יום, שהרחובות נסגרים באישור המשטרה או העיריה. על כן, ניתן לשכור מהם רשות, ובכך להתיר טלטול בתוך הרחוב, וכן מבנינים שגרים בהם יהודים בלבד לרחוב. לשיטות המחמירות, השכירות לא תועיל לבנינים משותפים שגרים בהם יהודים וגויים, ויהיה עליהם לשכור רשות מהדיירים הגויים באופן אישי.
הרחבה: ראה שו"ת "במראה הבזק" חלק ז' תשובה מא, וחלק ד' תשובה מח.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
