ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
רמב"ן (ד"ה ה"ג ר"ח) מביא את קושיית הרי"ף (בתשובה רצ) על גירסת רש"י איך בגמרא אומרים לפי גירסתו שאין מטמינים בדבר שאינו מוסיף הבל בשבת שמא ירתיח את התבשיל, הרי אדם שמניח אוכל חם בתוך דבר שאינו מוסיף הבל, יודע שהמאכל הולך ומתקרר, ולא שם אותו אם הוא רוצה להרתיח אותו?
לכן הרי"ף גורס בגמרא שהגמרא מבארת את האיסור להטמין בדבר המוסיף הבל ביום שישי, שהוא משום שמא ירתיח בשבת, כי אולי בשבת המאכל יתקרר ויבוא להרתיחו. כאן וודאי מניח התבשיל רוצה ברתיחתו, והראייה ששם את הקדירה בתוך דבר המוסיף הבל. לדעת רי"ף לפי הסבר הראב"ד מותר להטמין בבין השמשות בדבר שאינו מוסיף הבל למרות שהיה מקום לחשוש שמא ירתיח בדומה למטמין בדבר שמוסיף הבל, כי חיכה עד עכשיו כדי להטמין (ולכאורה היה חשש שירתיח), כיון שסתם קדירות רותחות בין השמשות, אין לחשוש לזה.
רמב"ם (שבת ד, ב) לעומתם גורס כגירסת הרי"ף אבל מחדש חידוש גדול, לדעתו, אסור להטמין בדבר שמוסיף הבל ביום שישי, וזאת משום שחוששים שמא בשבת המאכל ירתח יותר מדי, ויוריד את הכיסוי, ויחזיר אותו בשבת, ונמצא שעבר על איסור בישול בשבת. אמנם בבין השמשות מותר להטמין אפילו בדבר המוסיף הבל, כי סתם קדירות רותחות הם, כשהכוונה כבר נחו מרתיחתם, ולא חוששים שמא ירתיח שוב.
הראב"ד וראשונים רבים מקשים על הרמב"ם, שלא נשמע דבר כזה ?!, שביום שישי יהיה אסור משהו שבבין השמשות הוא מותר? אמנם מרכבת המשנה מביא שיתכן ומקור פסק הרמב"ם הוא בירושלמי
המחבר בשו"ע (רנז, סעיף א) פסק כרש"י והראב"ד וכנגד הרמב"ם.
הלכות אלה הלכה למעשה בימינו?
אגרות משה (אורח חיים ד, עד) כותב שדינים אלו אינם הלכה למעשה, כיון שבימינו כולם מקבלים שבת בהדלקת נרות או בתפילת קבלת שבת, עוד קודם שתגיע השקיעה, ורק אז מתחיל בין השמשות. אמנם הט"ז (סימן תר ס"ק ב) דן באופן שהגיע שופר לעיירה ביום שני של ראש השנה שחל ביום שישי, אחרי קבלת שבת והסתפק אם חל איסור שבות באותו זמן. הוא פוסק שמי שקיבל על עצמו תוספת שבת אין דינו חמור יותר ממי שטרם קיבל על עצמו שבת, וכבר הגיע ספק חשיכה, וגם לו מותר להטמין (כשהתבשיל מבושל), כי על דעת זה לא קיבל תוספת שבת, וה"ה לתקוע. חכם צבי (יא) מסכים עם דבריו וכותב שאין הגיון לומר שתוספת שבת שהיא רק מצוות עשה, תהיה חמורה יותר מספק איסור סקילה (וחולק עליו בהבנת התוספתא שהביא, ע"ש), וכ"כ חתם סופר (אורח חיים סה).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן המצטער מחמת החום או שהיה איסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום רשאי להתקלח במים פושרים
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אישה בימי נידתה רשאית לרחוץ ביחד עם בעלה בבריכה ובים, ובתנאי שלא יבואו לקלות ראש
רביבים לימוד מדעים - המפתח להבנת התורה
המדעים השונים נחשבים חוכמה אלוקית | המנורה שהייתה בבית המקדש הייתה בעלת שבעה קנים, כנגד שבע חוכמות העולם ששורשן גנוז בתורה | מי שאינו מצוי בחוכמות אינו יכול להתמנות לחבר בסנהדרין, וממילא אינו יכול להיחשב בין גדולי התורה | הגאון מווילנה עודד את תלמידיו ללמוד מדעים | לתלמיד חכם שאינו מצוי בחוכמות חסרה הבנה רבה בתורה | אם לימודי המדע יובילו לעזיבת התורה, חובה לוותר על המדעים | סיבה נוספת לשילוב לימודים בסיסיים של מדע ושפה (לימודי ליבה) היא שבעזרתם יוכלו הבוגרים לרכוש מקצוע
