ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
ג אָמַר הֶחָבֵר: אֲבָל רוֹמְזִים אֵלָיו בָּרְאִיָּה הַנְּבוּאִית וּבִטְבִיעוּת הָעַיִן, כִּי הֲבָאַת הָרְאָיוֹת מַתְעָה, וּמֵהֲבָאַת הָרְאָיוֹת יִתְחַדְּשׁוּ הָאֶפִּיקוֹרְסוּת וְהַשִּׁיטוֹת הַנִּפְסָדוֹת. וְכִי מַה גָּרַם לַמַּשְׁנִים לוֹמַר שֶׁיֵּשׁ שְׁתֵּי סִבּוֹת קְדוּמוֹת אִם לֹא הֲבָאַת הָרְאָיוֹת? וּמַה גָּרַם לְבַעֲלֵי הַקַּדְמוּת לוֹמַר שֶׁהַגַּלְגַּל קַדְמוֹן, וְשֶׁהוּא סִבַּת עַצְמוֹ וְסִבַּת זוּלָתוֹ, אִם לֹא הֲבָאַת הָרְאָיוֹת? וְכֵן עוֹבְדֵי הָאֵשׁ וְעוֹבְדֵי הַשֶּׁמֶשׁ, הֲבָאַת הָרְאָיוֹת גָּרְמָה לָהֶם לָזֶה. אֲבָל דַּרְכֵי הָרְאָיוֹת חֲלוּקוֹת, מֵהֶן מַעֲמִיקוֹת חֵקֶר וּמֵהֶן מְקַצְּרוֹת, וְהַמְּלֵאוֹת שֶׁבָּהֶן חֲקִירוֹת הַפִילוֹסוֹפִים, וְדַרְכֵי הֲבָאַת הָרְאָיוֹת גָּרְמוּ לָהֶם לְדַבֵּר עַל אֵל שֶׁלֹּא יַזִּיקֵנוּ וְלֹא יוֹעִילֵנוּ, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ תְּפִלּוֹתֵנוּ וְקָרְבְּנוֹתֵינוּ, וְלֹא עֲבוֹדָתֵנוּ וְלֹא מִרְיֵנוּ, וְשֶׁהָעוֹלָם קַדְמוֹן כְּקַדְמוּתוֹ. וְאֵין אֵצֶל אֶחָד מֵהֶם שֵׁם פְּרָטִי לָאֱלוֹהַּ שֶׁרוֹמְזִים אֵלָיו, אֶלָּא אֵצֶל מִי שֶׁשָּׁמַע דִּבּוּרוֹ וְצִוּוּיוֹ וְהַזְהָרָתוֹ, וּגְמוּלוֹ עַל הָעֲבוֹדָה וְעָנְשׁוֹ עַל הַמֶּרִי, וְהוּא קוֹרֵא אוֹתוֹ בְּשֵׁם פְּרָטִי, רֶמֶז לְזֶה אֲשֶׁר דִּבֶּר עִמּוֹ וְאִמֵּת אֶצְלוֹ שֶׁהוּא בּוֹרֵא הָעוֹלָם אַחַר הֵעָדְרוֹ. וּתְחִלָּתָם אָדָם, לֹא הָיָה יוֹדֵעַ אֵת ה' לוּלֵא דִּבּוּרוֹ עִמּוֹ, וּגְמוּלוֹ וְעָנְשׁוֹ, וְהַמְצִיאוֹ לוֹ אֵת חַוָּה מִצֶּלַע מִצַּלְעוֹתָיו, וְהִתְאַמֵּת שֶׁזֶּה הוּא בּוֹרֵא הָעוֹלָם, וְרָמַז אֵלָיו בַּדִּבּוּר וּבַתְּאָרִים וּקְרָאוֹ 'ה''. וְלוּלֵא זֶה הָיָה נִשְׁאָר בְּשֵׁם אֱלֹהִים, שֶׁלֹּא יִתְאַמֵּת מַה הוּא, הַאִם הוּא אֶחָד אוֹ יוֹתֵר, הַאִם הוּא יוֹדֵעַ אֵת הַפְּרָטִים אִם לֹא? אַחַר כָּך קַיִן וְהֶבֶל אָמְנָם יְדָעוּהוּ אַחַר שֶׁקִּבְּלוּ מֵאֲבִיהֶם בָּרְאִיָּה הַנְּבוּאִית. אַחַר כָּך נֹחַ, אַחַר כָּך אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, עַד משֶׁה וּמִי שֶׁאַחֲרָיו מִן הַנְּבִיאִים, וּקְרָאוּהוּ הֵם 'ה'' בִּרְאִיָּתָם, וּקְרָאוּהוּ הָעָם הַמְקַבְּלִים מֵהֶם 'ה'' בְּקַבָּלָתָם מֵהֶם, הֱיוֹת שֶׁדְּבָרוֹ וְהַנְהָגָתוֹ מִתְחַבְּרִים אֶל בְּנֵי אָדָם, וְהַסְּגֻלּוֹת מִבְּנֵי אָדָם דְּבֵקִים בּוֹ, עַד שֶׁהָיוּ רוֹאִים אוֹתוֹ בְּמִצּוּעַ מָה הַנִּקְרָא 'כָּבוֹד', וּ'שְׁכִינָה', וּ'מַלְכוּת', וְ'אֵשׁ', וְ'עָנָן', וְ'צֶלֶם', וּ'תְמוּנָה', וּ'מַרְאֵה הַקֶּשֶׁת', וְזוּלַת זֶה מִמַּה שֶּׁמּוֹרֶה לָהֶם שֶׁיֵּשׁ פְּנִיָּה אֲלֵיהֶם מֵאִתּוֹ יִתְעַלֶּה, וְהֵם קוֹרְאִים לָזֶה 'כְּבוֹד ה''. ידיעתו – מראייה נבואית
___________________________
ואיך אדע ביחוד וכו' – כיצד ייתכן שם לדבר שאין לנו השגה בו כלל, אלא רק נודעת מציאותו מפעולותיו. למשנים – למאמינים בשניוּת, שיש יותר מאלוה אחד. בעלי הקדמות – המאמינים שהעולם קדמון ולא ברוא. המלאות שבהן – הראיות הטובות והמדויקות יותר הן של הפילוסופים. אחד מהם – מהפילוסופים. מי ששמע – הנביא (ומי שקיבל ממנו). אחר העדרו – יש מאין. במצוע מה – באמצעי מסוים.
ביאורים
למלך אין בעיה עם השם 'אלוהים'. זו התגלות שגם גויים יכולים להבין. כל אדם שמסתכל על המציאות רואה שיש הרבה כוחות שמתנגשים זה בזה. המים והאש, השמש והעננים, החול והים, והעולם ממשיך להתקיים. אין זה אלא שיש 'מישהו' עליון שמנווט את הכול. גם פרעה האמין באלוהים. כשיוסף פתר את חלומותיו הוא אמר שרוח אלוהים בו. יוסף אינו מבין רק בתחום אחד, בענייני חלומות, תחום שהוא מיסטי, אלא גם בענייני ניהול ממלכה ובפתרון משברים. זה אדם שרוח אלוהים בו, אדם שהוא בעל כישרונות רבים ושידיו רב לו בתחומים שונים. אך מי הוא האלוה שמנווט את העולם? אנחנו יכולים רק לשער מי הוא, ולהביא ראיות והוכחות על קיומו, אך אפשר לטעות בקלות לגבי זהותו. רק מפגש ישיר עם הקב"ה מסיר את כל הספקות. משל למה הדבר דומה? לעני שכל בוקר בשעה שמונה מניחים לחם טרי וחלב על סף דלתו. הוא פותח את הדלת ומתפעל. הוא מתחיל לחשוב מי הוא האלמוני שנותן לו את האוכל. ראשית לכול הוא בטוח שהוא נדיב לב ובעל מידות טובות. אך מי הוא? האם איש או אישה? אולי הוא בכלל ארגון צדקה? אולי זה השכן ממול שיודע עד כמה חסר לו? והוא מתחיל לחשוב מחשבות ולהסיק מסקנות לגבי זהותו של הנותן. קרוב לוודאי שהוא יטעה. טעות זו תגרום לו גם למעשים שאינם נכונים. למשל אם הגיע למסקנה שהשכן נותן לו, הוא יעריך יותר את השכן וינסה להחזיר לו טובה, למרות שיכול להיות שזה בכלל לא הוא. רק מפגש עם אותו נותן מסתורי יפתור את הספק. כך גם ביחס לאלוה. כל הפילוסופים רק שיערו והסיקו מהי זהותו של האלוה מהעולם ומהנחות שכליות, אך כל הוכחותיהם טבועות בחותם הספק. רק עם ישראל נפגש עם הקב"ה. לנו אין ערפל. אנו יודעים בוודאות מי הוא ה', הרי נפגשנו איתו במעמד הר סיני, ולכן יכולים לקרוא לו בשמו המפורש, יוֹד הֵא וָו הֵא.
הרחבות
* קריאת שמו של רבונו של עולם
קוֹרֵא אוֹתוֹ בְּשֵׁם פְּרָטִי, רֶמֶז לְזֶה אֲשֶׁר דִּבֶּר עִמּוֹ. קריאת שמו של דבר מבטאת את המפגש עימו. דווקא מי שיש לו יחס כלשהו לזולתו, יכול לקרוא לו שם. המדרש מספר כיצד קרא האדם שמות לאחר בריאתו: "העבירן (הקב"ה) לפני אדם, אמר לו זה מה שמו, אמר זה שור, זה חמור, זה סוס וזה גמל. ואתה, מה שמך? אמר לו אני נאה להקרא אדם שנבראתי מן האדמה. ואני, מה שמי? אמר לו לך נאה להקראות אדני שאתה אדון לכל בריותיך, א"ר אחא 'אני ה' הוא שמי' (ישעיה מב) הוא שמי שקרא לי אדם הראשון" [בראשית רבה יז, ד].
לכאורה, דברי המדרש קשים, שהרי השם שאותו נתן אדם הראשון לקב"ה הוא שם אדנות, ואילו בפסוק מוזכר שם הויה. האלשיך הקדוש, הקשה קושיה זו, ותירץ: "וזה יתכן כִּוֵן אדם, שאמר הלא יומרוך למזמה לומר כי שמך הגדול של הויה על השמים כבודו, ולרוממותו לא ישגיח בארץ, אך על שם אדנות - הוא שכינה - יש מקום להודות שהוא אדון בארץ. על כן לשלול זה, אמר לך שם ההויה נאה ליקרא אדני, שאתה עם כל גדולתך אדון לכל בריותיך, שאתה אדון ומשגיח והם בריותיך " [פירוש האלשיך לבראשית ב, י].
שאלות לדיון
החבר אומר שהפנייה של הקב"ה אל האדם יכולה להיות באמצעות השכר והעונש. כיצד ניתן להתייחס לדברים היום? עד כמה השכר והעונש תופסים מקום אצלכם?
החבר מתאר את דרך ידיעת ה' מהראיה הנבואית והנלווה אליה. כבר יותר מאלפיים שלוש-מאות שנה שאין נבואה. הייתכן שיש בכל זאת דרך אחרת? במה תלוי חזרתנו לנבואה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
