ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
ג אָמַר הֶחָבֵר: אֲבָל רוֹמְזִים אֵלָיו בָּרְאִיָּה הַנְּבוּאִית וּבִטְבִיעוּת הָעַיִן, כִּי הֲבָאַת הָרְאָיוֹת מַתְעָה, וּמֵהֲבָאַת הָרְאָיוֹת יִתְחַדְּשׁוּ הָאֶפִּיקוֹרְסוּת וְהַשִּׁיטוֹת הַנִּפְסָדוֹת. וְכִי מַה גָּרַם לַמַּשְׁנִים לוֹמַר שֶׁיֵּשׁ שְׁתֵּי סִבּוֹת קְדוּמוֹת אִם לֹא הֲבָאַת הָרְאָיוֹת? וּמַה גָּרַם לְבַעֲלֵי הַקַּדְמוּת לוֹמַר שֶׁהַגַּלְגַּל קַדְמוֹן, וְשֶׁהוּא סִבַּת עַצְמוֹ וְסִבַּת זוּלָתוֹ, אִם לֹא הֲבָאַת הָרְאָיוֹת? וְכֵן עוֹבְדֵי הָאֵשׁ וְעוֹבְדֵי הַשֶּׁמֶשׁ, הֲבָאַת הָרְאָיוֹת גָּרְמָה לָהֶם לָזֶה. אֲבָל דַּרְכֵי הָרְאָיוֹת חֲלוּקוֹת, מֵהֶן מַעֲמִיקוֹת חֵקֶר וּמֵהֶן מְקַצְּרוֹת, וְהַמְּלֵאוֹת שֶׁבָּהֶן חֲקִירוֹת הַפִילוֹסוֹפִים, וְדַרְכֵי הֲבָאַת הָרְאָיוֹת גָּרְמוּ לָהֶם לְדַבֵּר עַל אֵל שֶׁלֹּא יַזִּיקֵנוּ וְלֹא יוֹעִילֵנוּ, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ תְּפִלּוֹתֵנוּ וְקָרְבְּנוֹתֵינוּ, וְלֹא עֲבוֹדָתֵנוּ וְלֹא מִרְיֵנוּ, וְשֶׁהָעוֹלָם קַדְמוֹן כְּקַדְמוּתוֹ. וְאֵין אֵצֶל אֶחָד מֵהֶם שֵׁם פְּרָטִי לָאֱלוֹהַּ שֶׁרוֹמְזִים אֵלָיו, אֶלָּא אֵצֶל מִי שֶׁשָּׁמַע דִּבּוּרוֹ וְצִוּוּיוֹ וְהַזְהָרָתוֹ, וּגְמוּלוֹ עַל הָעֲבוֹדָה וְעָנְשׁוֹ עַל הַמֶּרִי, וְהוּא קוֹרֵא אוֹתוֹ בְּשֵׁם פְּרָטִי, רֶמֶז לְזֶה אֲשֶׁר דִּבֶּר עִמּוֹ וְאִמֵּת אֶצְלוֹ שֶׁהוּא בּוֹרֵא הָעוֹלָם אַחַר הֵעָדְרוֹ. וּתְחִלָּתָם אָדָם, לֹא הָיָה יוֹדֵעַ אֵת ה' לוּלֵא דִּבּוּרוֹ עִמּוֹ, וּגְמוּלוֹ וְעָנְשׁוֹ, וְהַמְצִיאוֹ לוֹ אֵת חַוָּה מִצֶּלַע מִצַּלְעוֹתָיו, וְהִתְאַמֵּת שֶׁזֶּה הוּא בּוֹרֵא הָעוֹלָם, וְרָמַז אֵלָיו בַּדִּבּוּר וּבַתְּאָרִים וּקְרָאוֹ 'ה''. וְלוּלֵא זֶה הָיָה נִשְׁאָר בְּשֵׁם אֱלֹהִים, שֶׁלֹּא יִתְאַמֵּת מַה הוּא, הַאִם הוּא אֶחָד אוֹ יוֹתֵר, הַאִם הוּא יוֹדֵעַ אֵת הַפְּרָטִים אִם לֹא? אַחַר כָּך קַיִן וְהֶבֶל אָמְנָם יְדָעוּהוּ אַחַר שֶׁקִּבְּלוּ מֵאֲבִיהֶם בָּרְאִיָּה הַנְּבוּאִית. אַחַר כָּך נֹחַ, אַחַר כָּך אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, עַד משֶׁה וּמִי שֶׁאַחֲרָיו מִן הַנְּבִיאִים, וּקְרָאוּהוּ הֵם 'ה'' בִּרְאִיָּתָם, וּקְרָאוּהוּ הָעָם הַמְקַבְּלִים מֵהֶם 'ה'' בְּקַבָּלָתָם מֵהֶם, הֱיוֹת שֶׁדְּבָרוֹ וְהַנְהָגָתוֹ מִתְחַבְּרִים אֶל בְּנֵי אָדָם, וְהַסְּגֻלּוֹת מִבְּנֵי אָדָם דְּבֵקִים בּוֹ, עַד שֶׁהָיוּ רוֹאִים אוֹתוֹ בְּמִצּוּעַ מָה הַנִּקְרָא 'כָּבוֹד', וּ'שְׁכִינָה', וּ'מַלְכוּת', וְ'אֵשׁ', וְ'עָנָן', וְ'צֶלֶם', וּ'תְמוּנָה', וּ'מַרְאֵה הַקֶּשֶׁת', וְזוּלַת זֶה מִמַּה שֶּׁמּוֹרֶה לָהֶם שֶׁיֵּשׁ פְּנִיָּה אֲלֵיהֶם מֵאִתּוֹ יִתְעַלֶּה, וְהֵם קוֹרְאִים לָזֶה 'כְּבוֹד ה''. ידיעתו – מראייה נבואית
___________________________
ואיך אדע ביחוד וכו' – כיצד ייתכן שם לדבר שאין לנו השגה בו כלל, אלא רק נודעת מציאותו מפעולותיו. למשנים – למאמינים בשניוּת, שיש יותר מאלוה אחד. בעלי הקדמות – המאמינים שהעולם קדמון ולא ברוא. המלאות שבהן – הראיות הטובות והמדויקות יותר הן של הפילוסופים. אחד מהם – מהפילוסופים. מי ששמע – הנביא (ומי שקיבל ממנו). אחר העדרו – יש מאין. במצוע מה – באמצעי מסוים.
ביאורים
למלך אין בעיה עם השם 'אלוהים'. זו התגלות שגם גויים יכולים להבין. כל אדם שמסתכל על המציאות רואה שיש הרבה כוחות שמתנגשים זה בזה. המים והאש, השמש והעננים, החול והים, והעולם ממשיך להתקיים. אין זה אלא שיש 'מישהו' עליון שמנווט את הכול. גם פרעה האמין באלוהים. כשיוסף פתר את חלומותיו הוא אמר שרוח אלוהים בו. יוסף אינו מבין רק בתחום אחד, בענייני חלומות, תחום שהוא מיסטי, אלא גם בענייני ניהול ממלכה ובפתרון משברים. זה אדם שרוח אלוהים בו, אדם שהוא בעל כישרונות רבים ושידיו רב לו בתחומים שונים. אך מי הוא האלוה שמנווט את העולם? אנחנו יכולים רק לשער מי הוא, ולהביא ראיות והוכחות על קיומו, אך אפשר לטעות בקלות לגבי זהותו. רק מפגש ישיר עם הקב"ה מסיר את כל הספקות. משל למה הדבר דומה? לעני שכל בוקר בשעה שמונה מניחים לחם טרי וחלב על סף דלתו. הוא פותח את הדלת ומתפעל. הוא מתחיל לחשוב מי הוא האלמוני שנותן לו את האוכל. ראשית לכול הוא בטוח שהוא נדיב לב ובעל מידות טובות. אך מי הוא? האם איש או אישה? אולי הוא בכלל ארגון צדקה? אולי זה השכן ממול שיודע עד כמה חסר לו? והוא מתחיל לחשוב מחשבות ולהסיק מסקנות לגבי זהותו של הנותן. קרוב לוודאי שהוא יטעה. טעות זו תגרום לו גם למעשים שאינם נכונים. למשל אם הגיע למסקנה שהשכן נותן לו, הוא יעריך יותר את השכן וינסה להחזיר לו טובה, למרות שיכול להיות שזה בכלל לא הוא. רק מפגש עם אותו נותן מסתורי יפתור את הספק. כך גם ביחס לאלוה. כל הפילוסופים רק שיערו והסיקו מהי זהותו של האלוה מהעולם ומהנחות שכליות, אך כל הוכחותיהם טבועות בחותם הספק. רק עם ישראל נפגש עם הקב"ה. לנו אין ערפל. אנו יודעים בוודאות מי הוא ה', הרי נפגשנו איתו במעמד הר סיני, ולכן יכולים לקרוא לו בשמו המפורש, יוֹד הֵא וָו הֵא.
הרחבות
* קריאת שמו של רבונו של עולם
קוֹרֵא אוֹתוֹ בְּשֵׁם פְּרָטִי, רֶמֶז לְזֶה אֲשֶׁר דִּבֶּר עִמּוֹ. קריאת שמו של דבר מבטאת את המפגש עימו. דווקא מי שיש לו יחס כלשהו לזולתו, יכול לקרוא לו שם. המדרש מספר כיצד קרא האדם שמות לאחר בריאתו: "העבירן (הקב"ה) לפני אדם, אמר לו זה מה שמו, אמר זה שור, זה חמור, זה סוס וזה גמל. ואתה, מה שמך? אמר לו אני נאה להקרא אדם שנבראתי מן האדמה. ואני, מה שמי? אמר לו לך נאה להקראות אדני שאתה אדון לכל בריותיך, א"ר אחא 'אני ה' הוא שמי' (ישעיה מב) הוא שמי שקרא לי אדם הראשון" [בראשית רבה יז, ד].
לכאורה, דברי המדרש קשים, שהרי השם שאותו נתן אדם הראשון לקב"ה הוא שם אדנות, ואילו בפסוק מוזכר שם הויה. האלשיך הקדוש, הקשה קושיה זו, ותירץ: "וזה יתכן כִּוֵן אדם, שאמר הלא יומרוך למזמה לומר כי שמך הגדול של הויה על השמים כבודו, ולרוממותו לא ישגיח בארץ, אך על שם אדנות - הוא שכינה - יש מקום להודות שהוא אדון בארץ. על כן לשלול זה, אמר לך שם ההויה נאה ליקרא אדני, שאתה עם כל גדולתך אדון לכל בריותיך, שאתה אדון ומשגיח והם בריותיך " [פירוש האלשיך לבראשית ב, י].
שאלות לדיון
החבר אומר שהפנייה של הקב"ה אל האדם יכולה להיות באמצעות השכר והעונש. כיצד ניתן להתייחס לדברים היום? עד כמה השכר והעונש תופסים מקום אצלכם?
החבר מתאר את דרך ידיעת ה' מהראיה הנבואית והנלווה אליה. כבר יותר מאלפיים שלוש-מאות שנה שאין נבואה. הייתכן שיש בכל זאת דרך אחרת? במה תלוי חזרתנו לנבואה?
איך מותר להכין קפה בשבת?
מה המשמעות הנחת תפילין?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
חידוש כוחות העולם
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
הלכות שטיפת כלים בשבת
כאב הגלות ותקוות הגאולה
איך ללמוד אמונה?
'קבעתי את מושבי – בבית המדרש'
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
איך זוכים לראות את אליהו הנביא?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
