ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- ויקרא
- פרשת שבוע ותנ"ך
- שעורים בתנ"ך
- לימוד תנ"ך
ההבדל בין שני חלקי הספר אינו מתמצה רק בהיבט הספרותי ובהיקף המצוות, אלא גם בנושאן: קדושת המשכן מהווה מרכיב מרכזי בהגדרת הנושאים הנידונים בחלקו הראשון של הספר, בעוד שבחלקו השני תופס המשכן חלק הולך ופוחת, ויש פרשיות (כמו בדיני עריות, שמיטה ויובל) בהן המשכן אינו מופיע כלל. במקומו מופיעים גורמים אחרים הקשורים לקדושה: קדושת עם ישראל, קדושת הכוהנים, קדושת הזמן והארץ, ובסופו של הספר מופיעים גם הדינים המפרטים את יכולתו של האדם להקדיש בעצמו.
נוכל לומר שכלל ספר ויקרא עוסק בשני מיני קדושה: בחלקו הראשון הוא דן בקדושה הפנימית, השוכנת באופן מרוכז במשכן, ובחלקו השני הוא עוסק בקדושה השוכנת בעולם החיצוני והיומיומי.
בין שני חלקי הספר מצויה הפרשייה הפותחת את פרשתנו – פרשיית כניסת הכהן הגדול לקודש הקודשים ביום הכיפורים (לכל הפחות). להיכן שייכת פרשה זו? על פי הפירושים המקובלים לספר ויקרא, הוא מחולק בין דיני הקרבנות והטהרה ובין דיני הקדושה, חלוקה שמותירה את דיני יום הכיפורים בחלקו הראשון של הספר.
ניתן לראות קישורים ממשיים בין פרשייה זו ובין החלק כולו: היא נפתחת בקישור ברור למתרחש קודם לכן ("וידבר ה' אל משה אחרי מות שני בני אהרן"), המשכן תופס בה מקום מרכזי וחשוב, רובה עוסקת בדיני הקרבת קרבנות, וכל זאת לשם "וכיפר על הקודש מטומאות בני ישראל", פסוק שמדגיש את החיבור לדיני הטומאה והטהרה שנידונו בפרשה הקודמת.
ברם, מאידך, ניתן גם לראות קשרים ברורים בין פרשייה זו להמשך הספר: יום הכיפורים שב ומופיע בהמשך הספר (בפרשיית המועדות ובדיני היובל), והפרשנים כבר עמדו על הקשר בין שילוח השעיר ביום הכיפורים ובין איסור שחיטת בהמות מחוץ למשכן, המוסבר בנימוק "ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירים אשר הם זובחים להם".
אם כן, מהווה פרשיית יום הכיפורים חוליה המחברת מבחינה תוכנית וסגנונית את שני חלקי הספר.
חיבור זה אינו ספרותי וטכני בלבד. כפי שראינו, חלקו הראשון של הספר עוסק בקדושה הפנימית, והשני בחיצונית; יום הכיפורים, המחבר בין שני חלקי הספר, מאפשר גם את החיבור המהותי ביניהם. ביום זה נכנס הכוהן הגדול אל קודש הקודשים, מזה בו את דם הפר והשעיר – וממשיך ויוצא החוצה, אל הקודש ואל העם הממתין לו בחוץ. השעיר משולח אף מחוץ לעיר אל המדבר, אל המקום הרחוק ביותר מן המקדש, שגם הוא מהווה חלק חשוב ומשמעותי מעבודת היום הקדוש. כך, על ידי הכניסה אל קודש הקודשים, יכול הכהן הגדול להמשיך ולקדש את המציאות שמחוצה לו.
הכניסה והיציאה שביום הכיפורים מאגדת ומקדשת את הפנים ואת החוץ גם יחד, ומבחינה זו מהווה היום את לבו של ספר ויקרא: הוא זה שקושר בין הקדושה הפנימית והחיצונית, והוא שמאפשר לכל בני ישראל לעמוד לפני ה' ולהתכפר, בכל מקום שהם.
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
