^ 1.מצאנו שאלה זאת בעוד מקומות בירושלמי, והבבלי לא הביאה. עיין בפרק "שיטות הירושלמי והבבלי" סעיף ‎עב‎.
^ 2.בירושלמי סוגיות נמצאות יותר במסכת שהן שייכות אליה (וברכות אלו שייכות יותר למסכת ברכות), ובבבלי בפעמים רבות הסוגיות נמצאות במסכת אחרת. עיין בפרק "שיטות הירושלמי והבבלי" סעיף ‎עה‎.
^ 3.במקומות רבים הבבלי דוחה את מסקנת הירושלמי. עיין בפרק "שיטות הירושלמי והבבלי" סעיף ‎סב‎.
^ 4.דרך הירושלמי לא להביא אגדות שעוסקות במעשיו של הקב"ה (ומה שנראה כביכול כהגשמה), והבבלי מביאן. עיין בפרק "שיטות הירושלמי והבבלי" סעיף ‎מח‎.
^ 5.כדרך הירושלמי להאריך יותר במעשים מאשר הבבלי. עיין בפרק "שיטות הירושלמי והבבלי" סעיף ‎לד‎.
^ 6.בירושלמי סוגיות נמצאות יותר במסכת שהן שייכות אליה (וברכה זו שייכת יותר למסכת ברכות), ובבבלי בפעמים רבות הסוגיות נמצאות במסכת אחרת. עיין בפרק "שיטות הירושלמי והבבלי" סעיף ‎עה‎.
^ 7.רש"י (ביצה ב: ד"ה דהתירא) פירש שכח דהיתרא עדיף משום שכח האוסרים אינו ראיה, שהכל יכולים להחמיר ואפילו בדבר המותר. ולפי זה מובן שהירושלמי לא סובר שכח דהיתרא עדיף משום שהוא לשיטתו כמו שכתב בכמה מקומות שאסור לאסור את המותר, שלא כבבלי. עיין בפרק "שיטות הירושלמי והבבלי" סעיף ‎ו‎.
^ 8.כשיטת הירושלמי לברך גם על צורך, שהרי צריך לעשות את ההכשר אע"פ שאינו המצוה בעצמו. ושיטת הבבלי לא לברך על צורך. עיין בפרק "שיטות הירושלמי והבבלי" סעיף ‎י‎.
^ 9.הירושלמי סובר שדינם של מכשירי מצוה כדין המצוה עצמה, והבבלי חולק על כך. עיין בפרק "שיטות הירושלמי והבבלי" סעיף ‎ז‎.
^ 10.בירושלמי סוגיות נמצאות יותר במסכת שהן שייכות אליה (וברכות אלו שייכות יותר למסכת ברכות), ובבבלי בפעמים רבות הסוגיות נמצאות במסכת אחרת. עיין בפרק "שיטות הירושלמי והבבלי" סעיף ‎עה‎.
^ 11.שיטת הירושלמי לא לחלק בין ברכות שבח, הודאה ומצוות. עיין בפרק "שיטות הירושלמי והבבלי" סעיף ‎ט‎.
^ 12.אך לשיטת הירושלמי תפילה יכולה לשנות את המציאות. עיין בפרק "שיטות הירושלמי והבבלי" סעיף ‎מה‎.
^ 13.הירושלמי מרבה להזכיר שהגויים הם רשעים (ומסוכן יותר בעיר של גויים), והבבלי ממעט בזה. עיין בפרק "שיטות הירושלמי והבבלי" סעיף ‎מג‎.
^ 14.דרך הירושלמי לא להביא אגדות מחודשות, והבבלי מביאן. עיין בפרק "שיטות הירושלמי והבבלי" סעיף ‎נא‎.
^ 15.דרך הירושלמי לא להביא אגדות שעוסקות במעשיו של הקב"ה (ומה שנראה כביכול כהגשמה), והבבלי מביאן. עיין בפרק "שיטות הירושלמי והבבלי" סעיף ‎מח‎.
^ 16.דומה לכך שדרך הירושלמי למעט בשמות מלאכים ושדים, והבבלי מביאם. עיין בפרק "שיטות הירושלמי והבבלי" סעיף ‎מז‎.
^ 17.יתכן שזה שהירושלמי לא דורש "לרבות תלמידי חכמים" קשור בכך שדרך הירושלמי לא להביא אגדות שנראות כביכול כהגשמה (וכאן היא כביכול השוואה בין הקב"ה לתלמידי חכמים), והבבלי מביאן. עיין בפרק "שיטות הירושלמי והבבלי" סעיף ‎מח‎.