ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- אמרי במערבא
- מסכת שבת
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- שבת
הירושלמי דן בזה בשבת פ"א ה"א [א:], ועיין מה שכתבנו שם.
מקור איסור העברת ד' אמות מהמשכן בבלי צו: • פי"א ה"א [סה:]
מתופרי יריעות למד רבי יהודה, שהיו תופרי היריעות מזרקין את המחטין אילו לאילו. ולאו כרמלית היא? אמר רבי חיננא מן הצד היו מזרקין.
בבבלי נדחה מקור זה ולמסקנה היא הלכה למשה מסיני 1 , ורש"י (ח. ד"ה רחבה) הביא כהו"א הזו.
קלוטה כמי שהונחה בבלי צז.
הירושלמי דן בזה בשבת פ"א ה"א [ה.], ועיין מה שכתבנו שם.
אין רשות הרבים מקורה בבלי צח.
הירושלמי דן בזה בעירובין פ"ט ה"ה [נח.], ועיין מה שכתבנו שם.
דינים בשבת שפטור ומותר פי"א ה"ב [סו.]
חולית הבור והסלע שהן גבוהין עשרה ורחבין ארבעה הנוטל מהן והנותן על גבן חייב, פחות מיכן פטור וכו'. אמר רבי יוחנן: לית כאן פטור אלא מותר (כיוון שהוא טלטול ממקום פטור לרשות הרבים). תמן תנינן: המיפיס מורסא בשבת - אם לעשות לה פה חייב, אם להוציא ממנה הליחה פטור. אמר רבי יוחנן: לית כאן פטור אלא מותר. תמן תנינן: הצד נחש בשבת - אם במתעסק שלא ישכנו פטור, אם לרפואה חייב. אמר רבי יוחנן: לית כאן פטור אלא מותר.
בבבלי ג. וקז. כתב שיש בשבת שלושה פטורים שהם פטור ומותר: צידת צבי (שאינו בירושלמי כאן), צידת נחש ומפיס מורסא.
המעביר מרה"ר לרה"י דרך אוויר - חייב בבלי צט:
הירושלמי דן בזה בשבת פ"י ה"ב [סב.], ועיין מה שכתבנו שם.
כותל של רה"י דינו כרה"י בבלי צט:
הירושלמי דן בזה בעירובין פ"ז ה"ב [מו:], ועיין מה שכתבנו שם.
רואה את הכותל כגמום בבלי ק. • פי"א ה"ג [סו.]
על דעתיה דרבי מאיר בין שיש בו ארבעה על ארבעה בין שאין בו ארבעה על ארבעה את רואה את הכותל כגמום.
בבבלי הלשון: חוקקין להשלים.
מחלוקת בשיעור תל המתלקט בבלי ק.
הירושלמי דן בזה בעירובין פ"א ה"א [ב:], ועיין מה שכתבנו שם.
חילוק בין י' ליותר מי' בסלע שבים בבלי ק: • פי"א ה"ה [סז.]
סלע שבים גבוה עשרה טפחים - אין מטלטלין מתוכה לים ולא מן הים לתוכה, יותר מיכן - נעשית כמחיצה שהוקפה זרעים שאין מותר לטלטל בה אלא בארבע אמות (קרבן העדה וגליון הש"ס פירשו "יותר מכן" - יותר מעשרה טפחים גובה, וגליון הש"ס תמה על כך שלא מצינו חילוק בין עשרה ליותר מעשרה. והפני משה פירש "יותר מכן" - יותר מבית סאתיים, וגם גליון הש"ס כתב שאולי צריך לגרוס כך).
בבבלי אין חילוק בין עשרה ליותר מעשרה.
אסור לטלטל מכרמלית לכרמלית פי"א ה"ה [סז:]
מעתה שתי כרמליות סמוכות זו לזו מטלטלין מזו לזו? (בתמיה). אמר רבי חנניה בריה דרבי הילל: מכיון שהים מקיפה מכל צד כמי שכולה כרמלית אחת (ולכן אסור לטלטל מהסלע לים).
בבבלי לא מפורש מה הדין בזה, אך תוס' עירובין סז: ד"ה ומאי התירו לטלטל אפילו מכרמלית לקרפף יותר מבית סאתיים (אע"פ שמדאורייתא הוא רשות היחיד ורק מדרבנן אסור לטלטל ממנו לרשות היחיד, ככרמלית), וא"כ כ"ש שמותר לטלטל מכרמלית לכרמלית (והיפה עיניים שבת ו: דן בזה).
לבוד בבלי צז. • פי"א ה"ה [סז:]
כל שלשה ושלשה שהן סמוכין למחיצה כמחיצה הן.
בבבלי הלשון היא "לבוד" 2 .
שגגת קרבן שמה שגגה פי"א ה"ו [סז:]
הירושלמי כאן הובא גם בכתובות פ"ג ה"א [טז.], ועיין מה שכתבנו שם.
מתעסק בחלבים ועריות חייב פי"א ה"ו [סז:]
תני: אין מתעסקין לא בחלבים ולא בעריות, המתעסק בשבת פטור, בחלבים ובעריות חייב.
בבבלי סנהדרין סב: גם כן כתב שהמתעסק בחלבים ועריות חייב, אך הוסיף את הטעם: "שכן נהנה".
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן המצטער מחמת החום או שהיה איסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום רשאי להתקלח במים פושרים
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אישה בימי נידתה רשאית לרחוץ ביחד עם בעלה בבריכה ובים, ובתנאי שלא יבואו לקלות ראש
