ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שחר מיכאל בן רעות
ח אָמַר הַכּוּזָרִי: אִם כֵּן אֲנִי רוֹאֶה אוֹתְךָ מוֹדֶה לְבַעֲלֵי הַשָּׁעוֹת וְהַיָּמִים וְהַמְּקוֹמוֹת, כַּחוֹזִים בַּכּוֹכָבִים.
ט אָמַר הֶחָבֵר: וְכִי אָנוּ דּוֹחִים שֶׁיֵּשׁ לָעֶלְיוֹנִים רֹשֶׁם בָּאַרְצִיִּים? אַדְּרַבָּה, מוֹדִים אָנוּ כִּי חָמְרֵי הַהֲוָיָה וְהַהֶפְסֵד עַל יְדֵי הַגַּלְגַּל, אֲבָל הַצּוּרוֹת עַל יְדֵי מַנְהִיגָן וּמְנַהֲלָן, וְהַשָּׂם אוֹתָן כֵּלִים לְהַעֲמָדַת כֹּל מַה שֶׁיִּרְצֶה מִן הַמִּתְהַוִּים, מִבְּלִי שֶׁנֵּדַע פֵּרוּטָם. וְהַחוֹזֶה בַּכּוֹכָבִים טוֹעֵן שֶׁהוּא יוֹדֵעַ הַפֵּרוּט, וַאֲנַחְנוּ מַכְחִישִׁים אוֹתוֹ בָּזֶה, וְנִגְזֹר שֶׁלֹּא יַשִּׂיג זֹאת בָּשָׂר וָדָם. וְאִם נִמְצָא מִן הַחָכְמָה הַהִיא דָּבָר נִסְמָך אֶל חָכְמָה אֱלֹהִית תּוֹרִיִּית — נְקַבְּלֵהוּ, וּבָזֶה תָּנוּחַ דַּעְתֵּנוּ עַל מַה שֶּׁנִּזְכַּר מֵחָכְמַת הַכּוֹכָבִים אֵצֶל הַחֲכָמִים ז"ל, בְּצִפִּיָּה שֶׁהוּא מוּבָא מִכֹּחַ אֱלֹהִי וְהוּא אֱמֶת. וְאִם לֹא — הֲרֵי כֻּלּוֹ הַשְׁעָרָה, וְגוֹרָל בַּשָּׁמַיִם, שֶׁיּוֹתֵר נֶאֱמָן מִמֶּנּוּ גּוֹרָל הֶעָפָר. לְפִיכָך, מִי שֶׁיִּרְאֶה הָאוֹרוֹת הָהֵם הוּא נְבִיא הָאֱמֶת, וְהַמָּקוֹם אֲשֶׁר יֵרָאוּ בּוֹ הוּא הַמָּקוֹם הָרָאוּי לְכַוֵּן אֵלָיו בֶּאֱמֶת, לְפִי שֶׁהוּא מָקוֹם אֱלֹהִי, וְהַתּוֹרָה אֲשֶׁר תָּבוֹא עַל יָדוֹ הִיא תּוֹרַת אֱמֶת.
___________________________
אנחנו – ההמון. האור ההוא – ההארה הנבואית. במקומות נשקפים – השתקפות של השמש ולא ראייה ישירה. בעלי השעות – המאמינים שיש שעות מסוימות המסוגלות לדבר מסוים. לעליונים – למערכת המזלות. רשם בארציים – השפעה על המתרחש בעולמנו. חמרי ההויה וההפסד – קיום הדברים שבעולם וכיליונם. הצורות – הצורות הרוחניות ומערכת הגלגלים. מנהיגן – ה'. אותן – הצורות. הפרוט – שמזל מסוים מסוגל לדבר מסוים. דבר נסמך וכו' – ידיעות אסטרולוגיות המקובלות מחז"ל. גורל העפר – גורל שמטילים כאן בארץ.
ביאורים
ישנה השפעה של גרמי השמים על העולם שבו אנו חיים. זוהי תפיסה שקיימת בעולם אלפי שנים, והתפתחה לתורה שלמה שנקראת אסטרולוגיה. ריה"ל אינו מכחיש תורה זו אלא תוחם אותה. ראשית, ההשפעה של גרמי השמים עוסקת באופן ישיר בצדדים החיצוניים של האדם ולא בעצם אישיותו ובמאורעות חייו. דוגמה בולטת ניתן להביא מאופיים השונה של עמים אשר חיים בארצות הקור ועמים אשר חיים בארצות חמות. אך כל זה אינו נוגע למהותו של האדם ולכיוון שהוא נותן לחייו. בזה אין לכוכבים כל השפעה מה שקובע הוא רק מה שהקב"ה גזר על האדם. את זה אין אנו יכולים לדעת מראש, ולכן כל דבריהם של האסטרולוגים על כך שניתן לדעת מה יקרה לאדם ביום מסוים לפי זמן לידתו אינם אלא השערות.
ריה"ל נותן קריטריון מאוד ברור לאסטרולוגיה. מה שכתוב בתלמוד ונשען על חכמת ישראל – הוא נכון ואמיתי. אם חכמי ישראל קיבלו זאת – אנו סמוכים ובטוחים שהם בדקו היטב או קיבלו במסורת שידיעה אסטרולוגית זו היא נכונה, כמו למשל, מה שהגמרא אומרת [שבת קנו, א] שמי שנולד במזל מאדים – אפשר שיהיה שוחט או מוהל אך ידיעה שאינה מאוששת על ידי חכמי ישראל – היא ידיעה כוזבת שאין לה שום חשיבות.
לפי הסבר זה, מובן שישנם זמנים מסוימים שיותר מסוגלים להידבקות בקב"ה, כמו הימים הנוראים, וכמובן זמני התפילות. אלו רגעים שהתורה וחכמי ישראל מסרו לנו שהם עת רצון, וצריך לנצלם ולהתרומם על ידם.
הרחבות
* כוחה של ראייה בכוכבים
תָּנוּחַ דַּעְתֵּנוּ עַל מַה שֶּׁנִּזְכַּר מֵחָכְמַת הַכּוֹכָבִים אֵצֶל הַחֲכָמִים ז"ל. בכמה מקומות בדברי חז"ל מצינו שהתייחסו לראייה בכוכבים. מצד אחד ראינו בדבריהם כמה פעמים שהחוזים בכוכבים הצליחו לחזות דברים שאכן קרו, אולם, מצד שני, ראייתם של החוזים בכוכבים מוגבלת, כמו שמצינו בדברי רש"י על בלק: " ראש הפעור – קוסם היה בלק וראה שהן עתידין ללקות על ידי פעור ולא היה יודע במה, אמר שמא הקללה תחול עליהם משם, וכן כל החוזים בכוכבים רואים ואינם יודעים מה רואים" [פירוש רש"י לבמדבר כג, כח].
מקור לדברי רש"י מצינו בדברי המדרש בעניין אשת פוטיפר. המדרש שואל מדוע סמכה התורה את פרשת ירידתו של יוסף למצרים ואת מעשה אשת פוטיפר למעשה יהודה ותמר? ומתרץ: "ר"ש בר נחמן אמר כדי לסמוך מעשה תמר למעשה אשתו של פוטיפר, מה זו לשם שמים אף זו לשם שמים, דאמר רבי יהושע בן לוי רואה היתה באסטרולוגין (חוזים בכוכבים) שלה שהיא עתידה להעמיד ממנו בן ולא היתה יודעת אם ממנה אם מבתה" [בראשית רבה פה, ב]. בהמשך שם דורש המדרש בהקשר זה את הפסוק: "החזים בכוכבים מודיעִם לחדשים מ אשר יבאו עליך" [ישעיה מז, יג], ודורש: "ר' איבו אמר מאשר ולא כל אשר", כלומר, החוזים בכוכבים יכולים לראות חלק ממה שיקרה ולא כל מה שיקרה.
שאלות לדיון
לאור הדברים כיצד נפרש את מאמר חז"ל "אין מזל לישראל"?
איך נדע מה תלוי בנו ומה הוא גורלנו? יש דבר כזה בכלל גורל?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
