ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שחר מיכאל בן רעות
ח אָמַר הַכּוּזָרִי: אִם כֵּן אֲנִי רוֹאֶה אוֹתְךָ מוֹדֶה לְבַעֲלֵי הַשָּׁעוֹת וְהַיָּמִים וְהַמְּקוֹמוֹת, כַּחוֹזִים בַּכּוֹכָבִים.
ט אָמַר הֶחָבֵר: וְכִי אָנוּ דּוֹחִים שֶׁיֵּשׁ לָעֶלְיוֹנִים רֹשֶׁם בָּאַרְצִיִּים? אַדְּרַבָּה, מוֹדִים אָנוּ כִּי חָמְרֵי הַהֲוָיָה וְהַהֶפְסֵד עַל יְדֵי הַגַּלְגַּל, אֲבָל הַצּוּרוֹת עַל יְדֵי מַנְהִיגָן וּמְנַהֲלָן, וְהַשָּׂם אוֹתָן כֵּלִים לְהַעֲמָדַת כֹּל מַה שֶׁיִּרְצֶה מִן הַמִּתְהַוִּים, מִבְּלִי שֶׁנֵּדַע פֵּרוּטָם. וְהַחוֹזֶה בַּכּוֹכָבִים טוֹעֵן שֶׁהוּא יוֹדֵעַ הַפֵּרוּט, וַאֲנַחְנוּ מַכְחִישִׁים אוֹתוֹ בָּזֶה, וְנִגְזֹר שֶׁלֹּא יַשִּׂיג זֹאת בָּשָׂר וָדָם. וְאִם נִמְצָא מִן הַחָכְמָה הַהִיא דָּבָר נִסְמָך אֶל חָכְמָה אֱלֹהִית תּוֹרִיִּית — נְקַבְּלֵהוּ, וּבָזֶה תָּנוּחַ דַּעְתֵּנוּ עַל מַה שֶּׁנִּזְכַּר מֵחָכְמַת הַכּוֹכָבִים אֵצֶל הַחֲכָמִים ז"ל, בְּצִפִּיָּה שֶׁהוּא מוּבָא מִכֹּחַ אֱלֹהִי וְהוּא אֱמֶת. וְאִם לֹא — הֲרֵי כֻּלּוֹ הַשְׁעָרָה, וְגוֹרָל בַּשָּׁמַיִם, שֶׁיּוֹתֵר נֶאֱמָן מִמֶּנּוּ גּוֹרָל הֶעָפָר. לְפִיכָך, מִי שֶׁיִּרְאֶה הָאוֹרוֹת הָהֵם הוּא נְבִיא הָאֱמֶת, וְהַמָּקוֹם אֲשֶׁר יֵרָאוּ בּוֹ הוּא הַמָּקוֹם הָרָאוּי לְכַוֵּן אֵלָיו בֶּאֱמֶת, לְפִי שֶׁהוּא מָקוֹם אֱלֹהִי, וְהַתּוֹרָה אֲשֶׁר תָּבוֹא עַל יָדוֹ הִיא תּוֹרַת אֱמֶת.
___________________________
אנחנו – ההמון. האור ההוא – ההארה הנבואית. במקומות נשקפים – השתקפות של השמש ולא ראייה ישירה. בעלי השעות – המאמינים שיש שעות מסוימות המסוגלות לדבר מסוים. לעליונים – למערכת המזלות. רשם בארציים – השפעה על המתרחש בעולמנו. חמרי ההויה וההפסד – קיום הדברים שבעולם וכיליונם. הצורות – הצורות הרוחניות ומערכת הגלגלים. מנהיגן – ה'. אותן – הצורות. הפרוט – שמזל מסוים מסוגל לדבר מסוים. דבר נסמך וכו' – ידיעות אסטרולוגיות המקובלות מחז"ל. גורל העפר – גורל שמטילים כאן בארץ.
ביאורים
ישנה השפעה של גרמי השמים על העולם שבו אנו חיים. זוהי תפיסה שקיימת בעולם אלפי שנים, והתפתחה לתורה שלמה שנקראת אסטרולוגיה. ריה"ל אינו מכחיש תורה זו אלא תוחם אותה. ראשית, ההשפעה של גרמי השמים עוסקת באופן ישיר בצדדים החיצוניים של האדם ולא בעצם אישיותו ובמאורעות חייו. דוגמה בולטת ניתן להביא מאופיים השונה של עמים אשר חיים בארצות הקור ועמים אשר חיים בארצות חמות. אך כל זה אינו נוגע למהותו של האדם ולכיוון שהוא נותן לחייו. בזה אין לכוכבים כל השפעה מה שקובע הוא רק מה שהקב"ה גזר על האדם. את זה אין אנו יכולים לדעת מראש, ולכן כל דבריהם של האסטרולוגים על כך שניתן לדעת מה יקרה לאדם ביום מסוים לפי זמן לידתו אינם אלא השערות.
ריה"ל נותן קריטריון מאוד ברור לאסטרולוגיה. מה שכתוב בתלמוד ונשען על חכמת ישראל – הוא נכון ואמיתי. אם חכמי ישראל קיבלו זאת – אנו סמוכים ובטוחים שהם בדקו היטב או קיבלו במסורת שידיעה אסטרולוגית זו היא נכונה, כמו למשל, מה שהגמרא אומרת [שבת קנו, א] שמי שנולד במזל מאדים – אפשר שיהיה שוחט או מוהל אך ידיעה שאינה מאוששת על ידי חכמי ישראל – היא ידיעה כוזבת שאין לה שום חשיבות.
לפי הסבר זה, מובן שישנם זמנים מסוימים שיותר מסוגלים להידבקות בקב"ה, כמו הימים הנוראים, וכמובן זמני התפילות. אלו רגעים שהתורה וחכמי ישראל מסרו לנו שהם עת רצון, וצריך לנצלם ולהתרומם על ידם.
הרחבות
* כוחה של ראייה בכוכבים
תָּנוּחַ דַּעְתֵּנוּ עַל מַה שֶּׁנִּזְכַּר מֵחָכְמַת הַכּוֹכָבִים אֵצֶל הַחֲכָמִים ז"ל. בכמה מקומות בדברי חז"ל מצינו שהתייחסו לראייה בכוכבים. מצד אחד ראינו בדבריהם כמה פעמים שהחוזים בכוכבים הצליחו לחזות דברים שאכן קרו, אולם, מצד שני, ראייתם של החוזים בכוכבים מוגבלת, כמו שמצינו בדברי רש"י על בלק: " ראש הפעור – קוסם היה בלק וראה שהן עתידין ללקות על ידי פעור ולא היה יודע במה, אמר שמא הקללה תחול עליהם משם, וכן כל החוזים בכוכבים רואים ואינם יודעים מה רואים" [פירוש רש"י לבמדבר כג, כח].
מקור לדברי רש"י מצינו בדברי המדרש בעניין אשת פוטיפר. המדרש שואל מדוע סמכה התורה את פרשת ירידתו של יוסף למצרים ואת מעשה אשת פוטיפר למעשה יהודה ותמר? ומתרץ: "ר"ש בר נחמן אמר כדי לסמוך מעשה תמר למעשה אשתו של פוטיפר, מה זו לשם שמים אף זו לשם שמים, דאמר רבי יהושע בן לוי רואה היתה באסטרולוגין (חוזים בכוכבים) שלה שהיא עתידה להעמיד ממנו בן ולא היתה יודעת אם ממנה אם מבתה" [בראשית רבה פה, ב]. בהמשך שם דורש המדרש בהקשר זה את הפסוק: "החזים בכוכבים מודיעִם לחדשים מ אשר יבאו עליך" [ישעיה מז, יג], ודורש: "ר' איבו אמר מאשר ולא כל אשר", כלומר, החוזים בכוכבים יכולים לראות חלק ממה שיקרה ולא כל מה שיקרה.
שאלות לדיון
לאור הדברים כיצד נפרש את מאמר חז"ל "אין מזל לישראל"?
איך נדע מה תלוי בנו ומה הוא גורלנו? יש דבר כזה בכלל גורל?
איך זוכים לראות את אליהו הנביא?
מה אכפת לך?
מה המשמעות הנחת תפילין?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
האם מותר לפנות למקובלים?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
פיתרון יוסף לחלומו של פרעה
איך נהנים כשעובדים קשה?
מה זה אומר בחזקת בשרי?
הלכות שטיפת כלים בשבת
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
