ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שחר מיכאל בן רעות
ח אָמַר הַכּוּזָרִי: אִם כֵּן אֲנִי רוֹאֶה אוֹתְךָ מוֹדֶה לְבַעֲלֵי הַשָּׁעוֹת וְהַיָּמִים וְהַמְּקוֹמוֹת, כַּחוֹזִים בַּכּוֹכָבִים.
ט אָמַר הֶחָבֵר: וְכִי אָנוּ דּוֹחִים שֶׁיֵּשׁ לָעֶלְיוֹנִים רֹשֶׁם בָּאַרְצִיִּים? אַדְּרַבָּה, מוֹדִים אָנוּ כִּי חָמְרֵי הַהֲוָיָה וְהַהֶפְסֵד עַל יְדֵי הַגַּלְגַּל, אֲבָל הַצּוּרוֹת עַל יְדֵי מַנְהִיגָן וּמְנַהֲלָן, וְהַשָּׂם אוֹתָן כֵּלִים לְהַעֲמָדַת כֹּל מַה שֶׁיִּרְצֶה מִן הַמִּתְהַוִּים, מִבְּלִי שֶׁנֵּדַע פֵּרוּטָם. וְהַחוֹזֶה בַּכּוֹכָבִים טוֹעֵן שֶׁהוּא יוֹדֵעַ הַפֵּרוּט, וַאֲנַחְנוּ מַכְחִישִׁים אוֹתוֹ בָּזֶה, וְנִגְזֹר שֶׁלֹּא יַשִּׂיג זֹאת בָּשָׂר וָדָם. וְאִם נִמְצָא מִן הַחָכְמָה הַהִיא דָּבָר נִסְמָך אֶל חָכְמָה אֱלֹהִית תּוֹרִיִּית — נְקַבְּלֵהוּ, וּבָזֶה תָּנוּחַ דַּעְתֵּנוּ עַל מַה שֶּׁנִּזְכַּר מֵחָכְמַת הַכּוֹכָבִים אֵצֶל הַחֲכָמִים ז"ל, בְּצִפִּיָּה שֶׁהוּא מוּבָא מִכֹּחַ אֱלֹהִי וְהוּא אֱמֶת. וְאִם לֹא — הֲרֵי כֻּלּוֹ הַשְׁעָרָה, וְגוֹרָל בַּשָּׁמַיִם, שֶׁיּוֹתֵר נֶאֱמָן מִמֶּנּוּ גּוֹרָל הֶעָפָר. לְפִיכָך, מִי שֶׁיִּרְאֶה הָאוֹרוֹת הָהֵם הוּא נְבִיא הָאֱמֶת, וְהַמָּקוֹם אֲשֶׁר יֵרָאוּ בּוֹ הוּא הַמָּקוֹם הָרָאוּי לְכַוֵּן אֵלָיו בֶּאֱמֶת, לְפִי שֶׁהוּא מָקוֹם אֱלֹהִי, וְהַתּוֹרָה אֲשֶׁר תָּבוֹא עַל יָדוֹ הִיא תּוֹרַת אֱמֶת.
___________________________
אנחנו – ההמון. האור ההוא – ההארה הנבואית. במקומות נשקפים – השתקפות של השמש ולא ראייה ישירה. בעלי השעות – המאמינים שיש שעות מסוימות המסוגלות לדבר מסוים. לעליונים – למערכת המזלות. רשם בארציים – השפעה על המתרחש בעולמנו. חמרי ההויה וההפסד – קיום הדברים שבעולם וכיליונם. הצורות – הצורות הרוחניות ומערכת הגלגלים. מנהיגן – ה'. אותן – הצורות. הפרוט – שמזל מסוים מסוגל לדבר מסוים. דבר נסמך וכו' – ידיעות אסטרולוגיות המקובלות מחז"ל. גורל העפר – גורל שמטילים כאן בארץ.
ביאורים
ישנה השפעה של גרמי השמים על העולם שבו אנו חיים. זוהי תפיסה שקיימת בעולם אלפי שנים, והתפתחה לתורה שלמה שנקראת אסטרולוגיה. ריה"ל אינו מכחיש תורה זו אלא תוחם אותה. ראשית, ההשפעה של גרמי השמים עוסקת באופן ישיר בצדדים החיצוניים של האדם ולא בעצם אישיותו ובמאורעות חייו. דוגמה בולטת ניתן להביא מאופיים השונה של עמים אשר חיים בארצות הקור ועמים אשר חיים בארצות חמות. אך כל זה אינו נוגע למהותו של האדם ולכיוון שהוא נותן לחייו. בזה אין לכוכבים כל השפעה מה שקובע הוא רק מה שהקב"ה גזר על האדם. את זה אין אנו יכולים לדעת מראש, ולכן כל דבריהם של האסטרולוגים על כך שניתן לדעת מה יקרה לאדם ביום מסוים לפי זמן לידתו אינם אלא השערות.
ריה"ל נותן קריטריון מאוד ברור לאסטרולוגיה. מה שכתוב בתלמוד ונשען על חכמת ישראל – הוא נכון ואמיתי. אם חכמי ישראל קיבלו זאת – אנו סמוכים ובטוחים שהם בדקו היטב או קיבלו במסורת שידיעה אסטרולוגית זו היא נכונה, כמו למשל, מה שהגמרא אומרת [שבת קנו, א] שמי שנולד במזל מאדים – אפשר שיהיה שוחט או מוהל אך ידיעה שאינה מאוששת על ידי חכמי ישראל – היא ידיעה כוזבת שאין לה שום חשיבות.
לפי הסבר זה, מובן שישנם זמנים מסוימים שיותר מסוגלים להידבקות בקב"ה, כמו הימים הנוראים, וכמובן זמני התפילות. אלו רגעים שהתורה וחכמי ישראל מסרו לנו שהם עת רצון, וצריך לנצלם ולהתרומם על ידם.
הרחבות
* כוחה של ראייה בכוכבים
תָּנוּחַ דַּעְתֵּנוּ עַל מַה שֶּׁנִּזְכַּר מֵחָכְמַת הַכּוֹכָבִים אֵצֶל הַחֲכָמִים ז"ל. בכמה מקומות בדברי חז"ל מצינו שהתייחסו לראייה בכוכבים. מצד אחד ראינו בדבריהם כמה פעמים שהחוזים בכוכבים הצליחו לחזות דברים שאכן קרו, אולם, מצד שני, ראייתם של החוזים בכוכבים מוגבלת, כמו שמצינו בדברי רש"י על בלק: " ראש הפעור – קוסם היה בלק וראה שהן עתידין ללקות על ידי פעור ולא היה יודע במה, אמר שמא הקללה תחול עליהם משם, וכן כל החוזים בכוכבים רואים ואינם יודעים מה רואים" [פירוש רש"י לבמדבר כג, כח].
מקור לדברי רש"י מצינו בדברי המדרש בעניין אשת פוטיפר. המדרש שואל מדוע סמכה התורה את פרשת ירידתו של יוסף למצרים ואת מעשה אשת פוטיפר למעשה יהודה ותמר? ומתרץ: "ר"ש בר נחמן אמר כדי לסמוך מעשה תמר למעשה אשתו של פוטיפר, מה זו לשם שמים אף זו לשם שמים, דאמר רבי יהושע בן לוי רואה היתה באסטרולוגין (חוזים בכוכבים) שלה שהיא עתידה להעמיד ממנו בן ולא היתה יודעת אם ממנה אם מבתה" [בראשית רבה פה, ב]. בהמשך שם דורש המדרש בהקשר זה את הפסוק: "החזים בכוכבים מודיעִם לחדשים מ אשר יבאו עליך" [ישעיה מז, יג], ודורש: "ר' איבו אמר מאשר ולא כל אשר", כלומר, החוזים בכוכבים יכולים לראות חלק ממה שיקרה ולא כל מה שיקרה.
שאלות לדיון
לאור הדברים כיצד נפרש את מאמר חז"ל "אין מזל לישראל"?
איך נדע מה תלוי בנו ומה הוא גורלנו? יש דבר כזה בכלל גורל?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
