ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
וְכֵן יְצַיֵּר בְּאַהֲבַת עוֹלָם הִתְחַבְּרוּת הָעִנְיָן הָאֱלֹהִי בַּקָּהָל הַמּוּכָן לְקַבְּלוֹ, כְּהִתְחַבְּרוּת הָאוֹר בַּמַּרְאָה הַמְלֻטֶּשֶׁת, וְשֶׁהַתּוֹרָה מֵאִתּוֹ הִיא רֵאשִׁית רָצוֹן מִמֶּנּוּ לְהֵרָאוֹת מַלְכוּתוֹ בָּאָרֶץ כְּהֵרָאוֹתָהּ בַּשָּׁמַיִם. וְלֹא חִיְּבָה הַחָכְמָה שֶׁיִּבְרָא מַלְאָכִים בָּאָרֶץ, אֶלָּא בְּנֵי אָדָם מִזֶּרַע וָדָם, נֶאֱבָקִים בָּהֶם הַטְּבָעִים וּמִתְנַצְּחוֹת הַמִּדּוֹת, כְּמִשְׁפָּט נִגּוּד פָּנִים וְאָחוֹר, כְּמוֹ שֶׁהִתְבָּאֵר בְּסֵפֶר יְצִירָה. וְכַאֲשֶׁר יִזַּך מֵהֶם יָחִיד אוֹ קָהָל, יָחוּל עָלָיו הָאוֹר הָאֱלֹהִי, וְיַנְהִיגֵהוּ בְּתַחְבּוּלוֹת וּבְנִפְלָאוֹת יוֹצְאוֹת מִסֵּדֶר הָעוֹלָם הַטִּבְעִי, וְיִקָּרֵא זֶה מִמֶּנּוּ 'אַהֲבָה' וְ'שִׂמְחָה'. וְלֹא מָצָא הָעִנְיָן הָאֱלֹהִי מְקַבֵּל נִשְׁמָע לְמִצְוָתוֹ, דָּבֵק בַּסֵּדֶר אֲשֶׁר צִוָּהוּ בּוֹ, אַחֲרֵי הַמְּאוֹרוֹת וְהַגַּלְגַּלִּים, אֶלָּא הַמְּעֻלִּים שֶׁבִּבְנֵי אָדָם, הָיוּ יְחִידִים מֵאָז אָדָם וְעַד יַעֲקֹב, וְאַחַר כֵּן נַעֲשׂוּ קָהָל, וְחָל עֲלֵיהֶם הָעִנְיָן הָאֱלֹהִי בְּאַהֲבָה לִהְיוֹת לָהֶם לֵאלֹהִים, וְסִדְּרָם בַּמִּדְבָּר סִדּוּר הַגַּלְגַּל, אַרְבָּעָה דְגָלִים כְּעֵין אַרְבַּעַת רִבְעֵי הַגַּלְגַּל, וּשְׁנֵים עָשָׂר שֵׁבֶט כְּעֵין שְׁנֵים עָשָׂר מַזָּלוֹת, וּמַחֲנֵה לְוִיִּים בְּתוֹך הַמַּחֲנוֹת, כְּמוֹ בְּסֵפֶר יְצִירָה: "וְהֵיכָל קֹדֶשׁ מְכֻוָּן בָּאֶמְצַע וְהָאֱלֹהִים נוֹשֵׂא אֶת כֻּלָּם", וְזֶה כֻּלּוֹ מוֹרֶה עַל אַהֲבָה. ברכת 'אהבת עולם'
וּלְפִיכָך יְשַׁבֵּחַ עָלֶיהָ, וְיִסְמֹך לָזֶה קַבָּלָתוֹ אֵת הַתּוֹרָה בִּקְרִיאַת שְׁמַע, וְאַחַר כֵּן מַה שֶּׁכּוֹלֶלֶת "אֱמֶת וְיַצִּיב" מִיַּצִּיבוּת הָעִנְיָנִים שֶׁל הַהִתְחַיְּבוּת בַּתּוֹרָה, כְּאִלּוּ אַחַר שֶׁנִּתְבָּאֵר לוֹ כֹּל מַה שֶּׁקָּדַם וְהִשִּׂיגוֹ וְהִבְחִינוֹ, קִבֵּל עַל עַצְמוֹ קַבָּלָה וְהֵעִיד עֵדוּת שֶׁהוּא מִתְחַיֵּב בּוֹ כְּמוֹ שֶׁהִתְחַיְּבוּ בּוֹ הָאָבוֹת לְפָנָיו, וְכֵן יִתְחַיְּבוּ בּוֹ הַבָּנִים עַד סוֹף כֹּל הַדּוֹרוֹת, כְּמוֹ שֶׁאוֹמֵר: "עַל אֲבוֹתֵינוּ וְעָלֵינוּ וְעַל בָּנֵינוּ וְעַל דּוֹרוֹתֵינוּ דָּבָר טוֹב וְקַיָּם חֹק וְלֹא יַעֲבֹר". וְאַחַר כֵּן יְסַפֵּר אוֹתָם עִקָּרֵי הָאֱמוּנָה אֲשֶׁר בָּהֶם תִּשְׁלַם הָאֱמוּנָה הַיְּהוּדִית, וְהֵם הַהוֹדָאָה בְּאַדְנוּתוֹ יִתְעַלֶּה, וּבְקַדְמוּתוֹ, וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ עַל אֲבוֹתֵינוּ, וְשֶׁהַתּוֹרָה מֵאִתּוֹ, וּבַמּוֹפֵת עַל כֹּל זֶה, וְהִיא הַחֲתִימָה, וְהִיא יְצִיאַת מִצְרַיִם, בְּמַאֲמַר "אֱמֶת שֶׁאַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ", "אֱמֶת מֵעוֹלָם הוּא שְׁמֶךָ", וְ"עֶזְרַת אֲבוֹתֵינוּ", וְ"אֱמֶת מִמִּצְרַיִם גְּאַלְתָּנוּ". וּמִי שֶׁכָּלַל אֵת אֵלֶּה בְּכַוָּנָה גְמוּרָה הוּא יִשְׂרְאֵלִי בֶּאֱמֶת, וְרָאוּי לוֹ לְיַחֵל לַדְּבֵקוּת בָּעִנְיָן הָאֱלֹהִי הַמִּתְחַבֵּר בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל מִבַּלְעֲדֵי שְׁאָר הָאֻמּוֹת, וְיִהְיֶה זַכַּאי לַעֲמִידָה לִפְנֵי הַשְּׁכִינָה, וְשֶׁיִּשְׁאַל וְיֵעָנֶה. ברכת 'אמת ויציב'
___________________________
ביוצר המאורות – ברכת יוצר אור. העולם העליון – עולם המלאכים (ומערכת הכוכבים). ויוליכהו השד שולל – שתביאהו הסברה למכשול. שהם מזיקים ומועילים בעצמם – שיש בשמש וכדו' תועלת מצד רצון השמש והחלטתה. באיכיותיהם – מהות הטבע שה' שם בהם. יהל – יאיר. בקהל המוכן – הציבור המתאים. במראה המלטשת – זכוכית שקופה. כהראותה – של מלכות ה'. ולא חיבה החכמה – אין רצון ה'. יזך – יהיה נקי במעשיו. בתחבולות – ניסים. אהבה ושמחה – של הקב"ה אל האדם. סדור הגלגל – כפי שמסודר 'צבא שמים'. ובמופת – הרְאָיָה, כלומר יציאת מצרים.
ביאורים
בדברים אלה משרטט בפנינו ריה"ל את העבודה הנפשית המלווה תפילת החסיד. הנקודה הראשונה שהוא מזכיר נזכרה כבר במאמר הראשון בפסקה סח' (וכן להלן במאמר רביעי בפסקה כה'), על הגודל שיש גם בקטנה שבבריות. את הדברים האלה מזכיר ריה"ל כדי שלא נתפעל יתר על המידה ממראה הבריאה. המבט על עוצמת הכוכבים וגודלם עלול להטעות את האדם ולגרום לו לייחס להם כוחות עליונים וזה עלול להסית את האדם מן הבורא. זהו המושג שורש האמונה הוא שורש המרי, שנזכר כבר במאמר הראשון. משמעותו היא שכאשר מייחסים לנבראים סגולות עצמאיות כאילו היו מקור הסגולות, עלולים להגיע לכפירה. הכפירה היא ההתעלמות מן השורש האמיתי, המחיה ומהווה את הבריאה כולה. חכמתו של ה' היא שבראה גם את השמש וגם את הנמלה הקטנטנה. ההשוואה הזאת בין קטן לגדול נעשית כדי למנוע מאתנו את ההתפעלות מן הגדול כאילו הוא בעל כוח עצמאי. ברכת יוצר המאורות באה כדי 'לאפס' אותנו. ללמד אותנו מי הוא באמת מקור הכוחות – הבורא, ומי רק נברא. ברכת אהבת עולם היא סימון המטרה, ההתגלות בעולם הזה על ידי העם הנבחר – עם ישראל. העם הנבחר נמשל למראה נקייה שמשקפת בצורה מדויקת את האור המוקרן עליה. התורה שניתנה לישראל היא ביטוי לרצון האלוהי שדווקא בני האדם, על כל המאבקים הפנימיים הקיימים בהם, הם אלה שיביאו את דבר ה' לעולם הזה. תפקיד התורה לרומם ולהעלות את האנושות ממצבה השפל אל המדרגות העליונות.
הרחבות
* מה קטנו מעשיך ה'
שֶׁחָכְמָתוֹ וְהַנְהָגָתוֹ בִּבְרִיאַת הַנְּמָלָה וְהַדְּבוֹרָה אֵינָה פְּחוּתָה מֵחָכְמָתוֹ וְהַנְהָגָתוֹ לַשֶּׁמֶשׁ וְגַלְגַּלָּהּ. ריה"ל מלמדנו שכדי לראות את חכמתו של הבורא אפשר להסתכל גם בייצורים הקטנים, ברמשי הארץ. הרי חוכמתו ביצירתם אינה פחותה מחוכמתו ביצירת השמש ובהנהגתה. (עיין עוד במאמר ראשון סח- סט).
רבנו בחיי בספרו "חובת הלבבות" מזכיר גם הוא עניין זה. כשאנו מסתכלים במציאות, בדברים הגדולים ובדברים הקטנים, אנו יכולים לראות את החוקיות הנפלאה שטבע ה'. "ואותות חכמת הבורא יתעלה, הנראות בקטני היצירות וגדוליהן, מעידות, כי הם לבורא אחד חכם. ואלו היה לעולם יותר מבורא אחד, היתה צורת החכמה מתחלפת בחלקי העולם ומשתנית בכלליו ובחלקיו" [חובות הלבבות א, שער הייחוד ז].
הרב קוק אומר שאת ההסתכלות הזו ניתן להקיש גם ללמידת התורה. כמו שבמציאות אנו מוצאים את הקב"ה בין בדברים הגדולים ובין בקטנים, כך גם בלימוד התורה עלינו למצוא את החידושים שאנו יכולים ללמוד גם מתלי התלים של ההלכות ולא רק מהכללים המופשטים ומלימודי האגדה [אורות התורה ג, ח].
שאלות לדיון
מה החסיד מבקש בהתבוננותו בסידור הנבראים? מדוע גדול בעיניו הסדר שהוא מוצא בנמלה הקטנה מהסדר שבכוכבים הגדולים?
מיהו 'ישראלי באמת' על פי ריה"ל? מדוע לא מספיק להשתייך לעם ישראל?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
אוצרות בלב הים
איך עושים קידוש?
ט"ו בשבט - השקעה לטווח ארוך!
מה אומרים לנו הסימנים של ראש השנה?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
תהיו חמים!
"בזאת התורה" - איזו תורה?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
איך ללמוד אמונה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
