בית המדרש
  • הלכה מחשבה ומוסר
  • לימוד יומי באמונה
  • ספר הכוזרי
קטגוריה משנית
undefined
4 דק' קריאה
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש להצלחת

עם ישראל

וּ'מַלְאֲכוּת ה'' כִּנּוּי לַשְּׁלִיחוּת, וְהַמַּלְאָך יֵשׁ שֶׁיִּהְיֶה נִבְרָא לְשַׁעְתּוֹ מִן הַגְּשָׁמִים הַיְּסוֹדִיִּים הַדַּקִּים, וְיֵשׁ שֶׁיִּהְיֶה מִן הַמַּלְאָכִים הַנִּצְחִיִּים, וְאוּלַי הֵם הָרוּחָנִיִּים אֲשֶׁר סוֹבְרִים הַפִילוֹסוֹפִים, וְאֵין לָנוּ לִדְחוֹתָם וְאֵין עָלֵינוּ לְקַבְּלָם. וְהַסָּפֵק בְּמַה שֶּׁרָאוּ יְשַׁעְיָהוּ וִיחֶזְקֵאל וְדָנִיֵּאל, הַאִם הוּא מֵהַנִּבְרָאִים, אוֹ מִן הַצּוּרוֹת הָרוּחָנִיּוֹת הַקַּיָּמוֹת. וּ'כְבוֹד ה'' הוּא הַגֶּשֶׁם הַדַּק הַבָּא עֵקֶב רְצוֹן ה', הַמִּצְטַיֵּר כְּפִי מַה שֶּׁיִרְצֶה לְהַצִּיגוֹ לַנָּבִיא. זֶה לְפִי הַדַּעַת הָרִאשׁוֹנָה, אֲבָל לְפִי הַדַּעַת הַשְּׁנִיָּה יִהְיֶה 'כְּבוֹד ה'' כְּלָל הַמַּלְאָכִים וְהַכֵּלִים הָרוּחָנִיִּים, כִּסֵּא וּמֶרְכָּבָה וְרָקִיעַ וְאוֹפַנִּים וְגַלְגַּלִּים, וְזוּלַת זֶה מִמַּה שֶּׁהוּא קַיָּם עוֹמֵד, וְהוּא נִקְרָא 'כָּבוֹד' כְּמוֹ שֶׁנִּקְרְאוּ כְּלֵי הַמֶּלֶךְ 'כְּבוּדָּה'. וְאוּלַי זֹאת הָיְתָה בַּקָּשַׁת משֶׁה בְּאָמְרוֹ: "הַרְאֵנִי נָא אֶת כְּבֹדֶךָ". וְנָתַן לוֹ אֵת זֶה בִּתְנַאי שֶׁיִּשָּׁמֵר מֵרְאִיַּת הַפָּנִים, אֲשֶׁר לֹא יִסְבְּלָהּ בָּשָׂר וָדָם, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר: "וְרָאִיתָ אֶת אֲחֹרָי". וּבַכָּבוֹד הַהוּא מַה שֶּׁסּוֹבֶלֶת אוֹתוֹ הָרְאִיָּה הַנְּבוּאִית, וּבְתוֹלְדוֹתָיו מַה שֶּׁסּוֹבֶלֶת אוֹתוֹ רְאִיָּתֵנוּ, כְּמוֹ הֶעָנָן וְאֵשׁ אוֹכֶלֶת, מִמַּה שֶּׁהוּא רָגִיל אֶצְלֵנוּ. וְיֵשׁ עוֹד יוֹתֵר דַּק וְיוֹתֵר דַּק, עַד שֶׁיַּגִּיעַ לְדַרְגָּה שֶׁלֹּא יַשִּׂיגָהּ הַנָּבִיא, וְאִם יַהֲרֹס אֵלֵיהָ תִּתְפָּרֵק הַרְכָּבָתוֹ, כְּמוֹ שֶׁאֶצְלֵנוּ בְּכֹח הָרְאִיָּה, שֶׁהֲרֵי מִי שֶׁרְאִיָּתוֹ חֲלָשָׁה לֹא יִרְאֶה אֶלָּא בָּאוֹר הַמֻּעָט אֲשֶׁר נִשְׁאָר אַחַר רֶדֶת הָעֶרֶב, כָּעֲטַלֵף, וְכִבְדֵי הָרְאִיָּה וְחוֹלֵי הָעֵינַיִם לֹא יִרְאוּ כִּי אִם בַּצֵּל, וּמִי שֶׁרְאִיָּתוֹ יוֹתֵר חֲזָקָה רוֹאֶה בַּשֶּׁמֶשׁ, אֲבָל עֶצֶם הַשֶּׁמֶשׁ בְּעֵת זַכּוּתָהּ לֹא תוּכַל עַיִן לְהַבִּיט אֵלֶיהָ, וְאִם תִּתְאַמֵּץ לַעֲשׂוֹת כֵּן תִּסְתַּמֵּא. וְזֶה הוּא 'כְּבוֹד ה'' וּ'מַלְאֲכוּת ה'' וּ'שְׁכִינַת ה'' בַּשֵּׁמוֹת הַתּוֹרִיִּים. אַך יֵשׁ שֶׁהֻשְׁאֲלוּ לַמִּשְׁפָּטִים הַטִּבְעִיִּים, וְנֶאֱמַר: "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ", "וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה". אֲבָל בֶּאֱמֶת אֵין הִגָּלוּת לַכָּבוֹד וְלַמַּלְכוּת אֶלָּא עַל קְדוֹשָׁיו וּסְגֻלּוֹתָיו וּנְבִיאָיו, אֲשֶׁר בָּהֶם יִתְאַמֵּת לַכּוֹפֵר כִּי יֵשׁ לָאֵל מֶמְשָׁלָה וּמַלְכוּת בָּאָרֶץ, וִידִיעָה בִּפְרָטֵי מַעֲשֵׂי בְּנֵי אָדָם, וְאָז יֵאָמֵר בֶּאֱמֶת: "ה' מָלַך" "(וְנִרְאָה) [וְנִגְלָה] כְּבוֹד ה'", וְ"יִמְלֹךְ ה' לְעוֹלָם", וְ"(אִמְרוּ) [אֹמֵר] לְצִיּוֹן מָלַךְ אֱלֹהָיִךְ", "וּכְבוֹד ה' עָלַיִךְ זָרָח". וּלְפִיכָך לֹא יֵחָשֵׁב לְרָחוֹק כֹּל מַה שֶּׁנֶּאֱמַר "וּתְמֻנַת ה' יַבִּיט", "וַיִּרְאוּ אֵת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל", וּ'מַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה', וַאֲפִלּוּ לֹא 'שִׁעוּר קוֹמָה', לְמַה שֶּׁיֵּשׁ בָּזֶה מֵהִכָּנֵס מוֹרָאוֹ בַּנְּפָשׁוֹת, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר: "וּבַעֲבוּר תִּהְיֶה יִרְאָתוֹ עַל פְּנֵיכֶם לְבִלְתִּי תֶחֱטָאוּ".
___________________________
אין לנו לדחותם – את הבנת הפילוסופים. במה שראו – מלאכים. הדעת הראשונה – שדמות כבוד ה' שראה יחזקאל מן הנבראים [הערת הרב שילת]. הדעת השניה – מן הצורות הרוחניות. תולדותיו – השפעותיו. רגיל אצלנו – דור המדבר הורגלו בראייתם. יהרס אליה – יתפרץ להשיגה. בשמות התוריים – אופן פירושנו הוא כפי משמעות המושג בתורה. למשפטים הטבעיים – חוקי הטבע. שיעור קומה – חיבור קדום שיש בו תיאורים גשמיים של דמות של מעלה, כביכול [הערת הרב שילת]. למה שיש בזה וכו' – מחמת שדימויי ההגשמה משפיעים על הרגש, כפי שיבאר.


ביאורים
ריה"ל חותם בפסקה זו את הדיון על שמות הקב"ה והתגלותו בעולם. הדיון נחתם בבירור כמה מושגים שקשורים לקב"ה. המושג הראשון הוא מלאכים. מי הם המלאכים? מלאך פירושו שליח. מישהו אשר עושה את שליחות הקב"ה לצרכים שונים אשר צריכים להתרחש במציאות. מלאכים אלו יצורים רוחניים אשר נבראו מחומר גשמי דק. אנו יכולים למשש ולחוש דברים חומריים. אך ישנם סוגי חומרים שהם חומריים ואין אנו יכולים לראות אותם ולהיפגש איתם. הדבר דומה לכוח השמיעה. ישנם צלילים שאנו בני האדם איננו יכולים לשמוע, אך כלבים ובעלי חיים שומעים אותם היטב. מכאן שצלילים אלו שייכים לעולם החומרי שלנו, אך אין לנו הכלים לחוש אותם. אותו הדבר ביחס למלאכים. ריה"ל מבאר שלמלאכים יש גוף חומרי, אך הוא דק וחושינו אינם יכולים לפגוש אותו. הוא מוסיף ואומר שיש שני סוגי מלאכים; מלאך שנברא למשימה מוגדרת חד פעמית, ומלאך שהוא נצחי, מכיוון שיש לו שליחות שאינה משתנה.
המושג השני הוא כבוד ה'. גם כבוד ה' עשוי מחומר דק שאיננו יכולים לקלוט בחושינו. מטרת חומר זה היא כפולה: להיות החומר שממנו עשויה ההתגלות האלוהית אשר הנביא רואה, וכן להוות את המשלחת שמלווה את ההתגלות האלוהית ואת הנוכחות האלוהית בעולם הזה. כבוד מלשון כבודה. זוהי הפמליה המלווה את המלך בלכתו ובהופעתו. ריה"ל מבאר [מאמר שני אות ד] שפירוש הכתוב 'וירד ה' על הר סיני' הוא שכבוד ה' ירד על הר סיני. כל משרתיו ופמלייתו, ובמילים אחרות, כבודו, ירדו על הר סיני, אך הוא נשאר בשמי שמים.
באותו אופן מבאר ריה"ל את המושג'שכינה' . גם השכינה היא חומר דק שנברא על ידי הקב"ה כאשר הוא רוצה להתחבר עימנו.
מעבר לכל המטרות שלהן, כל הבריאות הללו נבראו למטרה אחת עליונה, והיא ליצור יראת שמים בלבבות הרואים. כבוד ה' שהתגלה במעמד הר סיני וכן מראות הנבואה, באים להחדיר יראת ה' בכל מי שחווה את ההתגלות האלוהית הזו.

הרחבות
* "וְרָאִיתָ אֶת אֲחֹרָי" – ראיית קשר של תפילין
שֶׁיִּשָּׁמֵר מֵרְאִיַּת הַפָּנִים, אֲשֶׁר לֹא יִסְבְּלָהּ בָּשָׂר וָדָם, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר: "וְרָאִיתָ אֶת אֲחֹרָי". הגמרא דרשה פסוק זה: " 'והסרתי את כפי וראית את אחֹרי' אמר רב חנא בר ביזנא אמר רבי שמעון חסידא: מלמד שהראה הקדוש ברוך הוא למשה קשר של תפילין" [ברכות ז.].
הרב קוק, הסביר שבהשגות המופשטות ובמיוחד בהשגת האלוהות, ישנן שתי דרכים אפשריות לעיון: הראשונה, עיון באמת מצד עצמה, והשנייה עיון באמת כפי ערך שכלו של המשיג. "והאמת המופשטת שלא לפי ערך השגת השכל אין זה בגדר השגה, ועל זה נאמר "כי לא יראני האדם וחי" ".
לפי זה, הסביר את הדימוי לתפילין: "על כן כיון בזה התפילין למשל, בהם נאמרים דברי בינה, דברי אלוהים חיים, אבל אין להם יחש אל האדם, מי מקשרם אל האדם שיפעלו עליו הקשר של תפילין. כך ההשגה המופשטת נקראת בשם תפילין, טוטפת. וההשגה המגעת לשכל [נקראת] קשר של תפילין" [עין איה, ברכות פרק א, עו].

שאלות לדיון
"וְאִם תִּתְאַמֵּץ לַעֲשׂוֹת כֵּן תִּסְתַּמֵּא". יש ספרים שמסוכן ללמוד? מהו סדר הלימוד הנכון?
מהי התועלת בסיפור על מופתים של צדיקים? יש סיפורים שלא ראוי לפרסם?
סרטונים קצרים מיוחדים
שיעורים פופולריים
שיעורים פופולריים
שיעורים חדשים
שיעורים חדשים
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il