ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
יא אָמַר הֶחָבֵר: אָמְנָם הָיִיתִי מְדַמֶּה אוֹתָם לְגֵרִים אֲשֶׁר לֹא קִבְּלוּ כֹּל עַנְפֵי הַמִּצְווֹת אֶלָּא עִקְּרֵיהֶן, אִלְמָלֵא סְתִירַת מַעֲשֵׂיהֶם לְדִבְרֵיהֶם, וְשֶׁנְּתִינָתָם יִתְרוֹן לִמְקוֹם הַנְּבוּאָה הִיא בָּאֲמִירָה, וְעִם זֶה הֵם פּוֹנִים אֶל מְקוֹמוֹת שֶׁהָיוּ לָאֱלִילִים בִּמְקוֹמוֹת שֶׁאֵרַע שֶׁהָיָה בָּהֶם הֲמוֹנָם, וְלֹא נִרְאָה בָּהֶם רשֶׁם אֱלֹהִי, וְעִם הַשְׁאִירָם חֻקּוֹת הָעֲבוֹדוֹת הַקְּדוּמוֹת וִימֵי חַגֵּיהֶם וַעֲלִיָּתָם אֲלֵיהֶם לָרֶגֶל, וְלֹא שִׁנּוּ אֶלָּא הַצּוּרוֹת אֲשֶׁר הָיוּ שָׁם, מָחוּ אוֹתָן וְלֹא מָחוּ חֻקּוֹתֵיהֶן, עַד שֶׁכִּמְעַט אֹמַר שֶׁאָמְרוֹ יִתְעַלֶּה: "וְעָבַדְתָּ שָּׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים עֵץ וָאָבֶן", וּשְׁנוֹתוֹ זֹאת כַּמָּה פְּעָמִים, אָמְנָם הוּא רֶמֶז אֶל אֵלֶּה אֲשֶׁר מְרוֹמְמִים אֶת הָעֵץ וַאֲשֶׁר מְרוֹמְמִים אֶת הָאֶבֶן. וַאֲנַחְנוּ בִּרְבוֹת הַיָּמִים מִשְׁתַּנִּים אֲלֵיהֶם בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ. אָכֵן אֱמוּנָתָם אֵינָהּ אֶלָּא לָאֱלוֹהַּ, כְּמוֹ עַם אֲבִימֶלֶך וְעַם נִינְוֵה, וּמִתְפַּלְסְפִים אוֹדוֹת הָאֵל. וּמַנְהִיג כֹּל אַחַת מִשְּׁתֵי הַכִּתּוֹת אָמַר שֶׁהוּא הִשִּׂיג הָאוֹרוֹת הָאֱלֹהִיִּים הָהֵם בִּמְקוֹרָם, רְצוֹנִי לוֹמַר: בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְשֶׁמִּשָּׁם הָעֳלָה לַשָּׁמַיִם וְצֻוָּה לְהַיְשִׁיר אַנְשֵׁי הָעוֹלָם כֻּלּוֹ. וְהָיוּ פּוֹנִים אֶל הָאָרֶץ הַהִיא, וְלֹא נִמְשַׁך הַדָּבָר אֶלָּא מְעַט עַד שֶׁהֵחֵלּוּ לִפְנוֹת אֶל מְקוֹם הֲמוֹנָם. הֲלֹא זֶה כְּמִי שֶׁרָצָה לְהַיְשִׁיר בְּנֵי אָדָם כֻּלָּם אֶל מְקוֹם הַשֶּׁמֶשׁ, אֲבָל הֵם כִּבְדֵי רְאִיָּה שֶׁאֵין לָהֶם יְכֹלֶת לְכָך, וְאֵינָם יוֹדְעִים מַהֲלָכָהּ, וְנָשָׂא אוֹתָם אֶל קֹטֶב הַדָּרוֹם אוֹ הַצָּפוֹן וְאָמַר לָהֶם: כָּאן הַשֶּׁמֶשׁ, הַקְבִּילוּהָ, תִּרְאוּ אוֹתָהּ, וְלֹא יִרְאוּהָ.
וְהַמַּנְהִיג הָרִאשׁוֹן, משֶׁה עָלָיו הַשָּׁלוֹם, כְּבָר הֶעֱמִיד הֶהָמוֹן אֵצֶל הַר סִינַי לִרְאוֹת אֶת הָאוֹר אֲשֶׁר רָאָהוּ הוּא אִלּוּ הָיְתָה לָהֶם יְכֹלֶת לְכָך כִּיכָלְתּוֹ, וְאַחַר כָּך קָרָא לְשִׁבְעִים הַזְּקֵנִים וְרָאוּהוּ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר: "וַיִּרְאוּ אֶת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל", אַחַר כָּך אָסַף אֵת הַשִּׁבְעִים הַשְּׁנִיִּים, וְחָל עֲלֵיהֶם מֵאוֹר הַנְּבוּאָה מַה שֶּׁהָיָה מַתְאִים לָהֶם, כְּמוֹ שֶׁאָמַר: "וַיָּאצֶל מִן הָרוּחַ אֲשֶׁר עָלָיו וַיִּתֵּן עַל שִׁבְעִים אִישׁ הַזְּקֵנִים", וּמְעִידִים קְצָתָם לִקְצָתָם בְּמַה שֶּׁהֵם רוֹאִים וּמַה שֶּׁהֵם שׁוֹמְעִים, וְיִשָּׁלְלוּ הַמַּחְשָׁבוֹת הָרָעוֹת מִן הָאֻמָּה, שֶׁתֵּחָשֵׁב הַנְּבוּאָה לְטַעֲנָה שֶׁל הַיְּחִידִים שֶׁטָּעֲנוּ אוֹתָהּ, כִּי לֹא תִּתָּכֵן הַהַסְכָּמָה בַּקְּהָלִים הָהֵם, כֹּל שֶׁכֵּן כַּאֲשֶׁר רַבּוּ, וְהָיוּ חֲבוּרוֹת, מִשְׁתַּוִּים עִם אֱלִישָׁע בִּידִיעַת יוֹם הֵעָלוֹת אֵלִיָּהוּ, כְּאָמְרָם לוֹ: "הֲיָדַעְתָּ כִּי הַיּוֹם ה' לֹקֵחַ אֶת אֲדֹנֶיךָ". וְכֻלָּם עֵדִים לְמשֶׁה מְחַזְּקִים תּוֹרָתוֹ.
___________________________
לאבותיהם – אברהם יצחק ויעקב. מדמה אותם וכו' – לשִבחם, אבל יש לגנותם בגלל סתירת מעשיהם. באמירה – באמירה בלבד ללא מעשה. שהיה בהם המונם – שבמקרה נמצאו בקרבת המקום רבים מבני הכת. מרוממים את העץ, מרוממים את האבן – הנוצרים (עץ הצלוב), והמוסלמים (האבן שבמכה) [הערת הרב שילת]. משתנים אליהם – ראה מהדורת שילת הערה 92. לאלוה – באחדות ה'. ומתפלספים – אמונת הדתות קרובה לאמונת הפילוסוף. מקום המונם – בו נמצאים רבים מהמאמינים. המחשבות הרעות – החשד מתרמית. משתוים וכו' – נקט דוגמה להמחיש.
ביאורים
בסוף הפסקה הקודמת חוזר החבר על העיקרון שהזכיר כבר [מאמר שני יד] שארץ ישראל היא המקום המיוחד לנבואה. אדם פשוט לא יכול לחוש את קדושתה של ארץ ישראל אך הנביא שהתעלה למדרגות גבוהות, יש בכוחו לחוש את ייחודם של הזמן והמקום. מהעובדה שהנביאים התנבאו דווקא בארץ ישראל או בעבורה, אנו מסיקים שיש מעלה מיוחדת לארץ ישראל. כחיזוק לדבריו של החבר, ריה"ל מביא ראיה מדתות הנצרות והאסלאם שגם הם ייחדו את ארץ ישראל משאר הארצות.
בעקבות דבריו של מלך הכוזרים, ריה"ל עוסק מעט באמונתם של הנצרות והאסלאם. אף שמאמיני דתות אלו אומרים שיש מעלה מיוחדת בארץ ישראל, הם סותרים זאת במעשיהם. המוסלמים מתפללים לכיוון האבן שבמכה כהמשך לעבודה זרה קדומה שהייתה נהוגה במקומם, והנוצרים לא מבטאים במעשיהם את קדושתה של הארץ.
הנצרות והאסלאם רוממו את העולם שהיה שרוי בעבודת אלילים, לאמונה באל אחד, כהכנה לביאת המשיח (עיין רמב"ם הלכות מלכים יא ד). על אף שהם מאמינים באל אחד, הם עדיין רחוקים מלהיות עובדי ה'. במקום להיפגש עם דבר ה' המאיר כאש והשמש – "הֲלוֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ נְאֻם ה' " [ירמיה כג, כט], הם הולכו שולל על ידי נביאים שהורו להם דרך מוטעת שיש בה רק מעט אמת המשולה ל"קוטב" שרוב ימות השנה חשוך שם וגם כשיש אור, אלו רק קרני אור מועטים.
שונים הם עם ישראל, שעמדו כולם בהר סיני ונפגשו עם האור האלוהי הגדול "אנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענום" [מכות כד.]. לא כל העם היה במדרגת נבואה, אך כל אחד ספג את האור כפי יכולתו. בשונה מיש"ו ומוחמד - משה רבנו לא היה הנביא היחיד, אלא היו נביאים רבים בעם ישראל בימי משה רבנו ואחריו. וכולם העידו "משה אמת ותורתו אמת".
הרחבות
* הפער שבין הנצרות והאלילות לאמונת ישראל
וְשֶׁנְּתִינָתָם יִתְרוֹן לִמְקוֹם הַנְּבוּאָה הִיא בָּאֲמִירָה, וְעִם זֶה הֵם פּוֹנִים אֶל מְקוֹמוֹת שֶׁהָיוּ לָאֱלִילִים . לפי דברי ריה"ל הללו, למרות שהדתות השונות מייחסות חשיבות לארץ ישראל, עדיין הן עומדות בניגוד גמור לאמונת ישראל, ולכן באופן מעשי עיקר פנייתם היא למקומות השייכים רק לאלילות.
הרב קוק, מתייחס לקשר שבין הנצרות לאלילות ולהתנגדותם לישראל: "האלילות הרגישה בישראל, ביהדות, את אויבתה היותר גדולה, את הכח, אשר לפי מדת הגלותו יצר לה העולם, ותצא שנאה אינסטינקטיבית עזה לישראל מכל הגויים. המינות, אף-על-פי שהשתדלה להנזר מן האליליות הרשמית, מכל מקום נוסדה על בסיסים קרובים לאליליים. לא היתה יכולה להתפלש בתוך אומות אליליות, אשר האליליות חדרה בתוכיות נשמתן, דמן ובשרן, כי אם בקחתה לה סגנון אלילי לרפידתה והשטחת סגנונה. יודעת היא יפה, שאם באפס יד יתמסמס ויכלה הסגנון האלילי, הרפוד לה, לא תמצא עוד מעמד בחיים למטבעה המיחדת ותוכרח להבלע בליעה רוחנית ביהדות, מקורה, על כן עומדת היא גם כן על נפשה, ותמלא שנאת מות ליהדות ולישראל מחזיקיה" [אורות התחיה א, ב].
שאלות לדיון
מדוע יהודים רבים לא עולים לארץ? אפילו הגויים מודים בקדושתה!
כשאומרים לכם שיש מי שמבין ויודע ומכוון אתכם, איך אתם מגיבים? "זה תלוי", במה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
